דיון במחזה

  • פותח הנושא מ"ם
  • פורסם בתאריך

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

הצעה לסדר - פרק 5
פרק 5 "שב, ניצן. מה בפיך", גיא אלון אוחז כוס תה מעלה ניחוח תערובת צמחים. "מצאתי פרטנר. מדובר במיכה מאירי, אדם חרדי, עוזר של ח"כ צביאלי. אומר לך...
השד יצא מן המעיין
בסד 'אמא, אני יוצאת למעיין השדים'. רנה מתכופפת ונושקת על הלחי הצמוקה. 'את בטוחה? יש לך מספיק כוח?' ריסיה הכהים של האם מעפעפים פעם ופעמיים. הגיל...
להופיע על במה בלי לעלות עליה! טעם חדש של כתיבה יצירתית.
ב"ה. להופיע על במה בלי לעלות עליה! טעם חדש של כתיבה יצירתית. אם אתם בעלי חגורה כתומה, מן הסתם יש לכם ניסיון רב בכתיבת סיפורים ושירים. היעד...
זן נכחד
(רקע וקריינות נוסח נשיונל גיאוגרפיק) במדבריות החמים של ארץ ישראל והגלילות, התקיימו במשך שנים רבות צורות חיים שונות. ומשונות. זנים של קופים...

ב.א.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ויש לו את האפשרות להגיד לעצמו: בחיים לא הייתי מאמין שהברבור החשוב הזה ישיר לצידי.
בהנחה שמדובר בראייה אופטימית והתבוננות ב'משקפיים הוורודות', אין ספק שטוב יעשה הכותב "הנדרס" אם ירכיב משקפיים אלו על חוטם ליבו. אבל עם זאת אין ספק ש"העוף הדורס" מצידו לא יכול לצפות ממנו לעשות זאת.
(אגב, לדברי "עליזה" (לאה מייזל, "עוד קצת ברצינות") 'המשקפיים הוורודות' הוא מושג מכובס ל'סתום ת'פה'...).
 

Yiskah Goteherer

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הפקות ואירועים
אתה מפספס את הפואנטה. הקורא לא רוצה להרע. הוא בסך הכל נהנה.
והמשקפיים הוורודים, במקרה הזה, הם לא רק דרך להשקיט את הכאב, הם ראיה מציאותית ולא מתמסכנת.
 
נערך לאחרונה ב:

דיונון

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
נראה לי שמלהגים פה יותר מדי על כמה נקודות שאינן שוות, אז ניסיתי לסכם כמה דברים שמוסכמים על הכל, ומשם נמשיך הלאה.
א. כולם אוהבים תגובות באשכול שהם פתחו. הן מעצם העניין שמגלים בדבריהם, והן בגלל 'חיי המדף' שהאשכול מקבל.
ב. אף אחד מאתנו לא אוהב להיפגע.
מה נשאר? -
מה פוגע ומה לא.
אז הועלו כאן כמה אפשרויות של פגיעה בפותח אשכול:
1. האפלה. שיתוף תוכן דומה (לא בהכרח) שיותר מוצלח מפוסט המקור. זה מתבטא בלייקים, זה מתבטא בפוקוס שמוסט להודעה מספר #5, וכן הלאה.
2. החלפת נושא. די נדיר, אבל יש גם כזה דבר. כלומר - לכו לעיין באבטיח של פותח האשכול...
3. הוספת פרקי המשך בסיפורי המשכים. עלול לפגוע בעבודה מאומצת שנמצאת בשלבי הכנה כשהפרק האורח מוצלח יותר.
חשוב לזכור -
עוד 'כולם' אחד: כל אחד מאתנו שיישאל האם אכפת לו שXXX באשכול שלו, התגובה תהיה זהה - בכיייייף! בטח.
אז זו לא אינדיקציה לכלום.
אז איך יודעים/בודקים/משתפים בלי חלילה לפגוע?
- - - אין קליטה. הקו נותק.
 

כנפיים

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אני קוראת פה די בשקט, כי באמת ברורה לי הרגישות, והרבה פעמים כשאני רואה התערבויות כאלה באשכולות של אחרים, זה מקומם אותי. אבל אני לא יכולה לזעוק חמס, כי יש בהחלט מצב שגם אני גלשתי במדרון המפתה הזה. אמנם לא מתוך חוסר אנושיות או חוסר חבריות, אלא מעומק ההנאה וההשראה שבאה בעקבותיה ובעיקר חוסר מחשבה ותשומת לב. אבל חושבת שאם כבר הכל מדובר, אולי כדאי לנצל את זה בנושא הזה-
עוד 'כולם' אחד: כל אחד מאתנו שיישאל האם אכפת לו שXXX באשכול שלו, התגובה תהיה זהה - בכיייייף! בטח.
אז זו לא אינדיקציה לכלום.
סליחה שנתפסתי על זה, ואל תבינו אותי אחרת ממה שאני כותבת, בבקשה.
אולי, רק אולי, כדאי לנו להיות קצת יותר כנים בפורום.
למה זו צריכה להיות בושה לענות בכנות על שאלה שמציעה התערבות?
חושבת שאם זו תהיה נורמה שמישהו נשאל וענה בלי להיפגע ובלי לפגוע-
"לא נראה לי"
מעדיפ/ה שלא"
"אני עובד/ת על זה"
"אולי באשכול אחר, ועם שמות אחרים לגיבורים?"
יהיה הרבה יותר נח לכולם.

כמובן שלהתערב בלי לשאול לא בא בחשבון, אבל נראה לי ששיח אמיתי יכול לתרום הרבה.
 
נערך לאחרונה ב:

דיונון

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
למה זו צריכה להיות בושה לענות בכנות על שאלה שמציעה התערבות?
עניין פסיכולוגי.
כביכול 'לסרב לתת במה' מצביע על חולשה.
ככל שהניק יותר בטוח בעצמו - התשובות שלו תהיינה כנות יותר.
ובאותה מידה - כיון שהוא יותר בטוח במקומו המכובד, כך גם יאשר בשמחה לקחת טרמפ על האשכול שלו.
ולהיפך.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עניין פסיכולוגי.
כביכול 'לסרב לתת במה' מצביע על חולשה.
ככל שהניק יותר בטוח בעצמו - התשובות שלו תהיינה כנות יותר.
ובאותה מידה - כיון שהוא יותר בטוח במקומו המכובד, כך גם יאשר בשמחה לקחת טרמפ על האשכול שלו.
ולהיפך.
אז נשארנו באותה בעיה...
 

ב.א.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
הקורא לא רוצה להרע. הוא בסך הכל נהנה.
והמשקפיים הוורודים, במקרה הזה, הם לא רק דרך להשקיט את הכאב, הם ראיה מציאותית ולא מתמסכנת.
לא ניתן להגדיר זאת כראיה מציאותית, כיון שכל הנושא הזה הוא סובייקטיבי: האם אני נפגע מהמגיב או לא.
אני בטוח לחלוטין שאין כאן אפילו מגיב אחד שמעוניין "להרע" לפותח האשכול. השאלה היא האם בתכל'ס הוא פוגע בו או לא, והתשובה לכך אינה תלויה בכוונת המגיב אלא ברגשותיו של פותח האשכול, והוא בהחלט עלול לקחת את זה כפגיעה (ויעידו התגובות שקיבל @מ"ם בנושא).
לשם ההמחשה: אם אני מחמיא למישהו על כך שהוא נראה צעיר, והוא מעוניין להיראות מבוגר, האם זו מחמאה או לא? כמובן שמומלץ מאוד שהלה ישתדל לקבל זאת כמחמאה, אבל ברור שלי אין את הזכות והיכולת לצפות זאת ממנו.
והוא הדין לנידון דידן. גם אם המגיב או אחרים יכולים לפרש זאת כמחמאה, כל עוד פותח האשכול לא יפרש זאת כך - ויש כאלו, ומן הסתם הרבה - צריך להימנע מכך.

נ.ב. תודה על התיקון: משקפיים וורודים ולא וורודות :)


אגב: לפני שמישהו כאן חושב יותר מדי אם להגיב לי ולפגוע ברגשותיי, אציין שעדיין לא קרה לי שרכבו לי על האשכול, כך שאני לא מדבר ממקום אישי כלל. תגיבו גם תגיבו! עם זאת אני חושב שאם הדבר יקרה לי, זה בהחלט יפריע לי.


עריכה: עכשיו אני רואה ש @דיונון סיכם זאת יפה.
 
נערך לאחרונה ב:

ב.א.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ובאותה מידה - כיון שהוא יותר בטוח במקומו המכובד, כך גם יאשר בשמחה לקחת טרמפ על האשכול שלו.
בזאת סתמת את הגולל על תקוותו של הניק הותיק מלהתנגד לתופעה...
בכל אופן, אני לא חושב שזה מחייב. כל אדם, גם אם הוא הניק הכי מוכשר בפורום, מעוניין ביחס ליצירה שלו. ובדר"כ היחס פוחת והולך ככל שיש הצפה גוברת והולכת של קטעים דומים.
 
למעלה