דיון במחזה

[עכביש]

(אגב, "כדורבונות")

ככל הידוע לי, כתבתי כבמקורות.
ועל כל פנים דובר כבר שאין מה להעיר על כתיב מלא / חסר.

אצלי, תשתוללו, אדרבה - תאפילו עלי.

הנושא, ככל הנושאים שבדעותיהם של בני אדם, רגיש ודק וניתן לכאן ולכאן.
רק אתן שלש דוגמאות, בשביל לשבר את האוזן ולחבר אותה מחדש.

@אלמונית מעלה פרק ראשון בסיפור בהמשכים, על מורה מתעללת סדרתית.
יושבת כבר יומיים על פרק בג"ד, בונה עלילה, משפצת ומשכתבת.
בא @קלוץ וכתב פרק משכנע הרבה יותר, לצד השני. איך היא תרגיש?

@השירה פועמת בלבבי מעלה שיר מושקע מלא עומק, מתוך הלב, שדיבר את הנשמה שלה
נגע בה, נגע באחרים.
@משורר דגול אחר מגיע עם שכתוב של השיר בצורה קולחת פי שניים ומלוייקת פי שבע.
איך ההרגשה?

טור סאטירי, הצחיק ככה, שני לייקים פלוס ההוא הקבוע.
רוצה ביקורות, מחמאות, הכוונות.
בא ניק מוכשר פי שלוש מאות, עם תגובה שהופכת את הספסל, בעצם את כל הספסלים
מתפתח דיון, שכחו בכלל מה אמרת ולמה. איך ההרגשה?

על כגון דא ועוד כמה נאמר, לא יפה ולא חברי.

 

[דיונון]

(אגב, "כדורבונות").

דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים (קהלת יב יא)

ולגופתו של נידון (התחכמות שוברת שיאים, לא?) -
כפי שכבר נכתב, זה תלוי בהרבה פרמטרים.
אם אפשר בכלל להכליל, אז כלל אחד די גורף:
לא בא בחשבון (זה ביטוי שאול מהמקורות?) באשכול של משתמשים חדשים.

 

[stars]

ככל הידוע לי, כתבתי כבמקורות.

דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים (קהלת יב יא)

צודקים. מחקתי. (פשוט זכרתי מהגמרא ששם מובא בכתיב מלא).

 

[דיונון]

אצלי, תשתוללו, אדרבה - תאפילו עלי.

וואו.
זו מדה מיוחדת.
אצלי, אם אתם מרגישים שזה עלול לפגוע בי, או שתשאלו באישי או שתמנעו או שתכתבו גרוע...

 

[שינדלה]

וואו.
זה מדה מיוחדת.
אצלי, אם אתם מרגישים שזה עלול לפגוע בי, או שתשאלו באישי או שתמנעו או שתכתבו גרוע...

לייק רק על הכנות

 

[ראש לשועלים]

אצלי, אם אתם מרגישים שזה עלול לפגוע בי, או שתשאלו באישי או שתמנעו או שתכתבו גרוע...

אין חביבה כאמת.

 

[קופי 100]

הבה ונשאל זאת כך,
במידה ואלו שתי האופציות הקיימות, מה תעדיפו, לקבל תריסר לייקים מסוגים שונים והאשכול יצלול אל קרקעית האוקיינוס הפרוג ראסיבי? או שלל תגובות שגונבות את ההצגה אבל שומרות אתכם בראש העמוד, מאפשרות לעוד צופים להחשף לגאונותכם ובמקביל גם לגאונות אי אלו רוכבי רכש ואחשתרנים בני רמכים (נשמע כמו קללה עסיסית)?

 

[שיילה]

לא פעם וגם לא פעמותיים בפורום, הוא נצר מקלדת רק כדי לא לגנוב את ההצגה לאחרים.

ואני לא יצאתי לפוליטיקה כדי לא לקחת את הפוקוס מאריה דרעי.
כשכותב צעיר מעלה מהגיגיו ואי מי מ'המשתמשים המובילים' נתלה באשכולו ולועס לו את המיקרופון, הוא רואה בכך מחמאה רבתי.
פעמים רבות קטע טוב מעורר עצבים רגישים המזדקקים לכדי הברקה או שניים בבחינת דבר האבד והוא בכלל לא תחסום.
וזה וודאי אינו בכדי להשיג גבול פעם אחר פעם או לפגוע עֲלֹב וָשׂוֹךְ.

נ.ב. הגבלת השיתופים גם היא גרמה לבעיות אחסון חומרים ואין ברירה אלא להניחם אצל השכנים.

 

[+shira]

אולי בגלל שזה מקרוב באתי, אני קצת מתקשה להבין בדיוק את ההבחנה שבין פיתוח ספרותי פורה של הנושא (אשכול החמשירים הטרי יכול להוות דוגמה מצוינת) לבין מה שהוא "לא חברי ולא אנושי"?
יכולים לדייק אותי?

דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים (קהלת יב יא)

ולגופתו של נידון (התחכמות שוברת שיאים, לא?) -
כפי שכבר נכתב, זה תלוי בהרבה פרמטרים.
אם אפשר בכלל להכליל, אז כלל אחד די גורף:
לא בא בחשבון (זה ביטוי שאול מהמקורות?) באשכול של משתמשים חדשים.

בשם עצמי ואשכולתיי החדשים בלבד - תיכנסו בהם כמה שיותר.
אני יותר מאשמח לקבל כל תגובה באשר היא מהכשרונות הוותיקים והטריים בקהילה - בין אם היא מכילה דברי ביקרות, הזדהות או רכיבה פרועה ליעדים שלא שיערתים.
מבחינתי הכל בגדר פיתוח ספרותי מבורך, ובשביל זה באתי.

 

[Yiskah Goteherer]

@אלמונית מעלה פרק ראשון בסיפור בהמשכים, על מורה מתעללת סדרתית.
יושבת כבר יומיים על פרק בג"ד, בונה עלילה, משפצת ומשכתבת.
בא @קלוץ וכתב פרק משכנע הרבה יותר, לצד השני. איך היא תרגיש?

מוחמאת.
אני חושבת שזה מחמיא שלוקחים יצירה של סופר כלשהו וממשיכים אותה, גם אם משנים בה משהו, כי היצירה של אותו סופר היוותה מקור השראה למישהו אחר, ויותר מכך, הקורא לקח ברצינות את היצירה של הסופר וראה צורך להגיד משהו בנושא, והוא עשה את זה על ידי כתיבת סיפור משלו.
אין מחמאה גדולה מזאת.

 

[משויטט]

ואני לא יצאתי לפוליטיקה כדי לא לקחת את הפוקוס מאריה דרעי.

אנלוגיה משעשעת אבל לא מדויקת.
החכמה תהיה כמובן כשתתברג ברשימה שלו, ומשם תתפוס קשרים מועילים יותר ממנו.

 

[מ"ם]

נעשה כאן עירוב תבשילין בין שתי דרגות בתופעה:

הנמוכה -
כשמישהו חשוב משפר את השיר שלך, זה עלול לדקור קצת בלב אבל עלול גם להחמיא.
כשמישהו מוצלח כותב המשך לסיפור שלך, זה עשוי להרגיש גניבת זרקור אבל עשוי גם לכוון.
ההודעה הפותחת עוסקת גם במקרים כאלו.

הגבוהה -
בהודעה השנייה, המצוטטת על ידי שטרודל-שטרודל-שמחה, הוקצן לעבר מקרים לא תאורטיים בכלל, בהם אין כל קשר בין ההודעה המוצלחת המוספת לבין השיתוף המקורי.

מה בכל זאת?
מתברר שבשיתוף שלך, זה שטרחת עליו שבועיים וחלמת אותו שבוע נוסף, הייתה המילה "אבטיח". ופלוני נזכר שיש לו סיפור מה-זה-מה-זה על אבטיח (מעניין שניתן למצוא את הסיפור הזה גם בגוגל ישן. נס שאין לנו).

יודעים מה? לפחות שההודעה תיפתח באיזו שהיא התייחסות לשיתוף המקורי: מעולה. נחמד. קראתי ומאשר.
אבל לא! חלילה! גם מזה מתנזרים הטוענים לנזר. כי למה להרוס את הבדיחה המוווש בלינקג' להודעה נחותה ממנה.

הייתי מדביק קישורים אמיתיים, במקום דוגמאות מוצלחות כאלו ואחרות. חוששני שאף אחד לא היה חולק לאחר שהיה רואה את לינקים אלו. אבל הסיבה לא להדביק אותם כאן, היא - חוץ מהזהירות הכללית מהדבקה באלו הימים - אותה סיבה שלא להגיב בצורה כזו: מעט מחשבה והתחשבות בתחושות הזולת.

התעוררתי לכתוב על כך בעקבות שלושה מקרים אמיתיים לגמרי כאן בפורום:
א. פלוני שביקש למחוק את האשכול שלו אחרי שנחטף בידי זרים עד שלא נודע שיתופו כלל.
ב. פלונית שהפריע לה שכתבו המשך לסיפוריה, אבל אחר כך כשנשאלה על כך באשכול העדיפה לומר שאין לה עם זה בעיה ולמה לא. ולהיפך. ואדרבה.
ג. פלוני שהיה משתף פה ושם, ויום אחד הפסיק. כשהתעניינתי לסיבת העצירה, השיב בלינק לתופעה כזו בדיוק באשכול האחרון ששיתף.

*

ולמי שהזכיר את הגבלת השיתופים.
דווקא הגבלה זו היא אחד הצעדים הכי הגונים שנעשו כאן.
קיבלתי עליה תודות נרגשות במיוחד.
לא הגיוני שניקים ספציפיים יתעקשו לגזול את כל תשומת הלב הציבורית, בלי לאפשר לניקים אחרים, כולל מתחילים, לשתף ולפרסם ולקבל גם הם יחס ותגובות.
בדרך כלל אנשים חכמים מספיק להבין זאת בעצמם.
עבור מי שלא מבין, נאלצנו להקים הגבלה זו. וכאמור, זמנית - עד שאנשים יבינו ויתרגלו שיש עוד אנשים בעולם חוץ מהם.

וכן, אותו היגיון בדיוק עומד מאחורי הבקשה, העצה, הייעוץ - לא לשתף באשכולות שיתוף של אחרים.

*

למעיישה,
חוקי? חוקי. אין בזה איסור. לא יודע עד כמה המנהלים יאכפו דבר כזה, אם בכלל.
רק עצה טובה של סבאלה: כשאתה פוגע במישהו בפורום, בצורה כזו או אחרת, הוא לא יפתח אשכול מחאה. בדרך כלל גם יתבייש לצייץ זאת באותו אשכול. אולי אפילו יכחיש זאת כשיישאל. אבל הטינה לא נעלמת, היא שוקעת בלב כמו קפה שחור עכור בכלי שבור.
ויום אחד המשקע הזה מתפוצץ עליך, ואין לך מושג מאיפה זה בא.

 

[stars]

הבה ונשאל זאת כך,
במידה ואלו שתי האופציות הקיימות, מה תעדיפו, לקבל תריסר לייקים מסוגים שונים והאשכול יצלול אל קרקעית האוקיינוס הפרוג ראסיבי? או שלל תגובות שגונבות את ההצגה אבל שומרות אתכם בראש העמוד, מאפשרות לעוד צופים להחשף לגאונותכם ובמקביל גם לגאונות אי אלו רוכבי רכש ואחשתרנים בני רמכים (נשמע כמו קללה עסיסית)?

איו ספק שהא בהא תליא.
אם לא יגיבו לך, האשכול שלך לא יהיה בראש העמוד, וממילא לא יחשפו אליו ללייק אותו.
או שמא לכן צמצמת לתריסר לייקים ותו לא מידי?

כשכותב צעיר מעלה מהגיגיו ואי מי מ'המשתמשים המובילים' נתלה באשכולו ולועס לו את המיקרופון, הוא רואה בכך מחמאה רבתי.

מוחמאת.
אני חושבת שזה מחמיא שלוקחים יצירה של סופר כלשהו וממשיכים אותה, גם אם משנים בה משהו, כי היצירה של אותו סופר היוותה מקור השראה למישהו אחר, ויותר מכך, הקורא לקח ברצינות את היצירה של הסופר וראה צורך להגיד משהו בנושא, והוא עשה את זה על ידי כתיבת סיפור משלו.
אין מחמאה גדולה מזאת.

ברווזוני צעיר ומתחיל שר באולם האגם, בא ברבור ותיק, מפוטם ומוערך וממשיך את שירתו. זה מחמיא לברווזון?
אולי פשוט הברבור המחצצר הזדעזע משירת הברווזון והחליט להתיר את כבלי מנת סבלם הדשנה של הקהל השבוי?
מוטב ניטול את שרביט הברבור המצוי, אשר לא בכדי קיבל את התואר "הברבור האילם".

בשם עצמי ואשכולתיי החדשים בלבד - תיכנסו בהם כמה שיותר.

בואו נמליץ שהצעת ההגשה הזו תקפה למשך חודשיים-שלושה מהיום?
עכשיו הכל מוגש חם, טרי ומלהיב, ויתכן בהחלט שכעת זה מחמיא. אבל באיזשהו שלב זה כבר נמאס ומוגש צונן, או גרוע מכך - מקולקל, וחבל.
וזה עוד בלי להתייחס לנקודה הזו:

ב. פלונית שהפריע לה שכתבו המשך לסיפוריה, אבל אחר כך כשנשאלה על כך באשכול העדיפה לומר שאין לה עם זה בעיה ולמה לא. ולהיפך. ואדרבה.

 

[וי שלוק]

דומני שיש כאן עירוב תבשילין בין שני נושאים, דומים אך שונים.

כשמישהו חשוב משפר את השיר שלך, זה עלול לדקור קצת בלב אבל עלול גם להחמיא.
כשמישהו מוצלח כותב המשך לסיפור שלך, זה עשוי להרגיש גניבת זרקור אבל עשוי גם לכוון.

אני דיברתי בהודעה המצוטטת על מקרים, לא תאורטיים בכלל, בהם אין כל קשר בין ההודעה המוצלחת של פלוני לבין השיתוף שלך.

מה בכל זאת?
מתברר שבשיתוף שלך, זה שטרחת עליו שבועיים וחלמת אותו שבוע נוסף, הייתה המילה "אבטיח". ופלוני נזכר שיש לו סיפור מה-זה-מה-זה על אבטיח (מעניין שניתן למצוא את הסיפור הזה גם בגוגל ישן. נס שאין לנו).

יודעים מה? לפחות שיפתח באיזו שהיא התייחסות לשיתוף המדובר: מעולה. נחמד. קראתי ומאשר.
לא! חלילה! רק את הבדיחה הטובה יותר שלו, ומי יאמר לו מה לעשות.

הייתי נותן לינקים, במקום דוגמאות מוצלחות כאלו ואחרות. חוששני שאף אחד לא היה חולק לאחר שהיה רואה את לינקים אלו. אבל הסיבה לא להדביק את הלינקים הללו כאן היא אותה סיבה שלא להגיב בצורה כזו: מעט מחשבה והתחשבות בתחושות הזולת.

התעוררתי לכתוב את זה בעקבות שלושה מקרים אמיתיים לגמרי כאן בפורום:
א. פלוני שביקש למחוק את האשכול שלו אחרי שנחטף בידי זרים עד שלא נודע שיתופו כלל.
ב. פלונית שהפריע לה שכתבו המשך לסיפוריה, אבל אחר כך כשנשאלה על כך באשכול העדיפה לומר שאין לה עם זה בעיה ולמה לא. ולהיפך. ואדרבה.
ג. פלוני שהיה משתף פה ושם, ויום אחד הפסיק. כשהתעניינתי לסיבת העצירה, השיב בלינק לתופעה כזו בדיוק באשכול האחרון ששיתף.

*

ולמי שהזכיר את הגבלת השיתופים.
דווקא הגבלה זו היא אחד הצעדים הכי הגונים שנעשו כאן.
קיבלתי עליה תודות נרגשות במיוחד.
לא הגיוני שניקים ספציפיים יתעקשו לגזול את כל תשומת הלב הציבורית, בלי לאפשר לניקים אחרים, כולל מתחילים, לשתף ולפרסם ולקבל גם הם יחס ותגובות.
בדרך כלל אנשים חכמים מספיק להבין זאת בעצמם.
עבור מי שלא מבין, נאלצנו להקים הגבלה זו. וכאמור, זמנית - עד שאנשים יבינו ויתרגלו שיש עוד אנשים בעולם חוץ מהם.

וכן, אותו היגיון בדיוק עומד מאחורי הבקשה, העצה, הייעוץ - לא לשתף באשכולות שיתוף של אחרים.

*

למעיישה,
חוקי? חוקי. אין בזה איסור. לא יודע עד כמה המנהלים יאכפו דבר כזה, אם בכלל.
רק עצה טובה של סבאלה: כשאתה פוגע במישהו בפורום, בצורה כזו או אחרת, הוא לא יפתח אשכול מחאה. בדרך כלל גם יתבייש לצייץ זאת באותו אשכול. אולי אפילו יכחיש זאת כשיישאל. אבל הטינה לא נעלמת, היא שוקעת בלב כמו קפה שחור עכור בכלי שבור.
ויום אחד המשקע הזה מתפוצץ עליך, ואין לך מושג מאיפה זה בא.

גיבוי מלא!
אדוני היו"ר.

(בחגורתי השניה אני משמש כמנהל ומנצח מקהלות. לפני תקופה יצא לי להופיע יחד עם יונתן רזאל, ונלחצתי, אני "ברווזוני צעיר" לעומתו, ללא ספק, וחששתי שיגנוב לי את ההצגה או גרוע מכך.
בסופו של יום הוא פירגן, והרבה, מה שרק תרם למניות שלי.
ומאז הבנתי, שכאשר אתה גדול באמת, אין לך בעיה לפרגן! כשאתה מוכשר אמיתי אתה יכול להחמיא ללא חשש, ומי שחושש כנראה אינו מספיק גדול).

 

[+shira]

מבטיחה בלנ"ד שכשאגיע לשלב הזה:

בואו נמליץ שהצעת ההגשה הזו תקפה למשך חודשיים-שלושה מהיום?
עכשיו הכל מוגש חם, טרי ומלהיב, ויתכן בהחלט שכעת זה מחמיא. אבל באיזשהו שלב זה כבר נמאס ומוגש צונן, או גרוע מכך - מקולקל, וחבל.

אפרוש ואפנה את מקומי לנלהבים ממני.

 

[מ"ם]

מחכה כבר שבועיים שמישהו יגיב על זה:

זה לא חברי

"יופי. אנחנו לא רשת חברתית פה".

 

[וי שלוק]

מחכה כבר שבועיים שמישהו יגיב על זה:

"יופי. אנחנו לא רשת חברתית פה".

והעלת את זה כעת.
היית מעלה ב24:00, והיינו מבצעים וידוא הריגה לטענה.

 

[stars]

"יופי. אנחנו לא רשת חברתית פה".

צריך להיות רשת חברתית בשביל לכתוב בצורה ידידותית? אין הכוונה בהכרח לידידות אישית, אלא ידידותית למשתמש. וק"ל.

 

[@Simcha]

מחכה כבר שבועיים שמישהו יגיב על זה:

זה לא חברי

"יופי. אנחנו לא רשת חברתית פה".

זה לא חברי.

אדם משקיע, מעלה נושא מוסרי, חשוב מאין כמותו. יכול להציל נפשות אומנים טירונים מרדת שחת אלי דכדוך ומרה והנה ממתין אתה לליצן תורן שיוציא את רוח הדברים מהקשרם אל מחוזות החילוניות ומעוז היצר הרע בימים טרופים אלו?!

 

[Yiskah Goteherer]

....