לא יודע אם הצלחתי להסביר לעצמי את עצמי, אבל ניסיתי.
אוהל המפקדה חשוך כמעט לגמרי. בעששית אחת העלה החייל שליווה אותם אור, ופון ברנטו סימן לו שיחדל. החייל, התלבט לרגע העיף מבט סביב, ויצא. משאיר את האוהל אפלולי, סגן האלוף מנצל את חולשתו של סיליפט שאין לו מקום כרגע להחוות דעה בעניין.
"בא נתחיל ככה – מהם הסעיפים הללו"?
"מטיוטת ההסכם לשלום"
"חידשת לי. מה הקשר של הדבר הזה אליך?"
"נתנו לי אותו".
"לא חשבתי אחרת. מי נתן?"
בשן סיליפט מהרהר לרגע, "לא כך חשבתי שנדבר", ועיניו ננעצות עמוק בעיניו של פון ברנטו.
סגן האלוף לא זע, "אני לא חשבתי שנדבר"
"תן לי להסביר", אומר סיליפט במצוקה. "אתה לא בעד כניעה. כולם יודעים.
הסכם שלום הוא לא כניעה, וזה מה שבאתי להסביר לך".
"אני ביקשתי הסברים אחרים" פולט סגן האלוף ביובש.
"אני יודע". מוריד סיליפט עיניים לשולחן ומשתתק.
לפתע הוא זוקף את גוו
"אני אתן לך הכל, מה יש לי להפסיד?
אני בעד הסכם, ויותר מכך בעד שלום כולל. אני סבור שזה מה שטוב לחברה ולכלכלה. ואני סבור שזה מה שנכון מהפן הערכי והאנושי.
אני יודע שאתה מסתכל אלי כאחד שבא לחבל בתוכניותך, לרגל בתוך המחנה שלך, להטיל מורך בקרב חיילי המערכה שמחרפים נפשם בערבות הקפו, אבל אני מבקש ממך, תן לי ולו בשל האתגר האינטלקטואלי לקרוא תיגר על השקפת עולמך".
השתיקה של פון ברנטו ההמום רק אוששה את קולו, הוא ראה בה אישור קל להמשיך להשמיע את דבריו.
"באתי לשכנע אותך לתמוך בהסכם, המילה שלך – היא המשמעותית. אם אתה תהיה בעד – הדרך אליו תהיה קלה, ואני כאן רק בגלל שאני בטוח שאתה סבור שדווקא לוחמה היא זאת שתורמת ליציבות, ודווקא ניצחונות הם אלו שמחזקים את המדינה ".
למרות אוויר הלילה הקר מרגיש פון ברנטו משהו חם שמטפס בתוכו מהרגליים לכיוון פנים.
"מי שלח אותך?"
"אני את עצמי" מתחייך סיליפט, מה שמעל לפון ברנטו את הנוזל שבמוח לדרגת רתיחה.
סיליפט מתרצן ומנסה לרכך "לא הכרתי אותך לפני שבאתי לכאן, סגן אלוף מתיו פון ברנטו. ואני גם מודה שחטאתי ביוהרה. חשבתי שאני אהיה זה שאצליח לשנות את תפיסת עולמך, אני חזק במילים וחזק באנשים, אבל לא מולך אדוני. זה היה חסר סיכוי".
"מרגש", מגיב סגן אלוף מתיו פון ברנטו, "אפילו מאוד".
"בצד השני רוצים מאוד בהסכם. ואתה בטוח שאם הם מיואשים כל כך– זה הזמן להכות אותם. הלא כן אדוני. לא אני האדם הנכון לשכנע אותך, מסתבר שמראש לא הייתי".
"פששש..."
"כן" אומר בשן סיליפט, שפתיו מתעוותות לרגע, "אני יודע שבראש אתה חושב עלי שניסיתי במלחמה במקום שום, ומה אני מטיף לדברים שאני לא יודע איך עושים אותם. ואתה צודק, נפלתי באותה משבצת".
"אמרי שפר", מניח פון ברנטו את ידו הימנית על ידו השמאלית על השולחן, "מנין לך הטיוטה?.
"את המידע על הסעיפים של ההסכם השגתי בעצמי" אומר בשן בשקט. "וגם את מידע על נקודות המחלוקת, זה לא מסובך כל כך. יש לי ידידים בכל מקום".
"אמממ..." ידיו של פון ברנטו על השולחן, לא זזות. גם עיניו נעוצות בסיליפט בלי נוע, "הישג מרשים"
בשן מביט לאחוריו ומחזיר מבט "המידע?" הוא שואל בתהייה.
"הידידים. בכל מקום".