סוֹבְלָנוּת, הוא מונח מילוני ו
ערך אנושי, שמשמעותו הנוהג של אדם או קבוצה להתייחס ב
כבוד, בהבנה ובהיעדר
אפליה כלפי השונים ממנו מבחינה
חברתית,
תרבותית או
דתית, גם אם הוא
אינו מסכים עם דעותיהם, התנהגותם או אמונתם.
סובלנות מתקיימת רק כאשר יש ניגוד בין הסובלני למושא הסובלנות. לדוגמה, לא ניתן לומר שתושבת
שנגחאי מפגינה סובלנות כאשר אינה מתנגדת למגורי סינים בבניין מגוריה, ולא ניתן לומר שתושב שכונת
מאה שערים שדעתו נוחה מהנחת
תפילין בשכונתו הוא סובלני. לעומת זאת, תושבת שנגחאי או מאה שערים ייחשבו לסובלנים כאשר יגלו יחס דומה ל
פגאני בן
טנגנייקה בנסיבות דומות.
תנאי נוסף להגדרת אדם כסובלני הוא היות הניגוד בינו לבין מושא הסובלנות מהותי. משום כך, הניגוד הוא בדרך כלל בולט לעין (כמו
מין,
צבע עור, מראה או לבוש) או לאוזן (לדוגמה,
תפילות,
שירה, דיבור בשפה זרה). סובלנות כלפי פרטים שוליים וגילוי אי-סובלנות כלפי ניגודים מהותיים אינו יכול להיחשב סובלנות.