עזרה בית בלאגן. מה עושים?

קפפוצצינו · 7/3/18

נכתב ע"י רותי המניק:
איפה אתן שמות צעצועים של אמבטיה
הילדים שלי אוהבים לעשות אמבטיות מלאות במשחקים רובי מים צעצועים צפים
שמפואים ריקים נטלות ומה לא
ואני שונאת שחצי אמבטיה מלאה באוצרות

יש לכן איזה רעיון בשבילי? איזה מתקן לזה?

אני שמה את כל הצעצועים בסלסלה
ומניחה על חלון האמבטיה לייבוש
ונזהרת שלא ירטיב את כל הרצפה בדרך

מילה בסלע · 7/3/18

נכתב ע"י sweet:
וטיפ נכון שניראלי @שרינה רשמה אותו:
מטלות שאת לא אוהבת לעשות תעשי תוך כדי דיבור בטלפון!
מניסיון שלי פשוט לא שמים לב מה עושים תוך כדי דיבור והנה כבר סיימת עם ערימת הכלים שהיתה פה לפני רגע!!! (שונאת לעשות כליםםםםםםםםםםם! תנו לי לקפל כביסה כל היום!!)

הבעיה שאני טיפוס 'גברי'- לא יודעת לעשות שתי פעולות בו זמנית!

זו קטסטרופה להספקים...

מירי סלומון · 7/3/18

נכתב ע"י bracha:
אמא שמשאירה צלקת, זה אמא שמשתגעת כל השבוע מטפטופים. לא רק בערב שבת.
אמא שמשאירה צלקת, זה אמא שחוזרת מהעבודה ומרימה צעקות למה הבית בלאגן, ולמה יש כלים בכיור? ולמה הילקוט שלך כאן? ולמה את עדין עם תלבושת מהבוקר? ולמה לא הורדת מהשולחן? ומי הוציא משחק ולא החזיר? ומי הזיז את הכסא ולא שם אחכ במקום?
אמא שמשאירה צלקת, זה אמא שקוראת לך מהחלון באמצע שאת משחקת חבל, שתעלי הביתה לשים את הנעלים שלך במקום.
או קוראת לך חזרה הביתה כשאת כבר סופסוף בדרך לבית ספר ועוד שניה מאחרת, כי לא הכנסת את המיטה שלך.
או לא מרשה לאכול ארוחת ערב אחרי 8 בערב. כי המטבח כבר מסודר.
עוד דוגמאות?

לא!!!
לא צריך עוד דוגמאות....
מצאתי את עצמי במספיק דוגמאות....

השאלה באמת מה עושים
מגיעים הביתה מהעבודה, עברנו בצהרון
רוצים להגיע לבית נורמלי
לבית כמו ששארנו כשיצאנו בבוקר
אבל מה מקבלים???

אחת השאירה ילקוט בכניסה,
עוד אחת החליטה לעשות קייטנה בכניסה (כל הלורדים, צבעים, וניירות שם)
הקטנה הורידה מעיל איפה שהיה לה מקום
תוסיפו לזה כלים של ארוחת צהרים
(הדבר היחיד מכל הרשימה שמוכנה, לא חושבת שבעלי צריך לדאוג גם לזה אחרי שדאג להם לאוכל).

ועדיין לא נכנסתי לחדר.....

באמת נראה לכן שאפשר לא להגיד כלום???
אבל מה יהיה על הצלקות???
מה עושים???

אשמח לקבל טיפים!!!

Ruty Kepler · 7/3/18

@אז מה ו @ארבע , הילדים שלכן נשמעים מוכשרים בעליל.
הזכרתן לי נשכחות מהימים בהן הגדולות היו קטנטנות...
זה מה שכתבתי ביום אחד לאחר ייאוש, כמעט:

בס"ד

אַתְּ!

הָרִצְפָּה רְטֻבָּה. אֶת הַשּׁוֹקוֹ שָׁפַכְתְּ
בָּלָגָן מְפֻזָּר, וְזוֹ אַתְּ שֶׁהָפַכְתְּ
זוֹ אַתְּ. מַרְגָּרִינָה מָרַחְתְּ עַל כִּסֵּא,
זוֹ אַתְּ - לַשַׁמְפּוֹ נֶעֱלַם הַמִּכְסֶה

זוֹ אַתְּ שֶׁהִדְבַּקְתְּ מַדְבֵּקוֹת עַל הַקִּיר
וְשִׁנִּית פְּנֵי הַבַּיִת לְבִלְתִּי הַכִּיר

זוֹ אַתְּ שֶׁבָּכִית וְצָחַקְתְּ וְחִיַּכְתְּ
זוֹ אַתְּ שֶׁיָּשַׁבְתְּ וְזָחַלְתְּ וְהָלַכְתְּ

זוֹ אַתְּ, יַלְדָּתִי. הִתְגַּשְּׁמוּת תְּפִלָּתִי
הַחֲלוֹם הַמָּתוֹק שֶׁהוֹפֵךְ אֶת בֵּיתִי
הַחֲלוֹם הַמָּתוֹק שֶׁבּוֹכֶה בַּלֵּילוֹת
הַחֲלוֹם שֶׁרוֹצֶה 'רַק לְבַד' לַעֲלוֹת

הַחֲלוֹם שֶׁדּוֹרֵשׁ עוֹד מַמְתָּק, 'מָשׁוּ טוֹב'
הַחֲלוֹם - עַל כָּל דַּף רַעֲנָן הוּא יִכְתֹּב
אִם זֶה צֵ'ק, קַבָּלָה, אוֹ פִּסָּה שֶׁל נְיָר -
כְּבָר הַכֹּל מְקֻשְׁקָשׁ וְהַכֹּל מְצֻיָּר

זוֹ אַתְּ שֶׁבָּחַשְׁתְּ לִי בֵּין כָּל הַכְּבָסִים
גַּם הִפְעַלְתְּ מְכוֹנָה לְלֹא שׁוּם הִסּוּסִים
חֲלָבִי? בְּשָׂרִי? מֻשָּׂגִים לָךְ זָרִים,
עִרְבּוּבְיָה עַלִּיזָה שֶׁל מַחֲבַת וְסִירִים

וְאִם בִּמְקוֹמֵךְ הָיָה מִישֶׁהוּ אַחֵר -
הָיִיתִי נוֹזֶפֶת בּוֹ בְּלִי לְוַתֵּר

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְזוֹ אַתְּ, כֵּן זוֹ אַתְּ
וּמַסְפִּיק לִי חִיּוּךְ, רַק אֶחָד, שֶׁנָּתַתְ -

וּמִיָּד אַתְּ מְחֻבֶּקֶת
צוֹחֶקֶת, צוֹחֶקֶת...

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, זוֹ אַתְּ!

ששונית · 7/3/18

נכתב ע"י רותי המניק:
איפה אתן שמות צעצועים של אמבטיה
הילדים שלי אוהבים לעשות אמבטיות מלאות במשחקים רובי מים צעצועים צפים
שמפואים ריקים נטלות ומה לא
ואני שונאת שחצי אמבטיה מלאה באוצרות

יש לכן איזה רעיון בשבילי? איזה מתקן לזה?

יש בכל חנות לכלי בית רשת עם שני מתלי וואקום.
אצלי אין תמיד משחקים באמבטיה, מידי פעם כשנחה עליהם ועליי הרוח, אני מוציאה את המשחקים יחד איתם, מנגבת וחזרה לארון.

לאה 22 · 7/3/18

איזה חיבור!
גרם לכמה דמעות לנשור...
שכנעת אותי בגדול

מירי סלומון · 7/3/18

נכתב ע"י רותי המניק:
איפה אתן שמות צעצועים של אמבטיה
הילדים שלי אוהבים לעשות אמבטיות מלאות במשחקים רובי מים צעצועים צפים
שמפואים ריקים נטלות ומה לא
ואני שונאת שחצי אמבטיה מלאה באוצרות

יש לכן איזה רעיון בשבילי? איזה מתקן לזה?

יש לי כזה
http://www.gozrim.co.il/center/4886_tovlee_rshet/
מעולה מעולה!!!

מילה בסלע · 7/3/18

יש כאן נתון שחסר ברוב התגובות: עם איזו כמות ילדים מתמודדות הניקיות כאן?

בטח שיש כאן כאלה שנמרצות אחרי השכבה-של שניים או שלושה... ומי שמנמנמת עוד לפניה יתכן והשכיבה חצי מנין או יותר... וזה הבדל עצום! גם רשימת הויתורים- על מה כל אחת מתפשרת, וכן הטיפים לאיסוף משחקים ורמת שיתוף הפעולה- הכל כל כך תלוי בכמות החבר'ה שמקיפים אותנו! ואם כך- מובן גם שרמת הבלגן שונה בתכלית...

וזה עוד בלי לדבר על ה"לפי דרכו" והאופי הייחודי של כל זאטוט...

בגדול אחרי קריאת כל הודעה באשכול, נשמע שמילת המפתח היא: הֶרְגלים.

תרצה613 · 7/3/18

נזכרתי בעוד שיטה...

הילדים שלי יודעים שמה שהם לא אוספים הולך לפח.
אני מטאטאת הכל לאמצע הסלון, הם צריכים להרים ולסדר במקום. אני מגיעה אחרי כמה דקות עם כף אשפה ואומרת שכל מה שנשאר אני שמה בפח, הם מיד נזעקים וגומרים להרים הכל, ואני מרימה את הניירת/שקיות/עטיפות/לכלוך לפח. גם ציורים שלהם אם לא אספו אותם ושמו במגירה.
נראה לי שכמה פעמים באמת זרקתי חלקי משחקים. הם חושבים שאני רצינית
(אל תגלו להם שלא אזרוק שום חלק של פאזל או פליימוביל...)

חוח · 7/3/18

נכתב ע"י מילה בסלע:
בטח שיש כאן כאלה שנמרצות אחרי השכבה-של שניים או שלושה... ומי שמנמנמת עוד לפניה יתכן

שניים שלושה יכולים להיות קשים ביותר...
נאום אחת שקמה מנמנום לאחר השכבת בדיוק שניים-שלושה.:O)

מילה בסלע · 7/3/18

נכתב ע"י חוח:
שניים שלושה יכולים להיות קשים ביותר...
נאום אחת שקמה מנמנום לאחר השכבת בדיוק שניים-שלושה.:O)

כמוני כמוך...
בהבדל קטן: הרגע סיימתי השכבה ואני נחה בפרוג...

חוח · 7/3/18

נכתב ע"י מילה בסלע:
בהבדל קטן: הרגע סיימתי השכבה ואני נחה בפרוג...

ולפני שתינו עוד מרתון רציני לענייני הבית.

מילה בסלע · 7/3/18

נכתב ע"י חוח:
ולפני שתינו עוד מרתון רציני לענייני הבית.

דוקא לא ממש... רק תורים ב'יש'
בדיקת 5 סטים של מבחנים
כלים בכיור החלבי
שני סירים בכיור הבשרי
קיפול 4 מכונות כביסה ועוד אחת על החבל
סידור המקלחת אחרי הסופה שעברה בה
עריכת שני שכפולים לתלמידותי
והכנת מצגת מלווה לתכנית הקרובה

אני פה בתור אקט מחאה משולב בצלילי יאוש....

חוח · 7/3/18

נכתב ע"י מילה בסלע:
דוקא לא ממש... רק תורים ב'יש'
בדיקת 5 סטים של מבחנים
כלים בכיור החלבי
שני סירים בכיור הבשרי
קיפול 4 מכונות כביסה ועוד אחת על החבל
סידור המקלחת אחרי הסופה שעברה בה
עריכת שני שכפולים לתלמידותי
והכנת מצגת מלווה לתכנית הקרובה

אני פה בתור אקט מחאה משולב בצלילי יאוש....

ממש בקטנה.
גם לי רכס הרים דומה בתוך הבית של כביסות וכלים.
כדאי להתחיל......

bracha · 7/3/18

נכתב ע"י מירי סלומון:
לא!!!
לא צריך עוד דוגמאות....
מצאתי את עצמי במספיק דוגמאות....

השאלה באמת מה עושים
מגיעים הביתה מהעבודה, עברנו בצהרון
רוצים להגיע לבית נורמלי
לבית כמו ששארנו כשיצאנו בבוקר
אבל מה מקבלים???

אחת השאירה ילקוט בכניסה,
עוד אחת החליטה לעשות קייטנה בכניסה (כל הלורדים, צבעים, וניירות שם)
הקטנה הורידה מעיל איפה שהיה לה מקום
תוסיפו לזה כלים של ארוחת צהרים
(הדבר היחיד מכל הרשימה שמוכנה, לא חושבת שבעלי צריך לדאוג גם לזה אחרי שדאג להם לאוכל).

ועדיין לא נכנסתי לחדר.....

באמת נראה לכן שאפשר לא להגיד כלום???
אבל מה יהיה על הצלקות???
מה עושים???

אשמח לקבל טיפים!!!

נושמת עמוק, שותקת.
הולכת לאכול / לשתות כוס קפה / לשמוע את הסיפורים של הילדים מהגן.
10 דקות.

אחרי זה, פונה לבלאגן.

הרווחנו פה כמה דברים:
א. הדבר הראשון שהם שמעו מאמא, זה לא "ה' ישמור איזה בלאגן יש פה" , אלא "מה נשמע, איך היה בגן".
ב. דבר שני, אחרי שאכלת, שתית, את הרבה יותר רגועה.
ג. ה- 10 דקות האלה הרגיעו קצת את מפלס הכעס/תסכול, את כבר לא תצעקי כמו קודם, אלא הרבה הרבה פחות. ואולי יהיה לך אפילו כח לעשות את זה עם חיוך.

במקביל, את יכולה לעשות להקנות להם הרגלים לאט לאט.
למשל - מבצע, אם אני באה והשולחן מפונה מארוחת צהרים, אתם מקבלים עדש.
כל אחד ששם את הילקוט שלו במקום - נקודה טובה.
לא הכל ביחד, כל פעם לעבוד על משהו אחד.
בהצלחה.

מירי סלומון · 7/3/18

נכתב ע"י bracha:
נושמת עמוק, שותקת.
הולכת לאכול / לשתות כוס קפה / לשמוע את הסיפורים של הילדים מהגן.
10 דקות.

אחרי זה, פונה לבלאגן.

הרווחנו פה כמה דברים:
א. הדבר הראשון שהם שמעו מאמא, זה לא "ה' ישמור איזה בלאגן יש פה" , אלא "מה נשמע, איך היה בגן".
ב. דבר שני, אחרי שאכלת, שתית, את הרבה יותר רגועה.
ג. ה- 10 דקות האלה הרגיעו קצת את מפלס הכעס/תסכול, את כבר לא תצעקי כמו קודם, אלא הרבה הרבה פחות. ואולי יהיה לך אפילו כח לעשות את זה עם חיוך.

במקביל, את יכולה לעשות להקנות להם הרגלים לאט לאט.
למשל - מבצע, אם אני באה והשולחן מפונה מארוחת צהרים, אתם מקבלים עדש.
כל אחד ששם את הילקוט שלו במקום - נקודה טובה.
לא הכל ביחד, כל פעם לעבוד על משהו אחד.
בהצלחה.

מקובל עלי לנסות...
ומוסיפה להתפלל גם על זה (באמת!!! שום דבר לא יזוז אם לא)
אעדכן מחר בעז"ה

תודה שהקדשת לי כמה דקות לכתוב ככ יפה!!!

אסתר כהן · 7/3/18

נכתב ע"י חלזונות:
זה שהאשכול נפתח אתמול בבוקר, ועד היום בצהרים יש כבר למעלה מ200 תגובות, זה אומר שכל הבתים מבולגנים כרונית?
(אני פשוט רוצה לדעת אם אני יכולה לנשום לרווחה)...

וגם - משהו שקראתי פעם, ועדיין משמש לי להשראה:

מחר נקפל הררי כביסה
כי כבסתי היום המון.
מחר יוחזרו לארונות
כל הבגדים שהתייבשו היום.
הסלון אז יראה כמו חלום
ולא כמו היום בצהרים...
כל זה יקרה מחר ולא היום
ואם לא מחר אז עוד שבועיים.

עם המנגינה [של השיר המקורי] זה בכלל מעודד...

רותי המניק · 7/3/18

נכתב ע"י קפפוצצינו:
אני שמה את כל הצעצועים בסלסלה
ומניחה על חלון האמבטיה לייבוש
ונזהרת שלא ירטיב את כל הרצפה בדרך

חח אין לי חלון באמבטיה

רותי המניק · 7/3/18

נכתב ע"י מירי סלומון:
יש לי כזה
http://www.gozrim.co.il/center/4886_tovlee_rshet/
מעולה מעולה!!!

תודה מירי
הזמנתי מאליאקספרס בזכותך
https://he.aliexpress.com/wholesale...ותר+1+pc+צעצוע+ערסל+סלי+אחסון+עבור+זמן+אמבטיה

שורי פלד · 7/3/18

נכתב ע"י bracha:
נושמת עמוק, שותקת.
הולכת לאכול / לשתות כוס קפה / לשמוע את הסיפורים של הילדים מהגן.
10 דקות.

אחרי זה, פונה לבלאגן.

הרווחנו פה כמה דברים:
א. הדבר הראשון שהם שמעו מאמא, זה לא "ה' ישמור איזה בלאגן יש פה" , אלא "מה נשמע, איך היה בגן".
ב. דבר שני, אחרי שאכלת, שתית, את הרבה יותר רגועה.
ג. ה- 10 דקות האלה הרגיעו קצת את מפלס הכעס/תסכול, את כבר לא תצעקי כמו קודם, אלא הרבה הרבה פחות. ואולי יהיה לך אפילו כח לעשות את זה עם חיוך.

במקביל, את יכולה לעשות להקנות להם הרגלים לאט לאט.
למשל - מבצע, אם אני באה והשולחן מפונה מארוחת צהרים, אתם מקבלים עדש.
כל אחד ששם את הילקוט שלו במקום - נקודה טובה.
לא הכל ביחד, כל פעם לעבוד על משהו אחד.
בהצלחה.

נראה שיש מה לקנא בילדים שלך עם אמא כמוך