חשוב לי להדגיש
הבית שלי רחוק מלהיות נקי ומצוחצח....
אסביר למה אני מתכוונת....
אחרי נטילת ידים
(בעיקר בליל שבת שעתיים אחרי שהריצפה נקיה)
משגע אותי שיש טיפות על הרצפה....
מצד שני לראות את הפחד של הילדים עם כן טפטף...
אני מרחמת עליהם
ומצד שני...... אולי ככה בסוף הם יזהרו...
או שנגיד אני חוזרת הביתה בסביבות 4
ורוצים לרדת לגינה
אני לא מוכנה לרדת עד שהבית לא מסודר
(משתדלת לסיים הכל עד 5 ואז לרדת)
אבל האכזבה שלהם שלא יורדים עכשיו....
ומצד שני... קשה לי לצאת שהכלים של ארוחת צהריים על השולחן...
מעניין אותי איפה הגבול???
איך לא לגרום לילדים צלקות נקיות
אמא שמשאירה צלקת, זה אמא שמשתגעת כל השבוע מטפטופים. לא רק בערב שבת.
אמא שמשאירה צלקת, זה אמא שחוזרת מהעבודה ומרימה צעקות למה הבית בלאגן, ולמה יש כלים בכיור? ולמה הילקוט שלך כאן? ולמה את עדין עם תלבושת מהבוקר? ולמה לא הורדת מהשולחן? ומי הוציא משחק ולא החזיר? ומי הזיז את הכסא ולא שם אחכ במקום?
אמא שמשאירה צלקת, זה אמא שקוראת לך מהחלון באמצע שאת משחקת חבל, שתעלי הביתה לשים את הנעלים שלך במקום.
או קוראת לך חזרה הביתה כשאת כבר סופסוף בדרך לבית ספר ועוד שניה מאחרת, כי לא הכנסת את המיטה שלך.
או לא מרשה לאכול ארוחת ערב אחרי 8 בערב. כי המטבח כבר מסודר.
עוד דוגמאות?