בניגוד להתמכרויות אחרות, עישון הוא דבר שבתחילה לא נעים בכלל. הדרך מהעישון הראשון עד להתמכרות היא מאתגרת, גם אם לא ארוכה.
אז למה זה קורה? מה גורם לבחור צעיר להיכנס למשהו כזה? הוא יודע שזה לא בריא, הוא יודע שזה ממכר, הוא יודע שזה יקר, בדור הזה הרוב יודעים. בתחילה זה כאמור כלל לא מושך, לפחות פיזית.
אז מה קורה בנפש שלו שמושך אותו לדבר הזה?
ודאי אין תשובה אחידה. פעם זה סימל אצל חלק מהמעשנים גבריות או בגרות. היום יש יחס שונה לעישון. בהרבה מקומות, כולל בישיבות לצעירים, מסתכלים על מעשן בצורה לא מחמיאה ולא מוערכת.
אולי זה תלוי באיזה קהלים מדובר. אולי יש מקומות שזה יותר מקובל ומקומות שיותר סולדים מזה.
התמכרויות יושבות הרבה פעמים על משהו קודם. מספיק שיש לאדם חוסר סיפוק ממושך או שיעמום או לחץ או צורך לא ממומש או תסכול מתמשך - כדי להגיע לזה.
לפעמים העישון - או כל דבר אחר - מסמל עבור האדם משהו.
לא הייתי ממליצה להיכנס לבחור לנפש שלו, אם זה לא בא ממנו. זה רק מעצבן ומרחיק. בפרט אם בכללי היחסים לא מאוד פתוחים. בפרט אם לא שואלים בעדינות ובכבוד, אלא לוחצים. בפרט אם לא מקשיבים ולא מאמינים לתשובות שלו, אלא עונים במקומו, שזה בעצם פסיכולוגיה בגרוש.
לגבי אדם עצמו, שמעוניין להבין מה קורה אתו, לפעמים יעזרו לו שאלות אפילו עצמיות, כגון מה זה נותן לך? איך אתה מרגיש לפני ואיך אחרי? מה זה עישון בשבילך? מה הוא מסמל עבורך? איזה צורך הוא ממלא? האם יש משהו אחר - בריא יותר - שיוכל לספק את אותו צורך?
כמובן כשכבר יש התמכרות פיזית לחומר כגון ניקוטין - צריך גם גמילה פיזית.