אני רק שאלה: אפשר לגדל ילדים לערכים של הסתפקות במועט, הקמת בית של תורה מתוך הדגשת העקרונות החשובים, צמצום מותרות לא רק מבחינה כלכלית, אלא עקרונית, ואז להתעקש על מופע ראוותני כזה? נכון, הנורמות הן דבר חשוב מאוד, ול"אל תפרוש מן הציבור" יש משמעות גדולה יותר בציבור שלנו מרק עדריות לשמה. אבל למה הנורמה באה על חשבון הערכים שאמורים להנחיל?
הנורמה לא באה על חשבון הערכים שמנחילים .
הנורמה בסך הכל משתקללת בסך הנתונים .
אנחנו מחנכים להסתפקות במועט, ולאינדבדואל וגם למחשבה אפילו , כמה שזה מוזר.
אבל לא בצורה מנותקת.
ננסה להסתפק במועט במקסימום שאפשר , וביחס לנורמות ההגיוניות, נחפש את המינימום.
לא נלך ונמציא נורמות חדשות בגלל ההסתפקות במועט.
מי שעשה את זה זה יואלי ראטה, וזה מאד יפה. אבל לא לכולם זה מתאים .
אז אני לא טוענת שצריך ללכת לקיצוניות, ונא לא להיתפס לדוגמא עליה הגבתי
אם לא הגבת על הדוגמא הזאת , אז אני לא מבינה על מה הגבת.
אני בסך הכל אמרתי שאני מקווה שהנורמה תרד עוד ואז נוכל לעשות חתונות עוד יותר זולות פשוטות ואמיתיות.
כי עם כל הכבוד לאינדבדואל, אנחנו לא חיים במנותק.
ואת הגבת שהכי חשוב לחנך לאינדבדואל , וערכים זה יותר חשוב מנורמות.
אם כן אני רוצה להבין : את תחתני ילדים באולם של בר מצוות ? את בעצמך התחתנת בכזה?
אני חושבת שמקסימום הגיוני לחתונה זה 10-15 אלף. את התחתנת בכזה סכום?
או שאת רק מדברת תאוריות יפות על לחנך לאנדבדואל.
וודאי שמחנכים לחשוב, מחנכים לעצמאות, אבל אי אפשר להתעלם מהציבור והנורמות ולדרוש מהילד להיות חריג בשם ההסתפקות במועט.
מספיק שנורמלי לא לטוס כל שנה בשביל שלא נטוס.
אבל אם העולם ישתגע , וכולם יטוסו כל שנה, אז יהיה לזה מחיר מאד יקר שרק הילד שלי לא. ואני לא אעשה לו את זה.
לשם השוואה, בחיים אני לא אשלם על קיטנה כמה אלפים , אבל אם הייתי גרה בחו"ל , וכולם נוסעים לקמפ, אז זו לא חוכמה ללמד את הילד שלי להיות שונה ולהשאיר אותו לבד מכל החברים בבית.
חינוך לאינדבדואל, זה חינוך שאומר שאנחנו חושבים לבד, אנחנו מחליטים לבד, ויש לנו את הבחירות שלנו.
אבל זה לא אומר שאנחנו לא חיים בסביבת אנשים ומתנהגים בצורה הגיונית ונורמלית.
לקפוץ על הכביש זה לא נורמלי , וגם לחתן באולם קטן זה קצת חריג.
אז כן , אנחנו בוחרים בעצמינו להיות כמו כולם , לא כי אנחנו עדריים , אלא כי אנחנו אנשים נורמלים.