קודם כל, מאחלת לך לידה בזמנה, ויכולת בחירה שלך מתי להחזיק את התינוק לידך ומתי לתת לתינוקיה.קראתי חלק מהאשכול (עד שהוא התחיל קצת לחזור על עצמו....)
אין לי ניסיון כלל עם תינוקיה, רק עם הפגיה, וכל היולדות בזמן - לא יצליחו בעולם להבין את הקנאה שלי אחרי הלידה באמהות המאושרות האלה שיכולות לשמור על התינוק לידם(!), לקחת אותו איתם לחדר אוכל(!) לבחור בעצמם אם הוא ישן איתם עכשיו, או להעביר אותו לישון בתינוקיה(!) להסתכל עליו מתי שרק מתחשק להם(!) (לא הייתה לי את הפריוילגיה הזו גם לא כששהיתי בבית חולים, כי לקום מהמיטה לפגיה ביום הראשון במיוחד היה מסוכן ממש (עד כדי התעלפות בדרך....)).
העצמאות הזאתי בהחלטות על הילד שלי....
כעת לפני לידה, בתפילות חמות שתיגמר כשורה ובזמנה - מעניין אותי לדעת:
מה ההבדל מבחינת בית החולים בין מי שמבקשת ביות מלא, למי שלא מבקשת מלכתחילה, אך בפועל משאירה את התינוק לידה? כלומר, יכולה להיות אחת שמעוניינת בביות מלא ובפועל לא יכולה / רוצה מכל סיבה שלא תהיה, ומעבירה את התינוק לתינוקיה - יצא שהיא לא מבייתת, מול אחרת שביקשה ביות חלקי - ובסוף נרדמה עם התינוק לידה כל הלילה - כך שבפועל הילד היה בביות מלא, יש לבית חולים בעיה עם זה? מי שמבקשת ביות מלא - לא יקבלו את הילד שלה בתינוקיה, ומי שביות חלקי - ידרשו אליהם את הילד בשעות הלילה? איך זה עובד? או שההגדרות האלה חסרות כל תוכן וכל אחת עושה עם הילד שלה מה שהיא בוחרת ומתאים לה בשטח?
לשאלתך- הבעיה שמי שלא מבקשת מלכתחילה ביות חלקי או מלא, מקבלת חדר עם נשים שלא רוצות ביות,
ואז אם התינוק נשאר בלילה ובוכה, זה מפריע לנשים שבחרו לישון בלילה בלי תינוק ליד.
בבתי החולים שאני הייתי, התינוקיה קיבלה את התינוק מתי שרציתי, בכל ביות, מלא או חלקי.
כך שלדעתי מי שיודעת שיש מצב שהיא רוצה את התינוק לידה, עדיף מלכתחילה לבקש ביות.
אלא א"כ היא יודעת שהתינוק של שכנתה לחדר יפריע לה.