דרוש מידע באיזו שעה נער בישיבה קטנה אמור ללכת לישון?

[chani2006]

בס"ד

אשמח לשמוע מה מקובל ואיך זה עובד אצלכם.

נער בישיבה קטנה. בן 14.5.
עדין נפש, למדן ומתמיד, ילד מדהים מכל בחינה.
מסיים את סדר ג' בסביבות 21:30.
עד שהוא מגיע הביתה זה כבר כמעט 22:30.
מתיישב לאכול משהו, לשתף קצת מה היה היום, קצת להירגע... קצת לנגן... קצת להתארגן...
במקרה הטוב הוא מגיע למיטה בחצות.
ובשעה 6:30 הוא כבר אמור לקום כדי להגיע בזמן לתפילה.
והוא פשוט לא מצליח לקום. למרות שהוא כל כך רוצה.
הוא פשוט לא מסוגל לפתוח את העיניים. עד הדקה ה99 + +
וככה, למרות שהוא באמת משתדל, הוא רוכש לו שם של מאחר כרוני.
וזה מתסכל אותו נורא. וגורם לו להתחיל את היום ברגל שמאל...
וסתם כך, הוא מסתובב כל היום בעיניים טרוטות מעייפות.
זה נורמלי?
איך אמורים להתמודד עם זה?

 

[אבא תודה על הכל!!!]

זה בעיה...
אין כ"כ הרבה מה לעשות.
רק ישיבה קרובה לבית יכולה להיות הפתרון...
הרבה נחת!!

 

[הגולם החולם]

לא הבנתי איך מעשר וחצי בלילה עם קצת חוויות וכו' מגיעים לחצות?
כלומר, הבנתי, אבל אם זה דחוף אז אפשר לקצץ שם איזה שלושת רבעי שעה לטובת תוספת שינה
בהצלחה
שינה היא חשובה מאד מאד מאד
יותר מאוכל טוב, ויותר מיוד כמה דקות לימוד (פחותות באיכות), ובמיוחד בגיל הזה!
אל תזלזלו בזה!

 

[יהודי-פשוט]

בס"ד

אשמח לשמוע מה מקובל ואיך זה עובד אצלכם.

נער בישיבה קטנה. בן 14.5.
עדין נפש, למדן ומתמיד, ילד מדהים מכל בחינה.
מסיים את סדר ג' בסביבות 21:30.
עד שהוא מגיע הביתה זה כבר כמעט 22:30.
מתיישב לאכול משהו, לשתף קצת מה היה היום, קצת להירגע... קצת לנגן... קצת להתארגן...
במקרה הטוב הוא מגיע למיטה בחצות.
ובשעה 6:30 הוא כבר אמור לקום כדי להגיע בזמן לתפילה.
והוא פשוט לא מצליח לקום. למרות שהוא כל כך רוצה.
הוא פשוט לא מסוגל לפתוח את העיניים. עד הדקה ה99 + +
וככה, למרות שהוא באמת משתדל, הוא רוכש לו שם של מאחר כרוני.
וזה מתסכל אותו נורא. וגורם לו להתחיל את היום ברגל שמאל...
וסתם כך, הוא מסתובב כל היום בעיניים טרוטות מעייפות.
זה נורמלי?
איך אמורים להתמודד עם זה?

זה הקלאסה
לנסות שלא יהיו סיבות שלא תלויות בו להתעכב כשהוא חוזר הבייתה
(אוכל מוכן מקלחת פנויה וכו)
לעודד שנ"צ אם אפשרי
ולהתפלל שיהיה כוח
(אפשר לעשות מבצע על היקיצה לפעמים עוזר)

 

[chani2006]

ברור שהפתרון אמור להיות להגיע הביתה, ותוך חצי שעה להיות במיטה.
אבל אז מה שקורה שהשעה היחידה שהוא בבית,
הופכת לשעה של מתח וביקורת.... נו.. די... תסיים.. כבר מאוחר...
סך הכל הוא רוצה להרגיש קצת בית... להיות חלק...
משום מה בלילה האדרנלין בשמים, ואיכשהו העייפות מתפוגגת.
ותכל'ס שעה זה דבר שעובר תוך חמש דקות...

 

[יהודי-פשוט]

ברור שהפתרון אמור להיות להגיע הביתה, ותוך חצי שעה להיות במיטה.
אבל אז מה שקורה שהשעה היחידה שהוא בבית,
הופכת לשעה של מתח וביקורת.... נו.. די... תסיים.. כבר מאוחר...
סך הכל הוא רוצה להרגיש קצת בית... להיות חלק...
משום מה בלילה האדרנלין בשמים, ואיכשהו העייפות מתפוגגת.
ותכל'ס שעה זה דבר שעובר תוך חמש דקות...

לכן לא כתבתי לזרז אותו
אבל כן לתת לו כלים
אוכל מוכן
מקלחת פנויה
וכל מה שהוא צריך מוכן (כולל חולצה מגוהצת למחר ובגדים מוכנים בארון)
שלפחות כשירצה הכל יהיה מוכן

 

[שירושבח]

אשכול חשוב ממש!
אשמח גם לעוד תשובות של אמהות!

 

[RacheliArt]

הבן שלי נח כל צהריים
ממש עוזר לו

 

[אין דופי]

אשמח לשמוע מה מקובל ואיך זה עובד אצלכם.

אענה דווקא מהצד שלו,
כמישהו שעד לפני כמה שנים היה במקומו.

המעבר בין חיידר לבין ישיבה קטנה, ממש קשה.
למרות מה שנכון וצריך וראוי - בעברית פשוטה, הוא מרגיש (כנראה) שאין לו זמן לעצמו.
כך היה איתי, ועם כמה מחברי שלאחר זמן גילו את שעל ליבם.
סה''כ, מדובר בילד. ילד זקוק עדיין לזמן לעצמו, להתפרק, להשתובב, לשחק, לעשות כל מה שהוא מרגיש לנכון שעוזר לו להשתחרר.
אז נורמאלי שאלתם? לדעתי כן.

ובכל אופן, תובנה או שניים שכן יש לי מהתקופה ההיא;
אם הזמן שיש לו מרגע הכניסה לבית ועד זמן השינה קצר מדי (לטעמו),
נסו להציע לו לחלק את מה שהוא רוצה לעשות - בין הימים. כלומר כל יום משהו אחר.
בנוסף, טריק שהיה לי תועלתי מאוד - סמוך ככל האפשר להגעה לבית, להתקלח ולעבור למדי ב (פיג'מה בלעז).
מוכן לשינה? מעולה. עכשיו אתה יכול לשחק, לנגן, לרקוד, לקרוא - וגם לשטוף כלים אם אתה ממש מבקש....

 

[טכנאית רפואית]

הבן שלי בן 13.5 חוזר הביתה באזור 9:30,
אוכל משהו ונח ובדר"כ ב:11:00 הוא כבר במיטה ואפילו לפני- וזה מעצמו,
אף אחד לא משדל אותו, הוא לבד מרגיש שחייב לישון מוקדם כדי לקום בזמן.

 

[גימפעל]

עד שיבוא שילה ויפסיק התחרותיות בין הישיבות הבעייה הזו לא תיפתר,

תגיד לו שזה רק בשנים של הישיבה קטנה אח"כ בישיבה גדולה ובפרט כאברך כולל הוא ישן וישן עד חצות היום,

אגב, זה כבר שאלה ישנה שמנקרת במוחי, איך יכול להיות שהמשגיח של התפילה הוא לא המשגיח של לפני הצהריים ואח"כ משגיח נוסף אחרי הצהריים ואז משגיח של סדר שלשי,

והבחור (הילד) המסכן אמור לשרוד את כולם.

 

[BIZZARC- עשירה]

הוא נח צהוריים? (מכירה ישיבות קטנות שיש שם חדרים שאפשר לנוח צהוריים גם מי שלא בפנימיה)

 

[גערער]

שילך לישון ב 11:00 יהיה לו שבע וחצי שעות שינה

 

[chani2006]

בס"ד

אענה דווקא מהצד שלו,
כמישהו שעד לפני כמה שנים היה במקומו.

הוא מרגיש (כנראה) שאין לו זמן לעצמו.

ממש ככה.
עוד בחיידר הוא הרגיש שהוא לא מספיק את כל מה שהוא רוצה לעשות.
(זה ילד שמעולם לא שמעתי ממנו את המילים "משעמם לי".. ולהיפך...)
ועכשיו זה סוג של הלם.
האם חוץ מהסיפור של העייפות, מתרגלים באיזשהו שלב לקצב החיים בישיבה?

הבן שלי בן 13.5 חוזר הביתה באזור 9:30,
אוכל משהו ונח ובדר"כ ב:11:00 הוא כבר במיטה ואפילו לפני- וזה מעצמו,
אף אחד לא משדל אותו, הוא לבד מרגיש שחייב לישון מוקדם כדי לקום בזמן.

שמחה בשבילך.
(לא ש11 זה מוקדם לילד בן 13. אבל לפחות שפוי.)
אצלנו הוא גם יודע שהוא חייב לישון מוקדם, אבל קשה לו לסיים את היום.

תגיד לו שזה רק בשנים של הישיבה קטנה אח"כ בישיבה גדולה ובפרט כאברך כולל הוא ישן וישן עד חצות היום,

עצוב. מתפללת שלא יגיע לשם.
ואגב, זה גם לא דבר שישמח אותו לשמוע.
הוא לא רוצה לקום מאוחר.
אין לו סיפוק יותר גדול מיום שהצליח לקום מוקדם.
אבל הגוף דורש את שלו.

הוא נח צהוריים? (מכירה ישיבות קטנות שיש שם חדרים שאפשר לנוח צהוריים גם מי שלא בפנימיה)

לא. הוא מגיע הביתה לארוחת צהריים.
אבל זה באמת גיחה קצרצרה.
בקושי הוא מספיק לאכול.

שילך לישון ב 11:00 יהיה לו שבע וחצי שעות שינה

ונאמר אמן.

 

[tadmit]

אם אתם תלכולישון רבע שעה אחרי שהוא מגיע, גם הוא ילך לישון.
כ"כ בזמני ישנו בצהריים, זה אמור לאפשר לימוד רענן בסדר שני, ולסחוב עד תשע וחצי בלי בעיה.
אולי תמצאו פתרון לגיחה הקצרצרה בצהריים.
כ"כ לא מובן איך בצהרים זה גיחה קצרה, ובלילה זה שעה להגיע הביתה.
מזכיר לי את הסיפור על האלמנה שאמרה שגילתה בשבעה (שהתפללו בבית) ששחרית לא כזה קצר, ומעריב לא כזה ארוך.

 

[Malki.A]

בס"ד

לא. הוא מגיע הביתה לארוחת צהריים.
אבל זה באמת גיחה קצרצרה.
בקושי הוא מספיק לאכול.

מעניין אם הוא יכול להגיע לגיחה לארוחת צהרים אז למה בבוקר ובלילה לוקח לו שעה להגיע לבית?
ואם הבית רחוק אז שווה לשלוח לו אוכל לישיבה מהבוקר ויחמם לו את האוכל בישיבה ויהיה לו גם זמן לנוח בצהרים.
שינה טובה מתכון להצלחה!

 

[BIZZARC- עשירה]

לא. הוא מגיע הביתה לארוחת צהריים.
אבל זה באמת גיחה קצרצרה.
בקושי הוא מספיק לאכול.

יש לו אפשרות להישאר בישיבה בצהוריים?
כי אני מבינה ממה שכתבת על הערב שללכת ולחזור לוקח הרבה זמן (כשעה לכל צד) אז אולי אם הוא ישאר בישיבה הוא יוכל לעשות קצת תחביבים בחדר פנוי בישיבה ואז בלילה רק לנשום את הבית וללכת לישון ב11:00.

 

[שמחה 890]

למה לוקח לו שעה להגיע הביתה?
ואגיד דעה קצת שונה אבל שחרית בישיבה זה לא דבר קדוש
[ובישי''ג למי שמכיר זה כמעט ריק חוץ מישיבות מסוימות]
אא''כ הצוות עומד על זה בתוקף אבל אם לא אולי אפשר למצוא פתרון בנושא הזה

 

[chani2006]

הדרך אל ומהישיבה לוקחת כחצי שעה.
למה זה מתארך לשעה? לאלוקים פתרונים.
(רק סיימתי לסכם משהו, פגשתי חבר, הלכתי ברגל, דיברתי עם הראש ישיבה, הגעתי מזמן רק התעכבתי פה למטה...)
אין ספק שניהול זמן מיטבי היה פותר יחסית את הבעיה. זה אכן הקושי, ולא מהיום.
עדיין, אני מרגישה במרדף בלתי פוסק, סוג של מלחמת התשה.
ומצד שני, מנסה שלא לקחת את האחריות עלי, כדי שהוא לא יסיר אותה מעצמו.
אבל זה מורכב לעמוד מהצד ולא להתערב, בייחוד כשאני רואה את המחירים...
התקווה שלי היא שאכן המעבר קשה, ועם הזמן מתרגלים ומתאפסים...

 

[BIZZARC- עשירה]

הדרך אל ומהישיבה לוקחת כחצי שעה.
למה זה מתארך לשעה? לאלוקים פתרונים.
(רק סיימתי לסכם משהו, פגשתי חבר, הלכתי ברגל, דיברתי עם הראש ישיבה, הגעתי מזמן רק התעכבתי פה למטה...)
אין ספק שניהול זמן מיטבי היה פותר יחסית את הבעיה. זה אכן הקושי, ולא מהיום.
עדיין, אני מרגישה במרדף בלתי פוסק, סוג של מלחמת התשה.
ומצד שני, מנסה שלא לקחת את האחריות עלי, כדי שהוא לא יסיר אותה מעצמו.
אבל זה מורכב לעמוד מהצד ולא להתערב, בייחוד כשאני רואה את המחירים...
התקווה שלי היא שאכן המעבר קשה, ועם הזמן מתרגלים ומתאפסים...

אני הייתי כן בודקת אפשרות של להישאר בישיבה בצהוריים ככה יהיה לו שעה וחצי להיות עם חברים סתם/לדבר/ לעשות תחביבים וכו'
מדברת איתו על זה שהוא צריך לישון ב11.30 לכל המאוחר כדי שיהיה לו מספיק שעות שינה בלילה שחשובות גם לבריאות וגם לריכוז חוץ מלעניין הקימה בזמן, מראה לו שהדרך אמורה לקחת חצי שעה- ככה שאם הוא גומר ב9 וחצי, בעשר הוא כבר בבית ואז יש לו שעה וחצי לנשום, לצאת לשחק קצת עם חברים בכדור או מה שבא לו לעשות.
אם הוא מגיע חצי שעה מאוחר אז לוקח לו מהערב חצי שעה.
גם הייתי משתדלת שיהיה לו אוכל מוכן מיד שחוזר ככה שלא יתבזבז הרבה זמן על הארוחה.

ואני חושבת שזה כן יתאזן עם הזמן, אבל כן חושבת שכדאי לעזור לו לעשות את המעבר בצורה טובה שלא תרגיש לו חנוקה.


ואם באמת אפשר שהוא יתפלל בבוקר ליד הבית אז זה גם טוב.
אבל רק אם זה לא יסמ אותו חברתית או מבחינת הצוות.