דרוש מידע באיזו שעה נער בישיבה קטנה אמור ללכת לישון?

[אזרחית אמריקאית]

מעניין אם הוא יכול להגיע לגיחה לארוחת צהרים אז למה בבוקר ובלילה לוקח לו שעה להגיע לבית?
ואם הבית רחוק אז שווה לשלוח לו אוכל לישיבה מהבוקר ויחמם לו את האוכל בישיבה ויהיה לו גם זמן לנוח בצהרים.
שינה טובה מתכון להצלחה!

אל תשכחו שהילד צריך להרגיש את הבית
וזה אין לי לו בארוחות קרות מאתמול או מהבוקר

 

[הכי הכי טוב]

חד משמעית שלא יתפלל ליד הבית בבוקר
זה לא תפילה ישיבתית
עדיף לפעמים לשחרר אותו יותר מוקדם
אם זה צורך אצלו כל החוויות ואז שאר הלילות הוא משכים לישון
רק דעתי אפשר לחלוק

 

[nori]

אני חושבת הגדרת נכון את הבעיה שלו -ניהול הזמן.
הבנים שלי (2 בישיבה קטנה) נופלים למיטה זמן קצר אחרי שהם מגיעים. כי ברור להם שהם צריכים לקום מוקדם.
ולגבי לחוש את הבית? בסוף השבוע.. נראה לי אם זה יהיה ברור לך שסדר היום בגילו לא חשים את הבית ביומיום. אז גם הוא יתרגל.
כשאני רואה את הבן שלי נכנס בשישי בצהריים מרגישה שהוא חזר מנסיעה ארוכה. למרות שישן כמעט כל יום בבית. הנוכחות שלו לא מורגשת... למעט המיטה המפוזרת בבקר
ואגב, שניה אחרי הברוך הבא שלי בשישי הם נופלים על מיטה ראשונה מזדמנת עד כמעט שבת... סדר היום בישיבה קטנה באמת גומר. אני מכילה אותם ומעודדת אותם לישון בכל רגע פנוי. אבל בהתאם ברור לכולנו שבבקר צריך לקום בזמן.

 

[החיים טובים]

אצלינו ההורים הלכו לישון ב11, ובית חשוך גורם גם למתבגרים להיכנס למצב שינה.

 

[פוקה פוקה]

לדעתי הנער רוצה להרגיש בית. הוא מספיק שעות מחוץ לבית.
תשדלו להיות בבית שהוא מגיע. לשמוע אותו. אולי אפילו פעם בשבוע אם אפשרי
שיבוא לבית בהפסקת צהרים. לאיזה ארוחה טובה עם אמא
וטרטר לו ללכת לישון עד גג 11.15

 

[פרפרזה]

ותכל'ס שעה זה דבר שעובר תוך חמש דקות...

קניתי.
וואו, משפט חזק!!

 

[אברהם קורניק]

למה זה מתארך לשעה? לאלוקים פתרונים.
(רק סיימתי לסכם משהו, פגשתי חבר, הלכתי ברגל, דיברתי עם הראש ישיבה, הגעתי מזמן רק התעכבתי פה למטה...)

אולי כאן טמון הפיתרון הכי טוב.

תחכו לו בבית עם משהו חם וכדו' שיהיה לו שווה להגיע מוקדם...

 

[אברהם קורניק]

ואם באמת אפשר שהוא יתפלל בבוקר ליד הבית אז זה גם טוב.

כמכיר ישיבות וסדריהם,
חד משמעית יותר חשוב שיהיה בשחרית בישיבה
מאשר השתתפות בסדר שלישי.

היינו, עדיף להפסיד סדר שלישי ולא להפסיד שחרית בישיבה,
גם מבחינה גשמית (בבוקר המוח עדיין בשיא כוחותיו מאשר בלילה בו בכל מקרה המוח בקושי מתפקד)
וגם מבחינה רוחנית (לימוד - יש כל היום, תפילה - אם לא שחרית הוא לא יידע איך אמור להיראות תפילה)

 

[קרעפט]

ברור שהפתרון אמור להיות להגיע הביתה, ותוך חצי שעה להיות במיטה.
אבל אז מה שקורה שהשעה היחידה שהוא בבית,
הופכת לשעה של מתח וביקורת.... נו.. די... תסיים.. כבר מאוחר...
סך הכל הוא רוצה להרגיש קצת בית... להיות חלק...
משום מה בלילה האדרנלין בשמים, ואיכשהו העייפות מתפוגגת.
ותכל'ס שעה זה דבר שעובר תוך חמש דקות...

למה הורים צריכים להתעסק עם זה...
לענ''ד להעביר אליו את האחריות
המסר הוא שניהול הזמן הוא באחריותו

 

[nori]

למה הורים צריכים להתעסק עם זה...
לענ''ד להעביר אליו את האחריות
המסר הוא שניהול הזמן הוא באחריותו

בודאי שכך! לא מבינה את ההלם.
זה לחלוטין גיל שהגיע הזמן שיהיו אחראים על שעות הקימה. ויש היום מגוון אביזרים שהם יכולים לכוון ולהעזר בהם.
למה להפוך את זה למאבק בין הורים וילדים.

 

[skl]

הבן שלי גם מתמודד עם אותו הבעיה,
קשה לו מאד הבקרים...

אך הגעתי למסכנה שאין הרבה מה לעשות עם זה...
(אלא אם כן יהיה שינוי בישיבה ויגמרו את הלימודים יותר מוקדם וכך יוכלו לישון מוקדם יותר...)

יוצא שהוא יושן 6-7 שעות בלילה ולילד בגיל 13 בעיני זה ממש מעט....
הוא הולך לישון באזור 10:45 צריך לקום באזור 6:00 (מגיע הביתה לקראת 10:00)

אז פשוט חיים את המציאות בלי יכולת לשנות....

 

[יעקב ארץ-צבי]

(אלא אם כן יהיה שינוי בישיבה ויגמרו את הלימודים יותר מוקדם וכך יוכלו לישון מוקדם יותר...)

מבטיח לכם בתור בחור ישיב"ק בדימוס ומאחר כרוני בדימוס ב"ה, שזה לא יעזור!
אם הבעיה היא ניהול זמן/חוסר ראיית הנולד/עצלות/חוסר יכולת דחיית סיפוקים בקטנה, בקטנה, חס ושלום לא משהו רציני לא יעזור תוספת זמן, יהיה מה לעשות גם בזמן הזה.

הפתרון זה רק רצון טוב והבנה מצד הבחור שחייבים לוותר על משהו, אי אפשר גם לגמור את הש"ס וגם לישון באותו לילה, כשהבחור יפנים מעצמו את זה הוא מעצמו יוותר על מה שפחות חשוב לו. מתוך תפילה ותקווה שיותר דחוף לו סדרי הישיבה מאשר קצת... והוא פתאום יגיע הביתה בזמן בלי להתעכב וילך לישון בזמן בלי להתעכב.

 

[מתרגמת]

כאמא (בדימוס) לבחורי יש"ק, הבעיה פה זה שיש יותר מדי דברים ממלאים לו את היום.
מצד הישיבה, הוא אמור להיות בישיבה נטו, בלי עיסוקים אחרים.
הוא (וגם אמא שלו, עם כוונות טובות) רוצה שיהיה לו זמן "לעצמו" ובסוף זה מגיע לכמה שעות -
1.5 שעות בצהריים (נסיעות + אוכל + זמן לעצמו)
30 דק' בערב (עם החברים לפני או אחרי הנסיעה הביתה)
שעתיים בערב אחרי שהוא חוזר
>>> סה"כ 4 שעות מתוך 24(נכון זה כולל ארוחות, אבל עדיין)

בחור בגיל הזה עדיין ילד ולכן צריך לישון אולי 9 שעות! כמובן זה לא מעשי, אבל לפחות 7-8.
אין ברירה, במערכת הישיבתית היום (לא מכניסה את הראש שלי להגיד אם זה טוב או לא, אבל זאת המציאות) אין זמן לנגן, לשחק, לקרוא סיפורים וכו' - וככה הרה"י רוצים. צריך להשאיר את כל הדברים האלו לערב/מוצאי שבתות חפשיות ולבין הזמנים.

אם יחזור ב-10, יאכל, יספר קצת איך היה היום ויתארגן לישון הוא יכול להיות במיטה ב-11.

כמו שכתבו פה, שישאר בצהריים בישיבה ויוכל לנצל את הזמן לשינה ו/או פטפוטים עם חברים.

 

[מתמחה במחשבים]

אולי אוכל לקצר את הדרך.
בן דודי עשה את הדרך לישיבה וחזרה באמצעות שני אוטובוסים עירוניים עם מיטב פקקי העיר או שהיה הולך חצי שעה לערך ומגיע הביתה מותש ויגע ונרגן, עד שעלה תבונה מלפניו ומלפני הוריו ורכש אופניים חשמליים.
מאז הוא עושה את הדרך בעשר דקות, ומגיע הביתה רגוע ושמח, וחסך מידי יום זמן רב, ויכל לישון מוקדם יותר, ואף לקום מאוחר יותר.

אני לא יודע מה תנאי הישיבה שלכם, אך אולי יש מקום לשקול אופניים, ואולי לקשור אותו במרחק רחוב מהישיבה (או להסביר לראש הישיבה שכלי זה יעזור לבחור להגיע רגוע שמח ובזמן הביתה ולישיבה).

 

[זושא כץ]

כמה הערות על הנכתב:
1. בחור בישיבה קטנה לא אמור לנגן בבית באופן קבוע כחלק מהתפריט, הוא אמור לחיות בתחושה שבחור ישיבה רק לומד , לפעמים אפשר לשתות קולה, לפעמים אפשר ללכת לים, ולפעמים לנגן.
2. אופניים חשמליים אינם מוצר המוכר בישיבות, לא בטוח שהישיבה תאשר, ולא בטוח שהבחור רוצה לקטלג את עצמו ככזה.
3. הנקודה לבירור היא מה הסמכות שיש לכם בבית, האם יש לכם אופציה לקבוע לו שעת שינה או לא? האם יש לכם אופציה לקבוע איתו גם שעת הגעה לבית? אם זה תלוי רק בו המצב יילף וילריף.
4. יש בחורים שישנים כבר ב10 בלילה, תלוי במידת הקירבה של הישיבה לבית וגם הרצינות של הבחור.

 

[פלמינגו 67]

בס"ד

אשמח לשמוע מה מקובל ואיך זה עובד אצלכם.

נער בישיבה קטנה. בן 14.5.
עדין נפש, למדן ומתמיד, ילד מדהים מכל בחינה.
מסיים את סדר ג' בסביבות 21:30.
עד שהוא מגיע הביתה זה כבר כמעט 22:30.
מתיישב לאכול משהו, לשתף קצת מה היה היום, קצת להירגע... קצת לנגן... קצת להתארגן...
במקרה הטוב הוא מגיע למיטה בחצות.
ובשעה 6:30 הוא כבר אמור לקום כדי להגיע בזמן לתפילה.
והוא פשוט לא מצליח לקום. למרות שהוא כל כך רוצה.
הוא פשוט לא מסוגל לפתוח את העיניים. עד הדקה ה99 + +
וככה, למרות שהוא באמת משתדל, הוא רוכש לו שם של מאחר כרוני.
וזה מתסכל אותו נורא. וגורם לו להתחיל את היום ברגל שמאל...
וסתם כך, הוא מסתובב כל היום בעיניים טרוטות מעייפות.
זה נורמלי?
איך אמורים להתמודד עם זה?

ב11 וחצי מקסימום שיהיה במיטה...
זה אפשרי.

 

[מנוי פרימיום]

זה הגיל שבו גדלים לגובה
מומחים טוענים שבשביל זה צריכים שינה בשעה מוקדמת + שעות שינה מספקות
כדאי לעקוב אחר הגובה אם הבחור הולך לישון בשעה מאוחרת וישן קצת שעות

 

[צחית]

כמה הערות על הנכתב:
1. בחור בישיבה קטנה לא אמור לנגן בבית באופן קבוע כחלק מהתפריט, הוא אמור לחיות בתחושה שבחור ישיבה רק לומד , לפעמים אפשר לשתות קולה, לפעמים אפשר ללכת לים, ולפעמים לנגן.

ח"ו שיחשוב שבגלל שלומד תורה מפסיד ולא יכול לנגן וכו'
אפשר גם וגם
בסך הכל זה עדיין ילד קטן
אולי גם ילד בחיידר יפסיק לשחק וילך רק ללמוד תורה?

2. אופניים חשמליים אינם מוצר המוכר בישיבות, לא בטוח שהישיבה תאשר, ולא בטוח שהבחור רוצה לקטלג את עצמו ככזה.

גם אם מותר בישיבות זה סכנת נפשות!!

 

[מתמחה במחשבים]

גם אם מותר בישיבות זה סכנת נפשות!!

אז אולי אופניים רגילים...

 

[שווה מיליונים]

למה הורים צריכים להתעסק עם זה...
לענ''ד להעביר אליו את האחריות
המסר הוא שניהול הזמן הוא באחריותו

מאוד קל להפיל על הילד
בשביל מה אנחנו הורים? הוא ילד קטן עדיין