דרוש מידע באיזו שעה נער בישיבה קטנה אמור ללכת לישון?

[יעקב ארץ-צבי]

ח"ו שיחשוב שבגלל שלומד תורה מפסיד ולא יכול לנגן וכו'

נכון! ולכן צריך לחנך אותו שהוא לא מפסיד ולא יכול לנגן, אלא הוא משקיע בשביל לצאת תלמיד חכם ולכן אין זמן לנגן.
גם לסטודנט לרפואה אין זמן לנגן והוא לא חושב שהוא מפסיד, הוא יודע שהוא משקיע...

 

[פוינט]

להרפות,
הבחור חוזר הביתה, הוא רוצה להרגיש בית,
זה חשוב בשביל שלוות הנפש שלו,
החויה הזו מושלמת כשלא עומדים לו עם סטופר, ורוצים לשלוח אותו לישון כאן ועכשיו,
ולא מודדים לו את האיחורים ונלחצים מ'השם' שהוא יוצר על ידי כך.
אם הוא מתמיד, יש לו שם טוב גם כך.

מצד שני, הגיוני שקשה לו לקום,
בפרט שהוא בגיל של גדילה והגוף דורש יותר שעות שינה, ואגב גם יותר אוכל.

הכי נכון לפתוח איתו בשיחה, אבל מתוך מקום רגוע ולא מלחץ
לומר לו שאת מעריכה אותו על כך שהוא מתמיד ולומד כל כך בהתמדה
והוא בחור מיוחד!!
ומתוך דאגה את רואה שקשה לו לקום בזמן, ושהוא עייף,
לשאול לדעתו, מה נראה לו יכול לעזור לו לישון יותר, ולאגור כח.

אפשר גם להציע, לחזור באמצע השבוע קצת יותר מוקדם, כדי לנוח ולישון באותו יום טוב יותר, עם ארוחת ערב טובה.
בדרך כלל הם דוחים את האופציה - אבל חשוב שידעו שאנחנו מאפשרים אותה.

אחת לכמה זמן, בהחלט ניתן להשאר בבית ולתת לגוף את שלו.
אנחנו לא רובוטים, ואם הבחור מתנהל באופן סדיר, ניתן לאפשר לו את המנוחה הזו שהגוף דורש,
כדי שיהיה לו כח להמשיך הלאה בסדר יום שדורש ממנו מאמץ.

רק נחת

 

[chani2006]

בס"ד

תודה לכל המשיבים.
בהחלט נותן הרבה כיווי חשיבה.
יישר כוח.

 

[חוט השני]

אצלינו ההורים הלכו לישון ב11, ובית חשוך גורם גם למתבגרים להיכנס למצב שינה.

זה הפתרון. בלי עימותים ואפילו בלי לדבר על זה,
בשעה 11 הבית מוחשך אם לא באופן מלא אז בחלקו
כך שאוטומטית הילד מתכוונן למצב שינה.
ובלי קשר, אף פעם לא הבנתי למה המעבר מחיידר לישיבה קטנה
לא נעשה באופן הדרגתי יותר, זה היה מונע הרבה קשיים ומשברים בהמשך.

 

[אסתושי]

אם הוא היה ישן בפנימיה זה גם היה אחריות של ההורים שהוא יקום?
לדעתי בגיל כזה הוא כבר יכול להבין לבד שבשביל לקום בזמן הוא צריך לישון מוקדם (אפילו ב 10:00) וזה צריך להיות עול שלו לפי התיאור שלך הוא לא נהנה מהמצב הזה וזה ענין של החלטה (לא כ"כ קשה, מנסיון)

 

[שלמה רוזן]

הכי פשוט לדבר עם צוות הישיבה להסביר את המצב
ולבקש שישחררו אותו כל יום 20 דקות לפני סוף הסדר ככה הוא יחסוך את הפטפוטים עם החברים
ועוד כל מיני התעכבויות
וככה הכל יכול להיות יותר מוקדם

 

[יעקב ארץ-צבי]

הכי פשוט לדבר עם צוות הישיבה להסביר את המצב
ולבקש שישחררו אותו כל יום 20 דקות לפני סוף הסדר ככה הוא יחסוך את הפטפוטים עם החברים
ועוד כל מיני התעכבויות
וככה הכל יכול להיות יותר מוקדם

א. זה לא הכי פשוט, בדרך כלל צוות הישיבה יטען ובצדק - שהבחור יתגבר ולא יפטפט וכו' וזה העבודה העצמית שלו
ב. בדרך כלל גם הבחור לא יסכים לצאת 20 דקות לפני סוף הסדר בשביל ללכת לישון מוקדם "מה אני ילד קטן? למה רק אני? אני רוצה להיות כמו כולם וכו'

 

[BIZZARC- עשירה]

אם הוא היה ישן בפנימיה זה גם היה אחריות של ההורים שהוא יקום?

בישיבה זה לא אחריות ה'מעוירר' להעיר?
שמעתי כ"כ הרבה סיפורים מבחורים שזה היה התפקיד שלהם איך זה היה קשה להעיר בחורים ואיזה פטנטים הם עשו
וגם מבחורים סתם מכיוון ההפוך...

 

[yonatanr]

כמה נקודות:
א. ככה זה בישיבה קטנה. זכור לי שפעם אחת בכל שנות הישיבה קטנה היה לי 'הישג גדול', ללכת לישון לפני 11 בלילה. אם כי היש"ק היתה קרובה לבית, ויכולתי לקום באיזור 7.
ב. ממש לא כדאי שההורים יקחו את האחריות על עצמם. כדאי לזכור שבעוד שנה-שנתיים הבחור ילך לישיבה גדולה, שם הוא יהיה אך ורק ברשות עצמו, ואם הוא לא ילמד מבעוד מועד להיות אחראי על עצמו - זה יכול להיות קטסטרופה. זו בדיוק התופעה הידועה של ה'ק"סניק', הבחור שהגיע מהעיר הקטנה לישיבה הגדולה ו'פתח את העיניים'.

1. בחור בישיבה קטנה לא אמור לנגן בבית באופן קבוע כחלק מהתפריט, הוא אמור לחיות בתחושה שבחור ישיבה רק לומד , לפעמים אפשר לשתות קולה, לפעמים אפשר ללכת לים, ולפעמים לנגן.

"בחור" בישיבה קטנה הוא ילד עדיין, וזכותו לנגן כחלק בלתי נפרד מהיום.
מי שיאסרו עליו לנגן בישיבה קטנה, ינגן בלי סוף מישיבה גדולה.

 

[yonatanr]

בישיבה זה לא אחריות ה'מעוירר' להעיר?
שמעתי כ"כ הרבה סיפורים מבחורים שזה היה התפקיד שלהם איך זה היה קשה להעיר בחורים ואיזה פטנטים הם עשו
וגם מבחורים סתם מכיוון ההפוך...

תפקידו של ה'מעוירר' הוא להעיר בחורים שרוצים לקום. [כמעט] בלתי אפשרי להעיר בחורים שבאמת לא רוצים לקום.

 

[זושא כץ]

כמה נקודות:
א. ככה זה בישיבה קטנה. זכור לי שפעם אחת בכל שנות הישיבה קטנה היה לי 'הישג גדול', ללכת לישון לפני 11 בלילה. אם כי היש"ק היתה קרובה לבית, ויכולתי לקום באיזור 7.
ב. ממש לא כדאי שההורים יקחו את האחריות על עצמם. כדאי לזכור שבעוד שנה-שנתיים הבחור ילך לישיבה גדולה, שם הוא יהיה אך ורק ברשות עצמו, ואם הוא לא ילמד מבעוד מועד להיות אחראי על עצמו - זה יכול להיות קטסטרופה. זו בדיוק התופעה הידועה של ה'ק"סניק', הבחור שהגיע מהעיר הקטנה לישיבה הגדולה ו'פתח את העיניים'.

"בחור" בישיבה קטנה הוא ילד עדיין, וזכותו לנגן כחלק בלתי נפרד מהיום.
מי שיאסרו עליו לנגן בישיבה קטנה, ינגן בלי סוף מישיבה גדולה.

יש לו את כל הזכויות שיש לאדם בעל בחירה, כולל עישון סמים או למידת אידיש...
השאלה היא מה התוכנית שלו? כמה הוא רוצה לנצל את הזמן הזה שנקרא ישיבה קטנה.
אם הוא רוצה את המירב, ההתעסקות היא רק בלימוד ועבודת השם עם הפסקות רק כפי הצורך.

 

[yonatanr]

יש לו את כל הזכויות שיש לאדם בעל בחירה, כולל עישון סמים או למידת אידיש...
השאלה היא מה התוכנית שלו? כמה הוא רוצה לנצל את הזמן הזה שנקרא ישיבה קטנה.
אם הוא רוצה את המירב, ההתעסקות היא רק בלימוד ועבודת השם עם הפסקות רק כפי הצורך.

צודק במאה אחוז. אבל רק אם הוא רוצה. לא אם ההורים או המורים שלו רוצים.

 

[חנה ש.]

באמת בעיה.
קודם כל לדעתי היחס שלך האימא צריך להיות מקבל,
טוב שהוא נותן לעצמו זמן למה שהוא צריך,
טוב שהוא:

עדין נפש, למדן ומתמיד, ילד מדהים מכל בחינה.

זו תקופה והיא תעבור, ואף אחד לא יזכור כל ערב מה היה,
מה שיישאר בזיכרון זו האווירה בבית, היכולת לאפשר במצב מלחיץ
קצת מרווח נשימה.
תשדרי לו שאת אתו, לגמרי ומה שהוא עושה טוב בעיניך.

 

[זושא כץ]

צודק במאה אחוז. אבל רק אם הוא רוצה. לא אם ההורים או המורים שלו רוצים.

בגיל הזה יש משמעות לרצון של ההורים,
אם הוא לא נהרס בגלל אירועים קודמים.
הילד רוצה לרצות את ההורים, והוא עדיין בגיל שההורים מנהלים לו את כל החיים.

 

[yonatanr]

בגיל הזה יש משמעות לרצון של ההורים,
אם הוא לא נהרס בגלל אירועים קודמים.

יש משמעות. אבל זה נשאר רצון של ההורים. לא רצון של הילד. אי אפשר לשאול 'מה התוכנית שלו? כמה הוא רוצה לנצל את הזמן הזה שנקרא ישיבה קטנה?' ולענות מה רצון ההורים שלו.

הילד רוצה לרצות את ההורים, והוא עדיין בגיל שההורים מנהלים לו את כל החיים.

ממש לא. כפי שציינו כאן, בגיל הזה הוא נמצא בשעות הערות בקושי שעתיים בבית.

 

[פודרה המלך]

מה שאתם חושבים כמה שעות שהוא צריך כדי שיקום רענן ומרוכז בלימודים ביום למחרת

 

[פרפרזה]

יש לו את כל הזכויות שיש לאדם בעל בחירה, כולל עישון סמים או למידת אידיש...
השאלה היא מה התוכנית שלו? כמה הוא רוצה לנצל את הזמן הזה שנקרא ישיבה קטנה.
אם הוא רוצה את המירב, ההתעסקות היא רק בלימוד ועבודת השם עם הפסקות רק כפי הצורך.

כבודו כנראה היה בגיל הזה עם תפיסת עולם מגובשת ושאיפות חזקות, ומכך נגזרת התיחסותך לנושא.

אבל נראה לי שרוב הבחורים בני 14 עדיין לא גיבשו את תפיסת עולמם עד הסוף. יום אחד הם רוצים להיות 'חפץ חיים' ויום למחרת זמר מפורסם...

לעניות דעתי צריך להרגיע. בסוף הבחור נע בין עולמות ורצונות וקשה לו לוותר על שעות הבטלה היומיות. יום יבוא והוא יגדל ומעצמו הוא יבין שכדאי לו להשקיע את זמנו וכוחו בדברים החשובים. בינתיים צריך לאפשר לו מרווח ומרחב להתמודד בעצמו.

 

[nori]

הילד רוצה לרצות את ההורים, והוא עדיין בגיל שההורים מנהלים לו את כל החיים.

עם החלק הראשון אני מסכימה. למרות שלפעמים הוא משדר הפוך מזה. אחרי שבוע את רואה שהוא קבל מה שאמרו לו.
אבל החלק השני???
ההורים לא באמת יכולים לנהל את החיים למתבגרים. ודאי לא לאמר את זה בקול ועדיף גם לא לחשוב בשקט (כי אם הם יחשבו שזה מה שחושבים זה יגרום להם להתנהג הפוך) אפשר להמליץ להם, אפשר לצ'פר אותם כדי שירצו לעשות את מה שאני חושבת לנכון. הם ורק הם מנהלים לעצמם את החיים. ואנחנו צריכים להתנהג בצורה שהם ירצו לנהל את החיים כמו שאנחנו היינו רוצים שהם ינהלו. זה הבדל גדול.

 

[nori]

עם החלק הראשון אני מסכימה. למרות שלפעמים הוא משדר הפוך מזה. אחרי שבוע את רואה שהוא קבל מה שאמרו לו.
אבל החלק השני???
ההורים לא באמת יכולים לנהל את החיים למתבגרים. ודאי לא לאמר את זה בקול ועדיף גם לא לחשוב בשקט (כי אם הם יחשבו שזה מה שחושבים זה יגרום להם להתנהג הפוך) אפשר להמליץ להם, אפשר לצ'פר אותם כדי שירצו לעשות את מה שאני חושבת לנכון. הם ורק הם מנהלים לעצמם את החיים. ואנחנו צריכים להתנהג בצורה שהם ירצו לנהל את החיים כמו שאנחנו היינו רוצים שהם ינהלו. זה הבדל גדול.

אני אתן דוגמה דווקא לא חינוכית. יש לי נער בן 14 שלא רוצה ללכת לרופא שיניים. אין לו זמן (הוא באמת עסוק ולא מחפש להתחמק מסדרים בישיבה) לא יעזור בית דין לא מצליחה לגרור אותו לרופא (ולא הצלחתי לקבוע ליומיים חופש בחנוכה אולי אנסה לקבוע לערב פסח)
לא רואה איך אפשר לנהל בגיל 14 את החיים. אם הוא רוצה לקום בזמן, ללמוד טוב, לחזור, להספיק אז ברוך ה'. אם הוא לא רוצה הדבר היחיד ששוה להתאמץ עליו זה לנסות לגרום לו לרצות. וזה לחלוטין לא לנהל..

 

[חנה ש.]

לא רואה איך אפשר לנהל בגיל 14 את החיים.

זה תלוי בסגנון הורים.
יש הורים שמכתיבים לילד עד גיל מבוגר איך להתנהג,
יש הורים שמכוונים מאוד,
ויש הורים שמאפשרים לילד לבחור בעצמו.
יש הורים שקצת מכתיבים קצת מכוונים קצת מאפשרים,
זה תלוי גם בילד, יש ילד רגוע מטבעו ויש ילד שצריך לנסות הכל (בכל בית לפחות אחד כזה)
מה הכי טוב?
ללכת לפני הילד - ולכוון.
למשל בדילמה של שינה - אם יש לילד צורך - צריך להבין
מה הוא חייב, מה הוא יכול, במה אפשר לבוא לקראת - במה כדאי להעלים עין.
חלק מזה זה ניסוי ותעיה, אבל לפחות בעדינות.
ככה לדעתי אפשר למנוע נזק שילד מרגיש שמישהו נגדו,
לא משנה מה אתה אומר או עושה הילד צריך להרגיש שאתה בצד שלו -
במיוחד היום בדור שכל כולו בחירה חופשית מקצה אל קצה -
וניסיונות שכל ילד רוצה להתמודד איתם לפי כוחו - זאת אומרת -
לתת אמון שילד רוצה להיות במצב טוב - רוצה הכוונה.