עזרה אתגר ספרותי - לבחירת כותבי תוכן מתאימים

אוריאל דיין

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
שלום וברכה.
אני מחפש כותבי תוכן איכותיים, שיוכלו לכתוב לי סיפור לפי ההגדרות שאכתוב כאן. ובסגנון של הדוגמאות המצורפות.
כרגע אני צריך לפחות 2 סיפורים בכל חודש, יתכן שבהמשך אפילו יותר.
העבודה היא קבועה כפרילנסר ומתבצעת בתשלום כנגד חשבונית / דרישת תשלום.
הסכום לתשלום הוא 250 ש"ח לסיפור.
ניתן לשלוח דוגמאות לסיפורים בפרטיי.
הגדרות הסיפור:
1. הסיפור מספר על ילדים / נערים בגוף ראשון שמספרים את הסיפור על משהו שקרה להם בסגנון 'ילדים מספרים על עצמם'.
2. הסיפור חייב לכלול מסר חינוכי / חברתי - משנה תודעה שעולה באופן ישיר מתוך הסיפור ולא מודבק עליו בכוח.
3. סיפור לא יעבור את ה550 מילים.
בהצלחה!

*

מצ"ב 2 דוגמאות:
דוגמא א')

הַדְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת הַכִּתָּה הָיוּ מְהִירוֹת וְזוֹעֲמוֹת. אֲבָל עוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ הָיוּ חֲמוּרוֹת פָּנֶיהָ שֶׁל הַמְנַהֶלֶת שֶׁנִּכְנְסָה מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן לַכִּתָּה. "בָּנוֹת!" אָמְרָה בְּחֻמְרָה. "הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּכֶן כְּלָל לֹא מְקֻבֶּלֶת עָלַי. אֵין לִי מֻשָּׂג כֵּיצַד בָּנוֹת הַלּוֹמְדוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ יְכוֹלוֹת לְהִתְנַהֵג כָּךְ. אֶת הַפִּיצוֹת, כַּמּוּבָן, לֹא תְּקַבֵּלְנָה עַכְשָׁו. הַמַּגָּשִׁים יַמְתִּינוּ לָכֶן בְּחֶדֶר מוֹרוֹת עַד סוֹף יוֹם הַלִּמּוּדִים!"

"פִּיצָה?" שָׁאֲלָה אַחַת הַבָּנוֹת מִסּוֹף הַכִּתָּה. "אֵיזוֹ פִּיצָה, הַמְנַהֶלֶת?" כָּל הַכִּתָּה הִבִּיטָה בָּהּ דּוֹמֶמֶת. אֲבָל הַמְנַהֶלֶת נִרְאֲתָה מְבֻלְבֶּלֶת פִּתְאֹם. "אַתֶּן לֹא מְבִינוֹת עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת?"

"לֹא!" עָנִינוּ כֻּלָּנוּ יַחַד. "וּבְכֵן!" הֵיטִיבָה הַמְנַהֶלֶת אֶת מִשְׁקָפֶיהָ. "מִישֶׁהִי חָמְדָה לָהּ לָצוֹן וְהִזְמִינָה עֲבוּר כִּתָּה ח' שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ שִׁשָּׁה מַגְּשֵׁי פִּיצָה..." הִיא סָקְרָה אוֹתָנוּ בְּמַבָּטָהּ הֶחָמוּר, מַמְתִּינָה לִרְאוֹת נִיצוֹץ הַכָּרָה כָּלְשֶׁהוּ. אַךְ אֶפֶס, כֻּלָּנוּ הָיִינוּ הֲמוּמוֹת.

"אַתֶּן בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדְעוֹת מִי עָשְׂתָה זֹאת?" בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ. הַמְחַנֶּכֶת שֶׁלָּנוּ, יָצְאָה עִם הַמְנַהֶלֶת וְהִסְתּוֹדְדָה עִמָּהּ רְגָעִים אֲרֻכִּים. לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסָה שׁוּב וְאָמְרָה: "הַמְנַהֶלֶת הוֹלֶכֶת לְבָרֵר עִם הַחֲנוּת מִי בִּצֵּעַ אֶת הַהַזְמָנָה. בֵּינְתַיִם, בָּנוֹת, הוֹצֶאנָה מַחְבְּרוֹת גֵּאוֹגְרַפְיָה!" הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הָיָה מֵעֵין פְּתִיחַת סֶכֶר. בְּאַחַת הִתְמַלְּאָה הַכִּתָּה הַשְׁעָרוֹת וּצְעָקוֹת וְדִבּוּרִים וְלַחְשׁוּשִׁים. מִי יָכוֹל לְהַזְמִין לָנוּ שִׁשָּׁה מַגְּשֵׁי פִּיצָה? כְּבָר הָיָה בָּרוּר שֶׁאַף אַחַת מִבְּנוֹת הַכִּתָּה לֹא בִּצְּעָה אֶת הַהַזְמָנָה.

עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה הָיָה הָזוּי, הַהֶמְשֵׁךְ הָיָה הָזוּי עוֹד יוֹתֵר. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת שָׁלִיחַ נָקַשׁ עַל שַׁעֲרֵי בֵּית הַסֵּפֶר וְהוֹרִיד מֵאוֹפַנּוֹעוֹ קַרְטוֹן חוּם מַדִּיף נִיחוֹחוֹת חַמִּים. הָיָה זֶה קַרְטוֹן מָלֵא בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם פִּתּוֹת פָלָאפֶל טְרִיּוֹת. מְבַצֵּעַ הַהַזְמָנָה הִזְדַּהָה בַּשֵּׁם 'אַדֶּרֶת'. כְּמוֹ אֶתְמוֹל בְּדִיּוּק.

כָּעֵת הָיְתָה זוֹ כְּבָר תַּעֲלוּמָה שֶׁל מַמָּשׁ. מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה? לְמִי יֵשׁ כֶּסֶף מְיֻתָּר לְהַזְמִין לָנוּ פִּיצוֹת וּפָלָאפֶל יוֹם אַחַר יוֹם? וְגַם מִי מְעֻנְיָן לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּחֲשַׁאי, מִבְּלִי לְהִזְדַּהוֹת? וּמִי יוֹדֵעַ אֶת מִסְפַּר בְּנוֹת הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ עַד כְּדֵי שֶׁהוּא שָׁלַח בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כַּמּוּת כָּל כָּךְ מְדֻיֶּקֶת? הַמְנַהֶלֶת נִכְנְסָה לַכִּתָּה בְּצַעַד נִמְרָץ וְהוֹדִיעָה חַד מַשְׁמָעִית כִּי אִם תַּעֲלוּמַת הַהַזְמָנוֹת קְשׁוּרָה לְאַחַת מִבְּנוֹת הַכִּתָּה, הִיא תְּמַצֶּה עִמָּהּ אֶת הַדִּין. אֲבָל אַף אַחַת לֹא נָעָה מִמְּקוֹמָהּ, כֻּלָּנוּ הָיִינוּ סַקְרָנִיּוֹת בְּאוֹתָהּ מִדָּה.

בַּהַפְסָקָה הֶעֱלֵינוּ הַשְׁעָרוֹת פְּרוּעוֹת מִי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת. דּוֹדָה שֶׁל מִישֶׁהִי, בֵּית סֵפֶר אַחֵר שֶׁשָּׁלַח בְּטָעוּת. אֲבָל אַף אַחַת לֹא הִגִּיעָה לְרַעְיוֹן הֶגְיוֹנִי. פִּתְאֹם אַחַת הַבָּנוֹת אָמְרָה: "אוּלַי זוֹ הַמְנַקָּה!" מִיָּד פָּרַצְנוּ כֻּלָּנוּ בִּצְחוֹק בִּלְתִּי נִשְׁלָט. הַמְנַקָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת, קְשַׁת יוֹם, לֹא הָיָה סִכּוּי שֶׁהִיא תַּעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה. וּבְכָל זֹאת, אַחַת הַבָּנוֹת אָמְרָה: "בּוֹאוּ נַגִּיד לָהּ 'תּוֹדָה רַבָּה'. נִרְאֶה אֵיךְ הִיא תָּגִיב עַל זֶה!"

הֶחְלַטְנוּ לָצֵאת לְמִבְצַע בִּלּוּשׁ. בָּחַרְנוּ כַּמָּה בָּנוֹת לַמִּבְצָע וּמִהַרְנוּ לִפְנֵי שֶׁתִּגָּמֵר הַהַפְסָקָה אֶל אֲגַף הַקְּטַנּוֹת (כָּכָה מְכַנִּים אֶת אֲגַף כִּתּוֹת א' - ד'), הַמְנַקָּה אָכֵן הָיְתָה בָּאֶמְצַע לְשַׁפְשֵׁף אֶת הַכִּיּוֹרִים בַּקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה, חִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ אֶת הַתַּפְקִידִים. אֲנִי וְעוֹד שָׁלֹשׁ בָּנוֹת עָמַדְנוּ בְּעֶמְדַּת תַּצְפִּית מֵאֲחוֹרֵי הַמַּדְרֵגוֹת, כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת תְּגוּבַת הַמְּנַקָּה מָאשָׁה, וְאוֹרִית חֲבֶרְתִּי הַטּוֹבָה נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ בַּעֲדִינוּת וְאָמְרָה לָהּ: "גְּבֶרֶת מָאשָׁה, תּוֹדָה רַבָּה!"

מָאשָׁה הִבִּיטָה בָּהּ בְּחֹסֶר הֲבָנָה וְאָז נִצַּת אוֹר בְּעֵינֶיהָ. "מֵאֵיזוֹ כִּתָּה אַתְּ?" שָׁאֲלָה. וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ נִדְרַכְנוּ מֵעֶמְדַּת הַצּוֹפוֹת. "כִּתָּה ח'!" עָנְתָה אוֹרִית, מָאשָׁה נִרְאֲתָה נִרְגֶּשֶׁת. "רְאִיתֶם אֶת זֶה?" הִיא שָׁאֲלָה וּבְעֵינֶיהָ הָיְתָה שִׂמְחָה אֲמִתִּית. "כָּל כָּךְ אֲנִי לִטְרֹחַ. כָּל כָּךְ אֲנִי לַעֲבֹד קָשֶׁה עַל הַפְתָּעָה זֹאתִי. יֹפִי, יֹפִי!" וְאִלּוּ אוֹרִית אָמְרָה: "זוֹ הָיְתָה הַפְתָּעָה אֲמִתִּית, בֶּאֱמֶת. אֲפִלּוּ הַמְנַהֶלֶת יוֹדַעַת!"

מָאשָׁה נִרְאֲתָה נִרְגֶּשֶׁת. "מְנַהֶלֶת שֶׁלָּכֶם לָדַעַת? אֲמַרְתֶּם לָהּ?" בְּשָׁלָב זֶה מַשֶּׁהוּ הָיָה לֹא בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ. אֲבָל חַבְרוֹתַי נִתְּרוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "הִיא הוֹדְתָה!" לִחְשְׁשׁוּ בְּקוֹל. הַצִּלְצוּל נִסֵּר בֶּחָלָל וְרַצְנוּ חֲזָרָה לַכִּתָּה, מִתְנַשְּׁפוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת מֵהַגִּלּוּי הַמַּפְעִים. הַמּוֹרָה, כַּמּוּבָן, שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים וְרָצְתָה לָגֶשֶׁת עִמָּם לַמְנַהֶלֶת, אַךְ זוֹ הִקְדִּימָה אוֹתָנוּ וְדָפְקָה עַל הַדֶּלֶת. "בָּנוֹת יְקָרוֹת. הַיּוֹם הִתְבָּרֵר לִי מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב מְאֹד. מָאשָׁה הַמְנַקָּה הַיְקָרָה שֶׁלָּנוּ נִגְּשָׁה אֵלַי לַמִּשְׂרָד כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ וְאָמְרָה לִי: "כַּמָּה טוֹבוֹת בָּנוֹת שֶׁלָּכֶם, אֲנִי לַעֲבֹד בְּעוֹד בָּתֵּי סֵפֶר וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם הַפְתָּעוֹת. רַק בְּבֵית סֵפֶר זֶה בָּאוּ וְאָמְרוּ לִי תּוֹדָה רַבָּה!"

שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ: "אֵיזוֹ הַפְתָּעָה?" וְהִיא עָנְתָה: "הָאֲרוֹנוֹת שֶׁנִּקִּיתִי לָכֶם!" שֶׁקֶט שָׂרַר בְּכִתָּה, שֶׁקֶט הָמוּם. הֵעַפְנוּ מַבָּטִים בָּאָרוֹן, הוּא אָכֵן הָיָה מְצֻחְצָח וּמְסֻדָּר. אֲבָל אַף אַחַת לֹא שָׂמָה לֵב לָזֶה בֶּאֱמֶת.

"אָמְנָם הֵבַנְתִּי מָה בֶּאֱמֶת קָרָה..." הִמְשִׁיכָה הַמְנַהֶלֶת. "אַךְ תֵּדַעְנָה לָכֶן, שֶׁהַכֹּל הָיָה שָׁוֶה כְּדֵי שֶׁהִיא תְּקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת הַתּוֹדָה הַמַּגִּיעָה לָהּ!"

עַד הַיּוֹם, שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדְעוֹת מִי הָיָה 'אַדֶּרֶת'. אֲבָל מֵאָז, כָּל בְּנוֹת כִּתָּה ח' לְלֹא יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, אוֹמְרוֹת תּוֹדָה לַאֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאִים פְּשׁוּטִים וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה בִּשְׁבִילֵנוּ מִבְּלִי שֶׁנִּרְאֶה אוֹתָם.

דוגמא ב')
הַסִּפּוּר שֶׁלִּי הִתְחִיל כַּאֲשֶׁר אַבָּא שֶׁלִּי הֶחֱלִיט לִרְשֹׁם אוֹתִי לְחוּג כָּלְשֶׁהוּ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. הוּא חָקַר וּבָדַק אֵיזֶה חוּג יַעֲנֶה עַל כָּל דְּרִישׁוֹתָיו, עַד שֶׁגִּלָּה שֶׁנִּפְתַּח בָּאֵזוֹר חוּג לְפִסּוּל בְּקֵרָמִיקָה בְּרָמָה גְּבוֹהָה וּמִקְצוֹעִית. לֹא בְּדִיּוּק יָדַעְתִּי אָז מָה זֶה אוֹמֵר 'פִּסּוּל בְּקֵרָמִיקָה', וְנִדְבַּקְתִּי בְּהִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל אָבִי. אֲבָל כְּבָר בַּמִּפְגָּשׁ הָרִאשׁוֹן הֵבַנְתִּי שֶׁהַחוּג הַזֶּה לֹא מַתְאִים לִי. לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִסְתַּדֵּר עִם גּוּשֵׁי הַחֵמָר הַגְּדוֹלִים, לֹא הִצְלַחְתִּי לְפַסֵּל צוּרָה מְדֻיֶּקֶת, וְהַגּוּשִׁים שֶׁטִּפַּלְתִּי בָּהֶם הָלְכוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְסַל הָאַשְׁפָּה בִּקְצֵה הַחֶדֶר. בְּדִיּוּק כְּשֶׁשָּׁקַלְתִּי לַעֲבֹר לָשֶׁבֶת לְיַד הַפַּח, הִבְחִין בְּכָךְ נַעַר גָּבוֹהַּ וּמַרְשִׁים וְהִצִּיעַ לַעֲזֹר לִי. קִבַּלְתִּי אֶת עֶזְרָתוֹ בְּשִׂמְחָה, וְתוֹךְ דַּקּוֹת מִסְפָּר עָמַד מוּלִי טַוָּס מְפֻסָּל יְפֵהפֶה. צָבַעְתִּי אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת בְּגוֹנֵי יָרֹק וְכָחֹל, הוֹסַפְתִּי עִגּוּלִים אַרְגְּמָנִיִּים, וְיָצָא לִי פִּסְלוֹן חֵמָר מַדְהִים.

הוֹרַי וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הִלְּלוּ אֶת כִּשּׁוּרַי הַחֲדָשִׁים וְשָׂמוּ אֶת שְׂכִיַּת הַחֶמְדָּה בַּוִּיטְרִינָה, לְצַד מִינִיאָטוּרוֹת אֲחֵרוֹת. אָבִי הִתְגָּאָה בִּי מְאוֹד וְהַדָּבָר מִלֵּא אוֹתִי בְּסִפּוּק גָּדוֹל. לֹא סִפַּרְתִּי לָהֶם שֶׁרַק צָבַעְתִּי אֶת הַטַּוָּס. בַּשִּׁעוּר הַבָּא שׁוּב בִּקַּשְׁתִּי מִיּוֹתָם עֶזְרָה. הוּא פִּסֵּל לִי חֲתַלְתּוּל יָשֵׁן עַל בַּקְבּוּק חָלָב, צָבַעְתִּי אוֹתוֹ וְהָיִיתִי מְאֻשָּׁר. בְּסוֹף הַשִּׁעוּר בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לֹא לְסַפֵּר לְאַף אֶחָד שֶׁהוּא פִּסֵּל אֶת זֶה. נִיצוֹץ מוּזָר נִדְלַק בְּעֵינָיו שֶׁל יוֹתָם וְהוּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּהַסְכָּמָה. אֲבָל אָז הֵחֵלּוּ הַצָּרוֹת שֶׁלִּי. מֵהָרֶגַע שֶׁבּוֹ קָלַט יוֹתָם אֶת הַסּוֹד הַקָּטָן שֶׁלִּי, הוּא הֵחֵל לִסְחֹט אוֹתִי. כְּבָר לֹא הָיָה לִי נָעִים לַחֲשֹׂף אֶת קְלוֹנִי כָּךְ בִּפְנֵי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי, אָז לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת זֶה. בַּהַתְחָלָה הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי סְכוּמֵי כֶּסֶף קְטַנִּים. נֶאֱלַצְתִּי לִשְׁבֹּר אֶת חֶסְכוֹנוֹתַי עַל מְנַת לְהַשְׁתִּיק אוֹתוֹ. אֲבָל בַּפַּעַם הָרְבִיעִית, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי סְכוּם גָּדוֹל שֶׁלֹּא הָיָה לִי, גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְשַׁתֵּף אֶת הוֹרַי בַּבְּעָיָה וּלְסַיֵּם עִם הַסִּפּוּר אַחַת וּלְתָמִיד. אֲבָל אָז הוּא הִמְתִּין לִי בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן וְהֵחֵל לְאַיֵּם עָלַי שֶׁאִם אֲגַלֶּה אֶת סְחִיטָתוֹ, הוּא כְּבָר 'יְטַפֵּל' בִּי. הוּא אָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַסְפִּיק דְּרָכִים לַעֲשׂוֹת זֹאת.

עֵינַי חָשְׁכוּ, לֹא יָדַעְתִּי מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת. הוּא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי שֶׁאֲפִלּוּ הוֹרַי לֹא יַאֲמִינוּ לִי. פָּחַדְתִּי לְאַבֵּד אֶת אַהֲבָתָם שֶׁל הוֹרַי, וְהַפַּחַד עִוֵּר אֶת הַהִגָּיוֹן שֶׁלִּי. לֹא יָדַעְתִּי מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת. הִמְשַׁכְתִּי לִהְיוֹת נִסְחָט. הוּא הֵחֵל לֶאֱרֹב לִי בְּכָל פִּנָּה, וּמִיֶּלֶד שָׂמֵחַ וּפוֹרֵחַ הָפַכְתִּי לְיֶלֶד הַפּוֹחֵד מֵהַצֵּל שֶׁל עַצְמוֹ.

יוֹם אֶחָד הִבְחַנְתִּי בּוֹ בַּחֲצַר הַבִּנְיָן, מִתְעַסֵּק בָּאוֹפַנַּיִם שֶׁלִּי. הוּא חִיֵּךְ אֶת חִיּוּכוֹ הַמֻּכָּר וְאָמַר: "אַל תִּדְאַג, רַק הֶחְלַפְתִּי לְךָ כַּמָּה חֲלָקִים..." לִשְׁנֵינוּ הָיוּ אוֹתוֹ דֶּגֶם שֶׁל אוֹפַנַּיִם. לֹא הֵבַנְתִּי מָה הוּא בְּדִיּוּק מְעוֹלֵל, וְרַק רָצִיתִי לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ.

עָלִיתִי עַל אוֹפַנַּי וְהֵחַלְתִּי לִנְסֹעַ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. הִגַּעְתִּי לִירִידָה חַדָּה, נִסִּיתִי לַעֲצֹר, וְהַמַּעֲצוֹר לֹא הֵגִיב לִלְחִיצוֹתַי. נִסִּיתִי שׁוּב, וּכְלוּם. הָאוֹפַנַּיִם פָּשׁוּט דָּהֲרוּ בִּירִידָה מְסֻכֶּנֶת מְלֵאָה בִּילָדִים קְטַנִּים הַחוֹזְרִים מֵהַגִּנָּה, וַאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לַעֲצֹר. הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא פָּשׁוּט נָטַל חֲלָקִים מֵהָאוֹפַנַּיִם שֶׁלִּי. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁנּוֹחֶתֶת עָלַי הַהֲבָנָה הַזֹּאת, נִתְקַלְתִּי בְּאֶבֶן, וְעַפְתִּי יַחַד עִם הָאוֹפַנַּיִם כַּמָּה מֶטְרִים קָדִימָה. שָׁכַבְתִּי עַל הַמִּדְרָכָה לְלֹא נוֹעַ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה. זְרוֹעוֹתַי הִשְׁתַּפְשְׁפוּ הֵיטֵב בַּאֲבָנֶיהָ הַמְּחֻסְפָּסוֹת שֶׁל הַמִּדְרָכָה, דָּם זָב מֵהֶן. שֵׁן אַחַת נִשְׁבְּרָה לִי וְהַלֶּחִי שֶׁלִּי הִתְנַפְּחָה לְגַמְרֵי.

הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת. בַּתְּחִלָּה מֵהַכְּאֵב הַפִיזִי, וּלְאַחַר מִכֵּן מֵהַכְּאֵב הַנַּפְשִׁי שֶׁיּוֹתָם הֵסֵב לִי. בָּכִיתִי אֶת כָּל הַהַשְׁפָּלָה, וְהַפַּחַד, בָּכִיתִי בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְּיֹאָשׁוֹת שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְּרָאשֵׁי. הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ - עַד כָּאן, אֲנִי לֹא מוּכָן לִסְבֹּל יוֹתֵר. הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ כָּךְ לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל אָבִי, וּמְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל. עָצַרְתִּי מוֹנִית, וְהִבְטַחְתִּי לַנַּהָג תַּשְׁלוּם כְּשֶׁאַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד.

הִגַּעְתִּי לַמִּשְׂרָד שֶׁל אָבִי. הַמַּזְכִּיר הָיָה הָמוּם. אָמַרְתִּי לוֹ: "יֵשׁ נֶהָג לְמַטָּה, הוּא מְחַכֶּה לְתַשְׁלוּם. תּוֹרִיד לוֹ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים..." הוּא אֲפִלּוּ לֹא הִתְוַכֵּחַ. נִכְנַסְתִּי לְחַדְרוֹ שֶׁל אָבִי. לְמַזָּלִי הוּא הָיָה לְבַד בַּחֶדֶר. הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו וּמַבָּטוֹ נִתְקַל בִּי. זָב דָּם, פָּצוּעַ, מְלֻכְלָךְ, עַל פָּנַי דְּמָעוֹת. "מָה קָרָה?" הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ בְּבֶהָלָה. "אֵיךְ זֶה קָרָה לְךָ, אֶלְעָד?" פָּרַצְתִּי שׁוּב בְּבֶכִי. סִפַּרְתִּי לוֹ הַכֹּל. הֵכַנְתִּי אֶת עַצְמִי לְאֵין סְפֹר תְּגוּבוֹת, אֲבָל לֹא לַשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁבָּא בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר. הֵעַזְתִּי לְהָרִים אֶת עֵינַי, וְאָז הִבְחַנְתִּי בְּדִמְעָה חַמָּה מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל לֶחְיוֹ שֶׁל אָבִי וְאַחֲרֶיהָ עוֹד אַחַת. הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וְחִבֵּק אוֹתִי. "אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁזֶּה מָה שֶׁעָבַרְתָּ!" אָמַר לִי. "אַתָּה גִּבּוֹר, אֶלְעָד שֶׁלִּי. גִּבּוֹר!"

לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה אֲנִי גִּבּוֹר. חַשְׁתִּי כָּל כָּךְ חַלָּשׁ וּמֻשְׁפָּל. הוּא אָמַר לִי: "מִישֶׁהוּ סָחַט אוֹתְךָ, וְאַתָּה הִצְלַחְתָּ לָצֵאת לְבַדְּךָ מִמַּעְגַּל הַסְּחִיטָה וְרִגְשׁוֹת הָאָשָׁם וְלָלֶכֶת לְסַפֵּר עַל כָּךְ לְהוֹרֶיךָ! תֵּדַע לְךָ שֶׁזֶּה דָּבָר נָדִיר מְאוֹד, וְדוֹרֵשׁ גְּבוּרָה! אֲנִי כָּל כָּךְ גֵּאֶה בְּךָ, אֶלְעָד שֶׁלִּי, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָיִיתָ כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה מְפַסֵּל אֶת הַחַיּוֹת..."

מְיֻתָּר לְצַיֵּן כִּי הָעִנְיָן טֻפַּל. לְאַט וּבְהַדְרָגָה הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהַפַּחַד שֶׁלִּוָּה אוֹתִי.

אֲנִי מִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם: לְעוֹלָם אַל תִּשְׁמְרוּ סוֹדוֹת בַּבֶּטֶן! לֹא מְשַׁנֶּה מָה קָרָה, לֹא מְשַׁנֶּה עַד כַּמָּה נִרְאֶה לָכֶם מֵבִישׁ לְסַפֵּר אֶת הַטָּעוּת שֶׁעֲשִׂיתֶם, הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם רוֹצִים בְּטוֹבַתְכֶם, וְלֹא תַּאֲמִינוּ עַד כַּמָּה! לְכוּ וְשַׁתְּפוּ מִישֶׁהוּ גָּדוֹל בַּצָּרָה שֶׁלָּכֶם. בְּהַצְלָחָה, גִּבּוֹרִים שֶׁלִּי...
 
נערך לאחרונה ב:

אוריאל דיין

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
בשביל מה?
תוכל לכתוב דוגמא ולשלוח בפרטי, פניות שעונות להגדרות שפורסמו ייענו.
תודה מראש.
 

R.E.Y

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי

שלום לעם..?
 

-חיה-

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
תוכל לשלוח לי הודעה לפרטי?
 

הודיה בן חיים

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
זה צריך להיות סיפורים לילדים?

יש לי סיפור שעשוי להתאים, אבל הוא לא לילדים...
 

ניק 70107

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אין לי אפשרות לפרטי, אשמח אם תוכלו אתם לשלוח לי הודעה פרטית
 

אוריאל דיין

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
חברים יומיים עברו ועדיין לא ראיתי מישהו רציני שהצליח לספק תוכן ברמת הסיפורים שהעליתי.
האתגר בתוקף וחבל - מדובר כאן על עבודה קבועה חודשית שנעה בן 500 ל1000 ש"ח בחודש.
אני נמצא בקהילת כתיבה מקצועית, לא?
איפה כל האלופים כאן?
לאן נעלמתם?
 

הקה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אין לי פרטי, איך אוכל לשלוח? אפשר מייל? או להעלות כאן? בינתיים אכתוב
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
תשלח לי הודעה פרטית
 

הקה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
כיוון שלא קיבלתי תשובה אני אעלה פה
 

קבצים מצורפים

  • סיפור.docx
    KB 14 · צפיות: 90

הודיה בן חיים

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
חברים יומיים עברו ועדיין לא ראיתי מישהו רציני שהצליח לספק תוכן ברמת הסיפורים שהעליתי.
האתגר בתוקף וחבל - מדובר כאן על עבודה קבועה חודשית שנעה בן 500 ל1000 ש"ח בחודש.
אני נמצא בקהילת כתיבה מקצועית, לא?
איפה כל האלופים כאן?
לאן נעלמתם?
זה צריך להיות סיפורים לילדים או לנערים?
אשמח שתשלח לי הודעה פרטית
 

אוריאל דיין

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מה המסר שיוצא מהסיפור.
הכתיבה טובה, אבל אין בסיפור מסר משנה תודעה
 

נחמת שוטים

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
בלי כתובת מייל,
אנחנו מנועים משליחת סיפורים, יפים ומוסריים ככל האפשר
- - -
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  17  פעמים

לוח מודעות

למעלה