~~ אתגר חודש חשוון ~~

[נעמי טוויל]

השבוע התעוררתי בוקר אחד וגיליתי הרבה הרבה פצעים על הגוף. היו לי ממש המון כאלה. מכוערים, גדולים, ויותר מהכל - מגרדים. ישבתי והתגרדתי. לא יצאתי מהבית כי התביישתי להוציא ממנו את האף המעוטר שלי. התקשרתי לרופא, והוא היה כזה מוזר, ואמר לי ללכת לים המלח. הייתי איש טוב וצייתן, ונסעתי לשם. שם הייתי צריך להתכסות עד צואר בגושי בוץ שחורים, שעושים צמרמורות וחלחולים, ששורפים את העור ומכאיבים יותר אפילו מהפצעים. סבלתי. צעקתי. כאב לי נורא. אבל ידעתי, שזוהי התרופה. תחילה, כשהבטתי במראה - ראיתי את הפצעים הולכים ונהיים רק יותר מחרידים ומוגלתיים, אבל לא התייאשתי.
ואז, היום, התעוררתי בבוקר והסתכלתי במראה. ראיתי פנים יפות, חלקות ונקיות. ראיתי לפתע שמתחת לכל הפצעים יש דבר שקוראים לו "חיוך". הבנתי, שלפעמים בשביל לראות אותי, אני צריך לזרות קצת מלח על הפצעים.






נעמי <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

 

[bekki]

תרומתי הקטנה לאתגר
לא אדע איך ,למה
לא גיליתי לך הסוד.
כבר בת שלושים וכמה...
ועל פצעי אין יוד.
יושבת על ברכייך
מרגישה נכדה
חבוקה בזרועותייך
אני שלך.ילדה.
כה זערורית
רק בת שש וקצת.
ואת כה אפרורית
רואים זאת במבט.
כולן קמות לרקוד
ילדות ואמהות
סידור חדש ביד
ועין נמלאת דמעות

מסתחררות במעגל
אני ואת בפנים.
ומבטי לא מסוגל
להסתכל לך בפנים.
מתביישת ורוצה
לא להיות. לברוח.
לצאת במרוצה
קשה לי כאן לשמוח.
אני כן אותך אוהבת
אבל החברות..
מסתכלות איך את יושבת
מסתכלות . מבררות...
ועד היום ניסיתי
את הסוד כבר להרוג.
עד שבא,עלה הוא
בין דפיו של 'פרוג'.
כאן טמון סודי
כאן את לא רואה.
סוד כה ילדותי
סוד כולו זוועה...

 

[welcome]

סודי...

סודי...

סודי סוד כמוס ומוסתר, אין איש בעולם שעליו יידע, אם יידע אי מי את סודי, אין זה סודי.

סודותיי מלווים את ימי גדילתי, סודותי הן שותפים למי שאני, יש מהן שאשמרם מפני כבודי, ויש, שסוד הוא מדוע הן סוד.

כשהסוד מתחיל לא אדע שסוד יהיה, הן חי אני את חיי בכל דרך שאפנה, אך משעולי החיים מביאים נדבכים, שאליהם נכנסים ואחרת יוצאים.

יש סודות של'איש סודי' אספרם, ויש שרק אלוקים יודע מהן, אותן אשא אסחבם לבדי, שותפי היחיד יהיה הוא קברי.

משותף אחד יש לסודות כולם, שאין איש רוצה לספרם - מן הסתם, לו החליט איש לספר את סודו לרעיו, ודאי סוד גדול מסתתר מאחוריו...

 

[חוה ש]

קצף וחול, הים תכול
הוא עומד מולם.
גל מתחדש, גועש
מתנפץ ונעלם.
רגליו מדשדשות
עיניו בוהות
הוא מעבר לזמן
מרגיש שוקע כאבן בים.
מתחבט בתוכו
צולל לעומקו
הימצא שלווה לנפשו?
מי עוד יאמין
כי הוא רוצה להשתנות
הפעם הוא מבין שטעה
ויתחיל מהתחלה
מי יהין להבין צפונות ליבו
מי ידע אל נכון לנווטו
את מי ישתף
מי לו יתן משען וכתף?

כשנואש,
הוא "קפץ למים"
אם אין אני לי מי
הוא גילה את הסוד
העטוף בהילה והוד
התייעץ עם ... עצמו
והגיע למסקנות לבדו
כי לב יודע מרת נפשו...
יתפלל להצלחה
יהיה חזק בהחלטה
לא יהיה צורך לשכנע באמיתות כונותיו
כי מעשיו יעידו לפניו.

 

[chani2006]

כהה הרגש, פג הזעזוע.

תפסו מחבל בתחנה המרכזית. איזה פחד.
(חייבת להדפיס את הפרויקט הזה היום. כמה עבדתי עליו. יצא מהמם.)
(נשאר לי רק הכריכה. אולי בפרוג אמצא רעיון.)
אנא התפללו על תינוק בן חצי שנה ללא הכרה... אוי, נורא.
(איזה קפוצ'ון מהמם. בעלי אקספרס. וואו, 8$. ממש כלום.)
מה?? עוד דקירה? איפה עכשיו? בראשון? מי גר בראשון?
(ניו בורן מעלללללף. וואו. ממיס. חיחיחי קריקטורה מוצלחת.)
הלווייתו של האברך החשוב...שקט רגע! מי זה? מי זה? לא מכירה.
(אוח, הפאה הזו נראית נורא. מה יהיה? אולי אניח אותה אצל הפאנית בדרך חזור.)
הלו? הי, מה המצב? די, את רצינית? יואו, פשוט מזעזע מה שקורה.
(אה, תגידי, מה עם זאתי שסיפרת לי אז? הם התארסו בסוף?)
מה זה הבומים האלו? שוב מלחמה? (רק לא זה, נו, הפרויקט שלי...)

 

[M.B.G]

אני

אני

מי זאת אני?
זאת שצוחקת גם כשכואב?
זאת שחושבים שאולי אין לה לב ?
או אולי זוהי הגברת הכי מוצלחת ?
שבמריבות אף פעם לא טמנה את ידה בצלחת?
ואולי זוהי הגברת הכי אדישה?
שכל היום לוחשת לסובבים אותה ש ש ש?
הגיע הזמן שתורידי את המסכה גברתי
ותחקרי ותחפשי את האני הפנימי שלי
נכון זה קשה ודורש עבודה
אז אולי בשביל כך תייבאי מסין איזה מכולה
הכניסי אל המכולה את האני הנחוץ
ואת כל המסכות דאגי להשאיר בחוץ
ולסיום שאי תפילה קטנה ותדליקי נר
ואת כל הצרות שלחי בפעם הבאה בקונטנר

 

[סטודיו פלאש]

הסודות הכי כמוסים
אלו שאף אחד בעולם לא מעיז להודות בהם
תכונות נפש האדם, וטבעיו
מה שמוציא אותו מהעולם ומה שמרפא את תחלואיו
כתובים כבר אלפי שנים
גם אם תרצו להגיד
'לא נכון' - לא תוכלו
נשאר לכם רק להסכים בשקט
בינכם לבין עצמכם
ולהלחם בהם בשקט,
בלי שאף אחד ידע
ולהמשיך להציג יפה יפה
כמו כולם.

 

[M.B.G]

ילדות עשוקה

הסוסים נשארו אותם סוסים והעגלה אותה עגלה.
רק פניו של בוב השתנו מאז, מי שראהו לא היה מתאר לעצמו את בוב של פעם עם הקסקט המיושן ועם הברק בעיניים, למרות מסכת חייו העגומה.

במקום זאת, לא היה זכר לכל אלו את פניו חרצו קמטים עמוקים,עיניו היו כבויות.
כאילו כל שמן שבעולם לא יצליח להחזיר את הברק לעיניו, גבו היה שפוף, ועיניו היו תקועות באדמה כאילו כל מרכז חייו נמצא שם.
רק האנשים שגרו עמו בכפר ידעו עד כמה חייו השתנו מאז שנישא לללי.


הוייסה הוייסה "סוסי היקרים סוסי החביבים רק אתם נותנים לי קצת חיים" ,זהו פתגם קבוע ששגור אצל בוב, מאז שהוריו כוסו באדמה הבוצית האדמה שממנה לא קמו יותר.

מאז נאלץ בוב להיות האבא החדש של משפחתו הקטנה שהסתכמה בעוד שלושה פיות קטנים ,דולי אחותו הגדולה, דבי ויוני הקטן.

בכל יום בשעה חמש כשעוד אלפי ילדים בעולם נמים את שנתם נאלץ בוב לצאת אל צינת בוקר קרה כשציוצי ציפורים מלווהו בדרך אל השוק ועוד עשרות אבטיחים נחים בשלווה בעגלתו .

 

[GRN]

מעלה עבור ניקית יקרה החפצה בעילום שמה:



הדבר שלא סיפרתי לאיש מעולם.

על ראיה שכבתה לה לפתע,
על חשיכה ששוכנת שם קבע.

על כאב שהרגשתי,
על דמעה שבכיתי,
כשמגיל צעיר לי לחשת,
שבקשה אחת ביקשת;
אותך ילדתי , בשמלה של כלה
אבקש רק לראות , ואחוש הקלה.
וזיכני ה' שהתגשמה משאלתך,
והדמעות, הדמעות שם זלגו על לחייך.

על כמיהה עמוקה,
על תפילה שעולה.

על חלום שעמוק בליבי הוא שוכן
שיבוא היום , ותאמר לי בחן
שהנה , התגשמה משאלתי
ושוב , תוכל לראותי.

כי הדבר שלא סיפרתי לאיש מעולם,
שהייתי נותנת לך , את עיני שלי,
כי אתה, אתה הוא אבא שלי.

 

[יוסף שטיין]

150 מילים, אותי למדו סוד זה או 2 מילים או מגילה, בחרתי במגילה
כמה שאני מקנא בשכני ממול, שכן הוא עסקן ללא גבול
גם בית יפהפה, מכונית מפוארת, ודירה לכל הילדים
עד שבכה לי שהילד מגממם והשני לא מתפתח, ובבית חוגג הבלאגן
התחלתי לקנא באחי הקטן לו משרה תורנית מכובדת ביותר
וגם המינוס שלי הוא הפלוס שלו בבנק
עד שגיליתי שאי שם הוא רחוק מלהיות מאושר (...)
התחלתי לקנא בגיסי הגדול לו משרה חינוכית מכובדת עם משכורת שמנה
עד שבכה לי - 'אייך אני המחנך נכשלתי בבני הגדול - עד כמה העלבון'
קנאתי תמיד בההוא בקהילתי - גאון וירא"ש וגם בעל משרה מכובדת
עד שבכה לי 'שהבן שלו הגדול מתנהג כמו ילד קטן'
תמיד קנאתי להההוא ששמו נישא בתהילה בחברה
כולם חברים שלו, וגם טיוטה סיינה לו
עד שבכה לי שאינו יכול להתרכז לרגע של לימוד, וגם חרדות לו בלי גבול
החלטתי לקנא במנהל המוסד לו כבוד ויקר והשקעות לרוב
אבל שם בחדר הוא פתח את לבו –'מעטיפים אותי בביקורת ורכילות כל היום'
אז החלטתי לקנא בחברי הפורום המנהלים/ות
עד שהם החלו לבכות 'עד מתי נהיה העובד של העובדות שלי'
קנאתי בזה וההוא מחברי הפורום
עד שנפתח האתגר
והתגלה הסוד שאין במי לקנא
אז חיפשתי במי לקנא
ולא מצאתי אלא בעצמי
נכון שהמינוס מתקתק, הפרנסה ממני והלאה וכו' וכו'
אבל ב"ה זכיתי לאשה, וילדים טפו טטפו
וגם בית יפה ומרוהט ללא משכנתא, ישוב הדעת וכישרון, ועוד המון דברים
תודה לך ה', לא מצאתי במי להתחלף, לא מצאתי במי לקנא, רק בי ובאשתי [לה בעל כזה]

 

[אבי100]

תרומתי לאתגר ממה שהורים אף פעם לא מספרים לילדים

אתמול בתי הקטנה ביקשה גבינה והיום בבוקר כוס חלב,
ואני, ליבי נחמץ על עוד בלוף עם חיוך גדול,
כבכל פעם שהיא רוצה משהו ואני נאלץ להשיב לה בשלילה,
היא לא יודעת שלא בכל עבודה מקבלים משכורת,
בטוחה היא שאביה איש גדול וחכם כמעט כל יכול,
היא לא תדע גם על כל נסיונותי בחיפוש עבודה,
על תשובה שלילית שמגיעה פעם אחר פעם,
אני גם לא יספר לה על המינוס בבנק, ולמה היום אין בברזים מים.
אוו, כמה תמימה בתי,
עזור לי אלוקים לשמור על תמימותה,
לשמור על שמחת החיים שטבועה בה למשך כל ימי חייה.

 

[מלבב]

שיחה שהייתה לי עם אבי, שבשמים (שלא ספרתי לאיש!)

לאחר לילה מטולטל רצוף מכאובים אפף אותי סחרור נוראי קשה מאוד, היו אלו הם הרגעים הנסתרים ביותר בחיי שלא יכול לבי לספר... רוחי נפעמה וּמוחי רֻוּצַץ ... נשמה אומללה שלא יודעת יציאה לחרות מהי...
מוצא את עצמי בוכה על מר גורלי; על נשמתי האבודה שנפלה לה אי שם רחוק...

- מעמקי לבי, עמוק עמוק, חש אני לפתע, כי משהו ממלא אותי, חש במצבי, חי את כאבי
... אבי שבשמים ... יד מלטפת, עוטפת בחום... ...את אהבתך אני רוצה ולא אעזבך, - בני, מחמדי.
קום, התנער, מה לך נחלש?

אין לי מילים אבי; קשה לי עם זה, לא רוצה עוד מכשולים... תסתיר את דמעותיי, - פתע פתאום שומעות אוזניי קול מֶלַחֲשֵש ערב ודק; התעודד ילדי התעודד, אני צועד אתך. אֶחוֺז בידי המשך בדרכי, אני אתך.
התעודד, - ילדי שלי.

- נחם אותי אבי, תן לי תקווה...
- בני, מחשבותיי ודאגותיי הם רק עליך. עוד תראה כי חלומך יתגשם - משאלות לבך עוד ימולאו.

 

[וי]

שנפסיק להיות ספנים

רותי קפלר אמרה שוטו...
אז בעז"ה קיבלתי השראה...
מקוה שתהנו
כמובן אין להדפיס אין להעתיק אין להעביר וכו'
צפה בקובץ המצורף 261972

 

[GRN]

ועוד העלאה עבור ניקית (נוספת) המעוניינת בעילום שמה:





"שוב סטאשק? כבר אמרתי לך, איני מעוניינת" ענתה אנה נחרצות והמשיכה לחלוב את הפרות.

"אבל למה אנה, אני מכיר לך את הבחור הכי טוב בכפר, ואת לא מתעניינת, הוא מתקרב ואת דוחה אותו, למה?" ההא, אתמול הוא הציע עזרה עם הטרקטור והיום ניסה לבא לעזור עם חליבת הבוקר 'הו, קלי עזור לי'.

"הנח לי, אני רק בת 19 ועדין לא חושבת על נישואין, שיתחתן עם קטיה או אניטה הן תהינה מאושרות לו יושיט להן את ידו" אנה הרימה את הדלי ושפכה את תכולתו לחבית הגדולה בפינת הרפת, אספה את שמלתה ויצאה.

סטאשק נותר לשבת על קוביית החציר, מה הוא אומר לוולודיה? וולודיה שכל בחורה היתה שמחה להינשא לו, בחור כארז, מוכשר ומשכיל, היחיד מכל בני גילו כאן שלומד באוניברסיטה בעיר הגדולה, והוא לא רוצה אלא את אנה, אחחח... טעם טוב לו, שונה היא מרוב בנות הכפר.

ואנה, מחתה את הזעה ממצחה,
זוכרת את עמה, וסיבה זו לא תאמר לאיש.

 

[Shellykaz]

עוד העלאה.

מה שלא סיפרתי לאיש מעולם

הייתי ילדה קטנה. בת יחידה.
תלויה לחלוטין באמי ואבי.
כשחברה אותי הייתה מפחידה,
ברחתי להוריי, שותפי כאבי.
כשאבא היה אומר לי "אסור"
ואימא הייתה מהנהנת בהסכמה,
הייתי בורחת לחדרי הסגור,
בטוחה שאני ורק אני החכמה.

אחר כך הגיעו ימים אחרים,
עמוסי אתגרים,
מילדה הצמודה לסינר אמה,
לחברות הטובות ניתנה זכות הקדימה.

אז מה אומרים ההורים?
זה פחות חשוב. עכשיו יש שיקולים אחרים!

לאחר עשור שנים,
ואינספור דיונים
בסייעתא דשמיא שאי אפשר לתאר,
הכרתי את בעלי, הנכס האדיר והיקר ביותר.

לאחר שכוס נשברה,
ושתי נשמות- זו לזו התחברה
נעשה קצב החיים מהיר ביותר.

בזה אחר זה נולדו ילדים
ולא ידעתי עוד כמה עליי לוותר.
לתינוקות הענקתי מחלבי ודמי,
את שעות השינה ושעות הערות.

לא עוד שינה לבדי במיטה,
אלא תינוק תורן שמשחיל בעיטה.

בוקר אחד,
מאתגר במיוחד
בעודי מלבישה את אחד הילדים,
מספר משפטים בראשי מהדהדים -

"תזכרי את זה כשתהיי את אימא",
אוי, לו השכלתי להחדיר זאת ללב פנימה.
"אנחנו רוצים בשבילך את הטוב"
בזמנו חשבתי 'נו, אפשר לחשוב'.

כעת אין דרך להחזיר את הגלגל לאחור,
כל שנותר הוא רק לבחור.
לבחור לראות את הטוב כל שעה,
להעניק לילד מחמאה.
בשעות הקושי והאפילה,
לנתב את הבכי לתפילה.

אך אמא ואבא, לכם ברצוני לספר
שסודי הגדול ביותר
הוא-
שאני מתגעגעת לחופש. לאושר לשלווה.
להיות שוב ילדתכם האהובה.

 

[חוי ג]

התנצלות, זה ממש לא מושלם, וגם לא עונה על הכללים מבחינת האורך, אבל הייתי חייבת להוסיף משהו קצת פחות נוגה לאשכול...
ורותי, תודה על האתגר המרתק!

מה שלא סיפרתי לאיש מעולם

הוא יושב לי בלב, ודווקא לא מכביד,
הוא תופס מקום, אבל מחמם.
מידי פעם אני מציצה אליו, מטפחת,
לפעמים מוסיפה לו סרט, לפעמים סתם מרעננת,
הוא נמצא שם רק איתי, ודוקא לכן זה עושה לי טוב.
לא אתלה אותו בריש גלי, ולא אפרסם לעיני כל.
הוא רואה את המאמצים, ואת נשיכות השפתיים,
הוא עד לצעדים הקטנים, וגם לנפילות.
שני שותפים לו לסודי- אני וקוני.

 

[ביק]

שיר של חברה שביקשה ממני לפרסם

נכון שאני מעל גבי עיתון מטיפה
על סדר ארגון ייעול ותפעול
נכון שאני עניינים מקיפה
על נוסחה טבעית לליחה ושיעול

נואמת מעל כל במה אפשרית
אודות הסתפקות במה שיש
מרביצה מוסר ומדברת עקרונית
מכוונת את כולם איך לא להתרושש

אבל בינינו תסתכלו לי בעיניים
כן, באישון הפחדן הבהיר
המצב אצלי בבית עגום בינתיים
בושה להכניס אורח ומכיר

לא מאמינה בשיקויים טבעיים
ולא בנוסחאות קסומות
מקנאה כל היום במושגים של שכנים
במותגים, בבילויים, ובחופשת חלומות

כן זו אני באמת לא נעים
עד היום לא סיפרתי לאיש
כמה הכל הצגה מהחיים
מחפשת עזרה אבל בחיש....

 

[סטודיו מיתר]

מעולם לא גיליתי שאני הכי גאון

שמא ילגלגו עלי

איש אינו מודע ליכולותי המופלאות

ואני חושש להודיע

רק אני בעצמי מסתיר את אשר לי

מוטב שלא ידעו - הם גם כך לא יבינו

עמוק בתוך ליבי חושש אני לפעמים

אם באמת אשים עצמי לשפיטת הקהל

אגלה פתאום שאני כמו כולם

מקסימום טיפלה יותר מדומיין

 

[אקורד]

אין לי כותרת!

יש משהו שאני מסתירה עמוק בפנים,
אני מתכחשת לו, ומבחינתי הוא אינו קיים,
כי אני תמיד צודקת, יודעת, החלטית וחזקה,
אז יכול להיות בכלל שאני טועה???
לי אין אף פעם נקיפות מצפון,
למרות שכן... משהו בפנים טמון,
דוגמה למשל,
אני קונה בנקסט ונכנסת לכאן,
משתדלת לא לאלי אקספרס
ורק בעבודה,
אבל, יש לי אינטרנט מסונן כהלכה,
ואני?
בעצמי בטוחה!!
אבל לפעמים בלילה אני יודעת
שאחרי כל הויכוחים וההחלטות
זה לא בהכשר הבד"ץ וכנראה גם לא לנדא,
אז איך אני עושה את זה???

זהו הדבר שלא אודה בו בפני איש!!!

 

[תרצה613]

לא סיפרתי לאיש
על הרתיעה ממך
על הגועל שזכרונך מעורר בי
על הסיוטים
המחשבות
על ההכנה שאני עושה
לפני כל פגישה
ההיערכות
התכנון המדויק
מה אחזיק
ואיך
על הכבוד העצמי
שנפגם
מוכתם
על הנשיות המעצבנת
המתגלה בתפארתה
לא סיפרתי לאיש מעולם
שאתה הסיוט הגדול שלי
ג'וק שכמותך