תרמתי
דומעת ומתפללת
@עגבניה אדומה מדהימה, תרשי לי לומר משהו
מצב כזה שכולם מתגייסים לעזרה הוא באמת מרגש ובעז"ה שתזכו מתוך העזרה הנרחבת פה לצאת מאפילה לאורה
לאורך האשכול משהו בוער בי.. מעבר לקושי שבעצם ההיחשפות שיתכן שבפני עצמו הוא לא קל, זה טבעי ולגמרי בסדר שהדברים לא יתיישרו ברגע, יש מין תחושה באשכול של ציפייה סמויה להיות הגואלים ושהנה עוד רגע תהיו אחרי זה (מתפללת בכל לב שזה יקרה!)
לפעמים דווקא כשעסוקים בלהרים את הראש מעל המים מדחיקים את ההתמודדות וברגעים של תמיכה והקלה פתאום הקושי צף, פתאום אפשר להבין באיזו קטסטרופה חיינו, פתאום מצליחים לראות את ההשלכות של מלחמת העולם הזו. אני לא רוצה לייאש, הפוך, אני רוצה לחזק, לומר שאם תרגישי את הקושי ויתעוררו קשיים נוספים שלא ראית עד כה זה כ"כ מובן, להגיע לרגיעה זה במובן מסויים להתחיל להרגיש. את עצמך. את הילדים. את מה שמעבר. לעכל את האובדן. לבכות את כל מה שהיית זקוקה לו והוא לא
תני לעצמך בכל שלב את החיבוק שאת כ"כ צריכה, והשם יהיה איתך
דבר נוסף, האשכול טרי וההירתמות היא מדהימה, אם בעוד תקופה תרגישי שהתמיכה דועכת בבקשה תכתבי כאן שוב, אני בטוחה שישמחו לעזור
ועוד נ. ב.., כפי שנכתב ישנן הרבה הצעות עזרה במייל, בבקשה שימו לב, כשמדובר בתחומים שדורשים אנשי מקצוע מוסמכים, לא להתפתות לאנשים ש"מבינים בתחום" , עבור עזרה סביב הנושא זה מקסים, אבל לטיפול עצמו, בין למתמודד עצמו ובין למשפחה- אך ורק אנשי מקצוע מוסמכים עם המלצות מאיש מקצוע שמבין, כמו סילבר ושמות שהוזכרו פה
אוהבת ומתפללת בדמעות