מילה בסלעלא בני ברקית אבל מכירה אותה היטב על כל מעלותיה וחסרונותיה.
אין מה לומר שאכן המעלה העצומה של לגדול לצד גדולי עולם, ראשי ישיבות ודמויות הוד אין לה תחליף. כי בערים החרדיות הצעירות יותר אין כל כך הרבה דורות ועשרות שנים שגידלו ת"ח בקנה מידה כזה- אשר קנו חכמה מדורות עברו ורק לראות אותם זו דוגמא אישית מאלפת. זו באמת ה-סיבה היחידה לגור בבני ברק שאין לה דומה בערים אחרות.
א-ב-ל המשפחתיות הנשפכת פה מכל הודעה שניה שכמו שרואים רוב הנשארים להסתופף תחת צילה של בני ברק מלידה ועד 120 בלי לחלום על מקום אחר כדי להיות "קרובים למשפחה" יש אולי מקום לחשוב עליה שוב בראש קצת יותר בוגר ופתוח?
אתם באמת לא חושבים שיש בזה חיסרון - לפחות טיפונת טיפונת? שזוג צעיר במקום לבנות את הבית שלו ולעשות את הבחירות שלו ולהעניק את הצביון הייחודי שלו לבית החדש, רק עסוק בלחקות את ההורים והאחים והגיסים ולרוץ אחרי המוסדות שדווקא הם בחרו ולהיצמד בכוחות איתנים למה שהכי נחשב בב"ב ולמה שנקרא מכובד בעיני בני ברק, ולהעריך את עצמו בקנה מידה המצומצם לארבע אמותיה של בני ברק??? זה נראה לכם נורמלי שזוגות שנשואים כבר 20 שנה לא עשו כמעט מעולם חגים בביתם הפרטי שלהם? רק רצים כל חג מהורה להורה כי הרי זה "מרחק הליכה" וישנים בבית אז למה לא...
ואם יש גיס אחד מרקע טיפה אחר אולי ח"ו הוריו לא גרו בב"ב...כל החיים הוא רק מנסה להשלים פערים ולבדוק את עצמו האם הוא כבר ראוי להקרא בשם "בני ברקי" שלא יבייש ח"ו את הפירמה המשפחתית...
ואם אברך נמשך ללימוד בכיוון קצת אחר... הוא לא מעיז לשנות מהכולל ה-כי טוב בבני ברק שהשווער ממליץ רק עליו וכל הנכדים של הסבתא הולכים רק לשם וזה ה-מקום ה-מושלם בכל העולם כולו וחייב להיות הכי טוב גם בשבילו??!
לטעמי ומהיכרות- הרבה הרבה זוגות יכלו לפרוח ולצמוח פי כמה וכמה וכמה במקום אחר, לבנות משהו י-י-ח-ו-ד-י ומיוחד רק להם. להשאר בקשר חם ומבורך עם המשפחות הבני ברקיות מכל הצדדים ולבקר אותם בנסיעות ישירות של 40 דקות כל שבת וחג וכל זמן שיחפצו... זה לא סותר בכלל!! ואדרבה כשיש קצת ספייס אישי לכל אחד הקשר יותר מתחדש ולא נמאס.
אבל לא להדבק בכוח ובאיזהשהוא מקום להשאר ילדים\בחורים הספונים תחת סינר הוריהם ואינם יודעים להחליט מה דעתם ש-ל-ה-ם, עצמם, מה ה-ם חושבים או לא חושבים... הדעה האישית פשוט מתבטלת וזה אסון. כי בעז"ה עד 120 ויותר לכל ההורים. אבל כל זוג שהיום הוא צעיר בעז"ה עוד יזכה להאריך ימים אחרי ההורים - ואז --- מה??? יתחילו לבנות את הבית שלהם בגיל 60? לגלות את האישיות שלהם הייחודית רק אז? לא חבל???
הרי ברור שהקב"ה ברא כל אחד עם תכונות אחרות ושונות מזולתו, כי לכל אחד תפקיד א-ח-ר משלו. כשאתה עסוק לחקות ולהשאר סמוך סמוך על שולחן ההורים ורק עליו- אולי אתה מפסיד את ההזדמנות החד פעמית של העולם הזה לגלות מה הקב"ה רוצה דווקא מ-מ-ך א-י-ש-י-ת?
רק מניחה פה...
וכמובן זכותם של כולם לחלוק מכל וכל, ואולי גם הם צודקים. מכבדת ומעריכה כל דעה.
ובודאי יש משפחות שאצלם זכו וזה לא ממש כך. דברתי בעיקר על האוירה הכללית והמנטליות הרווחת המאפיינת את רובם.
ועיין בספרו של הרב אורי וייסבלום ב"הארת דרך" מאמר "בשם האני שבאדם"
נערך לאחרונה ב: