אשכול חידות תורניות.

[משויטט]

לגבי פרדוקס קידוש החודש, פשוט שלא נקבל את עדי ההזמה, כיון שיש להם "נגיעה" ברורה: הם רוצים שלא להיות חייבים במצוות וברי עונשין על פעולות היום הזה.

לא ברור שזה קשור לנגיעה שלהם, וכל עוד העדים הקודמים לא הוזמו הרי שהחודש התקדש, אלא אם כן נקבל את עדותם הם, ואז בטלה עדותם מהיותם קטנים, וחזר הדין.

פרדוקס נוסף ששמעתי פעם, או "גלגל החוזר" כפי שהוא מכונה:
אדם שגרש את אשתו מהיום לסוף ל' יום על מנת שלא תעבור על שום איסור, ובאמצע הזמן האשה נדרה והבעל המגרש - הפר לה.
עכשיו כולכם מוזמנים לשבור את הראש..

 

[גדי ישראלי]

פרדוקס נוסף ששמעתי פעם, או "גלגל החוזר" כפי שהוא מכונה:
אדם שגרש את אשתו מהיום לסוף ל' יום על מנת שלא תעבור על שום איסור, ובאמצע הזמן האשה נדרה והבעל המגרש - הפר לה.
עכשיו כולכם מוזמנים לשבור את הראש..

זה תלוי בהגדרת החלות של 'מהיום ולסוף ל'. אם זכרוני אינו מטעני יש על זה תוס' ידוע בקידושין וסטייפלר בנדרים. בל"נ אם ירווח הזמן אבדוק זאת.

 

[גרפולוג]

זה תלוי בהגדרת החלות של 'מהיום ולסוף ל'. אם זכרוני אינו מטעני יש על זה תוס' ידוע בקידושין וסטייפלר בנדרים. בל"נ אם ירווח הזמן אבדוק זאת.

הסטייפלר מגדיר ש'מעכשיו' חל הקניין לזמן של עוד 30 יום.
דהיינו הזמן איננו דבר שלא בא לעולם. הוא נמצא, רק אנחנו עוד לא הגענו אליו.
כמין שליבות בסולם, אשר הגבוהות קיימות, אך העומד למטה לא הגיע עדין אליהם.
כך שלמעשה היום נגמר הקנין, ונוצר החלות לגמרי על הזמן שלאחר 30 יום.

כך שהמגרש לעוד 30 יום, מעכשיו היא כבר מגורשת אז.
אבל בתוך כל הזמן הזה, היא נשואה לכל דבר. והבעל מפר וכו'.

עכשיו, בנוגע לדין ע"מ, צריך להבין את תוכן תנאו, אם נתכוון שלא תעבור מרגע זה על שום איסור (אני מבין שכוונתכם, שלא תידור), אז ברגע שהיא נדרה התנאי לכאורה ביטל את הגט, לעוד 30 יום. ואז גם אם הוא הפר לה, סו"ס צריך קיום חדש לגט.

אמנם מאחר והתנאי מילתא אחריתי, הרי שהמדד צריך להיות שבעת בה הגט חל, יהיה איסור שהאשה עוברת. ומאחר וכאן היא נדרה והופר נידרה, אז לא מיבעיא שאין צריך קיום חדש לגט, מאחר והתנאי הוא גורם חיצוני ולא חלק מהחלות של הגט, אלא שגם אם נתייחס לזה אחרת, מ"מ בעת של חלות הגט אין שום איסור הרובץ על האשה למנוע חלות הגט, וא"כ היא מגורשת והגט קיים.

(ואם התנאי הוא שכשיחול הגט עליה והיא תהיה מגורשת בפועל - דהיינו לאחר ה 30 יום - אז ודאי שכל עוד לא הגענו ל 30 יום לא איכפת לן כלל, ואפילו אם הבעל לא יפר. שהרי מעת שחל הגט לא עברה האשה על איסור חדש. אלא קיימים עליה רק נדרים מהעבר).

 

[גדי ישראלי]

הסטייפלר מגדיר ש'מעכשיו' חל הקניין לזמן של עוד 30 יום.
דהיינו הזמן איננו דבר שלא בא לעולם. הוא נמצא, רק אנחנו עוד לא הגענו אליו.
כמין שליבות בסולם, אשר הגבוהות קיימות, אך העומד למטה לא הגיע עדין אליהם.
כך שלמעשה היום נגמר הקנין, ונוצר החלות לגמרי על הזמן שלאחר 30 יום.

כך שהמגרש לעוד 30 יום, מעכשיו היא כבר מגורשת אז.
אבל בתוך כל הזמן הזה, היא נשואה לכל דבר. והבעל מפר וכו'.

עכשיו, בנוגע לדין ע"מ, צריך להבין את תוכן תנאו, אם נתכוון שלא תעבור מרגע זה על שום איסור (אני מבין שכוונתכם, שלא תידור), אז ברגע שהיא נדרה התנאי לכאורה ביטל את הגט, לעוד 30 יום. ואז גם אם הוא הפר לה, סו"ס צריך קיום חדש לגט.

אמנם מאחר והתנאי מילתא אחריתי, הרי שהמדד צריך להיות שבעת בה הגט חל, יהיה איסור שהאשה עוברת. ומאחר וכאן היא נדרה והופר נידרה, אז לא מיבעיא שאין צריך קיום חדש לגט, מאחר והתנאי הוא גורם חיצוני ולא חלק מהחלות של הגט, אלא שגם אם נתייחס לזה אחרת, מ"מ בעת של חלות הגט אין שום איסור הרובץ על האשה למנוע חלות הגט, וא"כ היא מגורשת והגט קיים.

(ואם התנאי הוא שכשיחול הגט עליה והיא תהיה מגורשת בפועל - דהיינו לאחר ה 30 יום - אז ודאי שכל עוד לא הגענו ל 30 יום לא איכפת לן כלל, ואפילו אם הבעל לא יפר. שהרי מעת שחל הגט לא עברה האשה על איסור חדש. אלא קיימים עליה רק נדרים מהעבר).

היסוד שהבאת זכור לי בשם הגרש"ש. גם לגבי קניינים. לפי היסוד שלך לא מתחיל הגלגל.
וכן לא ידוע לי איסור בעצם הנדר. אלא שמובא בגמ' פס' שעדיף לא לידור מחשש שמא האדם לא יעמוד בנדר וזהו דבר חמור.
רק באופן שהחלות של עוד ל' יום הוא 'מעכשו', ובתקוה שאני לא מערבב יש הגדרה בתוס' האמור שמדמה להטענה של בטריה - או אז מתחיל הגלגל.
אבל הכל טרם עיון ויש להתיישב בדבר. דהיינו בהגדרת מהיום/מעכשו ולאחר ל' ולפ"ז בהפרת הנדר.

 

[גרפולוג]

וכן לא ידוע לי איסור בעצם הנדר. אלא שמובא בגמ' פס' שעדיף לא לידור מחשש שמא האדם לא יעמוד בנדר וזהו דבר חמור.

כתבתי למעלה

אם נתכוון שלא תעבור מרגע זה על שום איסור (אני מבין שכוונתכם, שלא תידור),

בלי זה, באמת לא הבנתי גם את השאלה.

הסטייפלר עצמו אמר זאת לגבי קניינים בריש המפקיד. ייתכן שגם הגרש"ש אמר זאת. ההקשה לדיני גט, היא בגלל שלכאו' אין הבדל בגדר חלות בנוגע לזמן עתידי, באופן שווה בקניינים ובגיטין.

אבל הכל טרם עיון ויש להתיישב בדבר. דהיינו בהגדרת מהיום/מעכשו ולאחר ל' ולפ"ז בהפרת הנדר.

מצטרף. עדיין לא עיינתי בזה. האמור מהמונח בזכרוני. ויש להתיישב וליישב.

 

[משויטט]

הסטייפלר מגדיר ש'מעכשיו' חל הקניין לזמן של עוד 30 יום.
דהיינו הזמן איננו דבר שלא בא לעולם. הוא נמצא, רק אנחנו עוד לא הגענו אליו.
כמין שליבות בסולם, אשר הגבוהות קיימות, אך העומד למטה לא הגיע עדין אליהם.
כך שלמעשה היום נגמר הקנין, ונוצר החלות לגמרי על הזמן שלאחר 30 יום.

כך שהמגרש לעוד 30 יום, מעכשיו היא כבר מגורשת אז.
אבל בתוך כל הזמן הזה, היא נשואה לכל דבר. והבעל מפר וכו'.

ההגדרה יפה, אבל זה לא משנה את העובדות שהן כדלהלן,
הבעל מגרש אותה מהיום -לאחר שלושים יום, כלומר לאחר ל' יום היא תהפוך מגורשת למפרע מלפני חודש. יוצא מצב שבעיצומם של הל' יום היא נשואה, אבל לאחריהם (אם לא הפרה את התנאי כדלהלן) מתברר שהייתה מגורשת.
האשה נדרה ובעלה המגרש הפר לה, והיא עברה על נדרה בחסות ההפרה (מכאן תשובה אליך גדי, האיסור שעברה הוא לא הנדר אלא העבירה על הנדר המופר לשעתו).
עכשיו, כל עוד הל' יום לא נסתיימו - אין שום בעיה. אבל ברגע שנסתיימו מתברר שבכלל לא הייתה נשואה, וממילא לא היה ביד הבעל להפר לה, וממילא היא עברה על איסור, וממילא הגט מתבטל. אבל אם הוא מתבטל, הרי ההפרה תקפה ואם היא תקפה היא כן נתגרשה ואם נתגרשה וכו'.
וזה שאפשר לראות את הזמן כדבר שבא לעולם לא משנה את העובדות.

עכשיו, בנוגע לדין ע"מ, צריך להבין את תוכן תנאו, אם נתכוון שלא תעבור מרגע זה על שום איסור (אני מבין שכוונתכם, שלא תידור), אז ברגע שהיא נדרה התנאי לכאורה ביטל את הגט, לעוד 30 יום. ואז גם אם הוא הפר לה, סו"ס צריך קיום חדש לגט.

כפי שאמרתי האיסור כמובן איננו בעצם הנדר אלא בהעבירה עליו לאחר שהבעל הפר אותו.

 

[גדי ישראלי]

מצטרף. עדיין לא עיינתי בזה. האמור מהמונח בזכרוני. ויש להתיישב וליישב.

סיכמנו? בלי נדר כמובן.

 

[משויטט]

ואם כבר,
חידה מעניינת שנתקלתי בה היום,
באיזה אופן יכולה רק אישה ולא איש להוציא אדם ידי חובתו.

קשור כמובן להלכות הפסח

 

[גדי ישראלי]

ההגדרה יפה, אבל זה לא משנה את העובדות שהן כדלהלן,
הבעל מגרש אותה מהיום -לאחר שלושים יום, כלומר לאחר ל' יום היא תהפוך מגורשת למפרע מלפני חודש. יוצא מצב שבעיצומן של הל' יום היא נשואה, אבל לאחריהן (אם לא הפרה את התנאי כדלהלן) מתברר שהייתה מגורשת.
האשה נדרה ובעלה המגרש הפר לה, והיא עברה על נדרה בחסות ההפרה (מכאן תשובה אליך גדי, האיסור שעברה הוא לא הנדר אלא העבירה על הנדר המופר לשעתו).
עכשיו, כל עוד הל' יום לא נסתיימו - אין שום בעיה. אבל ברגע שנסתיימו מתברר שבכלל לא הייתה נשואה, וממילא לא היה ביד הבעל להפר לה, וממילא היא עברה על איסור, וממילא הגט מתבטל. אבל אם הוא מתבטל, הרי ההפרה תקפה ואם היא תקפה היא כן נתגרשה ואם נתגרשה וכו'.
וזה שאפשר לראות את הזמן כדבר שבא לעולם לא משנה את העובדות.

כפי שאמרתי האיסור כמובן איננו בעצם הנדר אלא בהעבירה עליו לאחר שהבעל הפר אותו.

בשביל מקרים דומים יש את ההגדרה של "מכאן ולהבא ולמפרע". דהיינו שהחלות למפרע יהא תקף לנפק"מ רק להבא. רק שלא ידוע לי אם גם בגט יש כזו אפשרות.

 

[למען דעת]

פרדוקס ברכות: היו לפניו תפוח בננה ותמר, וזה סדר חביבותם אצלו. כשברכותיהם שוות (התפוח והתמר) - מין שבעה קודם, וכשאין ברכותיהם שוות (התפוח והבננה; הבננה והתמר) החביב קודם.
על מה יברך ראשונה?

 

[גדי ישראלי]

ואם כבר,
חידה מעניינת שנתקלתי בה היום,
באיזה אופן יכולה רק אישה ולא איש להוציא אדם ידי חובתו.

קשור כמובן להלכות הפסח

תביא איזה רמזון...

 

[משויטט]

תביא איזה רמזון...

מדובר בבעל ואישה, הבעל לא יכול להוציא את אותו אדם יד"ח והאשה כן.

 

[גרפולוג]

אבל ברגע שנסתיימו מתברר שבכלל לא הייתה נשואה, וממילא לא היה ביד הבעל להפר לה, וממילא היא עברה על איסור, וממילא הגט מתבטל. אבל אם הוא מתבטל, הרי ההפרה תקפה ואם היא תקפה היא כן נתגרשה ואם נתגרשה וכו'.
וזה שאפשר לראות את הזמן כדבר שבא לעולם לא משנה את העובדות.

אסביר את דברי,
הסטייפלר דיבר בנוקע להקנאת דבר שלבל"ע, לכן ציינתי זאת.
ולעניינינו תוקף הגט נשאר אותו הדבר מלפני השלושים, וגם אחרי השלושים. תמיד נאמר שהיא הייתה מגורשת מלפני 30 יום על הזמן שלאחר השלושים. ולעולם ועד, מסגרת האשה בתוך השלושים ימים הללו - נשואה. זה לא משתנה.

ושוב, הדברים מזיכרוני, ויש להתיישב וליישב. בל"נ!!! (כן גדי).

ר' @משויטט יישר כוח על השאלה, מוצלח שיש על מה לחשוב בתוך הניקיונות...

 

[גרפולוג]

מדובר בבעל ואישה, הבעל לא יכול להוציא את אותו אדם יד"ח והאשה כן.

לגבי קידוש בליל שבת לאדם שלא התפלל מעריב. שצריך מי שמחוייב מדאוריי' - האשה, כדי להוציא אותו יד"ח. (הבעל יצא יד"ח קידוש מדאוריי' בתפילה).

 

[משויטט]

לגבי קידוש בליל שבת לאדם שלא התפלל מעריב. שצריך מי שמחוייב מדאוריי' - האשה, כדי להוציא אותו יד"ח. (הבעל יצא יד"ח קידוש מדאוריי' בתפילה).

לא בטוח שאישה יכולה להוציא אדם אחר יד"ח קידוש, כי היא לא מחוייבת מדוארייתא.
וחוצמיזה שזה לא קשור לפסח..

 

[גרפולוג]

לא בטוח שאישה יכולה להוציא אדם אחר יד"ח קידוש, כי היא לא מחוייבת מדוארייתא.
וחוצמיזה שזה לא קשור לפסח..

תיתי לר' @למען דעת שהריץ אותי על השו"ע של שבת, השבוע...

שו"ע רעא ב
נשים חייבות בקידוש אף על פי שהוא מצות עשה שהזמן גרמא (פירוש מצות עשה התלויה בזמן) משום דאיתקש זכור לשמור והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם:

בפסח אין קידוש?...
נחשוב עוד קצת...

 

[משויטט]

תיתי לר' @למען דעת שהריץ אותי על השו"ע של שבת, השבוע...

שו"ע רעא ב
נשים חייבות בקידוש אף על פי שהוא מצות עשה שהזמן גרמא (פירוש מצות עשה התלויה בזמן) משום דאיתקש זכור לשמור והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם:

בפסח אין קידוש?...
נחשוב עוד קצת...

נכון! נכון...
אבל אין איזה "תבוא עליו מארה" למי שאשה או עבד מקרין אותו או משהו? (אפרופו פורום גברי )
או שאדי הסנט מוריץ מחוללים דברים לא טובים.

 

[גרפולוג]

או שאדי הסנט מוריץ מחוללים דברים לא טובים.

אלוף!!!

אבל אין איזה "תבוא עליו מארה" למי שאשה או עבד מקרין אותו או משהו?

זאת נקודה מעניינת.
בנר חנוכה התייחס לזה המ"ב בביאור הלכה בתרע"ה לגבי אשה המדלקת נ"ח.
אבל אצלנו ברעא כתב המ"ב בסק"ד, שיש להחמיר לכתחילה שלא תוציא אשה אנשים שאינם מבני ביתה, דזילא מילתא.
משמע דגבי בני ביתה אין בעיה שתוציאם יד"ח, למרות שלגבי נ"ח ששם זה ג"כ בבני ביתה כן התייחס לזה המ"ב.
צריך לבדוק בעיקר המימרא בברכות כ.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

פרדוקס ברכות: היו לפניו תפוח בננה ותמר, וזה סדר חביבותם אצלו. כשברכותיהם שוות (התפוח והתמר) - מין שבעה קודם, וכשאין ברכותיהם שוות (התפוח והבננה; הבננה והתמר) החביב קודם.
על מה יברך ראשונה?

אכן פרדוקס ידוע. אך כמדומני שיש בזה הכרעה כלשהי, שיש גם סדר קדימה בחשיבות הגורם להקדמה. כלומר, ש'חביב' קודם ל'חשוב' או משהו כזה. לא זוכר כבר... צריך לבדוק שוב.

 

[ערך רב]

לא ברור שזה קשור לנגיעה שלהם, וכל עוד העדים הקודמים לא הוזמו הרי שהחודש התקדש, אלא אם כן נקבל את עדותם הם, ואז בטלה עדותם מהיותם קטנים, וחזר הדין.

רבותי, לשון הרמב"ם פט"ז מהל' עדות ה"ד:
וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵינָן תְּלוּיִין אֶלָּא בְּדַעַת הַדַּיָּן וְעֹצֶם בִּינָתוֹ שֶׁיָּבִין עִקַּר הַמִּשְׁפָּטִים וְיֵדַע דָּבָר הַגּוֹרֵם לְדָבָר אַחֵר וְיַעֲמִיק לִרְאוֹת. אִם יִמָּצֵא שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הָעֵד צַד הֲנָאָה בְּעֵדוּת זוֹ אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְנִפְלָאָה הֲרֵי זֶה לֹא יָעִיד בָּהּ.
האם הנגיעה שהעליתי אינה אפילו בגדר הנאה בדרך רחוקה ונפלאה????