אשכול בנושא מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות.

[חלי פיינשטיין]

לא בהכרח, אני למשל משתמש בכרטיס אשראי כאמצעי תשלום ולא ב"מסגרת האשראי".

גם אני, מעולם לא הגדלתי מסגרת או קניתי אם ידעתי שאין סכומים מקבילים בחשבון.
ושוב, הרבה יותר נוח לעקוב אחרי הקניות כך. איך עוקבים אחרי הוצאות במזומן?

 

[מקצועי בלבד]

איך עוקבים אחרי הוצאות במזומן?

בהמשך [אחרי הבחירות] העלה בעז"ה טיפ מעולה לכל העניין, איך להתנהל עם הכסף בצורה מסודרת ובמזומן.

 

[album]

ואני עדיין חושבת שאף אחד לא נהיה עשיר מכל הדקדוקי עניות הללו....

מכירה דווקא שכן...

 

[ששונית]

בלת"ק
כדאי לנסות לבדוק אלו מוצרי צריכה שוטפים אפשר להפחית או להפסיק לצרוך.
אני הייתי משתמשת הרבה באבקת מרק בקצב של שתי יחידות בשבוע.
מוצר בסיסי, לא?
שנה אחת אחרי פסח שבו לא משתמשים אצלנו באבקות מרק, חשבתי לעצמי שהאוכל היה טפו טפו ישתבח שמו נפלא ממש, אז למה לזרוק כסף לפח ועוד על מוצר לא בריא?
וזהו. מאז אין אבקות מרק אצלי.
כך גם לגבי השתיה, אחרי פסח הילדים גילו שמים זה דבר ממש טעים ואלו שממש לא אהבו סחטו לעצמם תפוז.
בקיצור הרעיון הוא לעבור על רשימת הקניות שלכם ולנסות למצוא מוצרים זוללי כסף שאפשר להמיר אותם במוצרים זולים או בתחליפים קיימים.

 

[מקצועי בלבד]

כך גם לגבי השתיה, אחרי פסח הילדים גילו שמים זה דבר ממש טעים ואלו שממש לא אהבו סחטו לעצמם תפוז.

נתמקד בנושא השתייה הממותקת.
בהתרגלות של שבוע עד שבועיים, אפשר להתרגל למים בלבד, אני מדברת מניסיון אישי, ומשפחתי הרחבה, ואני לא האמנתי שאני יצליח לשרוד עד שקפצתי למים, [תרתי משמע] והיום אני לא מסוגלת לשתות את כל התרכיזים למיניהם, והמים פשוט טעימים לי.
עכשיו בואו תראו בפן החסכוני מה זה חוסך,
א. חיסכון כספי וודאי בקניה החודשית.
ב. חיסכון בקילוגרמים מיותרים שאני לא מוסיפה לעצמי.
ג. חיסכון ברופאים ל"ע, [בעיות סוכר דיאטנית וכדו'] ובמיוחד אצל רופאי השיניים, [שזה גם חיסכון כספי לא קטן] שמאז שמשפחתי עברה למים, ירדו מספר הביקורים אצל רופאי השיניים בצורה משמעותית.

 

[elibeli]

טיפ:
כשהגענו לשלב של ילדים שמתקלחים לבד- השמפו היה נגמר לי בקצב של יותר מבקבוק לשבוע. כשניסיתי ללמד אותם לשים יותר קצת, ראיתי שזה פשוט נשפך להם.
קניתי דיספנסר (מתקן לסבון) ומאז ירדה צריכת השמפו בערך בחצי.
מתקן פשוט אבל איכותי עולה כ-60 ש"ח. מחיר של בערך 8 בקבוקי שמפו כשהוא חסך לי הרבה יותר.

 

[album]

טיפ:
כשהגענו לשלב של ילדים שמתקלחים לבד- השמפו היה נגמר לי בקצב של יותר מבקבוק לשבוע. כשניסיתי ללמד אותם לשים יותר קצת, ראיתי שזה פשוט נשפך להם.
קניתי דיספנסר (מתקן לסבון) ומאז ירדה צריכת השמפו בערך בחצי.
מתקן פשוט אבל איכותי עולה כ-60 ש"ח. מחיר של בערך 8 בקבוקי שמפו כשהוא חסך לי הרבה יותר.

גם סבון כלים, גם שמפואים נזילים (אני משתדלת לרכוש את אלו הפחות נוזליים) וכד'
הכל עם דיספנסר. דווקא לא רכשתי במיוחד, לקחתי את זה של הסבון נוזלי ושמתי בתוכו
זה פשוט נוח יותר (מלבד החסכון)

 

[א שיינפלד]

אתחיל בטיפ שלי,
בנושא משקאות קלים לשבת וחגים, רלוונטי מאד לתקופה הקרובה.
אז ככה, אצלנו אוהבים לשתות "ספרינג", וכידוע מחירו הרגיל בחנויות הוא די יקר, כ6 ש"ח לבקבוק,
אבל יש פעמיים בשנה שאפשר לקנות את זה בחצי מחיר, [ביש חסד] שזה לפני חגי תשרי, ולפני פסח, ככה שאז המחיר הוא 3 בקבוקים ב-9/10 ש"ח,
אז אני פשוט מחשבת כמה שבתות יש בערך בחצי שנה הקרובה, וכמה שבתות בערך אני מתכננת לא להיות בבית, כפול כמות הבקבוקים ששותים אצלנו בשבת ממוצעת, ועוד כמה בקבוקים ליתר ביטחון, וזה הכמות שאני קונה, [ואם צריך לחלק לכמה קניות אז מחלקת] וככה יוצא שאני קונה את מה שהכי אוהבים אצלנו במחיר של המשקה הכי זול.
ואחרי חצי שנה, אני בודקת כמה נשאר במזווה, ומורידה את זה מהכמות לקניה הקרובה,

..ואז, בתקופה שגם ככה ההוצאות גדולות, את מוסיפה הוצאה נוספת?

 

[א שיינפלד]

למה אנשים רודפים אחרי סטים מהעונה הראשונה?
וכבר שלושה ילדים סט קרוב ל500 שקל...

...בדיוק היום מיינתי את בגדי החורף של הילדים משנים קודמות. רב הבגדים נראים בלויים כאילו לא השתמשו בהם רק שנה-שנתיים.
הסחורה היום דפוקה. ואם ממילא אני לא יכולה להעביר מילד לילד -למה שלא אקנה כבר לכולם אותו דבר?! (כמובן, בגד שנשאר במצב טוב אני מעבירה הלאה)

 

[אהבת עולם]

אם להיות נאמנים לפורום שמשם הועתק שם השרשור הנוכחי,
הדגש הוא על חיסכון ואנטי צרכנות.
חיסכון אמיתי מתחיל בפשטות.
אנטי צרכנות זה כפשוטו - לא להצטרך.
לא לצרוך מה שלא צריך.
לעשות בירור עמוק מהו צורך ומהו סתם נספח שהגיע אלינו בגלל הסביבה.

לכל אחד יש צרכים בסיסיים וצרכים קצת פחות וכאלו שהם בכלל לא צרכים .
צריך לעשות את ההפרדה הזו מבפנים , להכיר את עצמינו, ולדעת מה מדויק לנו, ומה מיותר.
אותו עיקרון בדיוק עובד גם בדיאטה.
אם ננסה להגביל את עצמינו בכוח זה לא יעבוד, כלומר, זה יעבוד לטווח קצר אבל הגוף יזכור לנו את זה, וברגע שנהיה חלשים קצת הוא יחזיר לעצמו את הכל עם בונוסים.
אבל אם נברר באמת מה הצורך שלנו, האם באמת הגוף שלנו צריך עכשיו את המגנום הזה? האם זה מה שטוב לו? לא, אבל מישהו פתאום הציע לי את זה, אז התבלבלתי.

ובחזרה לחיסכון,
ברגע שעשיתי בירור אמיתי עם עצמי וגיליתי שאני לא צריכה מגנום , אני לא אקנה אותו, גם אם נשארו לי כמה שקלים בארנק.
אבל כשאני לא קונה רק כי זה יקר, ברגע שיהיו לי כמה שקלים אני אתפתה כי עכשיו יש לי .

כל השיטות המלאכותיות לחסוך - כמו לחיות רק במזומן, הן פלסטרים, ויכולות לסייע למי שעדיין לא בירר את הצרכים שלו.
אבל מי שיודע ומרגיש מה הוא צריך , ופשוט לא צריך מעבר - כי אין שום צורך בבגדי מותגים (אז מה עם כל הגן לובש אותם ?) ואני משוכנעת באמת שהבת שלי לא צריכה עכשיו את הממתק הזה (כי היא ראתה אותו הרגע, זה לא יוסיף לה שום שמחה וסיפוק) ושעודף משחקים לילדים לא משמח אותם (הם מתרגלים ומפסיקים להעריך משחקים פשוטים ) אז הוא באמת לא צריך מעבר. וטוב לו , כי יש לו את כל מה שהוא צריך ומה שמעבר הוא לא צריך.

לבן אדם כזה יש שליטה עצמית, והוא קונה באשראי את כל מה שהוא צריך , לא מעבר.
אין לו שום צורך לגזור את כרטיסי האשראי , אלא הפוך - לעקוב אחריהם ולהיצמד לצרכים .

אחרי שנצמדים לתוכנית כזו, ומגיעים למקום מאוזן אחרי שהחלטנו מה צורך , מה רצון ומה שטות - אפשר גם להתפנק מידי פעם, כמובן באחריות, ולקנות דברים שהם צורך פחות מהותי.
אבל הכל מתוך מודעות , החלטה ולא מהבטן.

שלב ראשון הוא עבודה עצמית. להפריד את כל הרעשים מהסביבה שהתערבבו ברצונות שלנו והפכו לחובות.
שלב שני זה גם לחשוב איך לחסוך, כמובן שכדאי להכין רשימה בבית (למרות שכשנצמדים לרצונות זה כבר לא קריטי) כמובן שקונים בחנויות זולות, מעדיפים לקנות במבצעים וכו'
אבל זה כבר שלב היישום . והוא הרבה פחות משמעותי.

 

[אהבת עולם]

כשקונים במזומן, קונים רק עם מה שיש.
כרטיסי אשראי מספקים הרבה פעמים אשליה של "יש" וזה מאפשר קניה ללא חשבון מדוקדק.

מי שקונה בלי חשבון , ובלי לדעת מה הוא צריך ומה לא - נמצא בבעיה מהותית.
לבעיה כזו לא יעזור מזומן , ואולי זה קצת יעזור , כמו פלסטרים למכה.
מי שקונה עם חשבון ומאוזן יכול לקנות גם באשראי ובכל דרך אפשרית.

 

[אהבת עולם]

טוב מכיוון שראיתי שיש פה חוסר הבנה, למה בכלל צריך לחסוך כסף, [חשבתי שזה מובן]

אני לא חושבת שמישהו לא מבין למה צריך לחסוך כסף.
השאלה היא איך עושים את זה. ואיפה להשקיע את האנרגיה.

 

[אהבת עולם]

אף אחד לא פראייר למכור לך בגד בפחות ממחיר העלות שלו+שכירות המקום+עובדים.
המבצע בעצם בין מחירו כמותג עכשווי לבין מחירו האמיתי

לא בכל בגד מגולם השווי של אחזקת החנות.
אם בתחילת העונה בגדים נמכרו קצת מעל העלות האמיתית שלהם , כדי להוסיף רווחים , וכיסו את אחזקת החנות, בסוף העונה הם יכולים להמכר מתחת העלות האמיתית שלהם , כדי למנוע הפסדים .

 

[מקצועי בלבד]

אם להיות נאמנים לפורום שמשם הועתק שם השרשור הנוכחי,
הדגש הוא על חיסכון ואנטי צרכנות.
חיסכון אמיתי מתחיל בפשטות.
אנטי צרכנות זה כפשוטו - לא להצטרך.
לא לצרוך מה שלא צריך.
לעשות בירור עמוק מהו צורך ומהו סתם נספח שהגיע אלינו בגלל הסביבה.

לכל אחד יש צרכים בסיסיים וצרכים קצת פחות וכאלו שהם בכלל לא צרכים .
צריך לעשות את ההפרדה הזו מבפנים , להכיר את עצמינו, ולדעת מה מדויק לנו, ומה מיותר.
אותו עיקרון בדיוק עובד גם בדיאטה.
אם ננסה להגביל את עצמינו בכוח זה לא יעבוד, כלומר, זה יעבוד לטווח קצר אבל הגוף יזכור לנו את זה, וברגע שנהיה חלשים קצת הוא יחזיר לעצמו את הכל עם בונוסים.
אבל אם נברר באמת מה הצורך שלנו, האם באמת הגוף שלנו צריך עכשיו את המגנום הזה? האם זה מה שטוב לו? לא, אבל מישהו פתאום הציע לי את זה, אז התבלבלתי.

ובחזרה לחיסכון,
ברגע שעשיתי בירור אמיתי עם עצמי וגיליתי שאני לא צריכה מגנום , אני לא אקנה אותו, גם אם נשארו לי כמה שקלים בארנק.
אבל כשאני לא קונה רק כי זה יקר, ברגע שיהיו לי כמה שקלים אני אתפתה כי עכשיו יש לי .

כל השיטות המלאכותיות לחסוך - כמו לחיות רק במזומן, הן פלסטרים, ויכולות לסייע למי שעדיין לא בירר את הצרכים שלו.
אבל מי שיודע ומרגיש מה הוא צריך , ופשוט לא צריך מעבר - כי אין שום צורך בבגדי מותגים (אז מה עם כל הגן לובש אותם ?) ואני משוכנעת באמת שהבת שלי לא צריכה עכשיו את הממתק הזה (כי היא ראתה אותו הרגע, זה לא יוסיף לה שום שמחה וסיפוק) ושעודף משחקים לילדים לא משמח אותם (הם מתרגלים ומפסיקים להעריך משחקים פשוטים ) אז הוא באמת לא צריך מעבר. וטוב לו , כי יש לו את כל מה שהוא צריך ומה שמעבר הוא לא צריך.

לבן אדם כזה יש שליטה עצמית, והוא קונה באשראי את כל מה שהוא צריך , לא מעבר.
אין לו שום צורך לגזור את כרטיסי האשראי , אלא הפוך - לעקוב אחריהם ולהיצמד לצרכים .

אחרי שנצמדים לתוכנית כזו, ומגיעים למקום מאוזן אחרי שהחלטנו מה צורך , מה רצון ומה שטות - אפשר גם להתפנק מידי פעם, כמובן באחריות, ולקנות דברים שהם צורך פחות מהותי.
אבל הכל מתוך מודעות , החלטה ולא מהבטן.

שלב ראשון הוא עבודה עצמית. להפריד את כל הרעשים מהסביבה שהתערבבו ברצונות שלנו והפכו לחובות.
שלב שני זה גם לחשוב איך לחסוך, כמובן שכדאי להכין רשימה בבית (למרות שכשנצמדים לרצונות זה כבר לא קריטי) כמובן שקונים בחנויות זולות, מעדיפים לקנות במבצעים וכו'
אבל זה כבר שלב היישום . והוא הרבה פחות משמעותי.

ברור שהדבר המשמעותי זה קודם לברר מה אני באמת צריך וכו',
אבל אני חייבת להעיר, שממחקרים שנעשו, אז רוב רובם של האנשים אם ישתמשו רק במזומן ולא בכרטיס אשראי, אז הם יוציאו פחות כסף,
מכמה סיבות,
א. פחות אוחזים ראש כמה השתמשו כבר החודש, והאם התקציב מאפשר את הקניה הקרובה או לא,
ב. זה פשוט עניין פסיכולוגי, שברגע שבן אדם מוציא שטרות מהכיס, הוא יותר מרגיש את המחיר של כל דבר, ובדר"כ פחות קונה, וזה גם לאדם מחושב ושיודע מה שהוא צריך.

 

[רפ]

ברור שהדבר המשמעותי זה קודם לברר מה אני באמת צריך וכו',
אבל אני חייבת להעיר, שממחקרים שנעשו, אז רוב רובם של האנשים אם ישתמשו רק במזומן ולא בכרטיס אשראי, אז הם יוציאו פחות כסף,
מכמה סיבות,
א. פחות אוחזים ראש כמה השתמשו כבר החודש, והאם התקציב מאפשר את הקניה הקרובה או לא,
ב. זה פשוט עניין פסיכולוגי, שברגע שבן אדם מוציא שטרות מהכיס, הוא יותר מרגיש את המחיר של כל דבר, ובדר"כ פחות קונה, וזה גם לאדם מחושב ושיודע מה שהוא צריך.

יכול להיות שזה מתאים לרוב רובם של האנשים, אבל וודאי שלא לכולם.
אצלי - כסף שיצא מהחשבון, אבוד.
אם אני קונה בכרטיס אשראי (דיירקט, כמובן), אני עושה את החשבון האם יש מספיק וכמה יישאר אחר כך בחשבון הבנק.
אם כבר משכתי כסף - מבחינתי הוא יצא מהחשבון אז אפשר לחגוג איתו...

 

[לילי 1]

בעיקרון לדעתי צריך לפתוח פורום מיוחד, [או לפחות תת פורום] לנושאי כלכלה וצרכנות, השקעות, התנהלות כלכלית נבונה, וכדו',
אבל לבינתיים כל עוד שאין כזה פורום, אני מתכבדת לפתוח אשכול מאד משמעותי, שכבר הרבה כתבו לי שישמחו שיהיה כזה אשכול.
האשכול בא להביא דיונים בנושא פשטות מרצון, חסכנות, וכן גמילה מצרכניזם,
ובאופן כללי אסטרטגיות לייעול כלכלי של כל תחומי החיים:
נדל"ן, תחבורה, מזון, ביגוד, בריאות, משפחה, חברים, בילויים ועוד.
אבל בעיקר בעיקר נגד הבזבזנות שיש בציבור [גם שלנו] בכל תחומי החיים.

(לא קראתי הכל
אבל ממה שקראתי)
אין פה בכלל פשטות מרצון
אין פה גמילה מצרכניזם
ואין פה כלום נגד בזבזנות

התוכן מתאים לכותרת- פורום החיסכון הגדול

כל הנ"ל הם נושאים ערכיים שמתחברים לכסף אולי באופן עקיף אבל זו אינה המטרה
הלוואי שבציבור שלנו היה טיפה יותר חיבור לערכים האלו


עריכה:
אני רואה ש @y&m
כבר האירה את תשומת הלב להבדל ובאופן יותר בהיר
מצטרפת, הייתי שמחה להיות פעילה באשכול כל פשטות מרצון

 

[yonatanr]

כשקונים במזומן, קונים רק עם מה שיש.
כרטיסי אשראי מספקים הרבה פעמים אשליה של "יש" וזה מאפשר קניה ללא חשבון מדוקדק.
אח"כ כשמגיע מועד הפירעון ואין - לוקחים הלוואה, מגדילים מסגרת אשראי... וזו תחילת ההידרדרות.

אם היו משלמים לפני בחירת המוצרים, ניחא.
אבל כשאני מסתובב בחנות, ומכניס לעגלה את מה שאני צריך, אני לא חושב מה יש לי בכיס. באמת נראה לכם שכשאני אגיע לקופה ואזכר שיש לי מזומן ולא אשראי, אתחיל להחזיר מוצרים מתוך העגלה?
וכמובן, לא מדובר על מי שאין לו. מדובר על מי שיש לו, והטענה היא ש'עם כרטיס אשראי קונים יותר'. אני לא חושב כך.
וזה מלבד החסכון בקנייה באשראי של כל האגורות ש'מעוגלות' באופן קבוע לטובת המוכר, וכל השקלים שמתגלגלים להם בבית ובכיסים, עד שקונים בהם כל מיני זוטות. וכך יצא שכרו בהפסדו.

 

[אהבת עולם]

אבל אני חייבת להעיר, שממחקרים שנעשו, אז רוב רובם של האנשים אם ישתמשו רק במזומן ולא בכרטיס אשראי, אז הם יוציאו פחות כסף,

נכון.
רוב האנשים יבזבזו יותר.
רוב האנשים בישראל ובעולם נמצאים בחוב בסדר גודל של משכורת אחת לפחות.
רוב האנשים קונים מה שהם לא צריכים .
רוב האנשים נסחפים .

אז מה. צאו מזה . תהיו הבודדים החכמים.
[ובינינו , לציבור החרדי יש הרבה מה ללמד את העולם על פשטות, ועל רמת חיים שונה, אנחנו כבר לא בסטטיסטיקה של הרוב.]

 

[דרמצֶגֶת]

כמה נחמד לעמוד ליד מקפיא השלגונים בסופר,
לבחור לעצמך את המגנום הכי שוקולדי ומפנק (עבדת קשה, מגיע לך!)
ואז לוותר עליו, ולהרגיש שהרווחת 10 ש"ח


(וברצינות, צריך לזכור שכל נסיונות החסכנות הם סה"כ השתדלות.
הלכתי מרחק ניכר כדי לקנות זול יותר, כשחזרתי, בני חזר לפני
ובהעדרי השתולל עם חברים ואחד מהם השליך את נעליו החדשות
לפח הטמון... הרווחתי 20 והפסדתי 80...
האמת היא שהשליטה האמיתית היא לא בידיים שלנו, רק ההשתדלות.
פתאום לנסוע עם הילד ל"טרם" (90 ש"ח) פתאום טכנאי למזגן... פתאום רופא שיניים...
והמעניין הוא שדווקא בחודשים בהם עבדת יותר (מדי) והרווחת יותר, קרו גם כמה "פתאומים" כאלו.
תכל'ס נשארים ביד עם כמה שנגזר. זה לא נוגד את חובת ההשתדלות לחסוך ולהסתפק במועט.
אבל לזכור לא להשתגע יותר מדי בדקדוקי עניות. בסופו של יום זו רק השתדלות, וכוחות הנפש שלנו יקרים יותר.)

 

[ניקה]

@אהבת עולם , את מדברת על הרמה הערכית.
אני סוברת שצריך להתחיל מהרמה הטכנית. כמה אני מרוויח לחודש, כולל קצבת ילדים, מלגת כולל וכו'? וכמה אני מוציא בחודש? ישנם דפי שיקוף מסודרים של כל הארגונים /העמותות להתנהלות כלכלית. ניתן להשתמש בהם בקלות.
האם ישנם חובות? למי? לגופים פרטיים או לבנקים ולרשויות? האם ישנם נכסים?
נתקלתי כבר באנשים שמחזיקים בחוב לבנק במקביל לחיסכון בבנק, כאשר הריבית על החוב גבוהה לאין שיעור מהריבית על החיסכון.
לאחר מכן התמונה מתבהרת. ואז מבחינים האם יש צורך להצטמצם באופן אגרסיבי כדי להחזיר חובות, וכאן מדובר על רמת השקל, או לחסוך למטרות שונות, ובהם נישואי ילדים.
וכמו בדיאטה, אם נתנזר ממזון באופן גורף, הגוף לא יחזיק מעמד. כך בנפש- אם נחסוך ונימנע מרכישות לחלוטין, ונקנה רק מה שחייבים (הגדרה עמומה, אבל לצורך ההבנה)- הנפש נחנקת, והדבר עשוי להתבטא בקניות אימפולסיביות פתאומיות, או במחנק רגשי גדול.
כללו של דבר, חשוב לנהל את כל העניין הכלכלי בתוך גבולות ברורים. היכן אני כיום ולאן אני חותר. חיסכון בכל התחומים הוא לרוב לא יעיל. הגבולות מעניקים בהירות וביטחון. וכן, ניתן גם לאפשר פינוקים פה ושם, בשביל הנפש.