אצבע בפה, זה לא יפה..

[מוטיבציה]

התינוקת שלי בת ה5 חודשים התחילה למצוץ אצבע.
כל הזמן התעקשנו איתה על מוצץ, עד גיל 4 חודשים היינו מוציאים לה את האצבע ושמים מוצץ במקום. בשבוע האחרון היא לא הרגישה טוב, וכל הזמן נרגעה עם האצבע אז נתנו לה.
עכשיו היא לא רוצה מוצץ והתרגלה לאצבע. נרגעת איתה.
מצד אחד זה נח, מצד שני אנחנו חוששים שהיא תתרגל לזה ואח"כ יהיה קשה לגמול אותה. כי אצבע זה לא דבר שניתן להעלים כמו מוצץ.

האם התנסיתם בכזה דבר? מה דעתכם?

 

[חביבה]

כן. הגדול שלי גם מצץ אצבע בכזה גיל.
כולם אמרו לי תוציאי לו, לי לא היה כח לריב איתו ואמרתי לעצמי- כרגע זה בסדר- זה חמוד...
הנס שלי היה שהוא מצץ אצבע רק עם שמיכה מסוימת שנדבק אליה, בקיץ זה עבר לדובי וכשהדובי נקרע, גיליתי שהוא לוקח את האצבע עם 'כיפת לילה', עד שהעלמתי לו את הכיפה הזו.
היום הוא בן 7 כמעט ולא מוצץ אצבע (אני לא מנסה להחזיר לו כיפת לילה כזו, לא לוקחת סיכון- כבר ניסיתי פעם והחזיר את האצבע).

בקיצור, אם יש לך כח- תנסי להחזיר את המוצץ.
כמו שהבת שלי בתור תינוקת קטנה לא לקחה מוצץ, הייתי עקשנית- והצלחתי להרגיל אותה.

 

[ANONYMUS]

רוב הילדים נגמלים בקלות בגיל המתאים.
הן ממוצץ
הן מטיטולים,
והן מאצבע.
(רוב בעיות הגמילה הן בגלל שהאמא רוצה לגמול, בעוד לילד זה לא מתאים)

יש אחוז קטן של ילדים שיש להם קשיי הגמלות.

 

[פקאן]

כאמא ל3 ילדים גדולים (10,8,7) שעדיין מוצצים אצבע -אמנם רק בלילה-אחרי כל המבצעים וההבטחות והנסיונות, אני ממליצה לך לעשות מה שאת יכולה כדי למנוע ממנה עכשיו, זה הרבה יותר קל בגיל הזה ההרגל עוד לא הפך לחלק ממנה, להרבה תינוקות זה קורה בסביבות הגיל הזה ואם מתעקשים בד"כ מצליחים. עם 2 הקטנות שלי התעקשתי, לאחת שמתי כפפות במשך שבוע! אבל זה היה שוה כי היא חזרה למוצץ. (בכזה קור לא מופרך לשים כפפות בכל מקרה)

 

[bracha]

רוב הילדים נגמלים בקלות בגיל המתאים.
הן ממוצץ
הן מטיטולים,
והן מאצבע.
(רוב בעיות הגמילה הן בגלל שהאמא רוצה לגמול, בעוד לילד זה לא מתאים)

יש אחוז קטן של ילדים שיש להם קשיי הגמלות.

לא ממש נכון.
את לא רואה ב"א מבוגרים עם מוצץ, אבל כן יש מקרים של אנשים מבוגרים שנרדמים עם אצבע.
לי היתה חברה בסמינר שהיתה ככה נרדמת.
מה איתה היום, אני לא יודעת, אבל בחורה בת 20 זה מספיק מבוגר.

 

[הני מושקוביץ]

אני מכירה ג"כ אמא לילד בר-מצווה (תנסו לדמיין מה הגיל שלה) שלפעמים תוכלו לראות אותה ברחוב, מוצצת אצבע בחוסר שימת לב, והיא 100%!!!, לגמרי!

מזדהה איתך, בן ה-10 ח' שלי, אותו דבר, רק שהוא אהב לפנ"כ את המוצץ שלו ולא עזב אותו לדקה, אני לא יודעת אם זה נ או לא, אבל את האצבע הוא מוצץ רק כדי להרדם.

 

[בראש מילה]

גם אני בעד להתעקש בגיל קטן. היום אני נאבקת עם בת ה-4 שלי בלי שום סיכוי, וכבר רואים את העיקום של השיניים כתוצאה מהאצבע... ממוצץ הרבה הרבה יותר קל לגמול.
עכשיו התינוקת שלי, בת 7 חודשים, מוצצת גם מוצץ וגם אצבע. בהתחלה התעקשתי איתה והוצאתי את האצבע, עכשיו אני רואה שהאצבע נכנסת רק במקרי חירום אמיתיים ובד"כ היא מעדיפה את המוצץ, אז אני לא נלחמת על פעם ב-.

 

[סימן קריאה]

לגמול ממוצץ - אחריות של ההורים, אפשר להעלים וכדו'
לגמול מאצבע - באחריות הילד, רק הילד (או כבר לא ילד הרבה פעמים...) בעצמו יכול להחליט שהוא רוצה להפסיק ולא יעזור שום דבר שתעשו.
עדיף למנוע כמה שאפשר בגיל קטן לפני שזה יהיה הרגל.

 

[מלפפון]

רוב הילדים נגמלים בקלות בגיל המתאים.
הן ממוצץ
הן מטיטולים,
והן מאצבע.
(רוב בעיות הגמילה הן בגלל שהאמא רוצה לגמול, בעוד לילד זה לא מתאים)

יש אחוז קטן של ילדים שיש להם קשיי הגמלות.

באצבע זה ממש לא נכון.
היו לי שני אחים שהתקשו להגמל מהאצבע בגילאים שכבר לא נעים למצוץ מוצץ.. אבל אצבע כן.

 

[אביגיל אינש]

מנסיון, קחי עכשיו הרבה כח!
ואל תאפשרי להתקבע לאצבע אלא רק למוצץ!!!!

הבת שלי כשהיתה קטנה - מצצה אצבע וזה היה לי נוח וכיף
אך כשהיא גדלה - זה היה שגעון!!
זה הרבה יותר קשה לגמול ממוצץ או ממשהו אחר
והייתי צריכה כוחות נפש חזקים להתמודד מול זה!

(ילדה בת 7 שבוכה בדמעות במשך שעות....מכיון שהיא לא נרדמת... אחרי ששמתי לה תחבושות על כל היד..... ואני צריכה להיות חזקה ולא לתת!)
כמובן נתנו לה גם פרסים ומתנות ... אבל בזמן הקושי, זה לא עוזר כלום!

 

[tttsarattt]

תכל'ס, תנו עצות איך לדאוג שהתינוק יקח מוצץ
יש לי בדיוק אותה בעיה, תינוק בן 5 חודשים שלקח מוצץ יופי ופתאום הפסיק...
לאוו דווקא לוקח אצבע, אלא יותר גרוע - בשביל להירגע לינוק...
תנו רעיון איך לגמול...

 

[goodies]

ההחלטה להיגמל צריכה להגיע רק מהילד!!!!!
אם לא שום דבר לא יעזור!!!!!רק ירגיז יותר, והילד יעשה דווקא!!!
אם לא גמלת בתור תינוק-תחכי עד שהילד יגדל וירצה להיגמל לבד.

 

[שולה]

סליחה על השאלה, אל תתקיפו אותי:
מה הבעיה באדם מבוגר שמוצץ אצבע?
אם הוא אכן מבוגר ובוגר (לא מדברת על אלו שלקויים באחד החלקים)
הוא אמור להיות מודע למראה, לתוצאות, לסטיגמות, ליתרונות ולחסרונות
ובמקרה והוא עדיין ממשיך למצוץ - הוא כנראה החליט שעדיף לו לשלם את המחיר תמורת השלוה שזה נותן לו.
את האמת, אני נחשבת עדיין למוצצת אצבע, כיוון שמעולם לא נגמלתי.
בפועל לא תראו את האצבע שלי בפה, והיא לא נמצאת שם גם בזמנים שלא רואים.
זה לא חסר לי ולא נדרש לי והתוצאה - יצאה לבד.
בלי קשיי גמילה, בלי בכיות, בלי לילות נטולי שינה
אז לא חבל על העבודה?

 

[אביגיל אינש]

לא תמיד ניתן לחכות להחלטה של הילד!
מכיון שהילד לא מבין את המשמעות של המעשה שלו.
(עובדה שאפשר לראות אנשים בוגרים עם אצבע...)

גם אצלי שמעתי הרבה עצות... והיו כאלו שאמרו לי לחכות... וכו
עד שיום אחד נמאס לי לראות אותה עם אצבע...
ורק פחדתי שתהיה לי כלה בבית עם אצבע
והחלטתי על דעת עצמי לגמור עם זה למרות שיהיה קשה
ובאמת היום יומיים הראשונים היו קשים
ואח"כ עם הרבה פרסים והבטחות זה הלך
(עלה לי סה"כ הכל ביחד 200 ש"ח... לא שווה? במקום ישור שיניים של 7000 ש"ח....???)

והכי מיוחד
שהיום הבת שלי מודה לי על זה!
ומספרת לי על בנות בכיתה שמוצצות.. וזה ממש גורם לה (ולחברות )לסלידה.....

 

[אביגיל אינש]

סליחה על השאלה, אל תתקיפו אותי:
מה הבעיה באדם מבוגר שמוצץ אצבע?
אם הוא אכן מבוגר ובוגר (לא מדברת על אלו שלקויים באחד החלקים)
הוא אמור להיות מודע למראה, לתוצאות, לסטיגמות, ליתרונות ולחסרונות
ובמקרה והוא עדיין ממשיך למצוץ - הוא כנראה החליט שעדיף לו לשלם את המחיר תמורת השלוה שזה נותן לו.
את האמת, אני נחשבת עדיין למוצצת אצבע, כיוון שמעולם לא נגמלתי.
בפועל לא תראו את האצבע שלי בפה, והיא לא נמצאת שם גם בזמנים שלא רואים.
זה לא חסר לי ולא נדרש לי והתוצאה - יצאה לבד.
בלי קשיי גמילה, בלי בכיות, בלי לילות נטולי שינה
אז לא חבל על העבודה?

יכול להיות שזה באמת לא כל כך גרוע
אך ת'אמת - לא מצטערת שלא הוציאו לך את זה כשהיית קטנה?

 

[פקאן]

לא תמיד ניתן לחכות להחלטה של הילד!
מכיון שהילד לא מבין את המשמעות של המעשה שלו.
(עובדה שאפשר לראות אנשים בוגרים עם אצבע...)

גם אצלי שמעתי הרבה עצות... והיו כאלו שאמרו לי לחכות... וכו
עד שיום אחד נמאס לי לראות אותה עם אצבע...
ורק פחדתי שתהיה לי כלה בבית עם אצבע
והחלטתי על דעת עצמי לגמור עם זה למרות שיהיה קשה
ובאמת היום יומיים הראשונים היו קשים
ואח"כ עם הרבה פרסים והבטחות זה הלך
(עלה לי סה"כ הכל ביחד 200 ש"ח... לא שווה? במקום ישור שיניים של 7000 ש"ח....???)

והכי מיוחד
שהיום הבת שלי מודה לי על זה!
ומספרת לי על בנות בכיתה שמוצצות.. וזה ממש גורם לה (ולחברות )לסלידה.....

זה לא רק זה.
כשהילד כביכול "בחר" למצוץ אצבע, לא היו לו כלים ויכולות להעריך את ההשלכות. וכשהוא מבוגר והוא יכול להבין את התוצאות הוא כבר מכור לזה. והגמילה קשה הרבה יותר.
לנו כהורים יותר קל ואולי גם נראה לנו יותר מכיל ומאפשר לתת לילד למצוץ מה שהוא רוצה. אבל במחשבה על טובת הילד לטווח ארוך, יותר קל להתעקש בגיל הקטן מאשר להיגמל בגיל גדול.
ואביגיל מענין אותי מאוד מה עשית, איך גמרת עם זה, כי נראה לי שמיציתי כבר את כל האפשרויות ואני מיואשת..

 

[שולה]

יכול להיות שזה באמת לא כל כך גרוע
אך ת'אמת - לא מצטערת שלא הוציאו לך את זה כשהיית קטנה?

ממש לא.
זה היה מרגיע, מנחם כשהיה צורך
תמיד זמין, קרוב, נגיש.
ואם הילד שלי גם ימצוץ אצבע בעז"ה ולא ירצה להגמל מעצמו לא אוציא לו.

 

[mig]

אז לא חבל על העבודה?

לא,
כי לפעמים ההמנעות ממנה יכולה להגיע לסכום של: 9,000-15,000 שקל,
אז תחשבו אם המחיר הזה שווה לכם.

 

[goodies]

זה לא רק זה.
כשהילד כביכול "בחר" למצוץ אצבע, לא היו לו כלים ויכולות להעריך את ההשלכות. וכשהוא מבוגר והוא יכול להבין את התוצאות הוא כבר מכור לזה. והגמילה קשה הרבה יותר.
לנו כהורים יותר קל ואולי גם נראה לנו יותר מכיל ומאפשר לתת לילד למצוץ מה שהוא רוצה. אבל במחשבה על טובת הילד לטווח ארוך, יותר קל להתעקש בגיל הקטן מאשר להיגמל בגיל גדול.
ואביגיל מענין אותי מאוד מה עשית, איך גמרת עם זה, כי נראה לי שמיציתי כבר את כל האפשרויות ואני מיואשת..

גיל קטן זה גיל 4-5 חודשים ולא 5-7 שנים
מה זה טובת הילד? ברגע שילד נהנה מזה זה רשעות!לגמול אותו בכוח ובגיל גדול זה כבר הרגל, לא רק הנאה (עניות דעתי)

נ,ב. אף אחת מאיתנו לא הייתה שמחה שיגמלו אותה בכח מהרגל כזה או אחר...(שוקולד/קפה וכו')לתשומת לב.

 

[אביגיל אינש]

זה לא רק זה.
כשהילד כביכול "בחר" למצוץ אצבע, לא היו לו כלים ויכולות להעריך את ההשלכות. וכשהוא מבוגר והוא יכול להבין את התוצאות הוא כבר מכור לזה. והגמילה קשה הרבה יותר.
לנו כהורים יותר קל ואולי גם נראה לנו יותר מכיל ומאפשר לתת לילד למצוץ מה שהוא רוצה. אבל במחשבה על טובת הילד לטווח ארוך, יותר קל להתעקש בגיל הקטן מאשר להיגמל בגיל גדול.
ואביגיל מענין אותי מאוד מה עשית, איך גמרת עם זה, כי נראה לי שמיציתי כבר את כל האפשרויות ואני מיואשת..

הבת שלי היתה מוצצת גם ביום..... ולכן לא היתה לי אפשרות לגמול אותה ביום
והחלטתי להתחיל עם הלילה, וכך זה אולי ישפיע גם על היום..
לפני שמתחילים, צריך המון המון לדבר ולהסביר. אני כל הזמן דברתי וסיפרתי לה ספורים כמה זה לא יפה.. וכו' וכן המצאות על ילדות שהתחתנו ובחתונה היתה להן אצבע בפה..
כמו"כ הראיתי לה את האצבע כמה שהיא היתה אדומה ולא יפה! בקיצור - המצאות של סיפורים ורעיונות

אח"כ הגיע הזמן של הפרסים
הבטחתי לה שעל כל יום - שהיא ישנה ללא אצבע - היא מקבלת שקל!!!
(בזמנו לפני כחמש שנים חנויות השקל היו להיט! ובאמת הבאתי לה כל בוקר שקל אמיתי! והיא אחר הצהריים הלכה לקנות)
ובסוף היא מקבלת מתנה גדולה גדולה (אחרי שבועיים)

ואז התחלתי -
קודם כל קניתי מרה בבית מרקחת - (12 ש"ח...)
אבל אז גיליתי שהיא מוצצת עם המרה... או שהיא שוטפת במים...
אז שמתי לה פלסטר... ואז גיליתי שהיא מורידה... ומקלפת....
לא היתה לי ברירה. קניתי גלילי תחבושות ופשוט עטפתי לה את היד בצורה טובה.
ואז באמת היה קשה לה!
בלילה הייתי יושבת לידה, וממש מנסה להרדים אותה עם שירים וסיפורים.. ומנסה להסיח את דעתה. וכמובן הזדהיתי עם הקושי שלה מצד אחד, ומהצד השני אמרתי לה שהיא עוד תודה לי.. וזה לטובתה. (אני זוכרת את הסיפור שספרתי לה על ילדה שלא רצתה לקחת את התרופה המרה שהרופא נתן, והאמא רחמה עליה. ואחר כך הילדה נהיתה חולה יותר. האם האמא היא אמא טובה? לא! כך אני - אני אמא טובה שרק רוצה את טובתך! וכך הלאה...)
הבאתי לה נגן עם מוזיקה (מה שתמיד לא נתתי..) וזה גם עזר לה להרדם
ובאמת אחרי שבועיים ירד הרצון החזק שלה , אם כי עדיין המשכתי לחבוש לה את היד
(פרויקט בפני עצמו בכל לילה...)
אך בסיכומו של דבר , היה שווה בהחלט!!!