אצבע בפה, זה לא יפה..

אביגיל אינש

משתמש פעיל
נכתב ע"י goodies;1906201:
גיל קטן זה גיל 4-5 חודשים ולא 5-7 שנים
מה זה טובת הילד? ברגע שילד נהנה מזה זה רשעות!לגמול אותו בכוח ובגיל גדול זה כבר הרגל, לא רק הנאה (עניות דעתי)

נ,ב. אף אחת מאיתנו לא הייתה שמחה שיגמלו אותה בכח מהרגל כזה או אחר...(שוקולד/קפה וכו')לתשומת לב.

א. זה לא משנה אם זה 4-5 חודשים או 5-7 שנים
זה אותו הסבל בשבילו (מה את יודעת מה עובר על תנוק בן 4 חודשים?)

ב. אף אחת מאיתנו לא היתה שמחה שיגמלו אותה בכח ממשהו שהיא מכורה... אך לפעמים במידה ויש צורך גדול (כמו אדם סוכרתי שזה לא בריא בשבילו) מכריחים ועוד איך! אז מה , הרופא שדורש זאת, עושה משהו לא בסדר?
גם מציצת אצבע לפי דעת רבים - היא משהו לא מקובל ולא יפה. ולחיים - הוא יכול אף להזיק
(בשידוכים....)
 

סימן קריאה

משתמש חדש
נכתב ע"י אביגיל אינש;1906218:
א. זה לא משנה אם זה 4-5 חודשים או 5-7 שנים
זה אותו הסבל בשבילו (מה את יודעת מה עובר על תנוק בן 4 חודשים?)

ב. אף אחת מאיתנו לא היתה שמחה שיגמלו אותה בכח ממשהו שהיא מכורה... אך לפעמים במידה ויש צורך גדול (כמו אדם סוכרתי שזה לא בריא בשבילו) מכריחים ועוד איך! אז מה , הרופא שדורש זאת, עושה משהו לא בסדר?
גם מציצת אצבע לפי דעת רבים - היא משהו לא מקובל ולא יפה. ולחיים - הוא יכול אף להזיק
(בשידוכים....)

א. בגיל 4 חודשים המציצה עדיין לא מקובעת לו כמו בגיל 4 שנים ומי שלא חווה את זה לא יבין.
ב. בחיים אל תשווי בין מישהו סוכרתי למי שמוצץ אצבע!!!, סוכר זה סכנת חיים...
ברגע שהילד ירצה הוא יפסיק עם זה מעצמו. ברוב המקרים לא יגיעו עם זה לגיל שידוכים.
 

מוטיבציה

משתמש צעיר
תודה לכולם.
מרגש לקרוא את התגובות שכולם כ"כ רוצים לעזור!

ניסיתי לתקוע לה עכשיו מוצץ (יש לנו את כל הסוגים כולל ממש יקרים כמו טומי טיפי, מאמ, אוונט, נוק והרגיל הצהוב), אבל היא היתה ממש עצבנית ולא רצתה.
ואז הגישה את האצבע ונרדמה..
היא לא מסכימה מוצץ. פולטת אותו מהפה בכח.
ואנחנו חוששים שזה יפריע לה להיגמל בעתיד!
אבל היא עקשנית גדולה (קטנה).
מה עושים?
שבוע שלם בלי מוצץ, וגם בהתחלה לא אהבה את זה.
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
אולי תשימי לה במוצץ משהו קצת מתוק. סוכר ענבים או משהו.
 

esttyk

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אוי, אני ממש שמחה שעלה הנושא הזה,
לא האמנתי, אבל גם לי זה קרה, הקטנה שלי בגיל 3 חודשים התחילה למצוץ אצבע, זה משהו שלא היה אצלנו מעולם, אצל אף ילד, (בהתחלה ממש היא היתה עם מוצץ, אבל זנחה אותו לגמרי).
בהתחלה התלהבנו, זה היה כ"כ מתוק וחמוד, עכשיו כשעברו כמה שבועות, והיא עדיין ממשיכה למצוץ, אני מתחילה לדמיין אותה כלה מתחת לחופה עם אצבע בפה, וזה קצת מלחיץ....
אני ממש מתלבטת מה לעשות, לפעמים כשהשרוול שלה ארוך מדי, והיא לא מצליחה למצוץ, היא כ"כ מסכנה, ואני מיד מפשילה לה אותו,
אין לי לב לשים לה כפפות על הידיים!!!
מה עושים???
יש סיכוי שהיא תפסיק מעצמה יום אחד? או שזה מכאן ועד הגמילה הקשה בגיל 5-6-7?
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
סליחה על השאלה, אל תתקיפו אותי:
מה הבעיה באדם מבוגר שמוצץ אצבע?
אם הוא אכן מבוגר ובוגר (לא מדברת על אלו שלקויים באחד החלקים)
הוא אמור להיות מודע למראה, לתוצאות, לסטיגמות, ליתרונות ולחסרונות
ובמקרה והוא עדיין ממשיך למצוץ - הוא כנראה החליט שעדיף לו לשלם את המחיר תמורת השלוה שזה נותן לו.
את האמת, אני נחשבת עדיין למוצצת אצבע, כיוון שמעולם לא נגמלתי.
בפועל לא תראו את האצבע שלי בפה, והיא לא נמצאת שם גם בזמנים שלא רואים.
זה לא חסר לי ולא נדרש לי והתוצאה - יצאה לבד.
בלי קשיי גמילה, בלי בכיות, בלי לילות נטולי שינה
אז לא חבל על העבודה?

הבעיה היא שהם מוצצים בלי לרצות!
ישבתי באוטובוס מול נוסעת, אם לכמה ילדים, שבחוסר שימת לב מצצה את אגודלה לכמה רגעים.
פתאום היא "תפסה את עצמה" ושלפה מיד את אגודלה. אבל כשאני ראיתי איך זה קורה לה, הבנתי כמה שזה ממכר וכמעט לא נשלט.
 

ANONYMUS

משתמש מקצוען
נכתב ע"י bracha;1905563:
לא ממש נכון.
את לא רואה ב"א מבוגרים עם מוצץ, אבל כן יש מקרים של אנשים מבוגרים שנרדמים עם אצבע.
לי היתה חברה בסמינר שהיתה ככה נרדמת.
מה איתה היום, אני לא יודעת, אבל בחורה בת 20 זה מספיק מבוגר.

נכתב ע"י שושיה;1905586:
אני מכירה ג"כ אמא לילד בר-מצווה (תנסו לדמיין מה הגיל שלה) שלפעמים תוכלו לראות אותה ברחוב, מוצצת אצבע בחוסר שימת לב, והיא 100%!!!, לגמרי!

מזדהה איתך, בן ה-10 ח' שלי, אותו דבר, רק שהוא אהב לפנ"כ את המוצץ שלו ולא עזב אותו לדקה, אני לא יודעת אם זה נ או לא, אבל את האצבע הוא מוצץ רק כדי להרדם.

נכתב ע"י efrat1;1906319:
הבעיה היא שהם מוצצים בלי לרצות!
ישבתי באוטובוס מול נוסעת, אם לכמה ילדים, שבחוסר שימת לב מצצה את אגודלה לכמה רגעים.
פתאום היא "תפסה את עצמה" ושלפה מיד את אגודלה. אבל כשאני ראיתי איך זה קורה לה, הבנתי כמה שזה ממכר וכמעט לא נשלט.


הנה - בדיוק על זה דיברתי. מקרים בודדים וזניחים.
רוב רוב הילדים נגמלים בכח או מעצמם(בגיל קצת יותר גדול)
אני נגיד מעולם לא נתקלתי במבוגר מוצץ אצבע, ואני מאמינה שכמוני רוב אנשי הפורום...
 

שריתיש

משתמש סופר מקצוען
ואני ראיתי אם מובילה את ביתה לחופה, עם אצבע בפה!:eek:
ממליצה בכל לב לא לתת לתינוק אצבע בפה...
כדי לא להאלץ לגמול בגיל גדול / מבוגר/ מאד מבוגר...:cool:
 

מוטיבציה

משתמש צעיר
ניסיתי להתעקש איתה היום, לשים מוצץ במקום אצבע וזה רבע הלך.
אבל צריך בשבייל זה השקעה אדירה.
נראה אם אעמוד בזה.
עדיף להשקיע עכשיו מאשר אח"כ.
 

פוזי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
אני מצצתי עד גיל 7-8
למרות שמיגיל 4 זה היה רק בלילה...

הדרך לעצור זאת היתה שאבא שלי כל לילה עד שהלך לישון היה בודק מה קורה איתי ומוציא לי את האצבע גם באמצע שינה

ככה המון זמן עד שאין זכר......
 

ANONYMUS

משתמש מקצוען
אני חושבת שכל אלו שכל כך נחרדים מזה,
אז יש כמה דברים לעשות כדי למנוע דברים כאלו ודומים:
1. כמובן - חס וחלילה אצבע בפה. להוציא בכל מחיר לא משנה מתי.
2. מגיל 0 בלי טיטולים. שמא יגיעו לגיל 3-4-5 ויהיה קשה להם להגמל(ויש מקרים של הרטבת יום ולילה גם אצל מבוגרים. תפתחו כל אשכול על מה לעשות עם הרטבת לילה...)
3. ונקודה אחרונה - בלי שוקולד וממתקים. מה אתם צריכים לקחת על עצמכם שמא הילד יגדל, יתמכר לשוקולד, ויסבול מהשמנת יתר. לרדת במשקל זה מלחמת עולם. לא חבל? לא עדיף לו שתרגילו אותו מגיל 0 להיות בלי???

יש לי עוד כמה נקודות להוסיף, אבל ניראה לי אסיים כאן. זה מספיק להתחלה.

ורק נקודה אחרונה - אני ממש לא בעד לדחוף לילד אצבע לפה בכח. ואני כן בעד לנסות להוציא,
אבל לא בכל מחיר!
לכל דבר יש את המחיר, וצריך לעשות את השיקול של בעד ונגד.
ושוב אני מזכירה - רוב רוב רוב הילדים נגמלים מזה בקלות, או טיפה בקושי.
יש רק מקרים חריגים של ילדים שלא מצליחים להגמל.

ומקסימום עוד 4-5-6 שנים ניראה אשכול של מוטיבציה:
"מה לעשות עם ביתי שמוצצת אצבע"
ותקבלי עשרות תגובות, הערות, ורעיונות.
ובעז"ה ילך בקלות.
 

שולה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י efrat1;1906319:
הבעיה היא שהם מוצצים בלי לרצות!
ישבתי באוטובוס מול נוסעת, אם לכמה ילדים, שבחוסר שימת לב מצצה את אגודלה לכמה רגעים.
פתאום היא "תפסה את עצמה" ושלפה מיד את אגודלה. אבל כשאני ראיתי איך זה קורה לה, הבנתי כמה שזה ממכר וכמעט לא נשלט.

אוי, באמת.
כמה כאלו אנשים ונשים מסתובבים בעולם?
וכמה מהאנשים כן מצצו אצבע בצעירותם בלי שיקחו אתזה מהם בכח על ידי אביזרי עינוי שונים?
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
אשכול ממש עצוב
אימת השידוכים רובצת עליו
וחרדות מחרדות שונות מקיפות אותו
וככה מגדלים ילדים
:(
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י GRN;1907353:
אשכול ממש עצוב
אימת השידוכים רובצת עליו
וחרדות מחרדות שונות מקיפות אותו
וככה מגדלים ילדים
:(

זה לא פחד משידוכים. אלא שמציצת אצבע זה דבר דוחה את החברה.
ילדה שמוצצת אצבע בגן מגיעה עם נתוני פתיחה נחותים. ילדות נגעלות ומתרחקות.
אתמול הבת שלי אמרה שהיא לא רוצה ךלהיות חברה של פיגי כי יש לה נזלת.
ילדים וגם מבוגרים נגעלים הגעלה טבעית מרוק של אחרים.
היית רוצה להיות בחברתה של מוצצת אצבע ולהגיש לה את התיק שלך כדי שיזכה ברוק נטול חיידקים?

אז לא להתמם. (מריבות באישי;)).

מציצת אצבע, מעבר לכך שזה לא יפה, כי כך אמר אדון רופא, מעקמת את השיניים, מנתקת (את יכולה לראות חדר הומה אדם, אלפי אנשים עוברים רצים צועקים, ורק איזו ילדה קטנה יושבת בפינה (למה זה תמיד בפינה או בצד)? ומוצצת לה אצבע. נראית כאילו כל העולם הזה לא קשור אליה, זה גם לא אסתטי ולא בריא, מלבד המראה התינוקי והרושם שנוצר. וקשה מאד לגמול מזה. כיון שאת המצוץ ניתן להרחיק, אבל את האצבע- לא. (טטוב שכך.. אחרת היא היתה נאבדת מתחת למיטה ואיך היו מצליחים לאתר אותה כל לילה בחושך:cool:)?

ולא אכפת לי לכתוב את זה במפורש למרות שיתכן שיש כאן מבינותינו כאלו שמוצצות עדין אצבע בסתר. אולי הפירוט הזה יעזור להן להיגמל. מה שהן רוצות ומשתוקקות בעצמן, אבל בגלל שלא נגמלו בקטנותן, זה נשאר להן כהרגל מגונה עד עצם היום הזה.
אז אולי איזו מלפפון אחת תכתוב להן כמה זה דוחה ולא הגייני, וזה מה שיעזור.

ועוד משהו: גמילה בגיל 5 חודשים זה רק עקשנות והתמדה של ההורים. הכי נח זה שהילד שם אצבע בפה ונרגע ומשחרר את האמא שעד כה היתה עסוקה בלחתל אותו, להצחיק, להאכיל, להלביש ולאמבט, ללכת לדרכה לפעילות נוספת. אבל אם האמא תתמיד להכניס מוצץ במקום אצבע (בלי כפפות אלא רק לשים מוצץ כתחליף לאצבע) אזי זה יחסוך לה הרבה עבודה גדולה עוד יותר כשהתינוקת הזו תגדל בע"ה.

הערה נוספת: זה ממש לא השוואה לטיטול- כיון שטיטול זה דבר שלא נח לילד, וברגע שהוא מרגיש מה זה בלי טיטול, הוא נגמל. טיטול זה לא דבר ממכר.
ממתקים- יש בזה מין ההשוואה. אם ילד יתרגל כל הזמן למתוק, באמת יהיה קשה לגמול אותו בהמשך.
 

אסתי

משתמש צעיר
גם תינוק הוא בנאדם. וגם לו יש צרכים, העדפות, רגשות.
לפעמים תינוק שמוצץ אצבע פשוט צריך את זה.
כמו שחלק מאיתנו צריכות את הקפה של הבוקר.
להגיד 'תגמלי אותו כשהוא קטן', נשמע פנטסטי, כי בגיל כזה עדיין אין מולך אישיות בוגרת שעלולה להביע כעס או פגיעה מכך שאת לא מאפשרת לה את האצבע (מי מאיתנו רוצה להיות האמא הרעה שלא מאפשרת לביתה הבוכה בת ה6 למצוץ אצבע?!).
אבל גם תינוק שלא מצליח להירדם כי האצבע שלו נעלמה לו בתוך כפפה, צריך את האצבע לא פחות!
תינוק לא יכול להיות מתוסכל/עצוב/פגוע?!

אם ניסית להחליף את האצבע במוצצים שונים וזה לא הלך, אז כנראה שזה מה שהתינוק שלך צריך.

גם לי יש תינוק בבית עם אצבע, וגם אצלי מעולם לא היה דבר כזה. ניסיתי להציע לו מוצצים שונים אבל הוא פשוט לא מבין מה הוא אמור לעשות עם זה....

התינוקות שלנו הרבה יותר חכמים ומרגישים מאיך שלפעמים רואים אותם.
 

inspiration

משתמש צעיר
נכתב ע"י GRN;1907353:
אשכול ממש עצוב
אימת השידוכים רובצת עליו
וחרדות מחרדות שונות מקיפות אותו
וככה מגדלים ילדים
:(

אני לא חושבת שאימת השידוכים זה הענין. הענין לכשעצמו כשמגיע לגילאי בית הספר הוא לא אסטטי במיוחד. הילד נמנע מלמצוץ אצבע בכיתה בגלל הבושה ולמרות שהוא מכור. ואז השיניים שלו יוצאות החוצה ומשוות לו מראה לא מחמיא במיוחד. למה לא למנוע ממנו את כל זה בגיל שישה שבעה חודשים???
 

inspiration

משתמש צעיר
מלפפון, לא ראיתי שהגבת לפני. אני רואה שכיוונתי לדעת גדולים;)
כל מילה פנינה!!!
 

ANONYMUS

משתמש מקצוען
נכתב ע"י מלפפון;1907377:
זה לא פחד משידוכים. אלא שמציצת אצבע זה דבר דוחה את החברה.
ילדה שמוצצת אצבע בגן מגיעה עם נתוני פתיחה נחותים. ילדות נגעלות ומתרחקות.
אתמול הבת שלי אמרה שהיא לא רוצה ךלהיות חברה של פיגי כי יש לה נזלת.
ילדים וגם מבוגרים נגעלים הגעלה טבעית מרוק של אחרים.
היית רוצה להיות בחברתה של מוצצת אצבע ולהגיש לה את התיק שלך כדי שיזכה ברוק נטול חיידקים?

אז לא להתמם. (מריבות באישי;)).

מציצת אצבע, מעבר לכך שזה לא יפה, כי כך אמר אדון רופא, מעקמת את השיניים, מנתקת (את יכולה לראות חדר הומה אדם, אלפי אנשים עוברים רצים צועקים, ורק איזו ילדה קטנה יושבת בפינה (למה זה תמיד בפינה או בצד)? ומוצצת לה אצבע. נראית כאילו כל העולם הזה לא קשור אליה, זה גם לא אסתטי ולא בריא, מלבד המראה התינוקי והרושם שנוצר. וקשה מאד לגמול מזה. כיון שאת המצוץ ניתן להרחיק, אבל את האצבע- לא. (טטוב שכך.. אחרת היא היתה נאבדת מתחת למיטה ואיך היו מצליחים לאתר אותה כל לילה בחושך:cool:)?

ולא אכפת לי לכתוב את זה במפורש למרות שיתכן שיש כאן מבינותינו כאלו שמוצצות עדין אצבע בסתר. אולי הפירוט הזה יעזור להן להיגמל. מה שהן רוצות ומשתוקקות בעצמן, אבל בגלל שלא נגמלו בקטנותן, זה נשאר להן כהרגל מגונה עד עצם היום הזה.
אז אולי איזו מלפפון אחת תכתוב להן כמה זה דוחה ולא הגייני, וזה מה שיעזור.

ועוד משהו: גמילה בגיל 5 חודשים זה רק עקשנות והתמדה של ההורים. הכי נח זה שהילד שם אצבע בפה ונרגע ומשחרר את האמא שעד כה היתה עסוקה בלחתל אותו, להצחיק, להאכיל, להלביש ולאמבט, ללכת לדרכה לפעילות נוספת. אבל אם האמא תתמיד להכניס מוצץ במקום אצבע (בלי כפפות אלא רק לשים מוצץ כתחליף לאצבע) אזי זה יחסוך לה הרבה עבודה גדולה עוד יותר כשהתינוקת הזו תגדל בע"ה.

הערה נוספת: זה ממש לא השוואה לטיטול- כיון שטיטול זה דבר שלא נח לילד, וברגע שהוא מרגיש מה זה בלי טיטול, הוא נגמל. טיטול זה לא דבר ממכר.
ממתקים- יש בזה מין ההשוואה. אם ילד יתרגל כל הזמן למתוק, באמת יהיה קשה לגמול אותו בהמשך.

את צודקת בכל דברייך -
אם השיקול הוא איך לגמול - לא חושבת שזה כזה שיקול רציני,
אבל מגוון הבעיות שכתבת כאן בהחלט ראויות למחשבה....

ובקשר לטיטול - או שהוא נגמל, או שהוא ממשיך לעשות על הריצפה....
חוץ מזה, הילדים שלי לדוגמא מעולם לא הפריע להם טיטול מבחינת ההרגשה.
היה להם נח באותה מידה.
אולי יש לך ילדים עם בעיות תחושה?
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
ברור שתינוק שמוצץ צריך את זה.
אז פשוט להציע לו תחליף.
להציע לו מוצץ, להחזיק לו עד שיתרגל.
זה פשוט עבודה של האמא.
התינוק מצידו צריך משהו מרגיע. אז אם הוא יתרגל למוצץ, זה יספק לו את הצורך בלי גמילה. רק תחליף.
וכמובן לא בפראות או באכזריות. אלא במירב העדינות.
כך אני גם גומלת מהנקה. לא בבת אחת. אלא כל פעם כשבאים לבקש הנקה אני מציעה תחליף. (גומלת בגיל מעל שנה בד"כ).
לא גומלת, אלא מרגילה לתחליף אחר.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י ANONYMUS;1907404:
את צודקת בכל דברייך -
אם השיקול הוא איך לגמול - לא חושבת שזה כזה שיקול רציני,
אבל מגוון הבעיות שכתבת כאן בהחלט ראויות למחשבה....

ובקשר לטיטול - או שהוא נגמל, או שהוא ממשיך לעשות על הריצפה....
חוץ מזה, הילדים שלי לדוגמא מעולם לא הפריע להם טיטול מבחינת ההרגשה.
היה להם נח באותה מידה.
אולי יש לך ילדים עם בעיות תחושה?

א. יש לי ילדים עם בעיות תחושה קלות (גוזרים תויות כדי שלא יציקו וכו) אבל לא כולם.
ובאמת אני מחליפה טיטול מלוכלך מיד. אני לא נותנת לילד להתרגל ללכת עם הלכלוך והרטיבות.

ב. איך את יודעת שזו אותה הרגשה? ואם כך למה באמת הם נגמלו? אולי כי הרגישו לא נח להישאר קטנים?
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

תגובות
4
צפיות
347

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה