הנושאים החמים
הנושאים החמים
נכנסתי לאחרונה לפורום ואני שמחה שיש ציבור גדול שיכול לעזור לי.
אני רואה את הנושא שמטריד את כולם- כלללל כךךךך
הכסף,
האמת, גם אותי הוא מטריד.
למה אני חותרת?
למדתי בסמינר טוב מאד... איך אומרים- מהגדולים בירושלים,
הייתי בין המוצלחות, ממש... 100 בכל החוצים, בכל המבחנים, כוכשבחרתי מקצוע הלכתי על משהו שמעניין אותי, לא משהו "רווחי".
מה שהנחה אותי היה משפט כל כך פשוט "פרנסה משמים" ושאני אלך למשהו שאני אוהבת ונהנת...
אתם יודעים, ילדה קטנה שעדיין לא באמת יודעת מה זה לפרנס, אבל אולי זה הנס...
ולמדתי, ואיך אומרים? העולם לא מפתיע, לא מרוויחה כמו החברות בהייטק שעושות פי 4 ממני והיו הרבה פחות ממני,
והלב שלי נצבט, בטוח עשיתי לא נכון... הרי יכלתי, יכלתי, ובעלי היה יכול לשבת וללמוד ביותר רוגע וכו וכו,
ואז מגיעה השאלה- אולי להשלים עכשיו לתואר? כל כך בא לי... והכל בשביל בעלי וכו....
אבל אני אמא ואישה במשרה מלאה,
יש ילדים ב"ה,
יש עבודה ב"ה
ויש חיי נישואים ב"ה.
ובטוח זה יבוא ע"ח כולם... אני לא מלאך!!
אבל כל היום יש את התחושה של "למה לא הלכתי... למה לא ולמה לא..."
יש לי נס שבעלי מראה לי ספר מאד פשוט- חובת הלבבות. יש קטע ששכחנו משהו, קוראים לו בורא עולם, אנחנו מנסים לעזור לו לסדר לנו את החיים...
זה כל כך מרגיע להזכר בו...
לא להגיד "אני חרדית..." וזהו, להשתמש בזה בחיי היומיום...
כאילו משהו כל כך התבלבל, נשים הפכו לנשות קריירה שמשקיעות כל כך הרבה "בשביל שהבעל ישב וילמד", אבל רגע, זה לא בא ע"ח אותו בעל? זה לא בא ע"ח המשפחה היקרה...?
אוף,
אולי תצליחו אתם לעשות לי סדר...
משהו התבלבל לנו כאן, לכולנו... נראה לי... לא??
אני רואה את הנושא שמטריד את כולם- כלללל כךךךך
הכסף,
האמת, גם אותי הוא מטריד.
למה אני חותרת?
למדתי בסמינר טוב מאד... איך אומרים- מהגדולים בירושלים,
הייתי בין המוצלחות, ממש... 100 בכל החוצים, בכל המבחנים, כוכשבחרתי מקצוע הלכתי על משהו שמעניין אותי, לא משהו "רווחי".
מה שהנחה אותי היה משפט כל כך פשוט "פרנסה משמים" ושאני אלך למשהו שאני אוהבת ונהנת...
אתם יודעים, ילדה קטנה שעדיין לא באמת יודעת מה זה לפרנס, אבל אולי זה הנס...
ולמדתי, ואיך אומרים? העולם לא מפתיע, לא מרוויחה כמו החברות בהייטק שעושות פי 4 ממני והיו הרבה פחות ממני,
והלב שלי נצבט, בטוח עשיתי לא נכון... הרי יכלתי, יכלתי, ובעלי היה יכול לשבת וללמוד ביותר רוגע וכו וכו,
ואז מגיעה השאלה- אולי להשלים עכשיו לתואר? כל כך בא לי... והכל בשביל בעלי וכו....
אבל אני אמא ואישה במשרה מלאה,
יש ילדים ב"ה,
יש עבודה ב"ה
ויש חיי נישואים ב"ה.
ובטוח זה יבוא ע"ח כולם... אני לא מלאך!!
אבל כל היום יש את התחושה של "למה לא הלכתי... למה לא ולמה לא..."
יש לי נס שבעלי מראה לי ספר מאד פשוט- חובת הלבבות. יש קטע ששכחנו משהו, קוראים לו בורא עולם, אנחנו מנסים לעזור לו לסדר לנו את החיים...
זה כל כך מרגיע להזכר בו...
לא להגיד "אני חרדית..." וזהו, להשתמש בזה בחיי היומיום...
כאילו משהו כל כך התבלבל, נשים הפכו לנשות קריירה שמשקיעות כל כך הרבה "בשביל שהבעל ישב וילמד", אבל רגע, זה לא בא ע"ח אותו בעל? זה לא בא ע"ח המשפחה היקרה...?
אוף,
אולי תצליחו אתם לעשות לי סדר...
משהו התבלבל לנו כאן, לכולנו... נראה לי... לא??
