אמהות שעובדות במשרה מלאה - תנו טיפים ליעול

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
גם אני התביישתי כשהייתי רווקה (וגם כשהייתי אישה צעירה)
אבל אני יותר מתביישת לקבל את פניו בעיניים טרוטות או במטבח הפוך.
:)

אגב - תמיד אפשר לפתוח איזה קופסת שימורים או סלט מהיר לשידרוג הארוחה.
 

נוי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י PURE;478505:
אגב, אולי בתור רווקה אין לי זכות להתערב ולהביע את דעתי, אבל נעים לכן להגיש גם לבעל פתיתים ונקניקיה?
לא יודעת, אבל נראה לי שהייתי מתביישת...
אופוריה מתוקה... את יכולה להיות האישה המושלמת, ולהגיש בחיוך ארוחה נפלאה ומשובחת.
נסי לדמיין את זה עם חמישה שישה חברה בכל הגדלים, הדורשים את צרכיהם הבסיסיים של לחם לאכול ובגד ללבוש, ובנוסף לזאת את טורחת ונושאת בעול הפרנסה. הבעל ישמח מאוד (מברכת אותך בבעל עם עיניים ולב) לראות שויתרת קצת ו.. כן הגשת נקניקיות ופתיתים, ולא נפלת מעולפת אחר הגשת ארוחת גורמה.
 

מי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
PURE, למה להתבייש? מישהי יכולה להיות סופרוומן? העיקר שיש אוכל ובית, לא?

כל הנשים כאן בפורום - כל הכבוד לכן!!!
איזה עקרות בית... הלוואי עלי!

לגבי טיפים לבישול:
אני מכניסה עוף ותפו"א לשקית קוקי גדולה (תבלינים לפי הטעם) ואופה 45 דק' בחום של 200 מע'. הטיימר מכבה לי את התנור אוטומטית, אני לא צריכה להשאר בבית להשגיח. אם מכניסים בבוקר, זה טרי וטעים (אפילו קצת חמים) בצהרים.
אם מכניסים את זה בלילה, מעבירים בבוקר למקרר ומחממים שוב בצהרים (זה כבר קצת פחות טעים, אבל פרקטי יותר למי שהבקרים שלה לחוצים...)
אפשר גם להכניס כל סוגי הירקות האחרים.
אפשר גם להעזר בקופסאות שימורים: לשימורי חומוס מוסיפים פלפל שחור ויש ארבעס למי שאוהב בדקה וחצי עבודה, קופסאות אפונה או תירס אפשר להגיש כפי שהם, וכבר הארוחה נראית אחרת.
סויה זה גם פתרון, אבל חשוב מאד לדעת שלא מומלץ בכלל לתת לילדים סויה יותר מפעמיים בשבוע! הסויה מכילה פיטו-אסטרוגנים שמשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (בעיקר אצל בנות)
 

PURE

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
נכתב ע"י מי;478608:
PURE, למה להתבייש? מישהי יכולה להיות סופרוומן? העיקר שיש אוכל ובית, לא?

לא התכוונתי בושה על"זה מה שהספקתי וזה מה שיש", אלא אני פשוט מרגישה שזה לא מכובד להגיש כזה דבר.
(לא אמרתי ארוחות גורמה, אבל משהו קצת יותר..)

כנראה שטעיתי וזו הנורמה... :)
 

ראש_יהודי

משתמש פעיל
איזה מעודד לגלות שהספינה כ"כ גדולה וכולנו שטות בה...

אז לגבי עוף גמני אוסיף מתכון 3 דקות הכנה על השעון (כתבתי גם באשכול אחר אותו)



לוקחים:
  • עוף קפוא שלם מהתנור (או חתוך איך שבא).
  • תבנית של התנור הבשרי ועליה נייר אפיה.
  • שמים את העוף במרכז
  • לוקחים מלח גס או מלח רגיל (הרבה מלח) ומפזרים מסביב לעוף.
  • לוקחים תפוחי אדמה שלמים שוטפים ומצמידים לעוף (להשאיר קצת רווח בין המלח לעוף בשביל התפו"א).
וזהו מכניסים לתנור 180 מעלות שעה וחצי שעתיים,
בלי שום כלום תבלינים - יוצא שזוף וטעים טעים בהתחייבות!

וסתם שאלה - יש כאן איזו (צדיקה :*) ) שמסתדרת בלי עזרתו המסורה של הבעל ?
את האמת גם פה הנקיפות מצפון עובדות שעות נוספות...
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י ראש_יהודי;478623:
וסתם שאלה - יש כאן איזו (צדיקה :*) ) שמסתדרת בלי עזרתו המסורה של הבעל ?
את האמת גם פה הנקיפות מצפון עובדות שעות נוספות...

בתור זוג צעיר, כשהבעל נורא שמר ונזהר עלי הוא שטף בשבילי כלים ואפילו רצפה:)
היום הוא כמעט ולא עושה את זה,
יען כי היום ב"ה יש גם ילדים;) (-לשמור עליהם ולעזור איתם ולהלביש ולהאכיל ולרחוץ ולמלא אלף משאלות שלהם, לא שהם, חלילה, עובדים. חוץ מהמיטות בבוקר ופינוי הצלחות שלהם מהשולחן:()
 

גר_צדק

משתמש צעיר
וואו...נגעת בנקודה רגישה :)
אז ככה: אחרי הרבה תהפוכות ונסיונות..
אני הולכת לישון עם הילדים, כן! 7-8 כבר במיטה!!
היום שלי מתחיל ב4 לפנות בוקר, לבישולים, לנקיון ולכביסות.
אין כמו לעבוד בבוקר, הכל שקט ואת רעננה ההספק כפול!
למדתי להכיר את הח"פ מקרוב, ולא- אני לא מכינה מלוואח/ טבעול.
מבחינתי זה להזיק במו ידי וכספי.
לכן אני מכינה 2 ק"ג (קמח מלא כמובן) מלוואח ומקפיאה, 2 ק"ג קציצות ומקפיאה וכן הלאה.
בבוקר - מוציאה מהמקפיא, מכינה רוטב ומה שצריך וזה נראה טרי ומריח נפלא.
ואם לא הספקתי-לא קרה כלום! גם טוסט ומעדן זה אוכל!
נקיון - פעם בשבוע יסודי, כל השבוע מטאטא ומטליות לחות לרצפה (המצאה גאונית)
כביסות - בלי לחץ, מכבסת מקפלת אחה"צ עם הילדים..העיקר שהכביסה נקייה...מתי היא תגיע לארון?תלוי בכוחותי.
והכי חשוב-לקחת הכל בשלווה, ביתינו אינו בית מרקחת! עדיף לצאת עם הילדים לגינה מאשר לשטוף כלים/רצפה.
ו..להיכנס למיטה בלי ייסורי מצפון!
מנסיון - אף כלי לא ברח לי עדיין מהכיור :)
בהצלחה לכולן!
 

sarit_f

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
D I G I T A L
שופט/ת באתגר דריבל
לגבי לצאת לגינה עם הילדים - לפעמים זה פלוס גדול, מאשר שישארו בבית, ויהפכו אותו (ובדיוק שעה לפני שהם חזרו סיימת לארגן אותו טיפ טופ..) אז יורדים לגינה, משתוללים, מוציאים את המרץ, עולים הבית לאכול, מקלחות ו-למיטה! הבית נשאר מבריק ומסודר (חוץ מהלכלוך של האוכל - ניגוב סמרטוט בשולחן, 2 דק' של שטיפת כלים, טאטוא קל ולהעביר סמרטוט..)

לי זה עדיף כי אני טיפוס של בוקר - בבוקר אני מארגנת ומבריקה את הבית, ובערב אני בלי כוחות בכלל - אם הבית מתבלגן, הוא נשאר כך עד הבוקר.. לכן עדיף לי לשמור עליו נקי בערב..

אז אני מוציאה את הקטנה מהמעון ב-4, עולה הבית, מחליפה לה בגדים, מארנת שתיה וסנדביץ -משהו קליל, (כי ב-6 אנחנו "אוכלים צהריים" כשבעלי חוזר מהכולל..) ויורדים לגינה.

את הארוחה מכינה או בבוקר / או לפני שאני מוציאה אותה מהמעון - בימים שאני מסיימת מוקדם יותר, / או ששמעמידה סיר לפני שאנחנו יורדים לגינה.
 

dvory

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
כשהתחלתי לעבוד כל יום (לצערי, ממש ברירת מחדל!) עד ארבע, ולשוב הביתה כל יום בארבע וחצי. ובימי לחץ, גם בשעות יותר מאוחרות, גיליתי את נפלאות הזריחה. תענוג! קמים בארבע, הבית שקט. אפשר להספיק הכל: החל מתפילה בנחת, המשך בבישול ובגיהוץ ובספונז'ה וכלה בעבודה על המחשב.
מה שכן, אני מאד משתדלת ללכת לישון עם בית מסודר. די מדכא לקום רעננה ונמרצת לתוך הבלגן של אתמול. זה לא נורא אם הכלים מארוחת ערב עדיין לא שטופים, אבל כן מעצבן להתחיל לקרצף את הצלחות הדביקות מקטשופ יבש של ארוחת צהריים.
ו..לא תאמינו כמה הילדים יכולים להיות שותפים נפלאים במשימת הסדר, כשהם מבינים שזה חשוב לך.
כמו שכתבו כאן מקודם: המקפיא זאת המצאה נפלאה. כמעט כל הבשרי מבושל בערב שבת, מוקפא ומופשר לפי הצורך במהלך השבוע. ולבשל תוספות באמת לא לוקח הרבה זמן.
 

nchmeya

משתמש צעיר
כמה צריך לדרוש מילדות בנות 7,8 לעשות בבית? חוץ מלנקות אחרי עצמן אחרי שהן אוכלות.
 

sarit_f

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
D I G I T A L
שופט/ת באתגר דריבל
לאסוף צעצועים / לטפל בקטנים - עד כמה שאפשר כמובן.. 7-8 לדעתי זה כבר גיל גדול, אפשר לבקש מהן גם יותר.. ללמד אותן לקפל כביסה? וכו'..
בד"כ בנות בכורות הן יותר אחריות ועוזרות, לא צריך לחשוש לבקש מהן עזרה מעבר ל"לנקות אחרי עצמן"
(הבכורה שלי, בת שנתיים כבר עוזרת לי לסדר את המוצרים אחרי קניות > מוציאה מהשקיות ומביאה לי, למקרר/לארון.. :) הכל עניין של הרגל)
 

גאולונת

משתמש מקצוען
מצטרפת לשרית.
עזרה בבית זה עניין של חינוך והרגל.
אצלנו בבית היינו עוזרים מגיל 6-7 לקפל/ לשטוף כלים/לבשל/לחתוך סלט/לזרוק פח/קניות..
כל אחד לפי גילו ויכולותיו,
ואני לא חושבת לרגע שנוצלתי או משו כזה! ההפך..
זה עזר לי להגיע לבית שלי ב"ה מוכנה עם ידע בכל התחומים ועם ניסיון בבישול ואפייה (לעומת הרבה חברות שלי שידעו רק להכין חביתה).

אבל הכל כמובן צריך להיות בגבול הטעם הטוב!
העזרה בבית לא צריכה להיות על חשבון החיים הפרטיים של הילד....
 

orli_dimri

משתמש פעיל
נכתב ע"י גאולונת;478767:
מצטרפת לשרית.
עזרה בבית זה עניין של חינוך והרגל.
אצלנו בבית היינו עוזרים מגיל 6-7 לקפל/ לשטוף כלים/לבשל/לחתוך סלט/לזרוק פח/קניות..
כל אחד לפי גילו ויכולותיו,
ואני לא חושבת לרגע שנוצלתי או משו כזה! ההפך..
זה עזר לי להגיע לבית שלי ב"ה מוכנה עם ידע בכל התחומים ועם ניסיון בבישול ואפייה (לעומת הרבה חברות שלי שידעו רק להכין חביתה).

אבל הכל כמובן צריך להיות בגבול הטעם הטוב!
העזרה בבית לא צריכה להיות על חשבון החיים הפרטיים של הילד....

אני מאוד בעד.
למרות שלפעמים אני לא עושה את זה כי אני מעדיפה "לתקתק את הענין ולסיים"
אבל אני חושבת שזה הרגל טוב לילדים, לעזור ולהיות חלק.
זה נותן להם הרגשה טובה כשהם עוזרים ומעריכים אותם.
 

פילפל

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
כל הכבוד לכן נשות החיל!

לצערי אני גם מאלה שצריכות לעבוד כל יום... למרות שלא כך תכננתי לי את החיים. אני טיפוס עדין וחלוש מטבעי, וממש לא בנויה גם לעבוד בחוץ וגם לנהל בית כמו שצריך, וגם.. וגם... אבל מה אפשר לעשות? לא מדובר כאן על לגמור את החודש אלא להתחיל אותו לפחות...

אני חוזרת הביתה בסביבות 3:00 מותשת ועצבנית, ואז אוכלת ומאכילה... ואח"כ אם איני ישנה איני מסוגלת לתפקד כלל. הבעיה שגם כשמצליח לי לישון איני מספיקה כמעט כי אני שוקעת בעילפון עמוק עד שהקטן מתעורר... ואז כבר ארוחת ערב וכו', המצב הזה די מתסכל, למרות שאולי ככה זה ב"מצבים מיוחדים", ובמצב רגיל הכל יותר קל. אני פשוט לא מצליחה להיזכר איך התפקוד שלי ב"מצב רגיל"... משום מה אפילו לדברים ה"קלילים" כאן בפורום אני צריכה מינימום אנרגיות יותר...

לגבי מה שמכובד או לא מכובד להגיש לבעל לאכול... לבעלי באופיו אכן חשוב אוכל מושקע אך במצב הנוכחי הוא שמח עם כל דבר שאני מגישה, העיקר שיש אוכל. הוא מעדיף אוכל פשוט שחוזר על עצמו, בית מפוזר וכביסה לא מקופלת, העיקר שאסייע לו בפרנסת הבית. (לפעמים הוא מתחיל עם פזמונים בסגנון: מדוע אני לא אופה, ומדוע ה"אופה לחם" שוכב מושבת, ומדוע ומדוע, ואז אני עונה את התקליט הקבוע: מה אתה רוצה? אין לי בעיה, אתה רוצה שאפסיק לעבוד? אוכל יותר להשקיע באוכל ובבית. או שאתה רוצה לעזור לי כל יום בבית עם הסדר והילדים וכו', ומשום ששתי האופציות לא מוצאות חן בעיניו הוא מעדיף שישאר המצב כמות שהוא וזהו...)

שנינו זוכרים היטב, איך אמר לי בפגישה שבקשר לעול הפרנסה אין לי מה לדאוג כלל, הכל עליו, ואני אוכל להשקיע בבית ובילדים וכמובן גם לעבוד קצת, רק בשביל הסיפוק... כשהזכרתי לו את דבריו, לא מזמן, הוא ענה: טוב, לא היו לי מושגים כמה עולים החיים, חשבתי שבאלפיים ש"ח אפשר לגמור את החודש בכבוד... :):p:rolleyes:
 

nchmeya

משתמש צעיר
לסדר בארון זה לא חכמה זה כייף!
הן גם מסדרות לי מגרות במטבח ועוזרות להכין אוכל לשבת ומבקשות לעשות ספונג'א- מה שאתגרי הן רוצות בשמחה.
ביום יום כמו לסדר את הבית בערב על זה כוונתי. אחרי א. ערב אני אומרת שעכשיו יחד 10 ד' מסדרים ומתחשק לי לוותר ולא לראות פרצופים כאלה מסכנים.
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י פילפל;478780:
כל הכבוד לכן נשות החיל!

לצערי אני גם מאלה שצריכות לעבוד כל יום... למרות שלא כך תכננתי לי את החיים. אני טיפוס עדין וחלוש מטבעי, וממש לא בנויה גם לעבוד בחוץ וגם לנהל בית כמו שצריך, וגם.. וגם... אבל מה אפשר לעשות? לא מדובר כאן על לגמור את החודש אלא להתחיל אותו לפחות...

אני חוזרת הביתה בסביבות 3:00 מותשת ועצבנית, ואז אוכלת ומאכילה... ואח"כ אם איני ישנה איני מסוגלת לתפקד כלל. הבעיה שגם כשמצליח לי לישון איני מספיקה כמעט כי אני שוקעת בעילפון עמוק עד שהקטן מתעורר... ואז כבר ארוחת ערב וכו', המצב הזה די מתסכל, למרות שאולי ככה זה ב"מצבים מיוחדים", ובמצב רגיל הכל יותר קל. אני פשוט לא מצליחה להיזכר איך התפקוד שלי ב"מצב רגיל"... משום מה אפילו לדברים ה"קלילים" כאן בפורום אני צריכה מינימום אנרגיות יותר...

לגבי מה שמכובד או לא מכובד להגיש לבעל לאכול... לבעלי באופיו אכן חשוב אוכל מושקע אך במצב הנוכחי הוא שמח עם כל דבר שאני מגישה, העיקר שיש אוכל. הוא מעדיף אוכל פשוט שחוזר על עצמו, בית מפוזר וכביסה לא מקופלת, העיקר שאסייע לו בפרנסת הבית. (לפעמים הוא מתחיל עם פזמונים בסגנון: מדוע אני לא אופה, ומדוע ה"אופה לחם" שוכב מושבת, ומדוע ומדוע, ואז אני עונה את התקליט הקבוע: מה אתה רוצה? אין לי בעיה, אתה רוצה שאפסיק לעבוד? אוכל יותר להשקיע באוכל ובבית. או שאתה רוצה לעזור לי כל יום בבית עם הסדר והילדים וכו', ומשום ששתי האופציות לא מוצאות חן בעיניו הוא מעדיף שישאר המצב כמות שהוא וזהו...)

שנינו זוכרים היטב, איך אמר לי בפגישה שבקשר לעול הפרנסה אין לי מה לדאוג כלל, הכל עליו, ואני אוכל להשקיע בבית ובילדים וכמובן גם לעבוד קצת, רק בשביל הסיפוק... כשהזכרתי לו את דבריו, לא מזמן, הוא ענה: טוב, לא היו לי מושגים כמה עולים החיים, חשבתי שבאלפיים ש"ח אפשר לגמור את החודש בכבוד... :):p:rolleyes:

כל הכבוד לך שאת מתאמצת ככה, במיוחד שלא כך תכננתם....
אצלי המצב הפוך: אני טיפוס חזק מטבעי אבל אני לא מסוגלת לחשוב על לצאת לעבוד יותר מחצי משרה, ואני עוד הבטחתי שהכול עלי...

אין מה לומר, צריך לחשוב איך שהדבר לא .יבוא על חשבון הילדים והבית, אבל נקודת המוצא: המסירות והנכונות חשובה מאין כמוה וראויה להערכה רבה!!
 

nchmeya

משתמש צעיר
הודו טחון כשעדיין קצת קפוא פורסים פרוסות ולתנור בלי שום תוספות-כמו שניצלים רק בלי עבודה.
 

שוצי

משתמש פעיל
D I G I T A L
באמת כל הכבוד פה לכל אלה שמצליחות לשלב בין בית לעבודה בצורה מדהימה!!! (אין כזה דבר מושלמת, אנחנו בני אדם!)
אני אישית, ואני מאמינה שיש עוד הרבה כאלה -
חיבת את היציאה כל יום מהבית בשביל האוורור שלי ושיהיה לי כוח לתפקד בבית, אבל כמובן שהייתי מעדיפה משרה
של 6 במקום 8, מאחר ואין הכל - נאלצים להתמודד עם זה.
ופשוט להכניס לראש שאת בנ"א, קצת להפסיק את הנקיפות מצפון החמורות
שחוץ מלסתכל לא עושות כלום.
כשאת מרגישה טוב עם עצמך את מתפקדת הרבה יותר טוב...

בקשר לאוכל,
טבעול ומלווח לדעתי זה לא הפתרון - פעם בשבוע זה לא נורא...
אבל אפשר וקל להכין אוכל מהיר ובריא כמו עוף בתנור, דגים וכו'
להקפיא אפשר כמעט הכל (חוץ מתפו"א...)

העיקר להציב סדרי עדיפויות, חסל סדר השגעון לניקיון כי זה פשוט בלתי אפשרי
במסגרת שעות מצומצמת כזו (מנסיון, זה ממש קשה, הלכלוך והבלאגן מתסכלים אותי נורא
בפרט עם הקרמיקה/גרניט פורצלן אבל החלטי שאני לא עבד מרצפות...)
ולדעת להנות גם את לא מרגישה הכי בלבוסטע בעולם שעושה מנות גורמה והבית שלה
תמיד מבריק.
בהצלחה!!!!:):):)
 

אושר

משתמש מקצוען
האשכול הולך ומתפתח ומזכיר לי שאלה ששאלתי פעם- למה הקללה של הגבר (בזיעת אפיך וכו') צריכה לחול גם על האישה (אפילו אם זה לא בגלל שהיא שלחה את הבעל ללמוד וקבלה על עצמה, לדוג' אחת לא נשואה, הרי להתפרנס היא צריכה ממשהו, לא?)
ואילו הקללה של צער העיבור וצער הלידה- אין גבר בעולם שקיבל?;););)

אבל ביננו- אני חושבת שיש בזה ספוק, הידיעה שאני עוזרת ונושאת בעול פרנסת הבית, לא?:):):)
 

mig

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
צילום מקצועי
נכתב ע"י אושר;478866:
האשכול הולך ומתפתח ומזכיר לי שאלה ששאלתי פעם- למה הקללה של הגבר (בזיעת אפיך וכו') צריכה לחול גם על האישה (אפילו אם זה לא בגלל שהיא שלחה את הבעל ללמוד וקבלה על עצמה, לדוג' אחת לא נשואה, הרי להתפרנס היא צריכה ממשהו, לא?)
ואילו הקללה של צער העיבור וצער הלידה- אין גבר בעולם שקיבל?;););)

אבל ביננו- אני חושבת שיש בזה ספוק, הידיעה שאני עוזרת ונושאת בעול פרנסת הבית, לא?:):):)

אחת המורות, בשעתו לפני המבול, ענתה על זו השאלה בתשובה שפחות או יותר מהזמן שהנשים לקחו זאת על עצמן הגיעו אמצעי עזר כמו אפידורל וכד' המקלים מאד על הלידה...
בכל מקרה זאת תשובה שנראית לי מתאימה רק לבנות... טרם הנסיון:)...
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  3  פעמים

אתגר AI

השתקפות מרהיבה • אתגר 137

לוח מודעות

למעלה