אמהות עובדות איך אתן מספיקות???

  • פותח הנושא 22
  • פורסם בתאריך

במבה נוגט

משתמש סופר מקצוען
תודה רבה לכל מי שהגיבה באשכול ונתנה עצות או הזדהות...
עד עכשיו לא הגבתי כי לא היה לי חידוש מסעיר שטרם נכתב.

רק רציתי להוסיף משהו טרי ששמעתי מחיה הרצברג:
לקח לה כמה שנים להבין שאין דבר כזה לקפל "את הכביסה". יש לקפל "מן הכביסה".
היא אמרה זה בטון משועשע וכולן צחקו, אבל אח"כ חשבתי כמה אמת גדולה טמונה בדברים.
אם את רוצה להספיק לקפל "את הכביסה" והצלחת לקפל רק חלק, הרי שבמובן מסוים זה כשלון.
ואם את רוצה וחותרת לקפל "מן הכביסה" הרי שכל פריט ופריט שקיפלת - זו הצלחה.
ואפשר להשליך את זה על כל עבודות הבית, האמהות והזוגיות, להנמיך ציפיות, לשנות הגדרות, ולהתחיל להרגיש טוב יותר עם עצמנו.
 

נ פלוס

משתמש מקצוען
ועוד משהו-
אי אפשר לקחת שום ראיה מבית לבית.
נגיד אצלי מחליפים פעמיים ביום הלבשה תחתונה בוקר / ערב *כל יום בגדים חדשים *כל יומיים פוגמות, וכד' וכד' ויש כאלה שמחליפים פעם בשבוע, (כן מכירה מקרוב) אז ברור שאצלם הכביסה תמיד מתוקתקת!
והכלים- אצלי אין כזה דבר חד פעמי! (אני לא סובלת את זה) חוץ מכוסות! ויש כאלה שבקושי לשבת מוציאים כלים, ויש כאלה שגם בשבת לא! והכל אופים בתבניות חד"פ וזורקים אח"כ, כמובן שאצלם הכיור תמיד נקי ומבריק!
 

22

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
בהחלט תגובות מחכימות מאוד, ממש תודה, אין מילים!
התגובות ברובן התייחסו לפעולות שגרתיות בבית: כביסות, כלים, בישולים וכו'
ומשום מה נראה לי שרק לי הזמן מתבזבז על תחומים לא שגרתיים: תינוקת ששוברת, מפילה, שופכת וכל היום עסוקים בלנקות סביבה, לדאוג שהדלת של השרותים תהיה סגורה, להרים את הספרים שהיא הפילה, לשים לב שאף אחד לא הניח שום כלי בצד השולחן כי היא תמשוך את המפה, להחזיר את כל מה שהיא הוציאה מהארון וכו'... ועם ילדה יותר גדולה שמחליטה לעשות הפתעות...

בכל זאת לקחתי הרבה. והמסקנות העיקריות שלי הן: לקנות מייבש דחוף, לעבוד עם רשימות וסדרי עדיפויות, להשאיר את חווית הבישול הגורמה לפנסיה (או לזמנים יותר רגועים), לא לצפות למושלמות, ללמד את הילדים לעזור (בעלי ברוך ה' עוזר הרבה, כשהוא נמצא- וזה לא להרבה זמן), להקפיא אוכל, (כרגע אני מקפיאה הרבה בצל מאודה בכוסות קטנות וכמה סלטים שלמדתי שאפשר להקפיא) וכו'

ממש תודה
 

מנגנת

משתמש מקצוען
חשבתי על משהו, אבל התיאוריה עדיין לא מושלמת לי. (בתהליך כבר כמה שנים...)

יש לנו מנוע שעובד. ככל שנלמד לנווט אותו בשכל כך נצליח יותר.
אני אסביר.

כולנו עושות כביסות. אבל לכל אחת יש גורם מוטיבציה קצת שונה לעשות את זה.
שימי לב, מתי את מפעילה מכונה?
1. כשחסרים לך פרטי לבוש מסוימים
2. כשסל הכביסה התמלא
3. כשיש בגדים בסל
4. כשערימת הכביסה מפריעה לך
לכל אחת יש גורם אחר שמניע אותה להפעיל מכונה. (אגב אני מפעילה כל ערב מכונה אחת ובמוצ"ש שתיים- שזה הספק הכביסות הנדרש אצלי- כדי לשלוט בכביסות ושהם לא ישלטו עלי)

למרבה הנס גורמי המוטיבציה פועלים כבר. כל שעלינו לעשות הוא ללמוד אותם ולהשתמש בהם.
לדוגמא יום אחד תפסתי שאני מגהצת כאשר הגיגית של הגיהוץ מלאה. עד שזה לא קורה, אפילו אם אני רוצה להיות חרוצה ולרוקן הכל- בפועל זה לא קורה. אבל כשאין יותר מקום בגיגית מיד אני נעמדת לחסל את הערימה.
מה עשיתי? הקציתי לגיהוץ תא בארון שהוא קטן יותר. את הגיגית שחררתי למטרות אחרות.
זה עבד :D:D:D
והשמחה שזה גרם לי היתה הרבה יותר מערימת גיהוץ שהתקטנה
הייתי מאושרת שהבנתי שאני יכולה לשפר את ההתנהלות שלי בלי להשקיע שום מאמץ, רק חשיבה
ולהשתמש בכוחות שכבר פועלים אצלי.

אני עדיין במחקר עמוק יותר באשר לגורמי המוטיבציה שלנו, זה נושא קצת קשה...
 

bbh200

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי DIP
לא ממש קשור, אבל קטע שכתבתי בתור רווקה
קצת מצחיק אותי הנאיביות שלי על העבודה שלא מוזכרת בו,
על חוסר הספקים וכו
אבל אולי זה מה שרציתי תמיד בסתר ליבי וזכיתי , אני היום לא עובדת מחוץ לבית, גמרתי להיות מטורפת (כך הרגשתי תמיד) מעריצה את אלו ששורדות!!!

מוקדש לכל אישה ואמא בישראל:

בוקר ואת חושבת על הצהריים
על מנות קרב ושלוליות מים
צהרים ואת כל כולך ערב
שיעורי בית וחורים בגרב.
ובין מחשבה למחשבה
את מכבסת, מגהצת, מלבישה
דואגת ל-2 כפול שישה
מנקה, מבשלת, מאכילה
מרדימה, מעירה, מפעילה.
הסכמי אוסלו, חוזי ורסאי
מלחמות יריחו והעי
ואת בתווך מרימה ידיך, די!

האם עצרת לרגע ממרוצתך
וחשבת באמת מהי מטרתך
מדוע תעבדי, תעמלי, תטרחי
כווני החץ ועדיו לכי
בלי מכשולים, בעיות, מפולות
בלי להקריב נדרים ועולות...

וכשאת לא עוצרת, אבל חושבת
על הציר עליו את סובבת
על עבודת הקודש שאת עושה
את יודעת שזה לא משא
את כהן גדול בעבודתו
בקדושתו והדרתו
ההקרבה, ההקטרה והזביחה
היא העבודה בה הוא לבדו זכה
גם את בעבודתך
ממלאה את כל יעודך
כל מטלותיך אינם כלי עזר
אלא הדגל בפסגת ההר, הנזר!
 

נ פלוס

משתמש מקצוען
משהו יפה ששמעתי אתמול!!
בדור המדבר היהודים בכו כל הזמן, אי אפשר לעבור את הים / אין אוכל / אין מים / אין בשר ובמעשה המרגלים ה' נתן לנו עונש שאנחנו נמשיך לבכות ולבכות כל החיים.... אז לא משנה כמה אתם מספיקים העיקר תמשיכו לבכות....


:( :( :( :( :( :( :( :( :( :( :( :( :( :( :(
 

דוכי בחול

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
להתבכיין
ב"ה שעל דברים טובים
יש עבודה, יש ילדים יש בעל וכו'
 

לאה ולדמן

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י 22;2317124:
בהחלט תגובות מחכימות מאוד, ממש תודה, אין מילים!
התגובות ברובן התייחסו לפעולות שגרתיות בבית: כביסות, כלים, בישולים וכו'
ומשום מה נראה לי שרק לי הזמן מתבזבז על תחומים לא שגרתיים: תינוקת ששוברת, מפילה, שופכת וכל היום עסוקים בלנקות סביבה, לדאוג שהדלת של השרותים תהיה סגורה, להרים את הספרים שהיא הפילה, לשים לב שאף אחד לא הניח שום כלי בצד השולחן כי היא תמשוך את המפה, להחזיר את כל מה שהיא הוציאה מהארון וכו'... ועם ילדה יותר גדולה שמחליטה לעשות הפתעות...

בכל זאת לקחתי הרבה. והמסקנות העיקריות שלי הן: לקנות מייבש דחוף, לעבוד עם רשימות וסדרי עדיפויות, להשאיר את חווית הבישול הגורמה לפנסיה (או לזמנים יותר רגועים), לא לצפות למושלמות, ללמד את הילדים לעזור (בעלי ברוך ה' עוזר הרבה, כשהוא נמצא- וזה לא להרבה זמן), להקפיא אוכל, (כרגע אני מקפיאה הרבה בצל מאודה בכוסות קטנות וכמה סלטים שלמדתי שאפשר להקפיא) וכו'

ממש תודה

אני גם מרגישה ככה
ולאחרונה הגעתי למסקנה שכשם שהחברה זה מקבץ חריגים. כך השגרה זה מקבץ של דברים לא שגרתיים. זה פשוט חלק מהחיים ההפתעות האלה. (בקש יעקב לישב בשלווה - כנראה שזה רק בגן עדן)
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י wald;2317281:
אני גם מרגישה ככה
ולאחרונה הגעתי למסקנה שכשם שהחברה זה מקבץ חריגים. כך השגרה זה מקבץ של דברים לא שגרתיים. זה פשוט חלק מהחיים ההפתעות האלה. (בקש יעקב לישב בשלווה - כנראה שזה רק בגן עדן)

לא מסכימה,
יש דברים ששוברים שגרה. זה נכון, אבל החיים לא אמורים להיות ממקשה אחת של חוסר שגרה. ומלא הפתעות כל יום.
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י בפוטנציאל;2317358:
לא מסכימה,
יש דברים ששוברים שגרה. זה נכון, אבל החיים לא אמורים להיות ממקשה אחת של חוסר שגרה. ומלא הפתעות כל יום.

תלוי למה את קוראת הפתעות...

אם פעוט שחדשות לבקרים יש לו רעיונות איך לסדר את הבית בצורה יעילה יותר, או איך לחנך את אחיו הקטן לא להפריע לו זה הפתעות - אז כן, החיים הם מלאי הפתעות יומיומיות....

ואגב, אני כבר לא קוראת לזה הפתעות, אצלי זו השגרה :D
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י אמא ומתכנתת;2317378:
תלוי למה את קוראת הפתעות...

אם פעוט שחדשות לבקרים יש לו רעיונות איך לסדר את הבית בצורה יעילה יותר, או איך לחנך את אחיו הקטן לא להפריע לו זה הפתעות - אז כן, החיים הם מלאי הפתעות יומיומיות....

ואגב, אני כבר לא קוראת לזה הפתעות, אצלי זו השגרה :D

מכירה מקרוב :p
ובכל זאת הם לא מפרקים אותנו לגמרי.
שוברי שגרה מבחינתי זה אסונות חלילה.
ולהבדיל ילד חדש, מוסדות לימוד חדשים, עבודה וסדר יום משתנים .

כל הדברים הקטנים שהקטנים שלנו עושים אילו החיים ויש בהם גם הרבה יופי ולא רק התמודדות קשה.
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י בפוטנציאל;2317388:
מכירה מקרוב :p
ובכל זאת הם לא מפרקים אותנו לגמרי.
שוברי שגרה מבחינתי זה אסונות חלילה.
ולהבדיל ילד חדש, מוסדות לימוד חדשים, עבודה וסדר יום משתנים .

כל הדברים הקטנים שהקטנים שלנו עושים אילו החיים ויש בהם גם הרבה יופי ולא רק התמודדות קשה.

מסכימה עם כל מילה, רק שההודעה המקורית התיחסה לזה כאל הפתעות:

ומשום מה נראה לי שרק לי הזמן מתבזבז על תחומים לא שגרתיים: תינוקת ששוברת, מפילה, שופכת וכל היום עסוקים בלנקות סביבה, לדאוג שהדלת של השרותים תהיה סגורה, להרים את הספרים שהיא הפילה, לשים לב שאף אחד לא הניח שום כלי בצד השולחן כי היא תמשוך את המפה, להחזיר את כל מה שהיא הוציאה מהארון וכו'... ועם ילדה יותר גדולה שמחליטה לעשות הפתעות...
 

לאה ולדמן

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י בפוטנציאל;2317388:
מכירה מקרוב :p
ובכל זאת הם לא מפרקים אותנו לגמרי.
שוברי שגרה מבחינתי זה אסונות חלילה.
ולהבדיל ילד חדש, מוסדות לימוד חדשים, עבודה וסדר יום משתנים .

כל הדברים הקטנים שהקטנים שלנו עושים אילו החיים ויש בהם גם הרבה יופי ולא רק התמודדות קשה.

בדיוק!
אבל אצלי משום מה רק לאחרונה זה הופנם.
אולי כי עם ילדים קולטים את זה יותר חזק ולמרות שאני נשואה ותיקה אני אמא - טריה.
 

לאה ולדמן

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אני רוצה לדייק
אני לא דברתי על ילד שמושך ושובר דברים
וגם לא על אסונות ושינויים רציניים
אני דברתי על חתונה של גיס. ילד עם שלשולים. ובעל עם אנגינה. זה לא שובר שגרה לגמרי. אבל אותי זה מערער.
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י wald;2317456:
אני רוצה לדייק
אני לא דברתי על ילד שמושך ושובר דברים
וגם לא על אסונות ושינויים רציניים
אני דברתי על חתונה של גיס. ילד עם שלשולים. ובעל עם אנגינה. זה לא שובר שגרה לגמרי. אבל אותי זה מערער.

ברור שדברים מהסוג הזה הם לא יומיומיים והם בהחלט סוג של הפתעות לא רצויות :(
בפרט אם הכל מגיע ביחד.... אפשר בהחלט לצאת מאיזון....
 

אחת אחת 11

משתמש מקצוען
לא היה לי זמן לקרוא את הכל, לא יודעת אם כתבו או לא- בכל בוקר אני מעמידה ארוחת צהריים שיכולה להכנס לתנור מושלמת- (שקית קוקי עם עוף, תבנית של תפו"א, אורז או ירקות וכו) מכוונת שעון שבת והאוכל נאפה החל מ11-12, כשאנחנו מגיעים הביתה כל הבית מריח. זה לוקח לי באזור 10 דקות בבוקר וזה שווה לקום בשביל זה 10 דקות מוקדם יותר.
מרקים אני מעמידה אחר הצהריים יחד עם הילדים.
ובנוגע לעוזרת- לא האמנתי עד שניסיתי, פעם בשבוע הבית מתאפס, היא מחליפה מצעים, שוטפת הכל, מסדרת הכל, היא יודעת כל דבר איפה לשים, אם יודעים לנצל את העוזרת היטב- זה ממש לפתוח את העיניים (היא גויה...)
בנוגע לגיהוץ- יש כאלו שנוח להם פעם בשבוע להעמד לגהץ ערימות, אני אף פעם לא מגיעה לזה, יש לנו פינת גיהוץ (הקרש+ המגהץ עומדים שם קבוע) ובכל בוקר אני מגהצת לכל ילד את כל הפריטים שצריכים גיהוץ, אני אוהבת לשלוח אותם עם חולצות ישר מהמגהץ.
 

שירונת

משתמש מקצוען
נכתב ע"י אחת אחת 11;2317472:
ובנוגע לעוזרת- לא האמנתי עד שניסיתי, פעם בשבוע הבית מתאפס, היא מחליפה מצעים, שוטפת הכל, מסדרת הכל, היא יודעת כל דבר איפה לשים, אם יודעים לנצל את העוזרת היטב- זה ממש לפתוח את העיניים (היא גויה...)

אפשר לקבל את העוזרת שלך בהשאלה?
שנים אני מחפשת אחת כזאת...
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י bbh200;2317215:
לא ממש קשור, אבל קטע שכתבתי בתור רווקה
קצת מצחיק אותי הנאיביות שלי על העבודה שלא מוזכרת בו,
על חוסר הספקים וכו
אבל אולי זה מה שרציתי תמיד בסתר ליבי וזכיתי , אני היום לא עובדת מחוץ לבית, גמרתי להיות מטורפת (כך הרגשתי תמיד) מעריצה את אלו ששורדות!!!

מוקדש לכל אישה ואמא בישראל:

בוקר ואת חושבת על הצהריים
על מנות קרב ושלוליות מים
צהרים ואת כל כולך ערב
שיעורי בית וחורים בגרב.
ובין מחשבה למחשבה
את מכבסת, מגהצת, מלבישה
דואגת ל-2 כפול שישה
מנקה, מבשלת, מאכילה
מרדימה, מעירה, מפעילה.
הסכמי אוסלו, חוזי ורסאי
מלחמות יריחו והעי
ואת בתווך מרימה ידיך, די!

האם עצרת לרגע ממרוצתך
וחשבת באמת מהי מטרתך
מדוע תעבדי, תעמלי, תטרחי
כווני החץ ועדיו לכי
בלי מכשולים, בעיות, מפולות
בלי להקריב נדרים ועולות...

וכשאת לא עוצרת, אבל חושבת
על הציר עליו את סובבת
על עבודת הקודש שאת עושה
את יודעת שזה לא משא
את כהן גדול בעבודתו
בקדושתו והדרתו
ההקרבה, ההקטרה והזביחה
היא העבודה בה הוא לבדו זכה
גם את בעבודתך
ממלאה את כל יעודך
כל מטלותיך אינם כלי עזר
אלא הדגל בפסגת ההר, הנזר!

2 דברים -
אולי אם היית מאמינה היית מצליחה? (אני לא בטוחה .. אבל סתם אומרת..)
זה החלום האוטופי בגלגול הבא כשהעולם השפוי יחזור לאיתנו והנשים תגדלנה את ילדיהן והבעלים יפרנסו .
כי באמת באמת זה המקום של האשה ולא בחוץ. להתמודד מול בוסים ומול השוק הפרוע.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כט

א מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיהוָה בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיהוָה כָּבוֹד וָעֹז:ב הָבוּ לַיהוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ:ג קוֹל יְהוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהוָה עַל מַיִם רַבִּים:ד קוֹל יְהוָה בַּכֹּחַ קוֹל יְהוָה בֶּהָדָר:ה קוֹל יְהוָה שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְהוָה אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:ו וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים:ז קוֹל יְהוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ:ח קוֹל יְהוָה יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְהוָה מִדְבַּר קָדֵשׁ:ט קוֹל יְהוָה יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד:י יְהוָה לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְהוָה מֶלֶךְ לְעוֹלָם:יא יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

הווי משפחתי • 4

לוח מודעות

למעלה