אני ברגשות מעורבים לגבי האשכול דנן.
מצד אחד- לפעמים מקרי הזנחה מחייבים התערבות הזולת עד להתעשתות ההורים של שיטת ה'סמוך'.
מצד שני- אני נזכרת בכל המתערבים למיניהם שאוהבים לחנך הורים אחרים. תמיד תמצאו אותם בגינה עם יד על הלב מגיעים כל פעם לאמא אחרת ואומרים לה בקול מאנפף: הבן שלך מתנדנד מהר מדי. זה מסוכן.
או: שמת לב שבת השנתיים שלך מחזיקה ביד לחם? זה מסוכן. היא יכולה להיחנק.
או כל מיני כאלו שאחראים לכל הסביבה, כמו האשה שראתה את המפתחות שהנחתי בספריה במקום מאד מסוים כדי שהבן שלי לא יטפל בהם, ושאלה את הבן שלי: זה שלכם? שים אץ זה בכיס.
רציתי לומר לה: מה את מתערבת? את רואה שאני יושבת ליד. אני אחראית למפתחות שלי ואת לא חייבת לדאוג להם. אבל שתקתי. מה זה יעזור.
מה שאני באה לומר, זה שלפעמים ישנם מקרים שבאמת דורשים מהסביבה אחריות.
אבל ישנם מקרים שצריך לדעת לסתום.
כן, גם אם הילד של השכנים מטפס באופן מסוכן על המתקן בגינה ואמא שלו לא אומרת לו דבר, וגם אם בן השנה וחצי שלה עולה לבד במגלשה.
וגם אם היא לא שמה לב, והשמת את תשומת לבה, מספיק שתעוררי אותה לדבר, אין צורך לתת לה גם מוסר על הדרך ולחנך אותה להתנהג כמוך בשלמות..
לכן קצת קשה לי לקבל את כ-ל הביקורת כאן, למרות שזה באמת סיפור הזוי לראות ילדות גן נוסעות לבד באוטובוס.
לכן אולי ההמלצה היא:
א. קודם לברר עם האם מה קרה. אולי חלה טעות? אם היו אלו הילדות שלי, הייתי תולה את האשמה במי שראתה את זה והתעלמה מכך ש2 ילדות נוסעות והיא לא מבינה שזה מוזר. כי ברור שכנראה היתה טעות מצערת.
ב. אם בררת והאמא אומרת לך שזה בסדר, קודם כל, לבדוק שהסיפור אכן הזוי בכל קנה מידה ולא רק שאמות המידה שלך מורות לך שכל הסביבה צריכה להתנהל אחרת.
ג. אם הסיפור הזוי והאם חסרת אחריות-- משטרה/רב/רווחה, כל מה שיכול לעזור בלי להסס בכלל.
ד. במרה הזה, קשה לי להבין מה הטענה. היה כאן את הנהג והכל בסדר.
היא מיהרה.
כלומר אני קוראת שוב את ההודעה ומבינה מאיפה ההתקפה. לפי התיאור של פותחת האשכול שהשאירה את הילדות עם הנהגגגג...
יצא לי ארוךךך.
מחנכת הדור שכמותי..
הנושאים החמים
הנושאים החמים
