כי אנשים לא טורחים לגשת לנספח ולהגיב שם. ודאי לא עם לצטט מפה ולהעביר לשם, ולאט לאט הכותב מרגיש שהעניין ירד.למה?
כי אנשים לא טורחים לגשת לנספח ולהגיב שם. ודאי לא עם לצטט מפה ולהעביר לשם, ולאט לאט הכותב מרגיש שהעניין ירד.למה?
אפשר לעשות בסוף כל פרק קישור לפרק הבא.לא מכביד על הרצף כל התגובות?
היא כבר לא כלה שלו...היא בטח מבינה שאם את כלה של הבן של אמא
לדעתי, הש' במילה 'שהיה' מיותרת או לחילופין להוריד את סימן השאלה.מה שהיה יוצא משם?
מנסה להתאפס, מבינה שאני כבר מאופסת. אפס אחד גדול ועגול, מבריק וחלקלק.
אני אוהבת שקט ודממה, שונאת שתיקה שמדברת,
וסליחה על הקטנוניות, צריך כאן גרש, לא מרכאות. זה פשוט מפריע לקרוא את המשפט בצורה מסודרת.אני שוברת את הקרח, בידיים חשופות,
הלארג'',
"ברוך ה'" אני עונה, כמה בנאלי ככה יפה.
מנסה להתאפס, מבינה שאני כבר מאופסת. אפס אחד גדול ועגול, מבריק וחלקלק.
"אולי" החלפנו את היוצרות, הוא מפטפט כמו אישה, אני עונה מדודות כאיש.
לא יכול להיות שבן אדם רגע ככה רגע ככה, זו כנראה אני שמבולבלת, לגמרי.
הוא גם היה משוכנע שהוא החמיא ברגע זה ממש."אם ככה" אלחנן מטעים לי "אז בטח התקבלת, היא בטח מבינה שאם את כלה של הבן של אמא שלי את חייבת להיות מושלמת". חיוכו מתרחב, ואני מבינה שזו הייתה אמורה להיות בדיחה מוצלחת שמשום מה לא כל כך מצחיקה אותי.
תודה שהארת את עיני, זה כל כך קטן שאפילו לא שמתי לב... תיקנתי.וסליחה על הקטנוניות, צריך כאן גרש, לא מרכאות. זה פשוט מפריע לקרוא את המשפט בצורה מסודרת.
וגם בזה-"ברוך ה'" אני עונה, כמה בנאלי ככה יפה. אם יכתבו בעיתון על אשה שפתאום התחילה לזרוק חפצים בלי שליטה – תדעו שזה אני. כן כן.אמהל'ה ומפחיד. אבל אם אני לא יכולה לאמר את מה שאני מרגישה אז מתחשק לי לנדנד את יסודות העולם, למוטט תשתיות תבל, לצעוק ולנענע בידיים. כל המילים שלחוצות אצלי על השתק – מנסות למצוא ביטוי, והוא – איננו.
הרגשתי שהיה אפשר טיפה פחות לפרט. משהו להשאיר לקוראים להבין."אני כבר פונה להכין" זו לא אני מדברת, זה איזשהוא חייזר שהשתלט לי על הקול. נס. כי אם אני הייתי פותחת את הפה, מה שמשם היה יוצא ... במקרה הטוב ציניות מרירה ועוקצנית שלא ידעתי שהיא קיימת אצלי, במקרה הפחות טוב דמעות בלתי נשלטות. נס שאלמוני כלשהוא מדבר במקומי, וחוסם לי את הפה ואת הלב מלעשות שטויות.
את זה לא הבנתי.אולי יוצרות אחרות התחלפו טרם נוצר המצב, הלא טבעי הזה.
מעולה!!הציניות מטפסת לי כמו נחש ארסי וצמא לטרף, אדים ממלאים לי את המוח, אבל אני רק חותכת את המילים, את ההבעה, את עצמי.
יופי של דימויים!אני שוברת את הקרח, בידיים חשופות, רוצה לדבר על הכול, מרגישה כמו סיר שהתבשיל גולש ממנו בלי שליטה
זה נורמלי שאשה צעירה שחזרה מהראיון ולא הכינה ארוחת ערב צריכה להתנצל, או שזה ביטוי לתחושת האפסיות שלה?"אני מתנצלת על זה שלא הכנתי ארוחת ערב."
אופס, לא שמתי..שמתי בסוגריים בציטוט מה שהיה נראה לי שאפשר לוותר.
"ברוך ה'" אני עונה, כמה בנאלי ככה יפה. אם יכתבו בעיתון על אשה שפתאום התחילה לזרוק חפצים בלי שליטה – תדעו שזה אני. כן כן.אמהל'ה ומפחיד. (אבל אם אני לא יכולה לאמר את מה שאני מרגישה אז)
"אני כבר פונה להכין" זו לא אני מדברת, זה איזשהוא חייזר שהשתלט לי על הקול. נס. (כי אם אני הייתי פותחת את הפה, מה שמשם היה יוצא ... במקרה הטוב ציניות מרירה ועוקצנית שלא ידעתי שהיא קיימת אצלי, במקרה הפחות טוב דמעות בלתי נשלטות.) נס שאלמוני כלשהוא מדבר במקומי, וחוסם לי את הפה ואת הלב מלעשות שטויות.
מתחשק לי לנדנד את יסודות העולם, למוטט תשתיות תבל, לצעוק ולנענע בידיים. (כל המילים שלחוצות אצלי על השתק – מנסות למצוא ביטוי, והוא – איננו.)
לא נורמלי לחלוטין! לדעתי זה פשוט הרף הגבוה של המשפחה שלו...זה נורמלי שאשה צעירה שחזרה מהראיון ולא הכינה ארוחת ערב צריכה להתנצל, או שזה ביטוי לתחושת האפסיות שלה?
תודה רבה!מעכשיו אפשר לדלג בקלילות מפרק לפרק.
תודה רבה, רבה.מעכשיו אפשר לדלג בקלילות מפרק לפרק.
השוטה הזה מרגיז אותי!"וואו, לאמא שלי זה אאאאף פעם לא היה קורה, אבל טוב, את עדיין צעירה, בטח תתרגלי".
הו א שפוי לחלוטין.בלת"ק
השוטה הזה מרגיז אותי!
(לקחתי משפט מדגים. יש עוד כמה משפטים שמצביעים על טאקט ואינטליגנציה רגשית אפסית לחלוטין (של אלחננק'ה כמובן)).
אולי תהפכי אותו לקצת יותר שפוי? זה יעניק נדנוד בהחלטה עם מי להזדהות. עד עכשיו אני לא חושב שיש מישהו שמזדהה איתו.
את צודקת. אני חושבת גם שזה דביק וחסר טעם, אבל קצת נבהלתי מעצמי לכתוב שהיא זורקת חפצים בלי להסביר למה, שלא יאשפזו אותי...אם זה מובן מאליו - אוותר על כך.הרגשתי שהיה אפשר טיפה פחות לפרט. משהו להשאיר לקוראים להבין.
שמתי בסוגריים בציטוט מה שהיה נראה לי שאפשר לוותר.
זה ביטוי לתחושת אפסיותה ולכן שהיא מאמינה לכל ביקורת שלו עליה. וזה חבל...זה נורמלי שאשה צעירה שחזרה מהראיון ולא הכינה ארוחת ערב צריכה להתנצל, או שזה ביטוי לתחושת האפסיות שלה?
הוא לא שפוי. ואם ככה העולם - אז הוא גם לא שפוי. תגובות כמו שלו אינן שפויות בעליל.הו א שפוי לחלוטין.
ומי שמכיר את העולם יודע...
ככה זה?ככה זה, זו"צ בתחילת דרכו, העדיין לא מעובדת.
לטעמי זה בדיוק מה שגורם לסיפור להיות שמן ועסיסי. כמה שיותר תסיסה ודעות שניתן להעביר על המסר או על התובנות המוטמנות בו.ובאמת, קשה להזדהות איתו, זה הקונץ.
בכוונה הקצנתי קצת את ההתנהגות שלו, ולמה? כי לו הייתי בוחרת דברים פחות 'שחורים' ושיותר ניתן להתווכח עליהם אז כמספר האנשים כך מספר הדעות.
במילים אחרות - אין לו טאקט!... זו בדיוק המהות הפנימית של חוסר טאקט (כלומר שגורמת לחוסר טאקט).זה גם לא שאין לו טאקט, הוא פשוט לא קורא את המפה כמו שצריך, אפוף בהרגלים שלו ורואה אותה דרך העיניים שלו!
מה הבעיה שכן יזדהו איתו?ובאמת, קשה להזדהות איתו, זה הקונץ.
בכוונה הקצנתי קצת את ההתנהגות שלו, ולמה? כי לו הייתי בוחרת דברים פחות 'שחורים' ושיותר ניתן להתווכח עליהם אז כמספר נאנשים כך מספר הדעות.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: