התייעצות "אלרגנים" בגן

[DvoraVidman]

לא צריך מערכות רפואיות מתקדמות.
צריך להסביר בברור-
הילד שלי אלרגי באכילה/מגע/ריח
לכן אם הילד שלכם מביא גבינה בסנדוויץ' והיד שלו התלכלכה ואחר כך הוא נגע בשולחן והילד שלי נגע אחריו, הילד שלי מקבל התקף וצריך אפיפן ופינוי בנט"ן.
וגם אם ינקו אף פעם אי אפשר לדעת במה ילדים נגעו ואם ניקו כמו שצריך אז לגננת חוקית אסור לקחת אחריות ןלכן אסור להכניס בכלל לגן.

ולמשל בהקשר לשומשום,
הילדה שלי אלרגית לשומשום שזה אומר חומוס טחינה וחלווה.
לשומשום אין בעיה במגע אבל חומוס טחינה וחלווה זה בעיה גם במגע.
ושומשום זה דבר שמתפזר במיוחד כשיש הרבה ילדות שאוכלות ויכול להגיע לכל מקום.
לא כמו שבבית מדובר בילד אחד שניים שאוכל בהשגחה באזור מיוחד על מפה מסויימת.
בגן קשה לשלוט על זה לכן גם לחמנייה עם שומשום אסור להביא

לא צריך להסביר את כל האשכול זה לא מעניין אף אחד.

ואפיפן פג תוקף כבר יש לי.
לא התנסיתי בדיבור לקבוצה כי לא היה צורך.
התנסיתי בדיבור עם מטפלות וגננות ועם הורים באופן פרטי.

אוקיי, המפקח של החיידר חושב אחרת ממך בכל הנוגע לקשב
ההודעה כזו ^^^ לא עוברת.
אגב לי אין בעיה שיביאו לחמניה או בייגלה עם שומשום, כי מציאות שלא קורה לו כלום מגרגרים בסביבה אפילו שהוא ממש אלרגי לריח של טחינה ועוד יותר למגע.

אז אנחנו כותבים: אין להביא טחינה, ממרח חומוס וחלווה.

 

[שולי איטח]

אני מחמירה בחיים שלי הרבה יותר ממה שאני מבקשת מהסביבה, שיהיה ברור.

לא קשור לאשכול ממש
אבל יש לי ילדים רגישים למאכלים וגם ילדים עם אטופיק
אשמח להתיעץ איתך בנושא הזה לגבי הקטן שלי
זוכרת שרשמת בנושא באשכול אחר רק לא זוכרת איפה ומה
אם תוכלי לשלוח לי מייל ? g0527126142 בגימייל (אני אראה רק בערב)
כמובן רק אם מתאים לך

 

[ילילי]

אוקיי, המפקח של החיידר חושב אחרת ממך בכל הנוגע לקשב
ההודעה כזו ^^^ לא עוברת.
אגב לי אין בעיה שיביאו לחמניה או בייגלה עם שומשום, כי מציאות שלא קורה לו כלום מגרגרים בסביבה אפילו שהוא ממש אלרגי לריח של טחינה ועוד יותר למגע.

אז אנחנו כותבים: אין להביא טחינה, ממרח חומוס וחלווה.

לא עושה חשק לשלוח לחיידר הזה.
אין שום סיבה שהודעה כזאת (5 משפטים) לא תעבור.
נראה לי החיידר שולח הודעות הרבה יותר ארוכות מזה.

 

[אין שמות מקוריים...]

הורים לילדים אלרגיים, לתשומת ליבכם:
בתור גננת שמתי לב שהרבה פעמים הסיעות הרפואיות בקושי נמצאות! לא רוצה להכליל ויש כאלה שלא, אבל ראיתי הרבה סיעות שבאות בבקר, מחתימות אצבע ואז יוצאות לקניות וסידורים או לבית- אם הן גרות קרוב, וחוזרות בצהריים.
ההורים רואים אותה ולא יודעים שאין באמת סייעת בגן! כל פעם שאני רואה את זה זה מרתיח אותי, ופעם שאלתי את אחת הסיעות- אז היא אמרה לי: מה הסיכוי שזה יקרה בדיוק שאני לא נמצאת? (למרות שזה רוב הזמן...)אמרתי לה שבשביל הסיכוי הקטן הזה היא נמצאת!
וראיתי כל כך הרבה סיעות כאלה!
אז בבקשה- תפתיעו מדי פעם באמצע היום ותבדקו אם הסייעת נמצאת או שהיא בכלל בקניות/ כל הזמן בחוץ בטלפון/ מדברת רוב היום במשרד וכו'

 

[DvoraVidman]

לא קשור לאשכול ממש
אבל יש לי ילדים רגישים למאכלים וגם ילדים עם אטופיק
אשמח להתיעץ איתך בנושא הזה לגבי הקטן שלי
זוכרת שרשמת בנושא באשכול אחר רק לא זוכרת איפה ומה
אם תוכלי לשלוח לי מייל ? בגימייל (אני אראה רק בערב)
כמובן רק אם מתאים לך

את יכולה לשלוח לי
Vidmandvora בגימייל.


בהזדמנות זו: מתוך ניסיון אני יודעת שכל פרסום מייל בפורום מביא לפניות נוספות חוץ מהניק שביקש. מטרידים/ משועממים שנוהגים לפנות לכל מייל שמתפרסם בהודעות מטופשות של 'מי את?' או נסיונות אחרים ליצירת קשר.
אז קודם כל אני מדווחת ספאם לגוגל, תדעו.
שנית, אני אפרסם פה בתמורה את המייל המטריד. תשקלו

 

[DvoraVidman]

לא עושה חשק לשלוח לחיידר הזה.
אין שום סיבה שהודעה כזאת (5 משפטים) לא תעבור.
נראה לי החיידר שולח הודעות הרבה יותר ארוכות מזה.

חיידר מהמם!!!!!
מוחה בתוקף

 

[שואל לעניין]

בלת"ק חלקי
עברתי על השיח פה נגד אמהות שבשביל הנוחות שלהם לא להתאמץ ולמצא פתרונות חלופיים לילדים שלהם מסכנות חיים של אחרים, וכמובן שזה נגד התורה וכופין על גמילות חסדים וכו' וכו' ופיקוח נפש דוחה הכל

אפילו לא שמים לב שזה בדיוק שיח הזכויות הפרוגרסיבי
בבסיסו הזכות לשיוויון, שמאז שנולדה לפני כמה עשורים הולכת ומתפתחת ב"ה...

מה היה לפני שהיא נולדה?
רוב הילדים היו באים לגן ואוכלים מכל הבא ליד, והאלרגנים היו נשארים להשגחה בבית
לעיתים היו להם פתרונות של כיתות מיוחדות ללא אלרגנים, ולעיתים לא. (אגב כמו כל בעלי המוגבלויות).
שיח הזכויות אומר שלכל אינבדואל יש זכות בסיסית להיות כמו כולם, אבל ה"כולם" זה דבר שמדכא אותו ורומס את זכויותיו.

הוי אומר: קודם כל מגיע ל2 ילדות אלרגניות ללמוד בביה"ס השכונתי, קרוב לבית, ואם רוצות שאר הבנות (כ1098 במספר) להצטרף, עליהם לשים לב שלא להפר את הזכויות של האלרגניות.

מעניין שהתורה שכופה על גמילות חסדים כזו (שכל הציבור צריך להתאים עצמו ליחיד) לא קיימת בבתי מדרשות למשל, בהם אין הנגשה מינימלית. מי ראה פעם מעלון בבית כנסת? מסתמא זה אפילו אסור ושיקוץ וחדש אסור מן התורה ושמא ישתמשו בו בשבת עם הכשר מכון צומת...
מישהו ראה פעם מודעה "בית הכנסת שלנו נקי מאלרגנים"?

אממה, שבבתי כנסיות אין אכיפה, ולכן ציבור הנכים מתפלל בבית.

(או אולי שבבית הכנסת הגבאים הם ת"ח חשובים, וכאן מדובר באמהות מיואשות? אם כבר פרוגרס- הנחתי גם אמירה פמיניסטית)

וכן, ליבי עם הילדים האלרגנים ואמותיהם, שחיים בפחד יומיומי. זה קושי עצום והלוואי שכולם יתרפאו מהרה. ובוודאי שחובה לעזור במה שאפשר, כיהודים רחמנים בני רחמנים.

 

[פיית הסיפורים]

ילד אלרגי בגן דורש מהסביבה (צוות, הורים ולידים) התחשבות ומאמץ.
אבל האם אפשר גם להרוויח מהמציאות הזו?
לדעתי, בעבודה נכונה, כן.
מרוויחים עבודת המידות, חינוך הילד להתחשבות באחר ואולי אפילו לגמישות באוכל (והיפתחות למאכלים חדשים).
קל זה לא, אבל מתגמל זה בהחלט יכול להיות.

 

[DvoraVidman]

בלת"ק חלקי
עברתי על השיח פה נגד אמהות שבשביל הנוחות שלהם לא להתאמץ ולמצא פתרונות חלופיים לילדים שלהם מסכנות חיים של אחרים, וכמובן שזה נגד התורה וכופין על גמילות חסדים וכו' וכו' ופיקוח נפש דוחה הכל

אפילו לא שמים לב שזה בדיוק שיח הזכויות הפרוגרסיבי
בבסיסו הזכות לשיוויון, שמאז שנולדה לפני כמה עשורים הולכת ומתפתחת ב"ה...

מה היה לפני שהיא נולדה?
רוב הילדים היו באים לגן ואוכלים מכל הבא ליד, והאלרגנים היו נשארים להשגחה בבית
לעיתים היו להם פתרונות של כיתות מיוחדות ללא אלרגנים, ולעיתים לא. (אגב כמו כל בעלי המוגבלויות).
שיח הזכויות אומר שלכל אינבדואל יש זכות בסיסית להיות כמו כולם, אבל ה"כולם" זה דבר שמדכא אותו ורומס את זכויותיו.

הוי אומר: קודם כל מגיע ל2 ילדות אלרגניות ללמוד בביה"ס השכונתי, קרוב לבית, ואם רוצות שאר הבנות (כ1098 במספר) להצטרף, עליהם לשים לב שלא להפר את הזכויות של האלרגניות.

מעניין שהתורה שכופה על גמילות חסדים כזו (שכל הציבור צריך להתאים עצמו ליחיד) לא קיימת בבתי מדרשות למשל, בהם אין הנגשה מינימלית. מי ראה פעם מעלון בבית כנסת? מסתמא זה אפילו אסור ושיקוץ וחדש אסור מן התורה ושמא ישתמשו בו בשבת עם הכשר מכון צומת...
מישהו ראה פעם מודעה "בית הכנסת שלנו נקי מאלרגנים"?

אממה, שבבתי כנסיות אין אכיפה, ולכן ציבור הנכים מתפלל בבית.

(או אולי שבבית הכנסת הגבאים הם ת"ח חשובים, וכאן מדובר באמהות מיואשות? אם כבר פרוגרס- הנחתי גם אמירה פמיניסטית)

וכן, ליבי עם הילדים האלרגנים ואמותיהם, שחיים בפחד יומיומי. זה קושי עצום והלוואי שכולם יתרפאו מהרה. ובוודאי שחובה לעזור במה שאפשר, כיהודים רחמנים בני רחמנים.

1.ילדים הם אלרגים ולא אלרגנים.
2. מה היה פעם? היו פחות ילדים אלרגים ובמיוחד פחות מולטיאלרגים.
3. זה שאין הנגשה בבתי כנסת זה לא אומר שזה מלכתחילה.
4. ליבך לא איתנו, תרגיע.

 

[שואל לעניין]

1.ילדים הם אלרגים ולא אלרגנים.
2. מה היה פעם? היו פחות ילדים אלרגים ובמיוחד פחות מולטיאלרגים.
3. זה שאין הנגשה בבתי כנסת זה לא אומר שזה מלכתחילה.
4. ליבך לא איתנו, תרגיע.

1. טעות כתיב
2. נכון
3. ברור, זה מוכיח שהרקע הוא לא דתי אלא חוקי
4. למה? אני באמת שואל לא כיוונתי לאף אחד אישית, מתנצל אם בכל אופן פגעתי

 

[DvoraVidman]

1. טעות כתיב
2. נכון
3. ברור, זה מוכיח שהרקע הוא לא דתי אלא חוקי
4. למה? אני באמת שואל לא כיוונתי לאף אחד אישית, מתנצל אם בכל אופן פגעתי

1. תעוט קטיב זה ככה. שימוש במילה אחרת זה אי הכרת המושגים.
2. ולכן התשובה 'נשארו בבית' היא לא נכונה. הם כמעט לא היו. מקרה אחד שאני מכירה מעל גיל 30, באמת בית הספר התאים את עצמו למרות שלא היה חוקים. סתם אנושיות.
3. זה לא מוכיח שדרך התורה היא שנכה יתפלל בבית. זה מוכיח שאנשים לא נוטים להתאמץ נורא בשביל האחר אם הם לא חייבים.
4. נו באמת.

 

[שואל לעניין]

1. תעוט קטיב זה ככה. שימוש במילה אחרת זה אי הכרת המושגים.
2. ולכן התשובה 'נשארו בבית' היא לא נכונה. הם כמעט לא היו. מקרה אחד שאני מכירה מעל גיל 30, באמת בית הספר התאים את עצמו למרות שלא היה חוקים. סתם אנושיות.
3. זה לא מוכיח שדרך התורה היא שנכה יתפלל בבית. זה מוכיח שאנשים לא נוטים להתאמץ נורא בשביל האחר אם הם לא חייבים.
4. נו באמת.

אחרי שקוראים יותר מ-100 הודעות על אלרגים ואלרגנים קורה שמתבלבלים. קצת מיהרת להסיק מסקנות.
אני מכיר (מהמשפחה) את ההתמודדות משני הצדדים, ורציתי להביא נקודת מבט אחרת, שבעיני היא מאוזנת יותר.
אם את רוצה להפוך את זה לעמדה נגד הילדים ונגד הסבל שלהם ובורות וחוסר ידע, סבבה.
קצת כמו השיח נגד הרפורמה/העיסקה

 

[BIZZARC- עשירה]

לא קיימת בבתי מדרשות למשל, בהם אין הנגשה מינימלית

הרבה מאוד בתי כנסת ובתי מדרש הם מונגשים. נראה לי אפילו רובם. (בטח מתוך מי שאני מכירה וזה יותר מעשרים...)
ומי שלא זה בעיקר מחוסר כסף.

 

[שואל לעניין]

הרבה מאוד בתי כנסת ובתי מדרש הם מונגשים. נראה לי אפילו רובם.
ומי שלא זה בעיקר מחוסר כסף.

מונגש ברמה שלא צריך עזרה להיכנס עם כיסא גלגלים?
מעט שבמעט. אפילו מעקה במדרגות אין לכולם.
ובפרט לאור העובדה שרוב בתי הכנסת החדשים ממוקמים מעל גני ילדים...
וכיור מונגש? ומקום "חניה" לכיסא גלגלים בהיכל?
זה דבר פשוט שמי שנכה או מבוגר שיסתדר לבד. תעודת עניות לנו שאין בכלל חשיבה על הנגשה, אם יש חוק אז יש, אם לא-לא.
הסיבה היא חוסר כסף וחוסר במקום, אבל זה עניין של סדר עדיפויות.

 

[BIZZARC- עשירה]

מונגש ברמה שלא צריך עזרה להיכנס עם כיסא גלגלים?

אני לא בטוחה אבל חיצונית זה נראה שכן.

ומקום "חניה" לכיסא גלגלים בהיכל?

בהרבה מאוד

זה דבר פשוט שמי שנכה שיסתדר לבד. תעודת עניות לנו.

תעודת עניות או הוכחה שלא אמורים לכפות על הציבור חסד והתחשבות בזולת?

 

[שואל לעניין]

אני חושב שלא צריך לכפות חסד אלא לעשות חסד.
זה דוגמה לזה שאם לא כופים לא עושים.
(כתבתי את זה על מי שכתב שיש חובה דתית להתחשב כך בילדים אלרגים, אם כך למה לא מתחשבים בנכים וקשישים? מה ההבדל מבחינה דתית? רואים שההבדל הוא רק בגלל חוקים ותקנות, אז שלא ישתמשו באיצטלה תורנית)

 

[BIZZARC- עשירה]

אני חושב שלא צריך לכפות חסד אלא לעשות חסד.

אני חושבת שזה טעות אבל לא יכולה לבדוק את זה עכשיו.

 

[שואל לעניין]

אני חושבת שזה טעות אבל לא יכולה לבדוק את זה עכשיו.

אתקן: צריך שיקול דעת של חז"ל מה כופים על הציבור ומה לא.
איפה עובר הגבול בין מחויבות הציבור ליחיד לבין טובת הכלל.
ומעבר לכך יש מצוה לעשות חסד גם לפנים משורת הדין.

 

[DvoraVidman]

(כתבתי את זה על מי שכתב שיש חובה דתית להתחשב כך בילדים אלרגים, אם כך למה לא מתחשבים בנכים וקשישים? מה ההבדל מבחינה דתית? רואים שההבדל הוא רק בגלל חוקים ותקנות, אז שלא ישתמשו באיצטלה תורנית)

להבנתי, השאלה היא האם ההתחשבות החוקית עולה בקנה אחד עם דרך התורה או שהיא סותרת את דרך התורה.
על זה היה הויכוח.

על חוקי תנועה למשל ידועים דברים הסטייפלר וגדולי תורה נוספים שדרך התורה למעשה היתה להחמיר יותר, אבל לכל הפחות נסתפק בחוקי התנועה.
אם תנסה להביא ראיה מאיך נוהגים בבני ברק, מסתבר שתחשוב הפוך מהסטייפלר...
אז לא, מה עושים בציבור שלנו זה לא ראיה במקום דעת תורה.

 

[שואל לעניין]

להבנתי, השאלה היא האם ההתחשבות החוקית עולה בקנה אחד עם דרך התורה או שהיא סותרת את דרך התורה.
על זה היה הויכוח.

על חוקי תנועה למשל ידועים דברים הסטייפלר וגדולי תורה נוספים שדרך התורה למעשה היתה להחמיר יותר, אבל לכל הפחות נסתפק בחוקי התנועה.
אם תנסה להביא ראיה מאיך נוהגים בבני ברק, מסתבר שתחשוב הפוך מהסטייפלר...
אז לא, מה עושים בציבור שלנו זה לא ראיה במקום דעת תורה.

שיח על התחשבות (שהכלל דואג ליחיד) זה שיח תורני לגמרי, (ויש בו דעת תורה איפה עובר הגבול בין חובה לרשות).
שיח הזכויות (שהיחיד דורש מהכלל) לא בא ממקום תורני, ואין לו גבול (כמעט).
אני דיברתי על השיח, ועל זה שכיסו אותו באיצטלה תורנית.
לא נכנסתי לשאלה האם על פי התורה צריך להתחשב ועד כמה. רק הצבעתי על פער בין מקרים.