בואו, אנשים טובים ויקרים אני מבקש לאפס שניה לפני שאני אהפוך לאוייב המערכת.
אני תומך נלהב של השמרנות. חרדיות מבוססת על שמרנות. החשש מלשנות או לפתוח הוא בד.נ.א. שלנו.
יותר מזה, הדגשתי בתגובה שלי שגם אני כיום מתלבט האם לאפשר לבנות שלי בגילאים מבוגרים לישון אצל חברות. אין לי תשובה לכך.
מותר לדון על הדברים בלי להסתבך או להרגיש מותקפים.
יש לזה היבטים שונים.
לא מזמן השתתפתי בפאנל חינוכי ממגזרים שונים על אינדיבידואליות בחינוך. וכל אחד דיבר על כמה הזרם/המוסד/הקו החינוכי שלו מדגיש את האינדיבידואליות אצלו במערכת. ואני טענתי, רבותי, החינוך החרדי מחנך לקולקטיביות, תורה אחת, דעת תורה, כולם עושים יחד. יש בזה הרבה פנים של עדריות. יש לכך מעלות עצומות ויש גם השלכות אחרות, ועליהם אני חושב שראוי וצריך לדון. בלי חשש.