אכן כן - הוצאות שבת חוזרות!

זהו שמי!

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
ואגב לגבי הכותרת אין הכוונה לפקפק ח"ו בנושא, כי אני רואה גם מנסיון אישי שיש החזר ושפע,
אלא האם אתם חיים ופועלים לאור דבר זה.....
@הכלבויניק אשמח שתשנה את הכותרת ל: אכן כן - הוצאות שבת חוזרות!
תודה רבה.
 

בנני

משתמש מקצוען
מחילה שאני אומרת ככה
אבל למה כל התגובות הם בנוסח "הבטחתי ונושעתי"?
כלומר זה מדהים ומחזק ותודה לכל אלו שמשתפים פה סיפורים!!
אבל גם בלי לשמוע איך חזר הכסף באופן מדויק
משקיעים לשבת!!
למה לא נפתח פה אך פעם אשכול עם הכותרת "כיבדתם הורים - זכיתם לאריכות ימים"?
אם הקב"ה הבטיח לוו עלי
מי אנחנו שנעיז לשאול ולתהות....
 

גונן

משתמש מקצוען
דרך אגב: המשנה ברורה אומר שגם הוצאות ראש חודש ויום טוב חוזרות.
יש שאמרו על דרך המליצה "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מתשרי ועד תשרי חוץ מתשר"י",
ר"ת תורה, שבתות, ראשי חדשים, ימים טובים.
 

tbh

משתמש מקצוען
מחילה שאני אומרת ככה
אבל למה כל התגובות הם בנוסח "הבטחתי ונושעתי"?
כלומר זה מדהים ומחזק ותודה לכל אלו שמשתפים פה סיפורים!!
אבל גם בלי לשמוע איך חזר הכסף באופן מדויק
משקיעים לשבת!!
למה לא נפתח פה אך פעם אשכול עם הכותרת "כיבדתם הורים - זכיתם לאריכות ימים"?
אם הקב"ה הבטיח לוו עלי
מי אנחנו שנעיז לשאול ולתהות....
כי למשל האנשים שטענו שאין צורך 'להפריז'-
כעת שומעים סיפורים על הוכחות שאכן, אפשר וכדאי להפריז, וההוכחה- שזה חזר.
ולומדים.
 

בנני

משתמש מקצוען
כי למשל האנשים שטענו שאין צורך 'להפריז'-
כעת שומעים סיפורים על הוכחות שאכן, אפשר וכדאי להפריז, וההוכחה- שזה חזר.
ולומדים.
נכון מאוד!
גם אותי זה עורר
אבל הרגיש לי מחלק תשובות סוג של פקפוק כזה
לכן הדגשתי שלפני הכל חשוב לדעת שאם הקב"ה אמר את זה אין צורך לבדוק אחריו.....
 

גונן

משתמש מקצוען
נכון מאוד!
גם אותי זה עורר
אבל הרגיש לי מחלק תשובות סוג של פקפוק כזה
לכן הדגשתי שלפני הכל חשוב לדעת שאם הקב"ה אמר את זה אין צורך לבדוק אחריו.....
לא רק שאין צורך לבדוק אחריו אסור לבדוק אחריו.
והנה קטע קצר של גמרא בעניין זה. (תענית ט' א')
(דברים יד, כב) עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר אשכחיה ר' יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך א"ל עשר תעשר א"ל ומאי עשר תעשר א"ל עשר בשביל שתתעשר אמר ליה מנא לך א"ל זיל נסי אמר ליה ומי שרי לנסוייה להקב"ה והכתיב (דברים ו, טז) לא תנסו את ה' א"ל הכי אמר רבי הושעיא חוץ מזו שנאמר (מלאכי ג, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די א"ל אי הות מטי התם להאי פסוקא לא הוית צריכנא לך ולהושעיא רבך.
 

בנני

משתמש מקצוען
הם שוב יושבים ומחשבנים את הכסף
הוצאות , הכנסות כמו כל שבוע
נזכרים גם על הגמ"ח של המאה אלף
ויודעים שזמן הפירעון כבר הגיע...

ויש רק שקט כזה עמוק ומכביד
והבית בלי עין הרע מלא ילדים
הם בכלל לא בסטייל - וזה כבר מטריד
כי זה כסף של יומיום: מזון, לימודים ..

ומגיע חמישי והבית מרוקן
ואין כלום להכין לשבת
צריך קניות אצל העופות והירקן
אבל מזומנים אין באמתחת

ואז הוא קם ובהחלטיות הוא אומר
מה לך אשתי היקרה?
וכי שכחנו מה שהבטיחנו אבינו?
לוו עלי ואני פורע...

והוא כל יכול !
וללוות ממנו תמיד כדאי !
לא משנה כמה ואיך
הוא ישלם , זה ודאי!!

הוצאות שבת ויום טוב
הוא מחזיר , זה ברור!!
רוצי קני בלי לחשוב על שום חוב
מלאי שקיות לאין שיעור

והבית יתמלא אז אורה וצהלה
ובדג לא מצאו יהלום...
אבל כששבת המחכה כנפיה פרשה
ידעה האישה כי גדלה היא היום..

כי כסף בא והולך - ושבת לעולם נשארת
והאמונה בלב -
באבא עשיר ואוהב!!
שווה יותר מירושה או משכורת!!
 

יוחנן 1

משתמש מקצוען
שימו לב הביאו פה קובץ תשובות מרתק ביותר בכל השאלות האלו מעמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א.
שם הא כותב במפורש שזה חוזר רק למי שמכווין לכבוד שבת קודש ולא לשם מילוי כריסו.
וכן הוא כותב שם שמותרות לא נכללים בזה.
ואני מצרף פה שוב את התשובה, שלו [עמוד ט'] ואני ממליץ בחום לכל אחד לקרוא את כולה בוודאי לפני שאתם פוסקים פה הלכות מוטעות לציבור.
קרדיט ל @יחדיו שהביא פה את הקובץ.
 

קבצים מצורפים

  • 00825051.pdf
    KB 948.1 · צפיות: 83

יוחנן 1

משתמש מקצוען
והנה השאלות שמובאות שם:
"לוו עלי ואני פורע"
הוצאות שבת אינם מן החשבון האם זה אמור גם על מותרות, והאם זה תלוי במדת בטחונו בהשי"ת

שאלה: כתב בשו"ע [או"ח סימן ר"נ ס"ב], שבשבת ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו. ובמשנה ברורה [סימן רמ"ב סק"ג], הוסיף שאם אין לו מעות, צריך ללות כדי שלא לבטל מצות עונג שבת, וכמו שאחז"ל [ביצה דף ט"ו:], שאומר הקדוש ברוך הוא, בני לוו עלי ואני פורע. והוסיף שם [סק"ד], שבשאר ימות השבוע יצמצם ולא יוסיף בהן כי אמרו חז"ל )שם( כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, ויש ליזהר שלא להרבות בדברים פן לא קצבו לו כל כך, מכל מקום במזונות של שבת ויו"ט אם מוסיף מוסיפין לו, וכמו שאחז"ל חוץ מהוצאות שבת ויו"ט והוצאות בניו לת"ת שאם מוסיף מוסיפין לו.
ויש להסתפק בכמה ספיקות:
א. על מה נסובים דברי המשנ"ב, האם רק סעודת שבת, כמו חלות בשר דגים ויין, או שאפשר לקנות לשבת גם שפע של סוגי ממתקים פיצוחים וכדו', וגם זה נכלל בהבטחה של אם מוסיף מוסיפים לו?
ב. האם כשקונה בשר, יכול לקנות את הבשר הכי יקר והכי טעים, וכן שתיה הכי יקרה והכי טעימה?
ג. האם יכול ללכת לכל חנות, אף שבמקום זה המוצרים יקרים יותר, או שיש לעשות השתדלות ולטרוח קצת וללכת לקנות את המוצרים בחנויות רשת, שם המוצרים זולים יותר?
ד. האם זה תלוי בבטחון של האדם, שאם בוטח יותר, יכול לקנות יותר, ואם בוטח פחות יכול לקנות פחות, או שיש הבטחה בכל מצב, שמה שיקנה לכבוד שבת יחזירו לו.
ה. 'לוו עלי ואני פורע' מתי, האם יש זמן עד מתי הקב"ה פורע, כלומר האם הקב"ה יכול לפרוע גם בעוד כמה שנים (ואם כן האדם לא ירצה ללוות עקב כך), או שאדם יראה בחוש שהקב"ה פורע לו זאת מהר?
 

יוחנן 1

משתמש מקצוען
תשובה:
ראשית ההבטחה שנאמרה בגמרא [ביצה דף ט"ו:], 'לוו עלי ואני פורע', וכן כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, חוץ מהוצאת שבתות ויום טוב שאם הוסיף מוסיפין לו, לא נאמרה על מי שאוכל 'בשבת', אלא נאמרה על שאוכל 'לכבוד שבת', דהיינו שעיקר אכילתו היא לכבד את השבת.

1686259084269.png

1686259127610.png

1686259160633.png

1686259194923.png

1686259228806.png
 

יאנקאלע

משתמש מקצוען
מתוך ליקוטי תפילות ר' נתן מברסלב (ח"ב י"ג)
כדאי לראות את כל התפילה

זַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ, שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רב שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ עשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת
עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, בְּכָל מִינֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה
וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּגִים, הֵן לְהַרְבּוֹת בְּמִינֵי מַאֲכָלִים וּמַעֲדַנִּים וּמַשְׁקוֹת טוֹבִים,
הֵן בְּבִגְדֵי כָבוֹד, לְהִשְׁתַּדֵּל לִזְכּוֹת לִבְגָדִים נָאִים לִכְבוֹד שַׁבָּת קדֶשׁ
וְהָעִקָּר שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי לִזְכּוֹת לִשְׂמחַ בְּכָל לֵב בְּשַׁבָּת קדֶשׁ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת,
 

יחדיו

משתמש פעיל
שימו לב הביאו פה קובץ תשובות מרתק ביותר בכל השאלות האלו מעמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א.
שם הא כותב במפורש שזה חוזר רק למי שמכווין לכבוד שבת קודש ולא לשם מילוי כריסו.
וכן הוא כותב שם שמותרות לא נכללים בזה.
ואני מצרף פה שוב את התשובה, שלו [עמוד ט'] ואני ממליץ בחום לכל אחד לקרוא את כולה בוודאי לפני שאתם פוסקים פה הלכות מוטעות לציבור.
קרדיט ל @יחדיו שהביא פה את הקובץ.
תודה על הקובץ המצורף
אבל נראה לי שטעית בקרדיט...
לא אני העלתי אותו
 

TYPE:{programmer}

משתמש סופר מקצוען
אם זה 'עיתונים כשרים' - כבר פורסמה דעת רבותינו שאין לקרוא בהם בשבת עצמה לפי שעלולים להיכשל בכמה וכמה איסורים, לכן לדעתי סביר לומר שאין זה נכלל בהוצאות שבת.
אני באמת לא מבין את זה
יש עיתון "לבית" או "קראט" לשבת,
וא"א לקרוא בו בשבת כי הוא מלא פרסומות ושטרי הדיוטות.... למה? לא חבל?
לא הבנתי זה עיתון לשבת או ליום הכי עמוס בשבוע? (חמישי-שישי)
 

a rivki

משתמש פעיל
וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אדוני אבי ז"ל כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו, ולא השיבני דבר ברור. [טור ששאל לאביו הרא"ש פתיחה להלכות שבת סימן רמ"ב]
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ת'

קסט תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יי כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי:קע תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי:קעא תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:קעב תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק:קעג תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי:קעד תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יי וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי:קעה תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי:קעו תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

בעלי חיים בראשי תיבות • אתגר 134

לוח מודעות

למעלה