שלום חברים.
עבר חודש והגיע הזמן לעידכון.
הטריגר לפצוח בדיאטה היה חג השבועות. במוצאי חג השבועות עליתי על המשקל, וחשכו עיני. המשקל הראה על
באותו רגע קיבלתי החלטה נחושה: לא עולה יותר על המשקל.
ההחלטה החזיקה בדיוק חצי דקה. הנחתי שקרתה כאן תקלה חד פעמית, אולי המשקל עייף מהחג.
עליתי שוב.
אלברט איינשטיין אמר פעם: אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.
משום מה נזכרתי במימרא הזו וירדתי בזריזות מהמשקל הצר ואויב.
קרסתי על המיטה שהשמיעה אנחה המומה.
באותו רגע האיר בי הפיתרון. פשוט, לסגור את הפה. זרחתי מאושר. הלכתי למטבח וחגגתי את ההחלטה הנכונה עם שאריות עוגת גבינה בטעם לוטוס.
במקביל, בתור השתדלות, ניסחתי בחיוך של שמנים את ההודעה הראשונה באשכול זה.
התשובות שקיבלתי חיזקו אותי מאוד. סתום ת'פה והכל יהיה טוב, קראו כולם. סתום כבר! מה כבר ביקשו ממך. אין העולם עומד אלא על מי שבולם את פיו.
קראתי בעיון את כל התגובות ושיקללתי את הנתונים בהתאם למצבי האישי, הפיננסי, הבטחוני, ועמדתי הפוליטית.
בסופו של דבר החלטתי ללכת על דיאטה קלאסית ועממית, דיאטת הע"ם. כשמה כן היא, דיאטת העגבניה והמלפפון.
הוי אומר: ארוחת בוקר: מלפפון ועגבניה. ארוחת צהריים: מה שיש בלי להגזים. ארוחת ערב בשביל הגיוון: עגבניה ואחר כך מלפפון.
בין לבין שתיה לא מתוקה.
מה אומר לכם, עשרות גרמים של שומן החלו נפרדים ממני במבט מיוסר. התקדמתי בחגורה חור אחד פנימה.
ניסיתי אפילו ללבוש את החולצה של בן השמונה. לא הצלחתי אבל אולי עוד חודשיים.
סה"כ ניתן לסכם את הדיאטה כהצלחה. ירדתי כ 6 ק"ג שהם 6,000 גרם.
תודה מיוחדת ל @;% על תגובה 3 באשכול זה שהכניסה אותי לפרופורציות, יעוי"ש.