התייעצות איך מתמודדים עם התופעה? תחושתיות יתר

[תודה]

גם לי היו דברים כאלה אצל הבן שלי. עם הגיל חלק מהבעיות איכשהו הסתדרו או יותר נכון הסתתרו, אבל הגיעו דברים חדשים שעיצבנו אותו וגם קשיים רגשיים וחברתיים. ניסינו פה ניסינו שם. שנה בהתעמלות טיפולית דילוגים עזרה - אבל בכלל לא בתחום התחושתי ורגשי . בסוף פנינו למרכז תעצומות - ובאיבחון סוף סוף הגדירו לנו ששורש הבעיה זה תחום התחושתי! אם לא מטפלים זה נהיה גרוע. בגיל 11 הוא עבר סידרה של ריפוי בעיסוק- שילמנו פרטי - והמון דברים השתפרו והתייצבו. בנוסף עשינו גם טיפול רגשי - אבל בלי ריפוי בעיסוק הוא לא היה עובד. קיבלנו ילד חדש!. אומנם יש ג'וקים - אבל לא נוראים. כמו שהסבירו לנו אסור להזניח את התחושתיות, מגיל ההתבגרות והלאה היא יכולה לגרום להמון בעיות ובעיות בזוגיות חס ושלום. גם בגיל הילדות - הרגשה שהגוף שורף, מתגרד - מפריעה לריכוז והתפתחות תקינה. בריפוי בעיסוק בכוח מכריחים אותם להתרגל לגירוי. המטפל נידנד את הילד בנדנדה עד הסיחרור, עיצבן אותו בדרכים שונות. לפני הטיפול הילד היה רגיש לנסיעות באוטובוסים - אחרי הטיפול נגמר הסיוט הזה. אומנם הוא לא אוהב לשבת מאחורה, מותר לו. כל עוד אפשר להסתדר בקלות - בלי לעצבן אנשים - מותר לכל אחד להיות רגיש פה ושם. מאוד חשוב לטפל ולא רק להקשיב לצרכים ולרפד את החיים לפי הנוחיות של הילד אלא לעזור לו לחיות ולהנות בעולם הרגיל והמעצבן... בהצלחה !

 

[דפה]

אני בת 32, וסובלת סבל של ממש מקושי בויסות חושי.
נמנעת מהמון מרקמים, מצוננת ומשופעת כל החורף כי אני לא מסוגלת להתלבש חם, הפס של הגרב טיפונת זז, זה מטריף אותי!!! וכו'.
לכו לטיפול כשהילד קטן, זה בד"כ לא עובר לבד!!

 

[LEVAVOT]

@רחלי ר
מזדהה איתך... גם אנחנו בחורף של גיל 2.5 עלינו על הבעיה התחושתית
הבעיה כמובן מחמירה בחורף גם בגלל סוגי הבגדים וגם בגלל השכבות
באמת כואב הלב על הבגדים שכבר קנית, וגם על היפים שאת רואה בחנות, לקח לי זמן אבל השלמתי
מניסיוני:
אין להסתכל על קטיפות, פרוות , פונפונים, פליז, פוטר, סריגים, צמר וכד'
פיג'מות דק ארוך מכותנה כל השנה
בניגוד למה שכתבו לפני - הבת שלי מתכסה דווקא בשמיכת פוך- כמובן בציפוי ציפה מכותנה, היא אוהבת שהשמיכה כבדה ולא דקיקה שמדגדגת לה (ובמיוחד שבחורף כולם מתכסים בקוץ/ קטיפה/ כרבוליות וזה לא בא בחשבון)
בקיץ - שמיכת קיץ בלבד (כמו כיסוי מיטה- מעט יותר עבה מציפה)
גרביונים- הכותנה הרגילות אין בעיה, שלא יהיו קטיפות ופונפונים, אצלי גם לא נוח לה גרביון תחרה
קפוצ'ון- בלי פוטר בפנים
מעיל- בלי בטנת פרווה או פליז, עדיף שיהיה בפנים מבד רגיל, אני משתמשת רוב החורף בג'קט גשם מעל קפוצ'ון
על כובע אין מה לדבר, כשקר ממש מסכימה את הכובע של המעיל- בתנאי כמובן שלא עם פרווה ופליז (בגיל 2.5 הסתמכנו על הנילון של העגלה)
אני תמיד משתמשת בגופיה קיצית, גם בקיץ וגם בחורף
בגדים בחורף- מסתפקים בצבעים חורפיים, שמלות דקות ומעל קפוצון
או שכפץ עם בטנה לא בעייתית, או קרדיגן. אצלי קורדרוי יכול לעבור לפעמים, תלוי בעובי שלו
אגב אצלי גם הגומי של החצאית מציק, תבדקי בעתיד לפני שאת קונה, עברתי לשמלות בלבד (זה גם נוח מבחינת ההלבשה- פריט אחד ונגמרות הבעיות)
נעליים- כבר הבנת, בלי פונפונים וכד', אצלי גם לא מסכימה מגפונים
שימי לב- אצלי גם שמלות עם כנפיים- תוספות בד מיותרות- לא עוברות
את האמת- זה נשמע קשה, העיניים מתרגלות ממש מהר למצוא מה שמתאים ולדלג על מה שלא מתאים, אם תרצי באישי- אתן לך רעיונות לקניה של בגדים קלילים וחמודים


עוצרת כאן לפני שתברחי, המלצה כללית: לא להתעקש על בגדים, זה מתיש אותך ואותה וזה לא עוזר, לא מתרגלים אחרי כמה פעמים.
ללכת לריפוי בעיסוק, יכולה להמליץ באישי על מרפאה בעיסוק מדהימה מומחית לתחום התחושתי
לא ממליצה ללכת לקופה עם הבעיה הזאת, אחרי המתנה ארוכה הם הסבירו לי שלבעיה תחושתית שמתבטאת בעיקר בבגדים אין להם איך לעזור רק ע"י מסאג'ים שאעשה לה בבית (נתנו לי הדרכה) וסתם שרפנו זמן
מרפאה בעיסוק טובה יודעת לתת מענה מיוחד לתחום הזה
יכולה באישי להסביר לך מה עושים עם התשלום שלא יהיה יקר
בגדול- למדתי לשחרר, ולקחת אותה לחנות לחוות דעה על כל בגד, אפילו שזה נראה מוזר שילדה בת 3 בוחרת בגדים, פשוט מניסיון היא ידעה הכי טוב להגיד מה טוב לה
המון הצלחה!

 

[LEVAVOT]

@רחלי ר
עוד משהו קטן וחשוב מאד:
לא מרגילים ילד בכוח ע"י שמדגדגים אותו עם פונפונים כמו שכתבו למעלה, וגם לא ע"י עיצבון בכוח או נדנוד בנדנדה עד סחרור
(בלי קשר נדנדה באמת מרגיעה לזמן קצר ויסות חושי)
יש דרכים נעימות יותר לחשיפה מבוקרת, אצלי ממש לא התאים חשיפה של מגע ככה
כל ילד יש דרך אחרת שמתאימה לו ולכן הולכים למרפאה בעיסוק מומחית ולא מנסים מליוני שיטות בבית ושורפים זמן ועצבים שלך ושל הילדה
עצה קטנה וכיפית: (לבעלי סבלנות בלבד) קחי קילו אורז , תשפכי לקערה ותני לה לשחק, מרגיע תחושתית ומספק תעסוקה להמון זמן.
אח"כ תטאטאי את כל הבית

 

[Ruty Kepler]

עוצרת כאן לפני שתברחי, המלצה כללית: לא להתעקש על בגדים,

ויותר מזה, לחשוב בשביל מי אנחנו מתעקשות.
בשביל הדודה שתראה את הסט החמוד? בשביל החברות שיתלהבו מהילדה שלנו שלבושה מתוק? בשביל השכנות? בשביל עצמנו, שחלמנו על ילדה שלבושה בסטייל? האם באמת, בשביל זה, שווה לריב עם הילדה ולענות אותה עם בגד שמציק לה?!

חצי מהעבודה היא לא על הילד, אלא על האמא.
שתהיה מסוגלת נפשית להתעלם מ'מה יגידו', ולהלביש את הילד איך שנוח לו.

 

[נעמי רבקה]

רוצה להוסיף אחרי שעברנו כמה מרפאות בעיסוק שא"א להשוות בין אחת מקצועית ומנוסה לכזו שלא , כמו שכתבו לך לכי לאחת מומחית בתחום , שווה את הכסף. וכדאי שתדעי שאין ריפוי לחלוטין מהתופעה הזו , אפשר לעזור אבל בעיקר לומדים איך לחיות עם זה (וזה לא כ"כ גרוע...)

 

[מנגנת]

רוצה להוסיף אחרי שעברנו כמה מרפאות בעיסוק שא"א להשוות בין אחת מקצועית ומנוסה לכזו שלא , כמו שכתבו לך לכי לאחת מומחית בתחום , שווה את הכסף. וכדאי שתדעי שאין ריפוי לחלוטין מהתופעה הזו , אפשר לעזור אבל בעיקר לומדים איך לחיות עם זה (וזה לא כ"כ גרוע...)

תוכלו לציין שמות, לתועלת הציבור?

 

[גלינג]

כבר כתבו הכל אבל..
גם אצלינו הילדים סבלו מבעיות תחושה ומגע הבגדים זה מהבעיות הקטנות.
כעת (אחרי טיםול חלקי) הבעיה התהפכה לחוסר תחושה..

 

[רחלי ר]

@רחלי ר

תודה רבה!!
על תשובתך הארוכה והמפורטת (אני מצטטת, כי אני עוד לא החכמתי איך מתייגים ניק....
אם רצית באישי, נמשיך באישי, בהחלט מעניין אותי כל מה שהצעת, ולמה שאברח, שאלתי כדי לעזור לבת שלי!

גם לי היו דברים כאלה אצל הבן שלי......
אסור להזניח את התחושתיות, מגיל ההתבגרות והלאה היא יכולה לגרום להמון בעיות ובעיות בזוגיות חס ושלום.

וגם לך, תודה על השיתוף, וכן על ההלחצה.... היא באמת במקומה! אני אמא די שאננה, ודי נוטה להאמין ש: זה יעבור עם הגיל.....

אני בת 32, וסובלת סבל של ממש מקושי בויסות חושי.
נמנעת מהמון מרקמים, מצוננת ומשופעת כל החורף כי אני לא מסוגלת להתלבש חם, הפס של הגרב טיפונת זז, זה מטריף אותי!!! וכו'.
לכו לטיפול כשהילד קטן, זה בד"כ לא עובר לבד!!

ואת-בכלל נתת לי שייק רציני......

כל ילד יש דרך אחרת שמתאימה לו ולכן הולכים למרפאה בעיסוק מומחית ולא מנסים מליוני שיטות בבית ושורפים זמן ועצבים שלך ושל הילדה

צודקת מאוד, עם הגדול שלי היה לנו אחוז מסויים מהבעיה, לא הלכנו למישי מקצועית, אבל כן ניסיתי כל מיני שיטות מהרחוב, ולא עזר כלום, סתם תיסכל. באמת זה לא הכוון.
דווקא אצלו, זה אחד מהדברים שנעלמו ב"ה מיד עם התחלת הטיפול בריטלין. כמעט לגמרי.

ויותר מזה, לחשוב בשביל מי אנחנו מתעקשות....
חצי מהעבודה היא לא על הילד, אלא על האמא.

בגדול נכון, רק שאני לא כל כך הטיפוס הזה... זה פחות קטע של גינדורים וסטים (במיוחד שכרגע היא הבת היחידה בבית) אלא ליל שבת הילדה מגיעה לסבתא בלי גרביים ונעליים..... לא לדבר על סיכה/סרט/קשת- כלום! חיפוש בגדים, די מורכב במקום שאני גרה-אופקים, כשלידר זו בערך האופציה היחידה להיצע- לשבת, וליום יום יש גם את פוקס. וזהו. דווקא בגלל שאני לא טיפוס שחורשת חנויות/אתרים בלי סוף-לכן זה יותר קשה לי.
מה גם שבעלי כל הזמן טוען (אני מתכוונת לנורמלי ומכובד) בשביל ההרגשה האישית של הילד, וכן בשביל לקבל יחס כזה מהסובבים, מציאות שילד מטופח ומגניב מקבל הרבה יותר חיוכים ואהבה מילד מוזנח ופרוע.

כעת (אחרי טיפול חלקי) הבעיה התהפכה לחוסר תחושה..

אמא'לה, מה את מתכוונת??

 

[LEVAVOT]

גם אצלינו הילדים סבלו מבעיות תחושה ומגע הבגדים זה מהבעיות הקטנות.
כעת (אחרי טיםול חלקי) הבעיה התהפכה לחוסר תחושה..

בקצרה- בתחום הויסות החושי יש מספר תחומים-
תחושתיות יתר, חוסר תחושתיות , וכן מצב המוגדר חיפוש חושי (בו רואים לפעמים תחושתיות יתר ולפעמים חוסר תחושתיות)
בעיה בויסות חושי יכולה להתבטא בכל אחד מהחושים או ביותר מאחד, כמו - ראיה, שמיעה, מגע, ריח, טעם
במקרה של תחושתיות יתר- הגוף מגיב בלי פרופורציה לכל גירוי קטן, למשל- אור רגיל מתפרש כמסנוור
במצב של חוסר תחושתיות- נדרש לגוף גירוי חזק כדי להגיב, למשל- רק כשיגעו בילד חזק הוא יבין שמדברים אליו
מצב של חיפוש חושי מתחבר פעמים רבות לחוסר קשר וריכוז, מצב בו הילד מחפש מגע, קופצני
את מתייחסת לבעיית תחושה אך לא מגדירה בהכרח שמדובר בתחושתיות יתר, וכן שהמגע עם הבגדים הוא הנקודה השולית.
הבעיה שתוארה ע"י פותחת הדיון נראית כתחושתיות יתר למגע טקטילי בעיקר (תגובה קיצונית בזמן מגע של העור עם סוגי בדים מסויימים), ולכן התשובה שלי מתאימה לה
אגב, קשה להבין איך בעקבות טיפול הבעיה מתהפכת לצד השני, תחושתיות יתר למגע טקטילי מוגדרת ע"י אנשי המקצוע כבעיה שלא תמיד נפתרת, אין פתרון קסם, הטיפול מנסה להפחית את הגירוי של הגוף וללמד את הילד איך להתמודד טוב יותר עם הבעיה.
הטיפול גם לא מוגדר בזמן כך שלא ברור לי מה הכוונה טיפול חלקי

 

[נעמי רבקה]

תוכלו לציין שמות, לתועלת הציבור?

מעדיפה שלא.
מי שמצאנו הכי יעילה היתה גם הכי ותיקה , עם ניסיון בתחום הספציפי הזה (ריפוי בעיסוק הוא תחום מאוד נרחב), אישיות מאוד נעימה ועם הבנה מלאה למה ניתן לדרוש מהורים בבית עם עוד ילדים ומה לא (דיאטה סנסורית של 40 דקות 3 פעמים ביום וכדומה) ועוד משהו - מעודכנת במחקרים החדשים כי השיטות משתנות ומה שיכולה להמליץ מרפאה יכול להתברר כלא מקובל בתחום יותר, היא גם ידעה לכוון אותנו לכל מיני אמצעים שנמכרים גם בארץ ומאוד עוזרים , בקיצור מעודכנת ומכירה היטב את התחום בנוסף לאישיות שהיה גם לילד כיף לשתף איתה פעולה.
אז - בררי על אחת כזו במקום מגוריך . הצלחות!!

 

[גלבוע]

ואחרי ההתלבשות של חולצת בסיס כגופיה + חולצה וסוודר- אני משפשפת לה את הידיים מהכתף עד פרק כף היד- עוברת מלמעלה למטה מלמעלה למטה כמה פעמים, כמו מסג'. וזה עוזר.

תודה רבה, @gila zohar !!!
הבוקר, איך שהתחלנו עם 'כואב לי הציצית' עשיתי את הטיפ שלך, לשפשף את הגוף שפשוף עמוק. הרגיע אותו במיידי.
תזכי למצוות

 

[רחלי ר]

מעדיפה שלא.
מי שמצאנו הכי יעילה היתה גם הכי ותיקה , עם ניסיון בתחום הספציפי הזה (ריפוי בעיסוק הוא תחום מאוד נרחב), אישיות מאוד נעימה ועם הבנה מלאה למה ניתן לדרוש מהורים בבית עם עוד ילדים ומה לא (דיאטה סנסורית של 40 דקות 3 פעמים ביום וכדומה) ועוד משהו - מעודכנת במחקרים החדשים כי השיטות משתנות ומה שיכולה להמליץ מרפאה יכול להתברר כלא מקובל בתחום יותר, היא גם ידעה לכוון אותנו לכל מיני אמצעים שנמכרים גם בארץ ומאוד עוזרים , בקיצור מעודכנת ומכירה היטב את התחום בנוסף לאישיות שהיה גם לילד כיף לשתף איתה פעולה.
אז - בררי על אחת כזו במקום מגוריך . הצלחות!!

מדהים, למצוא איש מקצוע באמת טוב, שאת סומכת עליו, ונתרמת ממנו, זו ס"ד עצומה
באמת חשוב לפנות ולברר באיזור
תודה רבה!

 

[מנגנת]

מעדיפה שלא.
מי שמצאנו הכי יעילה היתה גם הכי ותיקה , עם ניסיון בתחום הספציפי הזה (ריפוי בעיסוק הוא תחום מאוד נרחב), אישיות מאוד נעימה ועם הבנה מלאה למה ניתן לדרוש מהורים בבית עם עוד ילדים ומה לא (דיאטה סנסורית של 40 דקות 3 פעמים ביום וכדומה) ועוד משהו - מעודכנת במחקרים החדשים כי השיטות משתנות ומה שיכולה להמליץ מרפאה יכול להתברר כלא מקובל בתחום יותר, היא גם ידעה לכוון אותנו לכל מיני אמצעים שנמכרים גם בארץ ומאוד עוזרים , בקיצור מעודכנת ומכירה היטב את התחום בנוסף לאישיות שהיה גם לילד כיף לשתף איתה פעולה.
אז - בררי על אחת כזו במקום מגוריך . הצלחות!!

תודה, תיאור מגרה
אני רק לא מבינה איך אני יכולה לברר היטב אם אנשים מעדיפים שלא להסגיר את המרפאה בעיסוק המושלמת שהם מצאו.

 

[גלבוע]

תודה, תיאור מגרה
אני רק לא מבינה איך אני יכולה לברר היטב אם אנשים מעדיפים שלא להסגיר את המרפאה בעיסוק המושלמת שהם מצאו.

תשאלי באזור שלך, בפרוג זה פחות רלוונטי...

 

[רחלי ר]

תשאלי באזור שלך, בפרוג זה פחות רלוונטי...

אין לי מושג מאיפה @מנגנת אבל אנחנו, כתושבי אופקים (פריפריה, על כל המשתמע מכך...)
לא מהססים להשתמש בתח"צ לצורך כל מיני תחומים, הארץ מרושתת יפה מאוד בתחבורה.
כבר הייתי בכל מיני חורים, לכל מיני אנשים שהאמנתי שבעז"ה יהיו השליחים הטובים
בלי להתייחס למרחק...

 

[גלבוע]

אני מאמינה שלזמינות יש משמעות לאיכות הטיפול כמעט כמו למקצועיות (אולי אפילו יותר).
דוקטורית תותחית מחיפה יכולה להיות פתרון להדרכה חד פעמית.
טיפול שבועי שוטף - אני כן חושבת שכדאי לחפש ליד הבית, כמובן הטוב ביותר שאפשר למצוא במגבלות הפריפריה.

 

[תפוזינה]

לא יקרה כלום אם תכניסו בכותרת את נושא האשכול

??????????????????

 

[פרפר סגול]

אני בת 32, וסובלת סבל של ממש מקושי בויסות חושי.
נמנעת מהמון מרקמים, מצוננת ומשופעת כל החורף כי אני לא מסוגלת להתלבש חם, הפס של הגרב טיפונת זז, זה מטריף אותי!!! וכו'.
לכו לטיפול כשהילד קטן, זה בד"כ לא עובר לבד!!

עצוב
מזדהה.
מנסיוני היעיל ביותר בגיל מבוגר זה ספורט.
ספורט עמוק ומסיבי.
וכן בחו"ל יש מעין חליפת לחץ- למבוגרים,
שמעתי ממישהי שזה מאד עוזר.

 

[פרפר סגול]

ויותר מזה, לחשוב בשביל מי אנחנו מתעקשות.
בשביל הדודה שתראה את הסט החמוד? בשביל החברות שיתלהבו מהילדה שלנו שלבושה מתוק? בשביל השכנות? בשביל עצמנו, שחלמנו על ילדה שלבושה בסטייל? האם באמת, בשביל זה, שווה לריב עם הילדה ולענות אותה עם בגד שמציק לה?!

חצי מהעבודה היא לא על הילד, אלא על האמא.
שתהיה מסוגלת נפשית להתעלם מ'מה יגידו', ולהלביש את הילד איך שנוח לו.

זה לא ממש נכון.
היינו אצל מרפאה בעיסוק עם ילד שסרב ללבוש גרבים.
היא א"ל :אם הוא היה דתי- או קי.
אבל ילד חרדי ,זה חלק מקוד החיים שלו,
אם הוא לא ילבש גרביים הוא יהיה חריג ושונה.
אין ברירה אלא ללמד אותו, ב"ה הרבה דיאטה סנסורית, הקפדה על המיקום של הפס, והוא לובש גרביים.
אגב, כשהוא חוזר הביתה הוא עם טרנינג ולא משנה מה יקרה.