דרוש מידע איך מתווכים ומסדרים את המריבות של הילדים על המקומות ברכב?

[מקצה הארץ-:)]

אבל לא קל לאבא לשמוע את הבן בוכה

נכון, גם לא לאמא.. אבל כשאין ברירה..
צריך להפנים טוב טוב כשילד בוכה - לא בגלל כאב/חולי חלילה - סתם כי אמרת לו א' והוא רצה ב' זה כי לא נוח לו בהכתבות מלמעלה ואם כל פעם נוותר לו, כשיגדל מעט הצומי והבקשות שלו יעלו רמה עד שיום אחד הוא יקום עליך.. כשאין משמעת רצינית בבית אין לילדים הרגשת ביטחון עצמי והרגשה שיש להם גב חזק על מי לסמוך בבית, אבל כשיש החלטיות גם אם זה לא נוח לו כעת, לאחר זמן הוא יבין. כי בתוך תוכו הוא יודע שאתה רוצה את טובתו..
לכן אסור להתגמש אחר שהחלטתם משהו!
כמובן שיש דברים שאפשר מידי פעם להחליק והכל לפי ראות עיני המורה.

 

[אייזנבאך]

מאיזה גיל ?

 

[מקצה הארץ-:)]

מאיזה גיל ?

חינוך מתחיל מגיל 0

ועי' באשכול הזה

עזרה - היא רק בת שנה

הבת שלי בת שנה. ואני מרגשיה שהתמודדות שלה כמו מול בת 3. היא נשכבת על ריצפה כל הזמן ובוכה-בלי סיבה. היא בת יחידה (גם נכדה יחידה) מפנקת מאד. מה עושים? אני מנסה הכל, משחקים, שירים, אוכל , ממתקים וכלום כל דבר הכי קטן(נגמר המעדן וכ'ו..) נשכבת על ריצפה עם ושמה את הידים על הידים העינים ובוכה. או...

www.prog.co.il

 

[אייזנבאך]

טוב אבל תגיד לילד בגיל 2 הוראות ותחייב אותו לציית?

 

[הקה]

סמכות עובד גם על ילדים בני שנתיים!
אבל אתה חייב להיות בטוח בעצמך לחלוטין: יוסי אתה ליד החלון, מוישי ליד אמא, וכן הלאה בטון שלא נותן להם להתלבט אם זה רציני או לא. תנסו פעם פעמיים- הם יקלטו וזה יילך גם על הקטנים! מנסיון אפילו מחינוך מיוחד!
רק צריך לשים לב שאם זה לא מקומות קבועים- אז החלוקה הוגנת ויש תור הוגן- לשיקול דעתכם הבלעדי.

 

[מרובע]

בלתק, כשהיה לנו מריבות במקום של שולחן שבת עשינו אקסל קבוע שכל פעם מסדר לבד את המקומות של כל הילדים בתורנות מסודרת אוטומטית, רק לפתוח לבחור פרשת שבוע ולהדפיס. (נתנו לילד שמרכז את המריבות שירכז את הנושא של התורנות וככה הרווחנו כפליים, חוץ מזה אנחנו משתדלים לשלוח אותו כמה שיותר מחוץ לבית כדי להרבות שלום בית ולמעט מריבות).

 

[מקצה הארץ-:)]

בלתק, כשהיה לנו מריבות במקום של שולחן שבת עשינו אקסל קבוע שכל פעם מסדר לבד את המקומות של כל הילדים בתורנות מסודרת אוטומטית, רק לפתוח לבחור פרשת שבוע ולהדפיס. (נתנו לילד שמרכז את המריבות שירכז את הנושא של התורנות וככה הרווחנו כפליים, חוץ מזה אנחנו משתדלים לשלוח אותו כמה שיותר מחוץ לבית כדי להרבות שלום בית ולמעט מריבות).

אפשר דוגמא של האקסל?

בשבת השואו שלהם מי ישב ליד אמא, אז עשינו מבצע כזה מי שעוזר לכבוד שבת יפה הוא הזוכה המאושר.

 

[חיים שיש בהם]

אומנם הייתי ממליץ לשנות את שם האשכול לאשכול חינוך וגבולות
יש משהו חשוב להבין
כמה שהילד יותר קטן הוא יותר מסוגל להבין גבולות
אם נחכה עד גיל...
הוא יתמרד הרבה יותר
דבר שני
כשילד בוחן גבול
הדבר הכי טוב בשבילו זה להיות בטוח
לדעת שיש גבולות
זה נותן המון יציבות

 

[גימפעל]

במשפחתנו בשולחן שבת המקומות בדרך כלל קבועים, ואם יש מישהו שרוצה להחליף, האבא אומר לו שהדיון על כך יהא הזמן ובמקום אחר, לא כשכולם רעבים ומחכים לקידוש,
ובדרך כלל אח"כ הדיון מיותר.

 

[מקצה הארץ-:)]

במשפחתנו בשולחן שבת המקומות בדרך כלל קבועים, ואם יש מישהו שרוצה להחליף, האבא אומר לו שהדיון על כך יהא הזמן ובמקום אחר, לא כשכולם רעבים ומחכים לקידוש,
ובדרך כלל אח"כ הדיון מיותר.

הזכרתני את דברי הרב ברייער שאמר שכדאי מאוד שכל בני הבית יטעמו משהו קטן לא שישביע אלא כדי ליישב את הדעת (ואת הבטן המקרקרת..) קודם צאתנו לבית הכנסת כך כולם יהיו מיושבים ולא רעבים וממילא המריבות האלה של תחילת הסעודות יתגמדו ואולי אף יפסקו.

 

[noam1]

א. אם רוצים לצאת לנסיעה ושכולם יהיו חגורים אני לא בטוח שאפשר
ב. לא בטוח שאצל ילדים קטנים אפשר לתת להם להסתדר לבד

את מוזמנת לנסות לתת לגדולים להסתדר לבד....
לגדולים מעבר לרצון למקום שמבחינתם יותר טוב גם ברור להם שמגיע להם בגלל שהם גדולים...

אם המריבה הייתה בנסיעה לצפון עוד אפשר להבין אבל גם נסיעה של חמש דקות בתוך השכונה הופכת למריבה
לא מצאתי פתרון חוץ מלדבר ולבקש ממישהו שיוותר אבל לא תמיד יש זמן לשיחות מוסר...

לפעמים פשוט מתעצבנים ומעירים ואז כל אחד יושב במקומו בפרצוץ מלפפון חמוץ ומדי פעם נשלחת איזה דחיפה מתחת למושב..

 

[מקצה הארץ-:)]

לפעמים פשוט מתעצבנים ומעירים ואז כל אחד יושב במקומו בפרצוץ מלפפון חמוץ ומדי פעם נשלחת איזה דחיפה מתחת למושב..

זה אמנם לא מצחיק אבל התיאור מוחשי כל כך ונכון....
נחמת שוטים שכך זה אצל עוד...
(ואחרי הכל תעמדו על מילתכם, היא שווה המווון!!!)

 

[מרובע]

אפשר דוגמא של האקסל?

 

[איזהו]

כפי שרבים כתבו כאן, הדבר הכי נכון, וזה גם מה שאנשי חינוך אומרים תמיד
הוא לתת להם להסתדר לבד,
וכפי שמישהו כתב, לא יוצאים לפני שמסתדרים
(ולזה ששאל, שאם כן לא יוצאים לעולם? אז אם לקחת סמכות, אז את הסמכות שאני רוצה לראות שמסתדרים)
חוץ ממה שזה חוסך כאב ראש, זה גם מחנך אותם, ומחשל אותם לחיים.
מנסיון אישי, אין מצב שהענין לא מסתדר (הם עושים הגרלות, תור, ועוד. היה אפילו תקופה שאחד מהילדים העלה רעיון תור מי יהיה השופט, כל פעם שיש ויכוח, ניגשים למי שהשופט עכשיו ע"פ התור. והוא פוסק בענינם)

 

[פ.נ]

כפי שרבים כתבו כאן, הדבר הכי נכון, וזה גם מה שאנשי חינוך אומרים תמיד
הוא לתת להם להסתדר לבד,
וכפי שמישהו כתב, לא יוצאים לפני שמסתדרים
(ולזה ששאל, שאם כן לא יוצאים לעולם? אז אם לקחת סמכות, אז את הסמכות שאני רוצה לראות שמסתדרים)
חוץ ממה שזה חוסך כאב ראש, זה גם מחנך אותם, ומחשל אותם לחיים.
מנסיון אישי, אין מצב שהענין לא מסתדר (הם עושים הגרלות, תור, ועוד. היה אפילו תקופה שאחד מהילדים העלה רעיון תור מי יהיה השופט, כל פעם שיש ויכוח, ניגשים למי שהשופט עכשיו ע"פ התור. והוא פוסק בענינם)

עדיין לא חושבת שילדה בת 2 ובת 3 וילדה בת4 וילד בן5 יכול להיסתדר לבד...
לנסות לעשות בהתחלה עם תורנות עם לא עובד אז אחר כך פשוט לעשות מקומות קבועים

 

[איזהו]

עדיין לא חושבת שילדה בת 2 ובת 3 וילדה בת4 וילד בן5 יכול להיסתדר לבד...
לנסות לעשות בהתחלה עם תורנות עם לא עובד אז אחר כך פשוט לעשות מקומות קבועים

ומה לעשות שזה בדיוק הגילאים ב"ה, סליחה, לא בדיוק, כמעט וב"ה זה עובד נפלא
ולא שיש לי ילדים שאינם יודעים לריב

 

[פ.נ]

ומה לעשות שזה בדיוק הגילאים ב"ה, סליחה, לא בדיוק, כמעט וב"ה זה עובד נפלא
ולא שיש לי ילדים שאינם יודעים לריב

זה ממש נדיר...
ילד בן 10 צריך לתת לו להיסתדר לבד וזה הכי מובן אבל ילדים באזור גיל 4 זה ממש לא חכמה לתת להם להיסתדר לבד

 

[נחמי3]

אני בגישה של
קדימה לגדול

אני נגד
צריך לשפר את אלה שלא דוקא בעמדת המכובדים
כולם שווים משהו לפחות

 

[שולחן וכיסא]

תעשו מקומות קבועים לפי הגרלה הכי טוב

ואם אתה היית זה שיוצא במקום הכייי דפוק?

 

[מרפי]

אין נוסחת קסם

הילדים הם הקסם !

מה שכן: או שנותנים לילדים להחליט ביניהם. או שמקדימים את הדיון עוד בבית לפני שיורדים לרכב, ככה הרבה יותר קל להם להגיע להסכמות.
לפעמים כשילד רואה את הרכב הוא כבר החליט היכן כל אחד יושב ומאוד קשה להזיז אותו משם.

לנו היה גם סידור מקומות בטיסה, שבועיים לפני הטיסה תכננו שוב ושוב איפה כל אחד יושב. בפועל התיישבנו לפי איך שיצא