איך מרביצים את זה

[mig]

אבל ידוע שבכל הדורות היו תלמידי חכמים מתכתבים ביניהם בלשון הקודש והיו רבים שהקפידו בשבת לדבר רק בלשון הקודש (האריז"ל, הגר"א) כמו כן היו דורות רבים שבהם גדולינו אהבו את השפה וראו חשיבות לפתח אותה ולהרבות ולשכלל את מילותיה, ולאו דווקא למטרות קודש, כמו הפייטנים בספרד.
אם כל דבר קדוש שבמהלך ההיסטוריה נגע בו גורם טמא אנחנו נעזוב אותו, נהיה בצרות צרורות. דבר דומה קצת קרה עם ארץ ישראל, שההתנגדות לציונות גורמת לרבים להסתייג ממנה ומאהבתה (ולא לסלוד מיציאה לחו"ל שלא לצורך, למשל), בעוד שהמגורים בארץ הקדושה ודאי שהיו משאת נפש של עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה.
?

כשם שהיו מגדו"י שהקפידו לשוחח בלשה"ק עבור דברים שבקודש כן היו מגדו"י שהקפידו מאד שלא לשוחח בשפה זו עבור דברי חולין.
אי לכך מצינו את הלדינו אצל יהדות ספרד, והאידיש (שאינה גרמנית!) אצל יוצאי אשכנז.
שפות אלו היו יהודיות באופן מוחלט כך שגם לא שוחחו בשפת האומות ולא התערבבו בהם, וגם לא עשו שימוש בשפת לשה"ק עבור חיי היום יום, המסחר והחולין.

זוהי אחת הסיבות העיקריות לאלו הדוגלים באי שימוש בשפה העיברית מלבד זאת שסילפה משמעותן של מילים רבות.

 

[mig]

החוקר החבדי הידוע יהושע מונדשיין עורך מדור בשם סיפורים וגילגוליהם בו הוא מנפץ בקולמוס סופר מהיר עלילות ומיתוסים רבים. בין היתר הוא מטפל באופן יסודי בספריו של המחבר הנ"ל. מאמריו השונים שווים קריאה אחרי יום עבודה מפרך...

היכן מתפרסמים?

 

[עפרה]

כשם שהיו מגדו"י שהקפידו לשוחח בלשה"ק עבור דברים שבקודש כן היו מגדו"י שהקפידו מאד שלא לשוחח בשפה זו עבור דברי חולין.

לטענת בעלי אין לזה שום מקור חוץ משיטת סאטמר, שממילא איננו נוהגים על פיה.

מלבד זאת שסילפה משמעותן של מילים רבות

חוץ ממספר מועט מאוד של מילים שאולי יש בעיה ב'סילוף' שלהן, אי אפשר לקרוא לכל שימוש חדש במילה כלשהי - סילוף. גם גדולי ספרד, כפי שהזכרתי, חידשו מילים רבות והרחיבו משמעויות של מילים תנ"כיות, וכן הספרות שבכל מקצועות התורה והתכתובות בין גדולי ישראל בכל הדורות.
שפה חיה מחליפה שימושים ומשנה ומשדרגת ואין בזה פסול. אפילו בגמרא ובמשנה משתמשים במילים תנכ"יות במשמעויות שהשתנו (החצוצרה והשופר, למשל, שהוזכר שינוי המשמעות במפורש בגמרא)

 

[mig]

רחוקה מסאטמר ת"ק על ת"ק.

לא רק הם,
אולי היום רק הם, בחו"ל בעבר רבים מאד הקפידו ע"כ.
יש רבים הטוענים שהיום העברית כפי שהיא אמנם מאד דומה ומתבססת על לשה"ק, אך היא עצמה חולין ולכן אין מניעה מלהשתמש בה.

אגב זו אחת הסיבות,
יש כאלו המקפידים לדבר שפה שונה מהמון העם ע"מ להבדל מהם, מונע שימוש בסלנג ומילים גסות.

 

[עפרה]

בחו"ל בעבר רבים מאד הקפידו ע"כ.

מעניין לקבל שמות ומקורות לכך. כלומר, נכון שהיו שדיברו לשוה"ק רק בשבת, אך כמדומה כיוון שהיה קשה להתנהל ביום יום בשפה שונה משפת המקום, ובשל קדושת השבת הקפידו לפחות בה. אבל מעניין לשמוע מקור שהקפידו בדווקא לא לדבר בה דברי חולין.

מעניין עוד איך ממליצים מצדדי האידיש לפעול במציאות שנתהוותה בדורנו בארץ, כאשר נתאספו יהודים מגלויות שונות והתקבצו כולם למקום אחד. האם היה עלינו להקים ערים נפרדות לדוברי שפות שונות, אשר לא יוכלו לתקשר זה עם זה?
ממילא היה עלינו ליצור כאן שפה חדשה שתשמש את כל עם ישראל, וגם בזה גדולה חשיבותה של העברית.

 

[שי דרומי]

היכן מתפרסמים?

שטורעם.נט

 

[געוואלדיג]

התלונה על בן יהודה לא היתה על עצם חידוש השפה העברית. חידוש השפה בעיקרו התקבל בסבר פנים יפות מלבד אצל הרה"ק מסאטמאר ואולי עוד מתי מספר כיו"ב (ויש סיפורים לא מבוססים על התנגדותו של מהרי"ל דיסקין על עצם חידוש השפה).
קראו נא את עדותו של רבי משה בלוי בספרו על חומותיך ירושלים וז"ל:
"יחסו של רבנו (ר' חיים זוננפלד) לבן יהודה: ...ושוב פעם בביתו בשעת בקורי היומי אצלו, נתגלגלה השיחה על בן יהודא, ומישהו הוסיף בהזכירו את שם בן יהודה "ימח שמו", ואז אמר לי: 'אתה יודע? אין אני נוהג להגיד ככה. הקב"ה הוא בעל רחמים, לנו אין כל מושג מגודל רחמיו, וברור שהוא יכול לרחם גם על רשעים כאלה. האמן לי שעיני לא תהיה צרה עם יוודע לי שגם בן יהודא ירוחם מאת הקב"ה, ואפילו אם גם יבא לחיי עולם הבא. כשהם בעולם הזה אנו מחויבים להתנגד להם כפי שקבעה התורה כי בעולם הזה הם מזיקים ומקלקלים את הסביבה, מה שאין כן כאשר הם עברו כבר לעולם העליון. וכלום אתה חושב שאין כל צד טוב בבן יהודה? כלום אתה חושב שאין לו שום צד זכות בזה שהנהיג את הדבור בלשון הקדש? אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה, ואין עבירה מכבה מצוה וזכות אינה בטלה אפילו באלפי אלפים חובות"
עוד שם: "בנוגע לשפות זרות בבתי החנוך היה (הרי"ח זוננפלד) מתנגד קיצוני וכו' לעומת זה לא חשב שהאיסור חל על ההוראה בעברית. הוא חשב שאין ההוראה בעברית כדאית מאחר שהחפשים נאחזו בה, באו פריצים ויחללוה, אבל היה ברור לו שעברית אינה בכלל האיסור".
מכאן ראינו, שעצם חידוש השפה ראוה אף הקנאים הגדולים ביותר כמרן הרי"ח זוננפלד כדבר לגיטימי ואף רצוי. אולם ההתנגדות היתה אך על מטרת בן יהודה וחבר מרעיו שלא בטובת השפה שהיא לנו למורשה חפצו, אלא כל מטרתם היתה להכין תוצר שישמש את הישראליות העתידית, זו שתמיר את רוחה על ידי זריקת יהדותה לעבר השיחים.
המטרה המוצהרת הזו לא נשארה טמונה רק במסגרת האידיאולוגי גרידה, אלא התבטאה באופן בולט אף בעבודתו של בן יהודה עצמו. הקוים המנחים את עבודתו לא היו צמודים בכל מאודם לשפה. אלא שהוא ויורשיו הרגישו עצמם משוחררים לייבא ולעברת מילים רבות מהלועזית, וכן לעקר מילים עבריות ממשמעותן הראשונה ולתת להם משמעות חדשה משל היתה המילה חומר גלם שניתן להמיר את צורתו כאוות נפש, והמילה "שבשבת" שהוזכרה לעיל תשמש כדוגמא טובה לכך.
כמו כן כבר הבאתי בפורום דוגמאות מחלקים נרחבים בשפה ותחביר שבן יהודה הזניחם ולא הטמיעם בתוך השפה, כמו למשל חלק מחלקת הכינויים. דבר כזה לא היה עושה מי שטובת השפה לנגד עיניו, אלא מי שמטרה אחרת מונחת על שלחנו.

הביקורת על דרך עבודתו של בן יהודה כבר לא הגיעה מכיוונם של החרדים כהרב מסטמאר והרי"ח זוננפלד... אלא דוקא מהחוג של בן יהודה כמו ביאליק למשל. אחת מטענותיו של ביאליק (ובעצם כבר קדם לו פינס בזה) שבכדי להכניס מלה חדשה אל הלשון העברית, צריכים תחלה לחפש בכל אוצרות הספרות העברית, שבהם גנזו כל הדורות את מחשבותיהם, אולי נמצאת כבר המלה המבוקשת בצורה עברית. ואם אי-אפשר למצוא בשום אופן בספרות העברית מלה המתאימה בדיוק אל המושג הדרוש, אז אפשר לחדש גם מלה חדשה, אולם על יסוד התפתחות השפה ולא באופן רבולוציוני, ויש להיזהר מזה מאוד שלא להכניס מילה שהיא זרה לרוח השפה במשקלה ובצורתה, היא מביאה דיסהרמוניה בלשון, שהיא הולכת ומתרבה מיום ליום יחד עם שמוש המלה הזרה בצורות שונות וכל האחריות חלה על ראשי המחדשים הפזיזים. צריך שהמלה העברית תהיה עברית בשרשיה, ואם היא נטע זר, צריך שהרכבתה וזווּגה יעלו יפה, כי גם הסינטכסיס הוא יסוד לתחית הלשון.

 

[געוואלדיג]

ציטוט:
פורסם במקור על ידי gutman09
אגב המיצג השלילי על הרב פינס מקורו בספר שיצא על הגרי"ח זוננפלד ועוד ספרים שיצאו על ידי... כך שאין תימה.. וד"ל

החוקר החבדי הידוע יהושע מונדשיין עורך מדור בשם סיפורים וגילגוליהם בו הוא מנפץ בקולמוס סופר מהיר עלילות ומיתוסים רבים. בין היתר הוא מטפל באופן יסודי בספריו של המחבר הנ"ל. מאמריו השונים שווים קריאה אחרי יום עבודה מפרך...

אני מכיר לפחות שלשה ספרים המספרים את עברה של ירושלים והמתנגדים חריפות להרב פינס. האחד הוא ספרו של ר' יוסף שיינברגר 'עמוד אש' על מהרי"ל דיסקין זצ"ל, הספר השני הוא מרא דארעא ישראל מאת חתנו של ר' יוסף שינברגר, ה"ה ר' מנדל גרליץ שליט"א, השלישי הוא מאת ר' שלמה זלמן זוננפלד נכדו של הרי"ח (לא ראיתי בפנים הספר, אבל כמדומני שראיתי ציטוט ממנו).

 

[געוואלדיג]

וגם בספר "בטוב ירושלים" של הרב בן ציון יאדלער הוא זועף על הרב פינס שהתחבר עם בן יהודה האמת שונה קצת, כי אם בתחלת בואו התחבר עמו - ואז התחפש בן יהודה לחרדי והיה ידידם גם של אלו שנחשבו לפרומערס יותר מפינס - הלוא בהמשך הם היו ליריבים מרים.

 

[ענתיקה]

מעניין עוד איך ממליצים מצדדי האידיש לפעול במציאות שנתהוותה בדורנו בארץ, כאשר נתאספו יהודים מגלויות שונות והתקבצו כולם למקום אחד. האם היה עלינו להקים ערים נפרדות לדוברי שפות שונות, אשר לא יוכלו לתקשר זה עם זה?
ממילא היה עלינו ליצור כאן שפה חדשה שתשמש את כל עם ישראל, וגם בזה גדולה חשיבותה של העברית.

ואם לא היו יוצרים שפה חדשה? יש מספיק שפות שיכלו להשתמש בהן מבלי לחלל את שפת התורה. היהודים בחו"ל שמדברים אנגלית בחוץ ואידיש כשפת אם לא יודעים ללמוד? לא מבינים גמרא? לא זה מה שהרווחנו מהעברית
אז מה אם זה מבוסס על לשון הקודש, אולי נלמד מה"בייבל" - התנ"ך הגויי כי הוא מבוסס על התנ"ך היהודי?? יש לדברים האלו סימוכין מגדולי ישראל גאונים ועצומים שאין לנו קצה הבנה במעלתם וקדושתם והם אלו שטענו את כל הדברים הללו.
כותב החוברת הזו לא בדה שום דבר מליבו
ואני מציינת שוב שאני דוברת עברית ואוהבת עברית, כי זה כורח המציאות שאליה נולדתי
אבל זה לא מצדיק, ומה הדעה האישית שלנו לעומת דעת תורה?!

 

[חיטובים]

ואם לא היו יוצרים שפה חדשה? יש מספיק שפות שיכלו להשתמש בהן מבלי לחלל את שפת התורה. היהודים בחו"ל שמדברים אנגלית בחוץ ואידיש כשפת אם לא יודעים ללמוד? לא מבינים גמרא? לא זה מה שהרווחנו מהעברית
אז מה אם זה מבוסס על לשון הקודש, אולי נלמד מה"בייבל" - התנ"ך הגויי כי הוא מבוסס על התנ"ך היהודי?? יש לדברים האלו סימוכין מגדולי ישראל גאונים ועצומים שאין לנו קצה הבנה במעלתם וקדושתם והם אלו שטענו את כל הדברים הללו.
כותב החוברת הזו לא בדה שום דבר מליבו
ואני מציינת שוב שאני דוברת עברית ואוהבת עברית, כי זה כורח המציאות שאליה נולדתי
אבל זה לא מצדיק, ומה הדעה האישית שלנו לעומת דעת תורה?!

נא לא להגזים. אין כאן שפה חדשה אלא שפה מודרנית.
גם לשון המשנה בהשוואה ללשון המקרא היא לשון מודרנית מאוד בה השתנו המון מלים ממשמעותן המקורית ומכתיבן המקורי, ולא זו בלבד אלא שהיא מלאה וגדושה במילים לועזיות, בעיקר ביוונית.

להרבה יהודים בחו"ל יש בעיה קשה בהבנת לשון עבר, וברור שזה לא מוסיף למידת הבנתם בתורה.
היו גם גאונים וצדיקים רבים מכל החוגים שלא פסלו את העברית, והם הרוב. די להזכיר את החזון אי"ש וכל הרבנים הליטאים, וכן בהרבה חסידויות לומדים בעברית.

 

[עפרה]

יש מספיק שפות שיכלו להשתמש בהן מבלי לחלל את שפת התורה.

יש לדברים האלו סימוכין מגדולי ישראל גאונים ועצומים שאין לנו קצה הבנה במעלתם וקדושתם והם אלו שטענו את כל הדברים הללו.

ומה הדעה האישית שלנו לעומת דעת תורה?!

לא חכמה להתלהם על ריק, ביקשתי ואני מבקשת שוב שתצטטי מישהו כלשהו שטען אי פעם ששימוש בלשוה"ק למטרות חול הנו חילול הקודש, מלבד סאטמר.

היהודים בחו"ל שמדברים אנגלית בחוץ ואידיש כשפת אם לא יודעים ללמוד? לא מבינים גמרא?

התשובה היא - אכן כך, תבררי בהיכלי הישיבות, שאלי כל אחד שמכיר בחור ישיבה אמריקאי ובחור ישיבה ישראלי, ויכול להשוות בין רמת הבנתם והבהירות שלהם בלימוד. בעלי טוען שזה ברור במאה אחוז.

 

[געוואלדיג]

גם אם זו שפה טמאה, אין מנוס מלהשתמש בה על אף טומאתה כביכול. הרי"ח זוננפלד לחם רבות שלא ילמדו את הילדים את השפה הערבית, בטענו שהיא שפה טמאה מלאה עם ביטויים מכוערים וכו'. האם הוא לא היה מודע לכך שהרמב"ם כתב את פירוש המשניות בערבית? ושהחובות הלבבות חוברה בערבית? - הוא ידע! אלא מאי, ללמוד שפה חדשה טמאה אסור (וכפי שכתבתי הרי"ח זוננפלד לא סבר כך לגבי עברית). אבל מי שרגיל בשפה זו, מן הנמנע להורות לו שיחליף שפה.

 

[עפרה]

ענתיקה לא טענה שהשפה טמאה אלא שהיא קדושה מדי לשימוש, וזה חידוש מוזר שלא זכור ששמענו כמותו בהיסטוריה שלנו.

 

[געוואלדיג]

אכן, טעיתי כאשר לא דייקתי בדבריה ורק הבנתי שהיא נושבת רוח ביקורת כלפי העברית. ואכן יש כאלה הצועקים שהעברית היא שפה טמאה.

 

[עפרה]

(זה בעל של עפרה). בקשר לרב פינס, מי שרוצה מידע אמיתי על האיש ופעלו שיעיין בשני מאמריו הנפלאים של איתם הענקין בחוברת המעיין, יש שם הרבה דברים מפתיעים ומעניינים, ועל איך דברים התנהלו פעם (בבחינת אין כל חדש תחת השמש).

 

[לענ"ד]

קטע שכתב פינס בעיתון החבצלת

בעקבות סערת פתיחת תיארטרון

 

[לענ"ד]

הנה הקטע של פינס

בבקשה

 

[ענתיקה]

נו...........
עוד תחשבו שאני באמת איזה נטורי-קרטא או סאטמרית עצבנית
בסה"כ קראתי חוברת, החוברת כתובה בצורה מעניינת ודי משכנעת(וזו כנראה כוונת המחבר) וקצת השתכנעתי בצדקת הדברים
לא צריך לקחת ללב
העולם לא ישתנה בגלל זה גם אם הכל נכון (ואני כב באמת לא יודעת למי להאמין)
כל אחד ימשיך להתבטא בשפה השגורה על פיו
וישתדללא להשתמש בסלנגים ולכבד את מוצא השפה ואת עצמנו כעם הנבחר
לא התכוונתי לפסוק הלכות והליכות
העליתי על הכתב את התרשמותי מהחוברת
והיה מעניין ומחכים לשמוע את כל הדעות!

 

[געוואלדיג]

אגב הדיבור אודות הרב פינס יש לציין כי הוא היה סופר בחסד עליון, עד הנה לא נתקלתי בעוד אחד כמוהו. אציג כאן קטע מטלטל אשר על ידו ניתן להכיר בכשרונו.
(מתמרמר על הרבנים הנוטלים את המשרה מאת המלכות ורודים בעם):
"האומנם שמח לבנו לראות כי בכל פעם שגברו האגרופין בישראל - לא בארזים נפלה השלהבת אך באזובי הקיר; לא בשרשים חלתה יד הרקבון, אך זמורות זר יבשו וקמלו. מקצה העם מהמדרגה התחתונה שברבנים החלה ההשחתה, והגדולים שבהם עמדו תמיד בפרץ, ולכן הצליחו במעשיהם. אכן למורת רוחנו אנחנו רואים גם בימינו אלה כי השרלטנות החליפה כח והולכת ומתפשטת במצב הרבנות. מקור מוצאה הערים הקטנות: רב ומורה הוראה זקן ושבע ימים כי יקוץ בחיי הבלו ויעלה לחצרות י-ה השמימה, או להר ד' לחונן עפרות קודש - הנה בהפנותו שכמו ללכת, תבוא סופה לרגליו עוקרת הרים ושוברת ארזים. רבנים ישנים גם חדשים, עשירים בדעת גם דלים ורשים, יראי ד' ובנים כֶּחָשִׁים, צנועים או פרושים, מתונים במשפט או קלי דעת כנשים, כולם בערבוביא כנשרים חשים, אל העיר והמונה, וירבו שאונה, ויפרו ריב ומדון, בין עבד לאדון, ויסכסכו משפחות במשפחות, ורקחות בטבחות, ועיר שיש בה שמונה עשר מנינים, לא דיה שמתלקחת לשמונה עשר כתות, אלא לכתות מאה ושמונים; זה יצא לקנא קנאת ד' וכבוד התורה, בראותו חתנו הגיע להוראה ואינו מורה; וזה לא יוכל לראות עמל בחיים, שידחה עול ימים גמול משדים, אשר זכות אבותיו מסיעתו מן השמים, מפני איש בן פחותים, היודע להכשיר ולהטריף לא במעשה שדים ולחשים, וככה נשׂקה האש ביעקב ויתלקח הריב בישראל, עד בוא הכסף ויענה את הכל, הרבנות תעמוד על אבן הלקח, כל המרבה במחירה זוכה במקח, ועזי הפנים המנהיגים והראשים, אשר קמיעת כסף הועילה למו הרבה מכישוף ונחשים, יושיבוהו על כסא ויקראו לפניו אברך וחכם חרשים".