איך מרביצים את זה

[לענ"ד]

מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין המילה להרביץ הרביץ לבין הכאה
במקורות הרבצה זה מלשון רביצה
על הפסוק ויברך את הגמלים אומר רש"י הרביצם
וכהנה רבות בנ"ך (תרביץ בצהרים שה"ש) וברחבי הש"ס
איך בכל זאת הצליח המפעל הציוני למצוא קשר כלשהוא בין ר,ב,צ להכאה

השערה שלי: אולי היה נהוג פעם ל'הרביץ' את המוכה על ברכיו טרם ההלקאה

 

[אליהו פריד]

אולי ההשערה שלך נכונה, אבל הלשון הוא הרביץ "לי" לא מתאים.
גם לא אומרים הוא היכה לי, אלא היכה אותי.
"הרביץ לי" בתרגום איך שאני מבין זה הרביץ = נתן מכות. הוא נתן לי מכות.

לא נראה לי שהלשון בא מכך "שהיו מרביצים את המוכה על ברכיו", אלא להיפך, המכה הוא זה שרובץ על ברכיו על המוכה ששכוב על גבו.

נשמע הגיוני???

 

[עפרה]

יש גם הרביץ תורה לתלמידיו. קשור איכשהו?

 

[געוואלדיג]

ייתכן שבן יהודה נתקל בגמ' ב"ק דף ב ע"ב דשם איתא תולדה דקרן מאי היא נגיפה נשיכה רביצה ובעיטה.
וכמו ששאלו פעם לעם הארץ אחד את הפירוש אל מה שאומרים בברכת ולמלשינים "ותמגר". ענה העם-הארץ: אינני יודע את הפירוש המדויק, אבל אם הוא נמצא בסביבת "תעקר ותשבר ותשפילם ותכניעם", אז כנראה שגם הוא איננו מן הצדיקים. בחינת אוי לרשע ואוי לשכנו...

 

[לענ"ד]

יש גם הרביץ תורה לתלמידיו. קשור איכשהו?

הרביץ ב.. או, ל..?

 

[לענ"ד]

אולי ההשערה שלך נכונה, אבל הלשון הוא הרביץ "לי" לא מתאים.
גם לא אומרים הוא היכה לי, אלא היכה אותי.
"הרביץ לי" בתרגום איך שאני מבין זה הרביץ = נתן מכות. הוא נתן לי מכות.

לא נראה לי שהלשון בא מכך "שהיו מרביצים את המוכה על ברכיו", אלא להיפך, המכה הוא זה שרובץ על ברכיו על המוכה ששכוב על גבו.

נשמע הגיוני???

איך באמת אומרים, הרביץ 'בו' מכות או הרביץ 'לו'

במלקות מצינו שהיו משכיבים את המוכה באופן מוטה

 

[אליהו פריד]

מדהים לראות איך מנסים למצוא את השיבושים בשפה העברית ממקורות בלשון הקודש

 

[לענ"ד]

אתה יודע מה נעבור לאידיש

מדהים לראות איך מנסים למצוא את השיבושים בשפה העברית ממקורות בלשון הקודש

הער האט איהם /דיר גאשלאגן

וכהנה רבות שעברו מוטציה והכלאה ניבית ולשונית

 

[נוי]

נתבקשתי להודיע בזאת, כי ממציא המילה "להרביץ" בהקשר של הכאה הוא:"שלונסקי" (הארץ 1941).

 

[געוואלדיג]

האם נודע גם על מה אדניו הטבעו?

 

[נוי]

המילה מופיעה במשפט מתוך פואמה או שיר בזו הלשון:"הרבצתי מיני הרבצות, וקינצצתי מיני קונצים"

 

[דוד מרדכי]

נראה לי שזה התחיל מהרב'ס בחיידר שהרביצו תורה לתלמידיהם, ומדי פעם בשביל המשמעת "הרביצו" גם מכות...

 

[agav]

להרביץ במשמעות רביצה (של בעלי חיים) קשור לשרש ר'ב'ע', הושיב על ארבע, קרוב לפרוש נדמה לי הראב''ע ב'ומספר את רבע יעקב' ורש''י ב'ארחי ורבעי זרית' (כיון שהמקורות לא לפני לא אוכל לטעון לדיוק) ועוד.
(ע' צ' נוטות להתחלף כמו בארמית, עירין קדישין, ארעא וכו')

הרבצה במשמעות של שפיכה ושיטוח נראה לענ''ד התפתחות מאוחרת של אותה משמעות יסוד: בתחילה גשם, אחר כך במשמעות מושאלת של תורה ודעת ואחר כך עוד דברים סימפטיים יותר או פחות...

 

[לענ"ד]

להרביץ במשמעות רביצה (של בעלי חיים) קשור לשרש ר'ב'ע', הושיב על ארבע, קרוב לפרוש נדמה לי הראב''ע ב'ומספר את רבע יעקב' ורש''י ב'ארחי ורבעי זרית' (כיון שהמקורות לא לפני לא אוכל לטעון לדיוק) ועוד.
(ע' צ' נוטות להתחלף כמו בארמית, עירין קדישין, ארעא וכו')

הרבצה במשמעות של שפיכה ושיטוח נראה לענ''ד התפתחות מאוחרת של אותה משמעות יסוד: בתחילה גשם, אחר כך במשמעות מושאלת של תורה ודעת ואחר כך עוד דברים סימפטיים יותר או פחות...

אגב, במשנה מצינו לשון הרבצה לגבי עפר
מרביצים את העפר או משהו כזה
תחליף לספונג'ה של היום

 

[ענתיקה]

דרך אגב
השפההעברית פותחה כידוע ע"י בן יהודה, והוא סילף בה מילים ללא הקשר למקור שלהם בתורה(במקרים רבים)
קראתי פעם חוברת על השפה העברית ויש שם רשימה שלמה של מילים בעברית שמקורן בלשה"ק(ללא שינוי במילה עצמה) כשליד כל מילה יש את המשמעות שלה כיום-לפי הגדרת בן יהודה, ואת ההסבר האמיתי שלה לפי התורה
ויש סילוף טוטאלי- ההסבר המקורי וההגדרה העכשווית לקוחים משני עולמות אחרים- ללא שום קשר בכלל! (חלק מהמילים)
אז יכול להיות ש"להרביץ" מבוסס על משהו מהתורה, אבל יכול גם להיות שפשוט זה מה שהתפנטז לו באותו יום במשמעות של הכאה...

 

[געוואלדיג]

מה שם החוברת ההיא?

 

[חיטובים]

לרַבֵּץ בלשון משנה פירושו להזליף מים על פני קרקע הבית (או באוויר) כדי שהחול והאבק ירבץ תחתיו ולא יתעופף.
כנראה להרביץ מכות המקורי היה להרביץ במכות, כלומר המכות ישכיבו אותו.

 

[נוי]

אז יכול להיות ש"להרביץ" מבוסס על משהו מהתורה, אבל יכול גם להיות שפשוט זה מה שהתפנטז לו באותו יום במשמעות של הכאה...

לא כל המילים ש"חידש" בן יהודה, התפנטזו. הרבה מילים הייתה בהם כוונה תחילה כמו:אגדה- שזה קודש, תורה שבעל פה, הפכה למעשיות עם מטופשות ונבובות. או עגבניה. מכל השפות שבעולם הוא בחר דווקא לתרגם לעברית מיוונית. שימו לב לשורש המילה, ועיינו באבן שושן. הוא מביא את המקור היווני, -לא מתאים לכתוב בחברה מהוגנת.
מנורת חנוכה בל' חז"ל הפכה לחנוכיה בפי בתו של בן יהודה. (כן, היא ההוגה של המילה) אם היינו מעמיקים במילים רבות פרי מוחו של בן יהודה היינו מוצאים הרבה קילקולים מבאישים.

 

[אברהם]

דרך אגב
השפההעברית פותחה כידוע ע"י בן יהודה, והוא סילף בה מילים ללא הקשר למקור שלהם בתורה(במקרים רבים)
קראתי פעם חוברת על השפה העברית ויש שם רשימה שלמה של מילים בעברית שמקורן בלשה"ק(ללא שינוי במילה עצמה) כשליד כל מילה יש את המשמעות שלה כיום-לפי הגדרת בן יהודה, ואת ההסבר האמיתי שלה לפי התורה
ויש סילוף טוטאלי- ההסבר המקורי וההגדרה העכשווית לקוחים משני עולמות אחרים- ללא שום קשר בכלל! (חלק מהמילים)
אז יכול להיות ש"להרביץ" מבוסס על משהו מהתורה, אבל יכול גם להיות שפשוט זה מה שהתפנטז לו באותו יום במשמעות של הכאה...

בן-יהודה חידש כ-300 מילים בלבד, מתוכן נדחה רוב מוחלט ע"י ועד הלשון (שקדם לאקדמיה).
המילה להרביץ לא קשורה לבן יהודה.

 

[אברהם]

עגבניה. מכל השפות שבעולם הוא בחר דווקא לתרגם לעברית מיוונית. שימו לב לשורש המילה, ועיינו באבן שושן. הוא מביא את המקור היווני, -לא מתאים לכתוב בחברה מהוגנת.
.

המילה "עגבניה" איננה קשורה לבן יהודה. במילון שלו הוא מציע לקרוא לירק זה בשם "בדורה" ע"פ הערבית - בנדורה.
לבושתנו ולחרפתנו המילה עגבניה הומצאה ע"י אדם שומר מצוות.
דרך אגב, רבים מגדולי ישראל התנגדו לשימוש במילה עגבניה ולא הזכירו אותה כלל בשמה העברי.
הרב קוק הציע לקרוא לה אדמוניה, אך מכיון שהצעתו לא התקבלה - הוא המשיך לומר בנדורה בערבית, ולא להשתמש במילה עגבניה.