לכל מעודדי הילודה היקרים,
גם אנחנו, הסובלות מעגלות-הטנק-הפתוחות-והריקות שלכן, גם אנחנו אמהות לילדים.
הילדים שלנו מחכים לנו בבית או במעון, ואנחנו ממהרות אליהם
גם אנחנו מעודדות ילודה, ואפילו נמצאות לפעמים במצב שלפני המצב שיולדים בו,
ובגלל הילודה שלכן, אנחנו נאלצות להשאר בתחנה כי האוטובוס לא עוצר.
למה הילודה שלכן, (העולות עם עגלות הטנק ומשאירות אותן פתוחות וריקות), קודמת לילודה שלנו (שסובלות מהעגלות שלכן)?
וכי את הילודה שלנו לא צריך לעודד?
רק בילדים שאיתכן באוטובוס צריך להתחשב?
הילדים שלנו שמחכים לנו ב-16:00 בקוצר רוח, הם עיזים?
אנחנו אמורות להשאר בתחנות לאורך הקו, כי לכן לא בא לקפל את העגלה או להכנס פנימה?
כולנו יולדים, לכולנו יש ילדים, ולהתחשב בשני צריך תמיד, גם אם יש לך שלושה קטנטנים רצופים. (והיו לי).