עזרה איך להתמודד עם פגיעה ממישהו קרוב מאוד?

מרחבית

משתמש מקצוען
יש שטר ועדים, אבל פדיחות לערבב אותם שהגברת אפילו לא הרימה טלפון
האם הכוונה לערבים?
אם יש ערבים, יש מלווים שמהר מאוד פונים אליהם, כשרואים שהלווה מתחמק.
הערבים פונים כמובן ללווה, וזה נהיה עבורו פחות נעים, ולפעמים דוחף אותו לקחת אחריות.
אני לא ממליצה מה לעשות, כי תלוי מאוד בנסיבות של כל מקרה. רק תדעי, שלא תמיד מחכים עד בוש לתגובה של הלווה לפני שפונים לערבים.
מכירה מקרה שאנשים דחו חוב, וכשאמרו להם שאם לא ישלמו עד תאריך זה וזה - יפנו לערבים - הם מיהרו לשלם.
 
נערך לאחרונה ב:

ציפירה

משתמש רשום
אני הייתי מציע לך
להתקשר לעזרה ראשונה נפשית ער"ן
כל פעם שיש לך קושי תתקשרי לשם
ויעשו איתך שיחה עד 20 דקות ואף אחד
לא ישאל אותך לעולם מי את ולא יחזרו למספר שלך
וזה מאוד דיסקרטי
הם לא עושים לך טיפול רק יעוץ הקשבה הכוונה
אין מה להתביייש כולנו צריכים שמישהו יקשיב לנו
יש לי מספר של ארגון כזה בבית שמש בשם "הבינינו"

המספר הוא
3251* נשים שלוחה 2
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
ורואה שרק להוציא כבר אתמול היה הרבה יותר קל לי מבחינה רגשית,
ראשית, כל הכבוד לכל המייעצים. הנה לכם חסד 'בגופו' שלא יסולא בפז.
עוד אבן בבית המקדש השלישי.
התלבטתי אם לכתוב את ההמשך, שלא יתפרש זלזול ברגשות או משהו כזה.
אז תקחו את זה בחשבון.

למדנו מהסיפור הזה שכדאי מאוד פשוט לכתוב.
לכתוב על הקושי, לתאר את הבעיה, לשטוח את המצוקה.
כי הכתיבה משחררת ומכניסה לפרופורציות.
אחת הסכנות הגדולות של הרגש היא שהוא 'עוטף' אותך, מכף רגל ועד ראש, מהבוקר עד הערב, ומסוף העולם ועד סופו.
הוא לוקח איזו בעיה עם גודל מסוים, ומנפח אותה כל כך עד שלכל מקום שהולכים לא רואים שום דבר חוץ ממנה.
כשכותבים את זה על דף, פתאום כל הרוח יוצאת מהבלון. הדמיון הופך למשהו ממשי, מוחשי, וניתן למדידה וגבול. בעיקר גבול.
וכשכותבים ליד זה את הדברים הטובים שיש לנו, הבלון נראה ממש חסר משמעות.
לכל אדם יש המון דברים טובים. אם רק יתבונן:
בריאות, ילדים טובים, בעל תומך, בן/בת זוג נורמלי/ת [שזה המון המון בדור הזה, למי שמכיר], חיים סדירים מחוץ לבית חולים [כנ"ל], אושר ושמחה מידי פעם.
הנטיה הטבעית [של היצר הרע המתכסה בלבוש הרגש] היא להתמקד באחוזים בודדים שלא הולכים טוב. ולנסות לשנות אותם בכל הכח. בדרך כלל דברים שאינם ניתנים לשינוי מהיר אלא בתהליך מתמשך.
האדם נופל לזרועות היאוש, ומקיים דברי המן 'וכל זה איננו שווה לי'..
אז לכתוב. ולהכנס לפרופורציה, ולהודות.
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
בעלי אומר לי מה הן לא נשים רעות או מה אז מה זה הסיפורים ההזוהים האלו,
לצערנו יש סיפורים גרועים מאלה.
בעיקר בין משפחות.
מאנשים שלאחרים הם טובים, מתוקים מדבש ונופת צופים. [בצורה אמיתית, לא משחק].
ולקרובים שלהם הם מתעמרים.
יש לזה כמה סיבות. והעיקרית שבהן נראה לי שמראש הם 'מסמנים' מישהו כאדם פחות ערך או טרדן.
למשל, במקרה של גיסות, מצוי מאוד שבאה גיסה חדשה למשפחה, ולפי השבוע הראשון או השבת הראשונה, כבר 'בונים עליה רקע', ומאז היא 'לא יכולה להשתחרר מזה', כי לעקור את ההתחלה קשה מאוד.
העקירה היא רק במקרה שאותה גיסה תעשה דברים קיצוניים לכאן או לכאן, שאז יתחילו לחשוב בצורה אחרת. וכמו חלק מהעצות החכמות שהובאו כאן. אבל זה דורש זהירות והתייעצות פרטנית.
אבל אם נביט אל עצמנו, גם אנחנו בעוה"ר לוקים בדברים כגון אלו.
כשפלוני 'ידוע במשפחה' כבעל תכונה מסויימת שלילית, כל מה שהוא יעשה יתפרש בצורה שלילית. כי כבר מאבדים את אובייקטיביות לגביו.
או למשל מי שמתלונן הרבה, כבר אין התייחסות לתלונות שלו אפילו כשהן מוצדקות.
ומי שמתלונן על קיפוח, הוא בכלל טרחן וטרדן ומציק, ולא רק שלא שומעים לו, אלא מראש סותמים לו את הפה.

כדאי לקחת מהסיפור הזה [כל אותם שלא קשורים אליו ישירות] את התובנה הזאת.
לנסות לראות אצלנו את התופעה הזאת, לנסות להלחם בה. תופתעו כמה שזה קשה.

הוי, יצאו לי כבר דברי מוסר..
לא נורא, בזמן הזה מותר קצת.
 

בינה מלכותית

משתמש מקצוען
לצערנו יש סיפורים גרועים מאלה.
בעיקר בין משפחות.
מאנשים שלאחרים הם טובים, מתוקים מדבש ונופת צופים. [בצורה אמיתית, לא משחק].
ולקרובים שלהם הם מתעמרים.
יש לזה כמה סיבות. והעיקרית שבהן נראה לי שמראש הם 'מסמנים' מישהו כאדם פחות ערך או טרדן.
למשל, במקרה של גיסות, מצוי מאוד שבאה גיסה חדשה למשפחה, ולפי השבוע הראשון או השבת הראשונה, כבר 'בונים עליה רקע', ומאז היא 'לא יכולה להשתחרר מזה', כי לעקור את ההתחלה קשה מאוד.
העקירה היא רק במקרה שאותה גיסה תעשה דברים קיצוניים לכאן או לכאן, שאז יתחילו לחשוב בצורה אחרת. וכמו חלק מהעצות החכמות שהובאו כאן. אבל זה דורש זהירות והתייעצות פרטנית.
אבל אם נביט אל עצמנו, גם אנחנו בעוה"ר לוקים בדברים כגון אלו.
כשפלוני 'ידוע במשפחה' כבעל תכונה מסויימת שלילית, כל מה שהוא יעשה יתפרש בצורה שלילית. כי כבר מאבדים את אובייקטיביות לגביו.
או למשל מי שמתלונן הרבה, כבר אין התייחסות לתלונות שלו אפילו כשהן מוצדקות.
ומי שמתלונן על קיפוח, הוא בכלל טרחן וטרדן ומציק, ולא רק שלא שומעים לו, אלא מראש סותמים לו את הפה.

כדאי לקחת מהסיפור הזה [כל אותם שלא קשורים אליו ישירות] את התובנה הזאת.
לנסות לראות אצלנו את התופעה הזאת, לנסות להלחם בה. תופתעו כמה שזה קשה.

הוי, יצאו לי כבר דברי מוסר..
לא נורא, בזמן הזה מותר קצת.
הדברים שלך מדהימים,
אפשר להוסיף משהו קטן

שימו לב לדברים לפעמים אנחנו עם פעולות קטנות שמתעקשים להבית מהבית של ההורים
ולא מוכנים לשמוע שגם להם יש מקורות ודברים יפים

הצד השני לא מסוגל להכיל את הגיסה הזו,
לא מצדיק אבל צריך עבודת המידות אמיתי שיהיה כוח וסבלנות להכיל מישהי שלא מכילה אותנו.
 

ד. פריד

משתמש מקצוען
למדנו מהסיפור הזה שכדאי מאוד פשוט לכתוב.
לכתוב על הקושי, לתאר את הבעיה, לשטוח את המצוקה.
כי הכתיבה משחררת ומכניסה לפרופורציות.
אחת הסכנות הגדולות של הרגש היא שהוא 'עוטף' אותך, מכף רגל ועד ראש, מהבוקר עד הערב, ומסוף העולם ועד סופו.
הוא לוקח איזו בעיה עם גודל מסוים, ומנפח אותה כל כך עד שלכל מקום שהולכים לא רואים שום דבר חוץ ממנה.
כשכותבים את זה על דף, פתאום כל הרוח יוצאת מהבלון. הדמיון הופך למשהו ממשי, מוחשי, וניתן למדידה וגבול. בעיקר גבול.
וכשכותבים ליד זה את הדברים הטובים שיש לנו, הבלון נראה ממש חסר משמעות.
לכל אדם יש המון דברים טובים. אם רק יתבונן:
בריאות, ילדים טובים, בעל תומך, בן/בת זוג נורמלי/ת [שזה המון המון בדור הזה, למי שמכיר], חיים סדירים מחוץ לבית חולים [כנ"ל], אושר ושמחה מידי פעם.
הנטיה הטבעית [של היצר הרע המתכסה בלבוש הרגש] היא להתמקד באחוזים בודדים שלא הולכים טוב. ולנסות לשנות אותם בכל הכח. בדרך כלל דברים שאינם ניתנים לשינוי מהיר אלא בתהליך מתמשך.
האדם נופל לזרועות היאוש, ומקיים דברי המן 'וכל זה איננו שווה לי'..
אז לכתוב. ולהכנס לפרופורציה, ולהודות.
האדמו"ר מספינצ'א הי"ד באמת כותב מעין זה באחד מספריו. (כמדומני חובת התלמידים, אבל ראיתי את זה לפני למעלה מעשור, כך שאיני בטוח בקשר לספר הספציפי, אבל זה ודאי באחד מספריו) שבכדי לעזור לנקז רגשות שליליים כדאי לכתוב אותם, ולקרוא את זה כל יום, ועם הזמן כבר מרגישים שזה הרבה פחות נורא.
הוא מדגיש לשמור על החומר הכתוב טוב, ולהשמיד אותו אחרי שהוא הביא כבר את התועלת הרצויה כדי שלא ייצא מזה לשון הרע.
 

מטרנה

משתמש רשום
איך להתמודד עם פגיעה אחות מאחות שהאחות לא יודעת לבקש סליחה ומעולם לא ביקשה כזה אשמתה?
שלום יקרה!
אני עברתי פגיעה קשה מאוד מאחות,
ודבר ראשון נכנסתי לעמדת רחמים עליה ולא כעס חלילה, וזה עזר לי להירגע,
וכן בכיתי והוצאתי את הכאב ,ובנוסף פשוט דיברתי איתה,
פתוח ואמיתי עד שהגענו להבנה הדדית,
ה' יעזור ויהיה לך חיים טובים ורגועים טובים ויפים,
הרבה הצלחה
 

שושי בורד

משתמש פעיל
השיטה הזאת מאוד עוזרת!!!!!!!!!
אבל לטווח קצר..אני מרחמת ואז נהיה לי שמח ושוב הפגיעה עולה
להאמין בכל ליבך שהיא נשלחה אלייך ישר מהקב"ה וזה עת רצון כי הקב"ה שלח אלייך שליחה לצער אותך ובלעדיו היא לא הייתה פוגעת!!
ה' קרוב אלייך עכשיו כי הוא שלח לך אישית מישהי לצער אותך
תתחזקי
אנחנו איתך
נכון מאד, השיטה הזו עוזרת אבל לטווח קצר.
והוא הדין גם לגבי השיטה שהוצגה, להאמין בכל ליבך שהיא נשלחה ישר מהקב"ה וכו', כי אם היא היתה במקום שאמונה כזו היתה מועילה לה, לא היתה פונה הנה.
מתוארת כאן פגיעה ממשוכת מאחות, מה שאומר שזוהי פגיעה של שנים, שהחלה מנהסתם כבר בילדות, ממילא כל פגיעה מעלה אסוציאטיבית את האחות בתת מודע כדמות כוחנית בהרבה ממה שהיא בשטח, ונחווית גם הרבה מעבר למה שהיא במציאות. כמו בכל פגיעה ממושכת יש צורך בטיפול שורשי.

אם את מוצאת עצמך מרוקנת/מדוכדכת/עצובה, אם אחרי שיחה אתה את חשה טיפשה נניח, לכי לטיפול שיעצים אותך מולה, יחזיר את הפגיעה לפרופורציה וגם ירפא את הילדה שבך שנפגעה כבר מאז היית ילדה. יתכן שתרגישי צורך להתרחק ממנה לתקופה, מה שאת לא מסוגלת לעשות כרגע.

כשהפינה הזו מול אחותך תבריא, כבר תשתמשי בעצמך בכוחות שאינם לרשותך כרגע: אמונה, בטחון עצמי, פרופורציה וכו'. יש לך את כל הכלים שקיבלת במהלך חייך, את יודעת הכל, אבל הרקמה הפגועה לא מסוגלת להשתמש בעושר הפנימי הרב שקיים בך ללא ספק.
 

שושי בורד

משתמש פעיל
קצת קיצוני.
בצד אחד יש "אטרף רגשי" - רגשות משתוללים בלי שליטה, וזה מקום שלא טוב להיות בו מעבר לזמן קצר, אבל בין להיות במיטה כל היום ולאכול שוקולד לבין "לשים קאט" ולהחליט שזה נגמר, יש מנעד רחב ואפור שטוב מאד להימצא בו.

כלומר, אדם שאיתרע מזלו להיות במגע קרוב עם בעל הפרעת אישיות/תקשורת זו או אחרת (נרקסיסטים, מיניפולטייבים, סוציופטים וכדו') אין לו ברירה אלא לשים קאט ולנעול את הרגש. זה מנגנון הגנה בסיסי כדי שלא להישרט.
אבל צריך להבין שלנעילה הזאת, לניתוק הזה יש מחיר גבוה.

וכל מיני רעיונות כמו: זה שלה, ו-זה רצון השם, זה נשמע מאד יהודי (וזה באמת יהודי), אבל הקב"ה גם לא רוצה שנהיה רובוטים מתוכנתים חסרי רגש, מין סוכני ק.ג.ב פני פוקר.
הרעיונות האלו טובים אחרי שחשנו את הרגש, ועוקצו התעמעם, אז אפשר לנקות את הלב לגמרי.
אבל לא כתחליף לרגשות.
מצטרפת לדברייך.העבודה עם שכל קיצוני עלולה להגיע לאטימות ולאכזריות. את המנהיגים בעמ"י ה' בחר בזכות רחמנות רגישות ואכפתיות הרבה מעל הסטנדרט, ולא בגלל קור רוח!!!
ההגיון מיועד לשימוש הטכני והשוטף. בכל מה שקשןר לפיזי ההגיון הקר מעולה, אבל בנוגע לבני אדם השכל, גם אם הוא נראה מאד הגיוני, הרי שהוא אישי, תלוי מקום זמן וחינוך, ורק רגשות שמבוססים על מה שכל אחד מאיתנו חווה, מאפשרים לנו לחוש את השני, לגלות אמפתיה ולהבין את האחר... אחר כך יבוא ההגיון ממילא ויקלקל, מסיבות של חוסר זמן/כסף/אחר. יאסור בגלל חינוך/הלכה/נורמות.
אל נא נטעה לקבור את הרגש , כי הוא ורק הוא נותן לחיים את הצבע המרקם הריח והאהבה, ובלעדיו החיים מתייבשים.
 

ת'כלס

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הפקות ואירועים
איך להתמודד עם פגיעה אחות מאחות שהאחות לא יודעת לבקש סליחה ומעולם לא ביקשה כזה אשמתה?
מאוד מאוד קשה
בפרט אם זה משהו שפוגשים הרבה מטבע הדברים.
אם היא ממש לא טיפוס שמודה בטעויות
זה לא נכון רק לאמר: זה שלה, יש לה בעיה
מכיון שאם מדובר בפגעה ארוכת טווח ושמגיעה מהילדות- משהו בבסיס שלך חלש ופגיע הרבה יותר
והקושי לאסוף את עצמך ולאמר זה שלה - הוא גדול מנשוא

הפתרון לדעתי זה ללכת לטיפול ארוך ומחזק ובמקביל להמנע כמה שיותר מקרבה
 

מישהי כמוני

משתמש רשום
זאת אחותך?
לשנוא? אחות? גם אם היא פוגעת, תעבדי על עצמך
במקום שהכי קשה לנו (במקרה פה זה אחותך, קשה לך להתגבר לסלוח לה למרות שהיא נורא פגעה בך) שמה הקב"ה מנסה אותנו, הוא רוצה לראות אם באמת תעמדי בניסיון שהוא שלח לך
לא הבנתי את המשפט הזה אם תוכלי להסביר

ככל שאני אסלח לה ואבקש ממנה סליחה ככה בפעם הבאה שתהיה מבריה אני אשנה אותה יותר
לעולם אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו ועד כמה שנראה לך שזה פשוט לאחרים זה לא כ"כ
וחוץ מזה לא נראה לי שזה המקום להטפות מוסר במיוחד לא אחרי שאותו אדם מבקש עזרה בנושא
ובנוגע להתגברות על הפגיעה ישנה דרך שאומרים עליה "ארוכה שהיא קצרה" הרעיון הוא פשוט להרגיש את הפגיעה בלי קשר אם הרגש נכון או לא וכמו כל רגש שמממשים אותו והוא נגמר כך גם בזה כמו בפוביות שפשוט צריך לחוות אותם עד שזה עובר כי רגש הוא רגש ואי אפשר להסביר לרגש דרך השכל צריך פשוט לדבר עם הרגש ברגש ורק אחר כך להטמיע איזה מסר שרוצים בשכל
כמו שאוכלים שוקולד ויש רגש הנאה מהטעם אבל אם תאכלי כמה חבילות ביום זה כבר לא יהיה כיף כך זה בכל רגש שהוא פשוט להכיל אותו ולא לברוח ממנו, זה קשה בהתחלה אבל שווה וזה עובד !!! מניסיון של הרבה שנים
 

מישהי כמוני

משתמש רשום
מישהי התעצבנה עלי שאני עובדת לפי השכל וזה נכון
אם ניתן לרגש לנהל את החיים לא נצליח לנהל אותם נכון ומושכל
כן ניתן מקום לרגש וצריך לתת לו מקום של 49% בתוכנו
ולעומת זאת השכל חשוב יותר, הוא עוזר לנו להיות מפוקסות אבל עם מקום לרגש.
חשבו אם ניפגע מכל מישהו שינסה לפגוע בנו, נהיה כל היום שבורות במיטה וקשה והכל קשה ורק לבכות
אז פה נכון שצריך לתת מקום לרגש, מבחינה רגשית כל היום לבכות זה מטלטל
מטלטל מאוד
אז את לפני שאת נפגעת כן, תעבדי על עצמך! ולא, אני לא אתיאש ואכתוב לך דברי אמונה כי תביני שהרגש לפעמים דופק אותנו, כן, תני מקום לכאב אבל תנסי לצמוח ממנו! אל תיכנסי לעצבות ודיכאון
הפגיעה היא שלה, ואת לא יכולה לשנות אותה!
זה לא משנה מאיזה גיל היא פוגעת בך, זה הניסיון שלך עכשיו והקב"ה בתוכו
תנסי להתרחק ממנה, לעשות שיחה עם ההורים, עם היועצת, עם חברה שאת סומכת
והאייבישטר יהיה בעזרך
בהצלחה
כבר כתבתי על זה שעם רגש צריך לעבוד עם רגש, לעבוד עם שכל זה פשוט לא אותה שפה
ואני לא חושבת שאם נלך עם הרגש יד ביד זה ישבש את החיים בסוף זה מחשל והרבה יותר קל אח"כ להתמודד עם כל רגש שהוא
 

מישהי כמוני

משתמש רשום
דיברתי איתן בכמה מילים , הן מעבירות לא ממש מענין אותן
עכשיו קבלתי מהגיסה הגדולה - וגם הקלפטה הראשית - מייל לשלוח תמונות של הילדים להכנת מתנה לסבתא
מתחשק לי להחזיר לה תשובה, היי למה שלחת אלי?? ממתי אני במשפחה?? לא יהיה לכם סתם פדיחות שהילדים המוזנחים שלי יופיעו במצגת??
מה אומרות? חכם? מידי מתבכין?
מתבכיין
 

רותי.

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
D I G I T A L
העצה היא פשוט לחשוב הרבה בקטע של רחמים, כאילו אני מתכוונת להכניס רחמים בליבך על האחות הזאת שפגעה איזו מסכנה היא שככה היא מתנהגת, היא ממש מסכנה כי בטח ככה היא מתנהגת גם עם חברותיה, וגם אם לא, אבל לפחות בזה עצמו שהיא פגעה ולא יודעת לבקש סליחה, היא ממש מ-ס-כ-נ-ה. ואז על ידי הרחמים שאת מרחמת עליה, תוכלי להמשיך ולהתקדם הלאה יותר בקלילות
לפי דעתי זה לא פתרון אלא בין לברוח מהמציאות המכאיבה (כי היא מסכנה אבל זה לא פותר באמת) לבין השבת מלחמה - אם כי לא בצורה ברוטאלית ושאני ארגיש טוב עם עצמי שאני לא מחזירה אבל הקיטלוג הזה והמבט הזה הוא זלזול וכמו החזרת תגובה בפועל לדעתי שהרי בשטח אי אפשר להתעלם מלהתייחס לאדם כמו שחושבים עליו.
 

avital690

משתמש צעיר
לפי דעתי זה לא פתרון אלא בין לברוח מהמציאות המכאיבה (כי היא מסכנה אבל זה לא פותר באמת) לבין השבת מלחמה - אם כי לא בצורה ברוטאלית ושאני ארגיש טוב עם עצמי שאני לא מחזירה אבל הקיטלוג הזה והמבט הזה הוא זלזול וכמו החזרת תגובה בפועל לדעתי שהרי בשטח אי אפשר להתעלם מלהתייחס לאדם כמו שחושבים עליו.
אבל זו הברירת מחדל, אנחנו מתייחסות כאן הרי למקרה שהוא בודאי לא לכתחילה, מלכתחילה צריכה שתהיה אהבה ביניהם, אבל לאחר שכבר אירע כזה מקרה, אין פתרון אחר שאני מכירה, וגם את לא העלית כאן איזה שהוא פיתרון
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה