איך להיות אמא יותר אוהבת?

[124578]

אויש אף אחת כאן לא הבינה את מה שהרב יעקובזון אמר.
הפוך בדיוק-
א"א להיות אמא טובה רגועה סבלנית ואוהבת במשך יום שלם נקודה.
ולכן אם ניקח את הדוגמא של הבוקר:
אפשר להעיר את הילדים, לכעוס עליהם על מה שעשו לא בסדר, לריב איתם שכבר יקומו וכבר מאוחר, להעניש ילד שעשה מעשה חמור. אבל בסוף, 5 דקות לפני שיורדים להסעה/ למעון/ לבית הספר, לשבת כולם סביב שולחן, לאכול עוגיה (בריאה! ) ולספר בדיחות או להחמיא ולצחוק יחד על משהו לא קשור לבוקר הזה. ככה שהילדים ייצאו מהבית בתחושה נעימה, וזה גורם להם לתפקוד והרגשה טובים יותר במשך היום. (ברור שזה דורש תכנון מוקדם אבל זה משתלם).
כנ"ל בצהרים- ילד שנכנס הביתה לא פר לקבל אותו בביקורת או הערה או כעס. לכן זה משהו שצריך שיהיה במודעות- ילד שחוזר הביתה מתקבל בחיוך, נשיקה והתענינות קצרה ומינימלית (לפחות) ואחרי זה אפשר להתחיל עם סגירת החשבונות (כמובן לא מומלץ-כן? אבל מה שלא קורה שיקרה אחרי היחס האוהד הזה). ובלילה כנ"ל- לאחר מלחמות הכריות הקפיצות והעצבים- לגשת לילד- להגיד לו מילה חמה ואוהבת, נשיקה, אפשר גם קריאת שמע ולשיר לו המלאך הגואל.
(אצלינו יש שיר קבוע בסוף ההשכבה: "לילה טוב שינה מתוקה, חלומות נעימים. לילה טוב ל-X המתוקה- אנחנו אותך אוהבים". ל-י-ל-ה טוב..! ואז לפעמים היא אומרת עם עיניים חצי עצומות וחיוך- כולם אוהבים אותי- סבתא אוהבת אותי אבא אוהב אותי וכו' (ילדה קטנה)...)
ההבדל בין ילד שנרדם מתוך הרגשה שכועסים עליו לבין ילד שנרדם בתחושה נעימה ושהוא אהוב, זה עצום!
והנקודה היא שזה לא דברים ארוכים או בלתי אפשריים. זאת בכל אופן ההבנה שלי לגבי הדברים.

בדיוק!! התחלתי לכתוב תגובה שמסבירה את הדברים של הרב יעקובזון. ופתאום ראיתי את מה שכתבת. מדוייק!!!

 

[פלא]

זה מזה לא הולך עם הגדולים ....

אפילו שהם לא מראים הם מאוד מחכים לזה

 

[פלא]

יש המלצה מפורסמת של הרב יעקובזון, לעשות כאילו את מנקה את החליפה מהאבק.
בקול הלשון יש 3 שיעורים של הרב יעקובזון על חום ואהבה מאוד מומלץ!
שמתי קישור http://www.kolhalashon.com/New/Shiu...t|HinuchYeladim|R0032&Order=New2Old&PageNum=5

הם כל כך צריכים את זה רק זה לא נעים להם

 

[רותי12]

אפילו שהם לא מראים הם מאוד מחכים לזה

לא בטוחה ....לפעמים הם נרתעים

 

[פלא]

לא בטוחה ....לפעמים הם נרתעים

נכון, אבל נשים לב לחיוך בזווית הפה

 

[ינשופי]

לגבי נשיקות וחיבוקים- אכן בגל צעיר זה יותר "הולך", בגיל גדול יותר- זה תלוי בילד, ועדיף לזרום אותו, יש אחד שלא יתנגד לחיבוק עדין (או חיבוק "בכאילו" מלמעלה אך בלי לנגוע ממש, זה מה שאני עושה לפעמים עם הגדול שנרתע מחיבוק ממש)
אבל, בבקשה, בלי נקיפות מצפון! אני זוכרת שלאחד מילדי היה חבר שהיה מבקר אצלנו לעיתים, וכל פעם שהאם באה לקחתו, היא הייתה "מתנפלת" עליו בנשיקות וחיבוקים (אחרי פרידה של כשעה וחצי, כן?), לי היו ממש נקיפות מצפון- למה אני לא מרגישה כזה צורך לחבק את ולנשק את הילד אחרי זמן קצר שלא ראיתי אותו? הרגשתי ממש רע עם הענין.
לאחר זמן מה אותה אם התגרשה וויתרה על הילדים לטובת הבעל תמורת כסף... כיום אין להם כמעט קשר...
אז, נא לקחת הכל בפרופורציות!!!

 

[פלא]

לגבי נשיקות וחיבוקים- אכן בגל צעיר זה יותר "הולך", בגיל גדול יותר- זה תלוי בילד, ועדיף לזרום אותו, יש אחד שלא יתנגד לחיבוק עדין (או חיבוק "בכאילו" מלמעלה אך בלי לנגוע ממש, זה מה שאני עושה לפעמים עם הגדול שנרתע מחיבוק ממש)
אבל, בבקשה, בלי נקיפות מצפון! אני זוכרת שלאחד מילדי היה חבר שהיה מבקר אצלנו לעיתים, וכל פעם שהאם באה לקחתו, היא הייתה "מתנפלת" עליו בנשיקות וחיבוקים (אחרי פרידה של כשעה וחצי, כן?), לי היו ממש נקיפות מצפון- למה אני לא מרגישה כזה צורך לחבק את ולנשק את הילד אחרי זמן קצר שלא ראיתי אותו? הרגשתי ממש רע עם הענין.
לאחר זמן מה אותה אם התגרשה וויתרה על הילדים לטובת הבעל תמורת כסף... כיום אין להם כמעט קשר...
אז, נא לקחת הכל בפרופורציות!!!

כשזה קיצוני זה מראה על בעיה

 

[פדואלה]

לא בטוחה ....לפעמים הם נרתעים

נכון, אז ניתן לומר להם בפה, מה שהיית רוצה לעשות להם בפה או ביד...
{"רק תדע-שהגיעה לך כעת נשיקה רותחת...רק תדע"
"בא לי לחבק אותך כעת, את מרשה לי ילדה טובה?"}

לפעמים אני אומרת שאני אוהבת משהו אצל הילד, ולא אותו ממש ואז פחות אכפת לו לשמוע:
{"אני אוהבת איך שאתה נראה כעת, מטופח וחמוד"
"כל פעם שאתה פה, זה עושה לרצות לחבק אותך"
"אני פשוט אוהבת את הסדר שלך בחדר, משהו כזה אחר וייחודי, שווה אחד"}

ובכלל- יש דבר שאם מקפידים עליו, זה מאוד עוזר לאהוב בגלוי(יכול להיות שכבר אמרו אתזה כאן באשכול)
אהבה צריך לתת מתוך: 1.חירות 2.בגבולות 3.להקדים ולתת.
תחשבו עלזה לעומק ותראו שזה נכון.

 

[אפרת דר]

אני חושבת שילד שחוזר מהישיבה אחרי 10:00, עייף ויגע, ומוצא על שולחן צלחת עם כמה חתיכות עוגה / שני שנילים/ לחמניה תוצרת בית .ואת אומרת לו או משאירה פתק:" אפיתי היום אז שמרתי בשבילך", או "טיגנתי שניצלים למחר, וזכרתי שאתה אוהב, אז שמרתי לך שניים" .
ילד כזה יודע שאמא אוהבת אותו, חושבת עליו, והוא חשוב לה. (בלי קשר לחיבוקים ונישוקים)

 

[מללי]

שיר חמוד שמתאים לנושא (כמובן לא אני כתבתי)
יש חנות לאמא
לעולם אינה סגורה
צעצועים אין בה
אפילו לא סוכריה.
זו חנות נשיקות
וגם של חיבוקים
הפתוחה תמיד ביום חול בשבת ובחגים.
אפשר ליקנות בליטר
אפשר גם ביותר
אפשר בקילוגרם
העיקר מה שיותר!
ואמא מחלקת ח-י-נ-ם
לילדיה ביום אחד 20, ולמחרת אפילו מאה
לפעמים מבקשת: עודף, היא רוצה!
ואז היא מקבלת חיבוק ואהבה!

 

[מרשמלו]

וואו, איזה אשכול מענין וחשוב!!!
בהצלחה לכולן!
כל אחת עם אתגריה הקטנים והגדולים.

 

[אמא שואלת]

ואו אני רואה שיש המון תגובות חדשות שלא הספקתי לקרוא
אעבור ע"כ בע"ה בהקדם
תודה לכל אחת מכן באופן אישי , אין לכן מושג כמה זה מחזק ומועיל.

ובבקשה מכולן , תחשבו עוד שנייה לפני שאתם מפרסמות תגובה אם היא ראויה במאה אחוז ,
להכתב בפורום הזה , כשיש בו נשים וגברים יחד , כדי שלא ימחקו שוב את האשכול.
גם מהתגובות כאן אני רואה עד כמה זה חשוב
(ואני לא מאמינה שאני חשבתי שאני אמא כל כך הזויה ונדירה ולא טובה שאין עוד אמהות חסרות אהבה שכמוני)

 

[רותי12]

אני חושבת שילד שחוזר מהישיבה אחרי 10:00, עייף ויגע, ומוצא על שולחן צלחת עם כמה חתיכות עוגה / שני שנילים/ לחמניה תוצרת בית .ואת אומרת לו או משאירה פתק:" אפיתי היום אז שמרתי בשבילך", או "טיגנתי שניצלים למחר, וזכרתי שאתה אוהב, אז שמרתי לך שניים" .
ילד כזה יודע שאמא אוהבת אותו, חושבת עליו, והוא חשוב לה. (בלי קשר לחיבוקים ונישוקים)

כמה חתיכות עוגה? אמממ...
קצת בעיה להשאיר להם עוד עוגות כשבישיבה אכלו בורקס מלא מרגרינה
אני מקפידה לא להשאיר/ לשלוח עוגות( עד כמה שזה נשמע) כי אני יודעת שטובת הבנים שלי לאכול בריא .
לכן אני משאירה להם סירים עם אוכל מבושל וטעים.

 

[אפרת דר]

כמה חתיכות עוגה? אמממ...
קצת בעיה להשאיר להם עוד עוגות כשבישיבה אכלו בורקס מלא מרגרינה
אני מקפידה לא להשאיר/ לשלוח עוגות( עד כמה שזה נשמע) כי אני יודעת שטובת הבנים שלי לאכול בריא .
לכן אני משאירה להם סירים עם אוכל מבושל וטעים.

את צודקת....
אצלי עוגה זה נטול מרגרינה ומועט סוכר, ולחמניות זה מקמח כוסמין מלא,
אבל לא משנה, העיקרון ברור.
(למזלי, בישיבה של הבן שלי - אוכל מאד בריא, סלט ירקות בכל ארוחה, גבינות, קוטג' .ארבע פעמים בשבוע בשרי,
כמעט ואין סויה וכו)

 

[מירי סלומון]

לעולם לא אמכור אותך גם אם אני אומרת את זה מרוב עצבים.
נתתי לה נשיקה, היא דמעה כמה דמעונות, ונרדמה רגועה.

אני חושבת שהניסיון של הדור היום הוא משפחות ברוכות ועומס לא נורמלי.
את מתארת סדר יום עמוס, עם ילדים מאתגרים, ודורשת מעצמך להיות סופרוומנית.
לא יודעת איך הייתי עומדת בזה.

מה שאני הייתי עושה, זה יושבת עם עצמי ואומרת לי:
הכי חשוב זו האווירה בבית, והפרנסה היא גם כלי לגרום לכך.
לכן כל השאר פחות חשובים.
זה אומר שאעשה הכל להוריד מעליי את העומס ולהשאיר בעיקר את שני הדברים: פרנסה והילדים.
וכל דבר אשקול בפלס הזה:
יש ארוע משפחתי שיגרום לי אחכ עצבים על הילדים? לא הולכים אליו.
הבית מבולגן? או להשאיר אותו כך, או להביא עוזרת.
אם נישאר בבית זה יגרום לי להתפרץ עליהם?
נצא לגינה/ לקניות למשםחקיה.

.

וגם אני דמעתי עכשיו....
כל הכבוד שידעת להסביר לה ולהגדיר את הקושי
הם גם יכולים להבין שאחרי הכל כולנו בני אדם
ולפעמים גם לאמא קשה
לדבר ולהסביר הכי קל לכולם!!

 

[שלולית]

מי אמר שחייבים לנשק?

לילד קטן נדבר בקול רך ומתנגן, אם נדבר כך גם לילד גדול, מה הוא ירגיש?

אני חושבת שאין שום חיוב להביע את האהבה דווקא דרך נשיקה כשמדובר בילד גדול שכבר אמון על דיסטנס טבעי.
להפך. ילד גדול יתחבר יותר למילים טובות והבעת אמון מאשר חדירה למרחב האישי שלו דרך מגע.
(בלי קשר- שונאת את הנשים הכבודות שחושבות שחייבים לגעת כדי להביע תחושות ותמיד בחתונות את נגעלת לפגוש אותן).

הרבה מתבגרים זקוקים למגע של אהבה.
חיבוק הוא פחות טבעי, כשהילד שלך בן 17 וגבוה ממך, אבל נשיקה בהחלט יכולה להיות.
כמובן, שאם האמא לא מרגישה נוח, גם הילד כנראה יחוש בהתאם.
אבל ברמה העקרונית, זה רצוי, וגם מצוי...
לי נראה שאמא שמתקשה לנשק ילד שלה, יכולה לחפש מה גורם לה לזה, ואולי להשתחרר.
לפעמים הצורך הזה הוא חיוני. למרות שנדיר שמתבגר יראה את זה.

 

[גלבוע]

עם בנים גדולים, אפשר לתת 'כיף' כשנפגשים.
ולמי שהתרגלה לתת לילד בעל יום חיבוקונשיקה, זה ממשיך טבעי כשכגדלים,
אבל פתאום להתחיל בגיל 17 אחרי שהנשיקה הקודמת ניתנה לו בגיל חמש - טבעי שזה מרגיש לא טבעי....

 

[תזרים]

אפשר לנשק למשל לפני שהוא יוצא לישיבה לשבת. תוסיפי על זה ברכות וכו'...
זה כאילו פרידה רשמית אבל עדיין הוא מקבל פה את האהבה שלך (אם זה בא ממך באמת אז זה לא מרגיש סתם נימוס)
ובאמת אם הילד כל הזמן במחשבה שלך - לשמור לו מה שהוא אוהב, להתפלל על מה שהוא צריך, לקנות לו מה שחסר לו וכו' - אז הוא מרגיש שאת אוהבת.
(שמעתי פעם שלומר יותר מידי פעמים - אני אוהבת אותך - אם זה לא בא מבפנים וזה חוזר יותר מידי - יכול להרגיש לו כאילו את לא בטוחה בזה... מתישהוא זה צריך כבר להיות אמיתי..)

ומכיוון אחר - שמעתי אתמול שיחה מעניינת מהגב' פנינה טולדנו בנושא כיבוד הורים. בין השאר היא דברה גם על הקשר הזה של הבעת אהבה לילדים,
והיא הזכירה את אבא של גלעד שליט - 6 שנים הוא הפך בשבילו את העולם, לא ישן ולא אכל נורמלי, שיא האהבה של אבא לבן. וברגע הפגישה - הכינו לו צוות שלם של פסיכולוגים ורופאים כי פחדו שהוא לא יעמוד בזה... ואיך הוא קיבל אותו? נתן לו "כיף" חברי על הכתף! וזהו!! ולא כי זה היה מתוקשר - כששאלו אותו אח"כ הוא לא הבין מה רוצים ממנו... ככה הוא מביע את האהבה שלו...
ודוגמה נוספת - היא סיפרה על אמא שהבת שלה סיפרה לה - שחברה שלה כל יום מביאה סנדביץ מושקע עם פתקים וכו', ותמיד היא קינאה בה.. עד שיום אחד קרה מקרה כלשהו בכיתה והיא שאלה את החברה - מה אמא שלך אמרה על זה? החברה היתה בהלם: מה הקשר של אמא שלי לעניין? מה זה מעניין אותה? והבת המדוברת - ששיתפה את אמא שלה בכל מה שקורה איתה, הבינה - וגם אמרה את זה לאמא שלה - שלכל אמא יש את הדרך שלה להביע את אהבתה ואת הקשר שלה לילדיה..
בכלל - לפנינה טולדנו ברור שאמא אוהבת את ילדיה, רק כשכדי שהיא תוכל להשפיע את האהבה הזאת לילדים - צריך להיות שיפוע - יחס של כבוד להורים (לא מרחק! כבוד - לפי הלכות כיבוד הורים) - ואז יש מסלול לאהבה לרדת אל הילדים
המון ס"ד!

 

[תזרים]

עוד משהו - שקיבלתי במייל לפני כמה ימים ואני לא זוכרת בשם מי (לא שמרתי) -
תוסיפי חיוך לכל פעולה / שיחה עם הילד, כמה שיותר. בתחילה אפילו מאולץ
זה עושה המון!!!

 

[תיקתוק]

...