איך כותבים סיפור בהמשכים?

סופרת

משתמש צעיר
איך הן מצליחות לסחוב אותו עד קצה הנשימה ל - 70-80 פרקים? מעולם לא הצלחתי להבין.

את כללי הסיפור הקצר יודעת כל ילדה בת 12 שעברה קורס :)מקיף, מקצועי ומאסיבי:) אצל מדריכת הכתיבה השכונתית.
הי, איני מזלזלת, אני בהחלט מעודדת הורים לפתח את כישורי ילדיהם מגיל אפס.

אז אוקיי, כמו בסיפור קצר, אנחנו זקוקים לעלילה טובה על רקע מעניין, לדמויות מגוונות, לסגנון כתיבה מפתיע, שונה.
בשלב מסוים בסיפור, כאשר מגיע נקודת מפנה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה אנשים מצפים; ללמוד מהציפיות שלהם, ולפנות בדיוק לכיוון ההפוך!

ואם כבר שוחחנו על צפוי ולא צפוי:
כנערה אהבתי לקרוא ספרי בלשים. היו סופר וסופרת מסוימים שאת ספריהם קראתי (איני יודעת אם בפורום כאן מקובל לנקוב בשמות של סופרים חיצוניים. אם אפשרי -אמחיש זאת בשמותיהם).

היה ביניהם הבדל מעניין מאד. הסופר היה תמיד מתוחכם יותר, מעמיק יותר. ארך לי זמן רב להבין את הראש שלו כדי לקלוט לאן הוא מוביל, ואחר כך גם ידעתי באמצע הספר מי יהיה ה"איש הרע"
אוח, היו שם המוני אנשים רעים.:mad:

אצל הסופרת, לעומת זאת, תמיד ידעתי מהרגע הראשון מי האיש הטוב ומי הרע.

ואני שואלת את עצמי – איך בסיפור בהמשכים הם תמיד, הסופרים/ות החרדים/ות דווקא (מי מחפש היום בלשים? די בילדים הבולשים אחריי ללא הרף) – מצליחות להפתיע כל כך, לגרום לנו לקרוא מדי שבוע פרק אחר פרק, להמתין בקוצר רוח?

מהם הכללים לכתיבת סיפור בהמשכים, שגם יגרום לקורא לזכור בפרק 40 את הפרק הראשון?

גם מי שאינה עוסקת בפועל בכתיבת סיפורים - בהחלט עשויה לשים לב למרכיבי הסיפור, ואולי אף היא יכולה לנסות את כוחה ולענות.
 

אילנית

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
לסופרת, ברוכה הבאה לפורום!

כתיבת סיפור בהמשכים היא מסע ארוך, מייגע, שלעיתים לא יודעים מה הוא טומן בחובו, אולם מרתק מאין כמוהו.
סיפור בהמשכים כולל אלמנטים רבים ועבודה מקדימה של הסופר בעצמו.
קודם כל - הדמויות. הסופר "לומד" את דמויות הסיפור - עד לפרט הקטן ביותר. הוא מכיר את האופי של הדמויות ויודע איך הן תגבנה במהלך הסיפור.

שנית - התהליך. כל סיפור הוא למעשה התרחשות של תהליכים. פעמים זהו רק תהליך אחד ארול ומתמשך, ופעמים אלו הם מספר תהליכים הקשורים זה בזה עד לסוף המקשר בינהם.
סופר טוב מכיר היטב את התהליכים עליהם הוא רוצה לדבר. מכיר את הדמויות ומקדיש לכל אחת מהדמויות בסיפורו את התפקיד בו לקחת חלק בהתרחשות.

יצירת מתח ועניין בסיפור - זו אומנות בפני עצמה אשר היא חלק מנשמתו של הסופר. הדמיון המפותח בו ניחנים הסופרים מסייעים להביא את התהליך לידי מתח ועניין, דווקא לא זאת הגדולה. המקצועיות באה לידי ביטוי בהכרה מעמיקה של הסיפור. זה הסוד הגדול!

סיפור טוב הוא גם זה אשר שומר על סגנון כתיבה אחיד, מדויק לאורך כל הסיפור.

אם רוצים לכתוב סיפור בהמשכים חייבים ללמוד איך כותבים אותו אצל סופר בעל נסיון. יש הרבה עבודה מקדימה. ואם הספר מרתק ומעשיר תהיה גם עבודת מחקר על התחום.

בהצלחה!
מקווה שעניתי על כל שאלותייך!
 

mig

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
צילום מקצועי
אחת ההצלחות של הסופרות סופרים החרדיים בתחום הסיפור בהמשכים הוא הקשר עם הקוראים והמשוב שמקבלים כל מהלך הסיפור.
 

אילנית

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
נכתב ע"י mig;246445:
אחת ההצלחות של הסופרות סופרים החרדיים בתחום הסיפור בהמשכים הוא הקשר עם הקוראים והמשוב שמקבלים כל מהלך הסיפור.

או שכן או שלא. גם אם יש קשר עם הקוראים זה עדיין לא אומר שזה מה שגורם לסיפור להיות טוב.
מה גם שהרבה סיפורים מגיעים למערכת מוכנים וסגורים,שלא לדבר על אלו שמודפסים ישירות כספר.

עובדה נכונה שאינה מבדילה בין סופר חילוני או חרדי היא: המשוב. משוב קוראים הוא נדבך חשוב ביותר בתהליך הכתיבה.
 

אלף

משתמש מקצוען
ציטוט מדברי "סופרת":
היה ביניהם הבדל מעניין מאד. הסופר היה תמיד מתוחכם יותר, מעמיק יותר. ארך לי זמן רב להבין את הראש שלו כדי לקלוט לאן הוא מוביל, ואחר כך גם ידעתי באמצע הספר מי יהיה ה"איש הרע"
אוח, היו שם המוני אנשים רעים.:mad:

אצל הסופרת, לעומת זאת, תמיד ידעתי מהרגע הראשון מי האיש הטוב ומי הרע.

ואני שואלת את עצמי – איך בסיפור בהמשכים הם תמיד, הסופרים/ות החרדים/ות דווקא (מי מחפש היום בלשים? די בילדים הבולשים אחריי ללא הרף) – מצליחות להפתיע כל כך, לגרום לנו לקרוא מדי שבוע פרק אחר פרק, להמתין בקוצר רוח?
סוף ציטוט

מהסופרת לאה פריד למדתי שאין דמות רעה. מדהים לראות איך את כלם היא רואה בעין חיובית, החל ממנקה הרחובות ועד האיש המוזר ביותר.ההזדהות שלה עם דמויות הסיפור סוחפת את רגשות הקורא וגורמת לו להזדהות עמוקה עם הספור.
 

סופרת

משתמש צעיר
סיפור קצר יכול להירקם בראש שניות או דקות ספורות.
לעומת זאת, סיפור בהמשכים דורש תכנון מוקפד. העלילה אינה רק הגרף העולה, מגיע לשיאו ויורד.
זהו תהליך שמעמיק בכל דמות, בכל התרחשות. תהליך ארוך שמתפרש על שנה-שנתיים של כתיבה.

איך נעשה התכנון מראש מה יהיה בכל פרק?

ישנם המחברים/ות שכותבים בבת אחת את כל הסיפור, ורק אז מגישים למערכת. ומה עושים אלה שפעם בחודש מגישים קבוצת פרקים, ויותר מכך, מדי ששבוע מגישים את הפרק הנוכחי?
הרי לא יתכן שירשו לעצמם להיתקע לפתע; לגלות שהתעכבו על חלקים חשובים פחות; שהם יסיימו את הסיפור בעוד 900 שנה כי האריכו מדי; שהם בפרק 13 והסיפור בטעות כבר לקראת סיום.
 

אלף

משתמש מקצוען
הדרך שמוכרת לי היא לכתוב תקציר של הספור כולו. התקציר יכלול את העלילה כולה ואת הדמויות וישתרע על שניים שלושה עמודים בערך.
על סמך התקציר נכתב הספור.
לעיתים קרובות הכתיבה המפורטת, הירידה לפרטים והאמפטיה שמגלה הסופר עם הדמויות גורמת להם לקחת את הסופר ואת הסיפור לשבילים חדשים בלתי מתוכננים, לפעמים הסיפור משנה פניו אבל תמיד ניתן לבדוק את התכנית הראשונית ולשוב אל דרך המלך אם מסתבכים, אך זה גם לגיטימי לשנות את הסיום בעקבות הלך מחשבה שהשתנה, צרכים שנוצרו ותובנות שהגיעו אליהם במהלך הכתיבה (ואולי גם בגרות שהבשילה כאשר הספור נכתב במהלך שנים ספורות)
 

תוסס

משתמש פעיל
זה הפרנסה שלהם...
 

סופרת

משתמש צעיר
שושנה חן, כתבת חרדית מ'ידיעות אחרונות', סיפרה לאחרונה לחברתי (סופרת חרדית אף היא) כי היא מכינה כתבה בנושא מעניין. ייתכן שכבר פרסמה אותה, פשוט 'ידיעות' אינו עיתון הבית שלי... :D
היא ראיינה לצורך הכתבה סופרים וסופרות חרדיים.

הכתבה מתמקדת בנושא הסיפורים בהמשכים הפורחים במגזר שלנו. המגזר החילוני איבד לפני זמן ארוך מאד את הסבלנות לקרוא סיפור בהמשכים. הם מוזנים מטלנובלות, מסדרות בטלויזיה שמספקות להם די חומר...

מסתבר שהסיפור בהמשכים הפך כיום למעין סמל, דווקא בציבור שלנו.
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
כתיבת סיפור בהמשכים מצויה כמה רמות מעל כתיבת סיפור קצר.

כדי שהקורא 'יחזיק ראש' ויזכור את מהלך העלילה, רצוי שלא למלא את הסיפור באינסוף דמויות, ולא לתת לעלילה שפע תפניות הסותרות את ציפיותיו של הקורא.
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
וכן, לא לקפוץ מזירת אירועים אחת לאחרת, כל הזמן. (יש סופר או שניים שמצליחים לעשות את זה, אבל למרות שהם עושים את זה טוב, הקוראים מתעצבנים מזה מאד.)
 

אילנית

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
נכתב ע"י סופרת;247106:
שושנה חן, כתבת חרדית מ'ידיעות אחרונות', סיפרה לאחרונה לחברתי (סופרת חרדית אף היא) כי היא מכינה כתבה בנושא מעניין. ייתכן שכבר פרסמה אותה, פשוט 'ידיעות' אינו עיתון הבית שלי... :D
היא ראיינה לצורך הכתבה סופרים וסופרות חרדיים.

הכתבה מתמקדת בנושא הסיפורים בהמשכים הפורחים במגזר שלנו. המגזר החילוני איבד לפני זמן ארוך מאד את הסבלנות לקרוא סיפור בהמשכים. הם מוזנים מטלנובלות, מסדרות בטלויזיה שמספקות להם די חומר...

מסתבר שהסיפור בהמשכים הפך כיום למעין סמל, דווקא בציבור שלנו.

יש לו עוד כמה מאפיינים. אחד מהם הוא נושא העיתונות הכתובה והפרסום. חילוני ממוצע לא קורא עיתון כמו החרדי - במקרה הטוב הוא עובר על הכותרות. ולכן גם רוב הפרסומות במגזר אינו בעיתונות אלא במדיה.
 

אילנית

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
דוווקא קפיצה מאירוע אחד לשני היא לא כל כך גרועה. זה שומר על מתח, מאפשר העברת מסרים, ומעלה את הרמה הספרותית של הסיפור.
 

בסד

משתמש צעיר
ספור טוב בהמשכים הוא ספור שמחבר את הקוראים אליו.
שהקורא מרגיש שהספור נכנס לו לאיזה תא פנימי בלב. במוח. לא רק חווית קריאה אלא חוויה נפשית.
יש שעושים זאת על ידי מתח, יש שעושים זאת על ידי הפתעה, יש שעושים זאת על ידי מה שקוראים היום 'הספור הטיפולי', שהוא מאד באופנה, ויש דרכים נוספות.
תקציר צריך לספור כולו, אך במהלך הכתיבה חלים שינויים ממהתווה המתוכנן, לפי הצורך המתפתח ולפי המשוב.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

השתקפות מרהיבה • אתגר 137

לוח מודעות

למעלה