התייעצות איך אני עוזבת את ירושלים? עשיתם את זה?

[אינטקסט]

אז אם כל הכבוד לכל אחד ואחד מכל קצוות הארץ
יש הבדל גדול במנטליות בין ירושלמי לפריפריונלי..

בהחלט. וכירושלמית, אחר המעבר, אני שמחה שהילדים שלי גדלים במנטליות שונה.
יש הרבה מעלות למנטליות הירושלמית,
אבל יש חסרונות שרואים רק כשבחוץ.

 

[יעית]

חבר'ה, לא רציתי להתערב, אבל הכרחתם אותי,
יש ירושלמים ויש צאלמער, אוקיי?
עכשיו תעברו עוד פעם על האשכול ותראו שכולם חכמים כולם נבונים וכו',
זה שלכלך על השכונות של ירושלים, הוא צאלמער מהקסבה "מאה שערים אונגערישע אייזער וכדו'"
זה שכעס עליו הוא מקסימום ירושלמי,
זה שלא מבין את המעלה של הירושלמים, מכיר רק ירושלמים, וזה שכן מבין מכיר את ה פאשטונקינע צ'אלמערס קאקער'ס,
וכן על זה הדרך,
הבא על החתום צאלמער מזרע משפחת גוטפרב המיוחסים עד בית בלוי (חחחחחחח רק בדיחה כדי שהצאלמערס יראו שאני מבין דבר ושניים)

 

[סטודיו בול]

רוב האנשים שציינת מתקשים לעבור בגלל ההרגל. וגם מסיבות של היצע מקומות עבודה , זמינות לעסקים ומקומות לימוד. אלו סיבות פרוזאיות ולא קשורות לאופי האנשים.

אני לא חושבת כך.
כל מה שרשמת נכון לדעתי ל'סתם' ערים
אבל ערי בירה וערים מאד מאד מרכזיות מבחינת התפיסה של האוכלוסיה אותן כמרכז- יש גם את הקושי לנטוש את ה"לב" ולהישאר מאחור. סוג של לא מעודכן לא in.

 

[shira bira]

אני לא חושבת כך.
כל מה שרשמת נכון לדעתי ל'סתם' ערים
אבל ערי בירה וערים מאד מאד מרכזיות מבחינת התפיסה של האוכלוביה אותן כמרכז- יש גם את הקושי לנטוש את ה"לב" ולהישאר מאחור. סוג של לא מעודכן לא in.

ממש לא סותר את מה שאמרתי

 

[גיפט]

חבל שאין אשכול מקביל על בני ברק....

טוב את בני ברק באמת א"א לעזוב
אני לא כ"כ מבינה את ההיתממות של חלק מהאנשים.
המושגים "צפוני" "דרומי" ואפילו "קסניק" לא הומצאו היום
יש בעיה אמיתית! להתרגל לסגנון חיים שונה! בתכלית! וזה לדעתי הגורם העיקרי לכך שהפריפריה לא מתפתחת דיה וזוגות רבים נחנקים בדירות סלח לי בירושלים ובני ברק.
אני בני ברקית, ואפילו ירושלים איטית ותמימה לי מדי. אז עפולה?
אז ברור שיש סולם עדיפויות בחיים
וברור שצריך לעבור מכל הסיבות הטובות
אבל א"א להתעלם מהבעיה שהיא בעיה מהותית
אתם מעודדים אותה שבפריפריה אנשים נחמדים וטובי לב ואין תחרות וכו'
אם אני אדבר בשם עצמי-זה לא היה מעודד אותי.
מי שגדלה בירושלים וב"ב חיה ומונעת ומאותגרת מתחרות, אם לא זה משעמם...
וכן, תמיד יש את השאלה המנקרת- מה, הילדים שלי יגדלו צפוניים? לא רוצה...
אני יודעת שהרבה יכעסו פה על ההודעה הזו. לא באתי להגיד שזו חשיבה בוגרת, הגיונית ושצריך להיכנע לה ולהישאר בי-ם/ב"ב, באתי להגיד שזו מחשבה שלדעתי מניעה את רוב הזוגות שנשארים להישאר..

ואגב, לפותחת האשכול, העירו פה ואעיר שוב. תוודאו שיש לך עבודה שם, ושלבעלך יש כולל שהוא מתחבר אליו, לפני שאתם בוחרים מקום מגורים.
מכירה כמה זוגות שלאישה לא היה עבודה והם נאלצו לחזור. וכן הרבה פעמים הבעל לא מוצא כולל ברמה שלו, וממה שאני ראיתי זה מגדיל את התסכול ואת תחושת ההתנשאות וחוסר השייכות...
עוד דבר שיכול לעזור, תנסו לסחוב איתכם אח/גיס. זה בלי השוואה!

 

[טעות לעולם חוזרת]

את האשכול הזה הייתי צריך לקרוא לפני חודש, החיים שלי היו פשוטים יותר.

לפני חודש אחי הצעיר חיתן את ביתו, והחליט על דעת עצמו לעשות שבת שבע ברכות לכל האחים והאחיות, וילדיהם,
אנחנו מעל 15 אחים ואחיות, כאשר רובם חיתנו את רוב הילדים, וכולם כולל כולם הגיעו לשבת שבע ברכות באחד מערי הדרום.
זו פעם ראשונה שאנחנו נפגשים אחרי שתי עשורים, ופעם ראשונה שנפגשים כולל הנכדים הנשואים ואלו שאינם נשואים, כמובן שהגיעה נציגות מכל רחבי הארץ, זה היה מדהים לפגוש את כולם.
בליל שבת אחרי הסעודה [מי הולך לישון, כשכל המשפחה נמצאת] ישבנו לדון על אחד הנושאים הבוערים ביותר, איפה כדאי לגור.
מבחינת אחים - 5 בני ברקים, 5 ירושלים - 2 בית שמש, ועוד כמה שהחליטו להיות מופרשים והלכו לגור בפירפריה, ואחד שזכה באשה מארה"ב והגיע במיוחד עם כל ילדיו לארץ.
מבחינת הנכדים החלוקה די דומה, חלקם קנו בירושלים [כמובן בשכונות רחוקות, כמו נוה יעקב ופסגת זאב וכדומה] חלקם בבני ברק בדירות קטנות, והשאר מפוזרים מאחסימך, דרך אלעד, דרך בית שמש, רכסים, אופקים, נתיבות, צפת, טבריה, וסליחה לצעירים ששכחתי את מקום מגורם.

אין ספק שהדבר הראשון - חן המקום על יושביו, כל אחד הגן בחירוף נפש על מקום מגוריו,
וחשוב לשים לב - ירושלים זה לא כל מקום שהמדינה החליטה לקרוא לו ירושלים, עם כל הכבוד לשכונות הרחוקות, הם ירושלמיות רק משום שיש להם תחבורה ציבורית לירושלים, מרכז העיר ירושלים היא בעיקר שכונה אמריקאית אבל עדין יש שכונות שהם ירושלמיות שורשיות ומקסימות.
אין ספק שירושלים עיר מדהימה ומיוחדת, אין דומה לה, וכנראה גם לא יהיה.
למרות כל המעלות הגדולות של ירושלים, צריך לחשוב היכן אתה הולך לגור, האם בחברת חוצניקים עם כל המעלות שלהם, לצערנו לא הכל וורוד, או בשכונה מרוחקת שהיא באמת קרובה לירושלים.

לגבי בני ברק, אין ספק שלבני ברק יש המון מעלות, אבל חום הקיץ בתוספת עיר פחות נקיה יש לה גם את החסרונות שלה,
וכך היה ניתוח לגבי כל מקום ומקום.

וחבל שלא יכולתי להקריא להם את האשכול כאן, זה היה מלמד המון.

מבחינתי הנקודה החשובה ביותר הייתה כאשר 2 גיסים שלי שמכהנים כראשי ישיבות, ועוד אח שמכהן כמשגיח בישיבה גדולה ומוכרת בירושלים אמרו את דעתם, ואין ספק שמכל עיר יש בחורים מוצלחים, וכן יש מנטליות שונה שבשנים הראשונות בישיבה נוכחת, אבל לאט לאט נעלמת.

מה המקום הטוב ביותר לגור? כנראה המקום שבו אתה גר היום, כי חן המקום על יושביו.

 

[shali]

אני לא כ"כ מבינה את ההיתממות של חלק מהאנשים.
המושגים "צפוני" "דרומי" ואפילו "קסניק" לא הומצאו היום

ברוך שכיונת... כל מילה!!!

מי שגדלה בירושלים וב"ב חיה ומונעת ומאותגרת מתחרות, אם לא זה משעמם...
וכן, תמיד יש את השאלה המנקרת- מה, הילדים שלי יגדלו צפוניים? לא רוצה...

ממש ככה!!!!!!!

אגב, לפותחת האשכול, העירו פה ואעיר שוב. תוודאו שיש לך עבודה שם, ושלבעלך יש כולל שהוא מתחבר אליו, לפני שאתם בוחרים מקום מגורים.

זה המעכב העיקרי כרגע לצערי!1

 

[Y2023]

עקב חוסר הרצון להיכנע למשחק המחירים ההזוי המתנהל בירושלים
החלטנו לעזוב אותה [בפעם ה---]


אני גרה בירושלים עוד לפני עומדי על דעתי- מאז ומתמיד
איך עושים את זה?
כ"כ קשה

עשית את זה?
מה עזר לכם להחליט אכן לעשות את הצעד הזה???

אני יודעת שכמה ירימו גבה על הדרמטיות,
אני מאמינה שאם ככה כנראה שאתם לא ירושלמים
כי רק ירושלמי/ת יוכלו להבין מה כתבתי..


ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?

אני עשיתי את זה לפני שנה, היה מאוד לא קל. במיוחד עם הילדים להעביר מוסדות.
ועדיין יש געגועים, אבל אנחנו ברוך ה' מאוד נהנים!!!

 

[אסתי3311]

מ נ ט ל י ו ת!!!

הבדלי מנטליות אכן מהווים חלק מקשיי ההתחלה. ללמוד את ה'שפה של המקום'. לקלוט את הקודים.
בעייני, זה אמור לבוא ממקום של סקרנות- איך החיים כאן? איך הדינמיקה?
מענין להבין למה זה מביא את הרגש של התנשאות.

בלי קשר חדות- שפשוף ושאר הגדרות אלו ואחרות לא ניתנו כמתנה אלוקית, למיטב ידיעתי, על פי מקום מגורים.

 

[גיפט]

בלי קשר חדות- שפשוף ושאר הגדרות אלו ואחרות לא ניתנו כמתנה אלוקית, למיטב ידיעתי, על פי מקום מגורים.

חדות ושפשוף הן לא תכונות שנולדים איתן כמו כישרון ויופי
אלה דברים נרכשים שמתפתחים בסביבה שמעודדת ומאתגרת אותם

 

[אסתי3311]

חדות ושפשוף הן לא תכונות שנולדים איתן כמו כישרון ויופי
אלה דברים נרכשים שמתפתחים בסביבה שמעודדת ומאתגרת אותם

חדות ושפשוף- או במילה אחת פלפליות הן בהחלט תכונות מולדות.
הן כמובן יכולות להתפתח יותר או פחות בהתאם לסביבה.
(לסביבה- ולא לסביבת המגורים!)

 

[גיפט]

חדות ושפשוף- או במילה אחת פלפליות

לא מסכימה

(לסביבה- ולא לסביבת המגורים!)

וזה המדובר, שהסביבה המתגוררת בסביבת המגורים הפריפריאלית פחות מאתגרת את התכונות הללו

 

[ילילי]

מישהו יכול להסביר לי מה האתגר ועל מה התחרות?
אני בני ברקית. ואין לי מושג על מה מדובר...

פספסתי משהו?

 

[shimשימי]

מה שיעזור זה לדעת שעושים את הדבר הנכון!!
הידיעה שכולם חיים בשקר
ובדיוק כמו התשלום המטורף על הדיור ,שיש בציבור שלנו ,שזה שקר שהשתרש
ובמקום לצעוק "המלך ערום"
המצב ממשיך להישאר כפי שהוא רק מפחד של מה יגידו
בדיוק כמו שאם היינו שואלים אנשים בכנות
האם היית מסכים לוותר על החתונה שעולה להורים שלך 120 אלף שקל
ולעשות אותה צנועה עם כמה חברים מצלמה פשוטה וסעודה שמחה אמיתית מבלי כל התפאורה
סביר להניח שבעומק הלב כולם יסכימו שזה הדבר האמיתי והנכון לעשות
אלא שקשה לנו להתמודד עם הלחץ החברתי

ועל אותו משקל ממש

היכולת לבוא ולקום ולעזוב את ירושלים, כי ישנה הבנה שזה השקר לחיות שם
השקר הוא: לגור במקום שאני לא אמור לגור בו...
לחיות ברמת חיים שהיא מעבר ליכולת שלי....
רק בגלל שהחברה החליטה ככה

ולעשות צעד אמיתי צעד בונה צעד מקדם,צעד אישי עבורי
זה לדעתי הדבר שיגרום לשלמות עם ההחלטה, וההבנה שזה לא צעד של חולשה,
אלא צעד אמיץ אמיתי וחזק שנובע מעוצמה!!!

 

[blue eagle]

מישהו יכול להסביר לי מה האתגר ועל מה התחרות?
אני בני ברקית. ואין לי מושג על מה מדובר...

פספסתי משהו?

מי יותר משופשף הבני ברקים או הירושלים
ואם הירושלמים האם יש משהו יותר משופשף מהם?

 

[ילילי]

מי יותר משופשף הבני ברקים או הירושלים
ואם הירושלמים האם יש משהו יותר משופשף מהם?

התכוונתי-

מי שגדלה בירושלים וב"ב חיה ומונעת ומאותגרת מתחרות, אם לא זה משעמם...

על מה התחרות?

 

[ביקורת בונה]

בד"כ במקומות שבהם קצב החיים מהיר ותובעני יותר, אופי התקשורת הוא תחרותי וכחוני - כל אחד מחפש להוכיח שהוא חכם, מוצלח ומצליח יותר. ובמקומות שבהם קצב החיים איטי ורגוע, התקשורת בין התושבים מפרגנת ומכילה ופחות יש צורך לדפוק רושם.

זה הסיבה לחריפות ולשנינות של הירושלמים ולפשטות של הפריפריה. (לא כל מי שמראה את נוצותיו הן בהכרח יפות ממי שלא מראה)

אפשר לראות את הפערים הללן גם בין מגזרים וקהילות.

 

[shira bira]

וזה המדובר, שהסביבה המתגוררת בסביבת המגורים הפריפריאלית פחות מאתגרת את התכונות הללו

אדרבה החכימי אותנו כיצד?
לא זכור לי שתוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים יותר טובה במרכז
אם כבר אז בפריפריה היא טובה יותר כדי למשוך הורים מתחזקים או מעוד סיבות חברתיות
כנ"ל בגרויות בתיכונים שקיימות מאז ומעולם בזמן שבסמינרים בירושלים נזכרו בהן רק עכשיו

ואם כבר נדבר על השכלה ומנת משכל (ולא על מושגים ערטילאיים ועילגים כמו שפשוף)
הם תוצר של גנטיקה וסביבה
שעליה אחראים בעיקר ההורים ובהזדמנויות שהם מעניקים לילדים ובאופן משני מוסד הלימודים.
בחינוך החרדי זה לא עובד לפי מקום.
(בחינוך הכללי אכן יש יותר הזדמנויות במרכז).

תחרותיות על סטים או צמיד של TOUS תמצאי יותר בריכוזים חרדיים כי תמיד אנשים שדומים זה לזה יתחרו
אבל גם בפריפריה. פשוט שם יש יותר חופש פעולה אם להתמקד במותגים או לא
ותחרותיות על עדכנות לא הוכחה כמעודדת פיתוח קוגנטיבי.
אשר על כן יותר משאני תוהה על חלק מהכותבים פה בדבר עליונות שכלית של איזור גיאוגרפי ונוטה לחשוב שזה בעיקר הגיל.
אני תוהה מי חינך אותם לדפוסי חשיבה כאלו

 

[blue eagle]

התכוונתי-

על מה התחרות?

נראה לי שהכוונה
שבגלל שבפרפריה הם יכולים ללכת עם קרוקס וקפוצ'ון כאילו הכל חופשי כל אחד עושה מה שבא לו ונראה איך שבא לו
משא"כ ירושלים/ ב"ב יש נורמות חברתיות יותר גבוהות....

 

[דובדבנית.]

המשמעות שיש לשם ולמה "יחשבו עלייך" היא הרבה פעמים קו בירושלים. כמובן לא כולם...
וזה תחרות ולחץ... שאין ברירה לומדים לעמוד בו... ואיך?? ע"י שנינות ציניות קודים בקיצור - שיפשוף