אידיש- עברית

יואל ארלנגר - קקטוס · 6/7/15

נכתב ע"י מוריסקא;1684630:
1) לשון חכמים שבתלמוד אינה לשון הקודש.
2) מקומות שלשון חכמים שבמשנה, שונה מהמקרא, ע"פ רוב הסיבה הוא שדברו אז בלשונות כאלה, ולצורך הבנה כתבו את כך, או שהיה להם טעם מיוחד, כמו שכותב החתם סופר בחולין קלז-ו.
3) ברור שהמילים שהוחלפו, אינם לשון הקודש, לשון הקודש אינה משתנה.

לגבי טהרת השפה, ההבדל העיקרי בין עברית ליודיש, שיודיש פיתחו להבדל מתרבות הגוי, ועברית של היום, עימצו למטרה הפוכה.

1. דרוש מקור, אם אתה יכול לצטט אז עדיף.

לגבי טהרת השפה
אשמח לשמוע מי פיתח את היידיש?

מוריסקא · 6/7/15

נכתב ע"י אסתר;1684565:
באידיש המילה 'האלטן' פירושה להחזיק, במובן הטכני וגם במובן הרעיוני.
לאחוז/להחזיק מבן אדם - זה המובן הרעיוני שזלג לעברית.

אם אני לא טועה יש עוד כמב וכמה שפות שהמשמעות להחזיק, הוא גם וגם.

מוריסקא · 6/7/15

נכתב ע"י קקטוס;1684636:
1. דרוש מקור, אם אתה יכול לצטט אז עדיף.

לגבי טהרת השפה
אשמח לשמוע מי פיתח את היידיש?

מקור למה?

יואל ארלנגר - קקטוס · 6/7/15

נכתב ע"י מוריסקא;1684639:
מקור למה?

לשון חכמים אינה לשון הקודש

גלבוע · 6/7/15

נכתב ע"י יונתן1;1684635:
האם אתה רומז שבישיבות מי שלא מדבר סרה על השני הוא לא בפארשע?

לא בפרשה, פליז.
קראו את זה במלעיל, בסגול, איך שאתם רוצים, אבל באיות הגיוני.

bbr · 6/7/15

אין ספק ש"בעית האידיש" היא לעדת החסידים, כי אכן לשאר העדות אין שום ענין לדבר באידיש ולא אמור להיות להם ענין בכך, אם רבותיהם הבינו שאין ענין בכך.

אבל כלפי החסידים שרוב האדמורים כן בעד ומעודדים ע"כ, וזה לא כגזירה שאין עליה טעם, אלא הם מסבירים שזה נכנס לקטגוריה של המלבוש ועוד כל מיני גדרים שהוסיפו, וזה כמובן כנסיון להימנע מהרחוביות וכדו', ולדעתם כמובן שזה עוזר.

כמובן שעם כל הגדרים יש זליגות ונשירות וכו', אך מי ידוע איך היינו ניראים בלי הגדירות

וכמובן שיש את המרובעים שלוקחים את העיקר כטפל ואת הטפל כעיקר, ועושים את הגדירות וחומרות לעיקר

אבל עדיין זה לא מוריד מהאידיאולוגיות של האדמורים, גם אם יש לנו כל מיני דוגמאות שזה לא הצליח, כי הראיה שלהם היא לא קצרת טווח כמו שלנו\שלי...

מוריסקא · 6/7/15

נכתב ע"י קקטוס;1684653:
לשון חכמים אינה לשון הקודש

לשון חכמים מתחלק לשניים, כמו שכתבתי לעיל.
בעז"ה מאוחר יותר אני יביא ציטוטים בל"נ.

לגבי מי פיתח שפת היידיש, אין ידיעה ברורה מי הוא, או מי הם.
רק מה שברור כמו שכתבתי, שפיתחו את זה לצורך התבדלות מהגוי.

יואל ארלנגר - קקטוס · 6/7/15

נכתב ע"י מוריסקא;1684710:
לשון חכמים מתחלק לשניים, כמו שכתבתי לעיל.
בעז"ה מאוחר יותר אני יביא ציטוטים בל"נ.

לגבי מי פיתח שפת היידיש, אין ידיעה ברורה מי הוא, או מי הם.
רק מה שברור כמו שכתבתי, שפיתחו את זה לצורך התבדלות מהגוי.

מאיפה זה ברור לך כל כך?

מבולבל · 6/7/15

אשכול מעניין
והמשפטים של קקטוס בכלל, הפלא ופלא!!!
פשוט גאוינוס!

מנדי שלום · 6/7/15

סתם משהו מוזר, למה גוגל טרנסלייט מתרגם את מה שכתבה GRN
איך לערען צו רעדען יידיש
ל: למדתי לדבר אנגלית
???

יונתן1 · 6/7/15

נכתב ע"י מנדי שלום;1684818:
סתם משהו מוזר, למה גוגל טרנסלייט מתרגם את מה שכתבה GRN
איך לערען צו רעדען יידיש
ל: למדתי לדבר אנגלית
???

אם כותבים איך לערען צו רעדען אידיש זה מתרגם נכון...

יוסף צבי · 6/7/15

אחרי יום קשה בעבודה עברתי על כל האשכול
מה שיפה כאן באשכול
היו דיונים וצדדים לכאן ולכאן
וב"ה לא גלש לשום מקום לא טוב, בכבוד אחד לחבירו
ראוי לציון לשבח

למען דעת · 6/7/15

נכתב ע"י מרגלית100;1684196:
לסיכום הדרשה שלי אנו דוברי האידיש משתמשים בשפה זו :

- מקשר בין יהודים בכל העולם. (כי אפילו שלפעמים קשה להבין - מבינים.)

לא הבנתי למה אני צריך לדבר עם ילדי בשפה שבה הם יוכלו לדבר עם כל יהודי באירופה/אמריקה, כשאין בחלומותי ושאיפותי שום כיוון שהם יגיעו לשם? לא עדיף להשקיע בשפה שבה הם יוכלו לדבר עם הספרדים בישיבה או עם בעלי התשובה בהווה ובעתיד?

adir28 · 6/7/15

נכתב ע"י קקטוס;1683767:
בוא נניח לרגע אחד את נושא הציונים והעברית, כי הנושא הזה טעון ביותר מדי אמוציות. (אם נספור פיזית את המילים שחודשו על ידי הציונים - ומשמשות היום בשפה העברית, אני מניח שנגיע למאות בודדות של מילים, להערכתי - כ200 מילים)

הרבה יותר ממאתיים מילים. להערכתי כמה אלפים, אנחנו אפילו לא שמים לב להתחדשות של המילים. מי ידע לפני דור או שניים את פירוש המילים - חוזקה, יושרה, העצמה, סיבולת ועוד אין ספור?
שלא לדבר על מילים חדשות ממש שעוד לא לגמרי נכנסו כמו "נכדן", "אחאים", "מגדר"...
יש כל הזמן חידושים מאד מענינים, ראו באתר האקדמיה.
קצת סטיתי מנושא האשכול... גם אנחנו דוברי אידיש שמשתדלים להיות יהודים טובים בלי קשר לשפה...

יואל ארלנגר - קקטוס · 6/7/15

נכתב ע"י adir28;1685127:
הרבה יותר ממאתיים מילים. להערכתי כמה אלפים, אנחנו אפילו לא שמים לב להתחדשות של המילים. מי ידע לפני דור או שניים את פירוש המילים - חוזקה, יושרה, העצמה, סיבולת ועוד אין ספור?
שלא לדבר על מילים חדשות ממש שעוד לא לגמרי נכנסו כמו "נכדן", "אחאים", "מגדר"...
יש כל הזמן חידושים מאד מענינים, ראו באתר האקדמיה.
קצת סטיתי מנושא האשכול... גם אנחנו דוברי אידיש שמשתדלים להיות יהודים טובים בלי קשר לשפה...

אני לא מדבר על הטיות חדשות, אלו באות גם בלי התערבות האקדמיה.
אני מדבר על מילים חדשות.
תספור לי יותר מ200 מילים שנכנסו לשפה המדוברת, בבקשה.

אסתי3311 · 6/7/15

נכתב ע"י קקטוס;1685147:
אני לא מדבר על הטיות חדשות, אלו באות גם בלי התערבות האקדמיה.
אני מדבר על מילים חדשות.
תספור לי יותר מ200 מילים שנכנסו לשפה המדוברת, בבקשה.

אי לא חושבת שזה ענין של חידוש המילים מבחינה כמותית.
אני חושבת שזה הענין יותר של חידוש השפה.
ברור שהמצאת השפה העברית ע"י בן יהודה היתה למטרות חילון וכדו' הגם שהיא מבוססת על בסיס של לשה"ק (ואולי זה גם גורם לשפה להיות עוד פחות טהורה)

יואל ארלנגר - קקטוס · 6/7/15

נכתב ע"י חייקי;1685150:
אי לא חושבת שזה ענין של חידוש המילים מבחינה כמותית.
אני חושבת שזה הענין יותר של חידוש השפה.
ברור שהמצאת השפה העברית ע"י בן יהודה היתה למטרות חילון וכדו' הגם שהיא מבוססת על בסיס של לשה"ק (ואולי זה גם גורם לשפה להיות עוד פחות טהורה)

בן יהודה לא המציא את השפה.. זה פשוט לא נכון עובדתית.
בן יהודה התיימר להחיות את השפה, ובהחלט בזמנו היה בכך חלק ממהלך כולל של התנתקות מהגלותיות ומהדת וממה שמייצג אותם.

אסתי3311 · 6/7/15

נכתב ע"י קקטוס;1685153:
בן יהודה לא המציא את השפה.. זה פשוט לא נכון עובדתית.
בן יהודה התיימר להחיות את השפה, ובהחלט בזמנו היה בכך חלק ממהלך כולל של התנתקות מהגלותיות ומהדת וממה שמייצג אותם.

תן לי הוכחה עובדתית שזה לא נכון מה שכתבתי.
אני יודעת על פי ספרי ההטוריה וכן מה שמלמדים במוסדות הלימודים שזו לא היתה "החיאה" אלא "המצאה".

יואל ארלנגר - קקטוס · 6/7/15

נכתב ע"י חייקי;1685160:
תן לי הוכחה עובדתית שזה לא נכון מה שכתבתי.
אני יודעת על פי ספרי ההטוריה וכן מה שמלמדים במוסדות הלימודים שזו לא היתה "החיאה" אלא "המצאה".

המוציא מחברו עליו הראיה
העובדות: העברית הייתה קיימת הרבה לפני בן יהודה. עוד לפני בריאת העולם, כך שהוא לא יכל להמציא אותה.
אין לי מושג איזה ספר הסטוריה המציא המצאה כזאת, אבל ממה שאני יודע ומאיך שבן יהודה מוגדר בכתבים: אז בוויקיפדיה למשל נכתב כך: "אליעזר בן-יהודה (כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858, לוז'קי, פלך וילנה, רוסיה – כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922, ירושלים), מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא הוא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל באותה תקופה, ובעיקר במהפכה הציונית ובהתפתחות היישוב העברי החדש בארץ ישראל. תהליכים אלה הביאו, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית.

השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי רוב ההגדרות העברית לא הייתה לשון מתה לפני התהליך; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך נחשב לתהליך יחיד במינו, והבלשנות המודרנית איננה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב-מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן של כמה עשרות שנים בלבד. (מוכרים כמה תהליכים שבהם לשון שהייתה מדוברת בפי מיעוט הפכה ללשון כללית).

התהליך הביא גם לשינויים לשוניים בשפה. אף שבתודעתם של מחוללי התהליך הם רק המשיכו את השימוש בשפה "מהמקום שבו נפסקה חיותה", הרי לאמיתו של דבר הם יצרו מצב לשוני חדש, שמאפייניו שאובים גם מן השפה העברית על כל תקופותיה וגם מן השפות האירופיות שעל רקען התחולל התהליך, בראש ובראשונה היידיש. הלשון החדשה שנוצרה היא העברית הישראלית בת-זמננו."

efrat1 · 6/7/15

ויקיפדיה:

החייאת אוצר המילים וחידושי מילים: כשאליעזר בן-יהודה חידש את השפה העברית, הוא לא עשה בחינת יש מאין. התנ"ך שימר במשך דורות את שפת האבות, ספרות תורנית נרחבת במשך הדורות, ובן-יהודה צריך היה לשלוף את השפה מהכלי שבו היא נשתמרה ולהביאה שנית לחיים. לעתים לקח מילים שהייתה להן בתקופת התנ"ך משמעות מסוימת, והתאימן לצרכים של ימינו, כגון: "אקדח", "תשבץ" ו"מלט", שמצאו את מקומן בגלגול חדש. מספר המילים שחידש בן-יהודה אינו עולה על 300, ובהן נכללות: "מדרכה", "מברשת", "גלידה" ו"רכבת". בין המילים שהציע ולא נקלטו בשפה נמצאות: "בדורה" – עגבנייה, "מקולית" – פטיפון, "עמונות" – דמוקרטיה, "פרקה" – אוגדה (דיוויזיה), "אבחמץ" – חמצן, "אבחנק" – חנקן "אבמים" – מימן, "מדלק" – גפרור, "שח רחוק" – טלפון, "מכושית"- פסנתר. כמו כן נהג להשתמש במילים מהשפה הערבית (כמו בובה, ע"פ המילה הערבית בובו), בנמקו מנהג זה בכך שהשפה הערבית היא שפה הקרובה לשפה העברית; הוא אף הסתמך על תמיכתו של המשורר יהודה לייב גורדון בעניין הזה, אך הלה הכחיש שתמך בהוספת מילים ערביות לעברית