זה לא מפריע להבין את לשון התורה שהוא לשון הקודש ולא עברית אלא שיודעים 2 שפותנכתב ע"י יונה יונה;1687786:כל הדבר הזה נחמד מאוד אם השפה המקומית היא שפת לע"ז כלשהי,
עברית איננה שפת לע"ז ויהודי צריך להבין את לשון התורה.
מה כואב לכם?
זה לא מפריע להבין את לשון התורה שהוא לשון הקודש ולא עברית אלא שיודעים 2 שפותנכתב ע"י יונה יונה;1687786:כל הדבר הזה נחמד מאוד אם השפה המקומית היא שפת לע"ז כלשהי,
עברית איננה שפת לע"ז ויהודי צריך להבין את לשון התורה.
גם אם עברית אינו לשון לע"ז, אבל עדיין לגבי ההתבדלות מרחוב החילוני זה אותו דברנכתב ע"י יונה יונה;1687786:כל הדבר הזה נחמד מאוד אם השפה המקומית היא שפת לע"ז כלשהי,
עברית איננה שפת לע"ז ויהודי צריך להבין את לשון התורה.
נכתב ע"י שין גימל;1686688:אני לא באמת יודעת על כל הנושא, ובכ"ז:
כשבן יהודה "המציא" את המילה 'ריבה' הוא ניגש לאחד מגדולי ישראל באותה תקופה ושאל אותו איך כתוב בלשוה"ק את המילה הלועזית (שאינני זוכרת מהי) והוא ציטט לו:
"מאי ריבה? ריבה לו מגדנות ומרקחת"- מסתבר שהמילה מרקחת אולי מתאימה יותר, מן הסתם יותר ממה שהיא משמשת היום- מקום לקניית תרופות...
זה לא בדיוק.נכתב ע"י חנון;1687855:זה לא מפריע להבין את לשון התורה שהוא לשון הקודש ולא עברית אלא שיודעים 2 שפות
נכתב ע"י יונה יונה;1687786:כל הדבר הזה נחמד מאוד אם השפה המקומית היא שפת לע"ז כלשהי,
עברית איננה שפת לע"ז ויהודי צריך להבין את לשון התורה.
ולפני מלחמת העולם בהונגרי ובפולניה וכו, כן המצב היה יותר טוב בהבנת לשון הקודש?נכתב ע"י אסתר;1687911:זה לא בדיוק.
דיברתי עם נערות בנות עשרה, שדוברות אידיש שפת אם ואנגלית.
הן הודו בפני שבקטעי התפילה הן מבינות רק את מה שהן למדו "טייטש" בביה"ס.
וכל היתר?
כל היתר, די לי שאני יודעת שאני עומדת לפני ה' ומתפללת אליו.
רחמנות.
וכן, שמעתי ממישהו שעוסק בקידום בחורים, שאחוז גבוה מאד, מאד, (יותר מ-50% ) מבחורי חו"ל הלומדים בארץ, מתקשים בלימוד בגלל שאינם מבינים מספיק טוב את מה שהם קוראים.
אולי יש אחוז קטן של מוכשרים במיוחד, שמצליחים לקלוט את שפת לשוה"ק ולהקיש בין שורשים, וכן להצליח להבין גם קטעים חדשים שהם נתקלים בהם בכוחות עצמם, אבל בשביל הרוב זה לא מספיק.
כנראה בארץ זה לא ממש קיים, וגם ציבורים סגורים מאד שמדברים אידיש, עדיין מבינים את שפת המדינה ויכולים להבין גם את לשון התפילה.
אבל בחו"ל ובמיוחד בקרב חוגי סאטמר והדומים להם, זה קיים בגדול.
ובכל מקרה, יש להם על מי לסמוך. זוהי היתה שיטתו של הרבי מסאטמר זצ"ל, וצריך להיזהר לפני שמתבטאים נגדו ונגד שיטתו.
כשיגדלו הם יבינו לבד כל היתרנכתב ע"י אסתר;1687911:זה לא בדיוק.
דיברתי עם נערות בנות עשרה, שדוברות אידיש שפת אם ואנגלית.
הן הודו בפני שבקטעי התפילה הן מבינות רק את מה שהן למדו "טייטש" בביה"ס.
וכל היתר?
כל היתר, די לי שאני יודעת שאני עומדת לפני ה' ומתפללת אליו.
רחמנות.
וכן, שמעתי ממישהו שעוסק בקידום בחורים, שאחוז גבוה מאד, מאד, (יותר מ-50% ) מבחורי חו"ל הלומדים בארץ, מתקשים בלימוד בגלל שאינם מבינים מספיק טוב את מה שהם קוראים.
אולי יש אחוז קטן של מוכשרים במיוחד, שמצליחים לקלוט את שפת לשוה"ק ולהקיש בין שורשים, וכן להצליח להבין גם קטעים חדשים שהם נתקלים בהם בכוחות עצמם, אבל בשביל הרוב זה לא מספיק.
כנראה בארץ זה לא ממש קיים, וגם ציבורים סגורים מאד שמדברים אידיש, עדיין מבינים את שפת המדינה ויכולים להבין גם את לשון התפילה.
אבל בחו"ל ובמיוחד בקרב חוגי סאטמר והדומים להם, זה קיים בגדול.
ובכל מקרה, יש להם על מי לסמוך. זוהי היתה שיטתו של הרבי מסאטמר זצ"ל, וצריך להיזהר לפני שמתבטאים נגדו ונגד שיטתו.
אז לא היה מצב שרוב מנין ובנין של הבחורים, חובשי ספסלי הישיבות.נכתב ע"י יוסף צבי;1687920:ולפני מלחמת העולם בהונגרי ובפולניה וכו, כן המצב היה יותר טוב בהבנת לשון הקודש?
נכון מאודנכתב ע"י אסתר;1687936:אז לא היה מצב שרוב מנין ובנין של הבחורים, חובשי ספסלי הישיבות.
בחור בגיל 13 שלא ידע ללמוד, יצא לעבוד.
ומהבנות - בכלל לא היו דרישות.
הן למדו בבתי הספר הפולנים, ההונגרים, וכו', ובמעט מהבתים לימדו את הבנות קריאה בלשוה"ק.
זה במאה - מאה וחמישים השנים האחרונות. ומה היה קודם?
לאיש יש עניין להחזיר את הגלגל אחורנית.
המציאות היא שהיום הבחורים כולם - לישיבות
הבנות כולן, בכל מדינות מגוריהן - לומדות לקרוא ולהתפלל.
מי שכן.נכתב ע"י חנון;1687934:כשיגדלו הם יבינו לבד כל היתר
הוא היה אב לכולם.נכתב ע"י חנון;1687934:לא רק הרבי מסאטמאר התנגד לעברית
נכתב ע"י אסתר;1687943:מי שכן.
ומי שלא?
ומי שלא מספיק מחוברת לתפילה, ולו לפחות עוד היתה מבינה משהו ממש שהיא אומרת?
יש במשפחתי המורחבת אשה שלא הולכת לבית הכנסת בימים הנוראים גם כשמתאפשר לה.
משעמם לה שם.
אצל האידישאיות לפחות יש את מי להאשים...נכתב ע"י bbr;1687949:יש גם נשים שיודעות עברית על בוריה ולא הולכות כי משעמם להן שם...
נכתב ע"י אסתר;1687943:מי שכן.
ומי שלא?
ומי שלא מספיק מחוברת לתפילה, ולו לפחות עוד היתה מבינה משהו ממש שהיא אומרת?
יש במשפחתי המורחבת אשה שלא הולכת לבית הכנסת בימים הנוראים גם כשמתאפשר לה.
משעמם לה שם.
ענין של בשלות ורגש לתפילה שיש שמקבלות רק בגיל 30-40 ואחרות בשלות בגיל 15נכתב ע"י bbr;1687949:יש גם נשים שיודעות עברית על בוריה ולא הולכות כי משעמם להן שם...
נכתב ע"י אסתר;1687961:אצל האידישאיות לפחות יש את מי להאשים...
נכתב ע"י אסתר;1687961:אצל האידישאיות לפחות יש את מי להאשים...
נכתב ע"י יונה יונה;1687786:כל הדבר הזה נחמד מאוד אם השפה המקומית היא שפת לע"ז כלשהי,
עברית איננה שפת לע"ז ויהודי צריך להבין את לשון התורה.
נכתב ע"י אסתר;1687911:זה לא בדיוק.
דיברתי עם נערות בנות עשרה, שדוברות אידיש שפת אם ואנגלית.
הן הודו בפני שבקטעי התפילה הן מבינות רק את מה שהן למדו "טייטש" בביה"ס.
וכל היתר?
כל היתר, די לי שאני יודעת שאני עומדת לפני ה' ומתפללת אליו.
רחמנות.
נכתב ע"י אסתר;1687911:וכן, שמעתי ממישהו שעוסק בקידום בחורים, שאחוז גבוה מאד, מאד, (יותר מ-50% ) מבחורי חו"ל הלומדים בארץ, מתקשים בלימוד בגלל שאינם מבינים מספיק טוב את מה שהם קוראים.
אולי יש אחוז קטן של מוכשרים במיוחד, שמצליחים לקלוט את שפת לשוה"ק ולהקיש בין שורשים, וכן להצליח להבין גם קטעים חדשים שהם נתקלים בהם בכוחות עצמם, אבל בשביל הרוב זה לא מספיק.
נכתב ע"י אסתר;1687911:כנראה בארץ זה לא ממש קיים, וגם ציבורים סגורים מאד שמדברים אידיש, עדיין מבינים את שפת המדינה ויכולים להבין גם את לשון התפילה.
אבל בחו"ל ובמיוחד בקרב חוגי סאטמר והדומים להם, זה קיים בגדול.
נכתב ע"י אסתר;1687911:ובכל מקרה, יש להם על מי לסמוך. זוהי היתה שיטתו של הרבי מסאטמר זצ"ל, וצריך להיזהר לפני שמתבטאים נגדו ונגד שיטתו.
נכתב ע"י מוריסקא;1688086:למה רחמנות, איך התפללו כל הנשים בדורות הקודמים, הן גם היו רחמניות?
נכתב ע"י גלבוע;1688095:באמת אחד הדברים ששמעתי מסבתי שתחי' עשרות או מאות פעמים -
'אין לכם מושג כמה אתם צריכים להעריך את זה שאתם מבינים מה שאתם מתפללים!
אנחנו ידענו שתפילת נעילה זה רגעים גדולים, והתפללנו חזק, ורק כשהגעתי לארץ ולמדתי עברית התחלתי להבין את התפילה.'
נכתב ע"י יוסף צבי;1687920:ולפני מלחמת העולם בהונגרי ובפולניה וכו, כן המצב היה יותר טוב בהבנת לשון הקודש?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: