TheMarker |
נדל"ן
שנים של עליות מחירים בעיר אופקים נבלמו ב–7 באוקטובר
בשנים האחרונות משכה אופקים משפרי דיור מהדרום, ומחירי הדירות בה זינקו ב–30% ■ המתקפה שספגה העיר לפני חודש עצרה הכל, אך היזמים בטוחים כי גם אם "השילוב של המלחמה והריבית גרם לעיר ללחוץ על הברקסים", ברגע שאיום חמאס יוסר — התנופה תחזור
קים לגזיאל
14:19, 09 בנובמבר 2023
גם אם באופן רשמי אנחנו באמצע הסתיו, השבוע היה חם באופקים. ברחובות הייתה תנועה דלילה של אזרחים וחיילים. שלטים שהוצבו בכניסה לעיר, ליד עמדת שמירה צבאית, גרסו כי אין דבר כזה "עוטף עזה" וייחלו ליישוב מחדש של הרצועה.
באופקים הווירטואלית, המשתקפת בקבוצת הפייסבוק הגדולה של תושבי העיר, עולים בימים אלה בעיקר פוסטים שמפרסמים מנעולים לממ"ד והצעות לדירות אירוח מחוץ לעיר במחירים אטרקטיביים. פה ושם מתפרסמים גם בתים להשכרה או מכירה, חלקם בשכונת מישור הגפן הוותיקה, אותה שכונה שבה נסעו מחבלי חמאס בטנדרים, ורצחו 50 מתושבי העיר. בין לבין מתפרסמים פוסטים לזכרם של הנרצחים, ויוזמות לסיוע לכוחות הביטחון שלנים בעיר ובסביבתה.
עברו לתצוגת גלריה
בשנים האחרונות שינתה העיר הקטנה את פניה: שכונות ענק חדשות קמו בה ומשכו אוכלוסייה חדשה, תחנת הרכבת שנחנכה ב–2016 והכביש החדש לבאר שבע חוללו בה פלאים, אחרי שנים שבהן סבלה ממוניטין שליליים. כעת היא עומדת בפני צומת דרכים, ונראה שעתידה יהיה קשור באופן הדוק לתוצאות הלחימה בעזה. למרות חוסר הוודאות והטראומה שספגה האוכלוסייה, השחקנים השונים בתחום הנדל"ן בעיר מתעקשים להיות אופטימים וצופים שגל ההצלחה שהעיר עלתה עליו ישרוד את הטלטלה הנוכחית.
לא מפתיע כמובן שהלחימה בעיר החמירה את הקיפאון בשוק הנדל"ן המקומי, שהחל להצטנן — כמו השוק הארצי — מאז תחילת גל העלאות הריבית. "עד שהתחילו להעלות את הריבית באופן משמעותי, ראינו שאופקים מתחילה לפרוח", אומר המתווך ירון בוני מרימקס אופקים. "כשהריביות התחילו לעלות המכירות האטו, ועכשיו נראה שהשילוב של המלחמה והריבית הגבוהה גרם לעיר ללחוץ על הברקסים, ולא ידוע עד מתי זה יימשך".
"אנשים רק שומעים את השם 'שכונת מישור הגפן' ופוחדים פחד מוות. זה פסיכולוגי, וזה עניין של תקופה. בעוד כמה חודשים דברים יחזרו לעצמם, אבל כרגע השכונה הזו מעוררת פאניקה"
ירון בוני, רימקס אופקים
לפי בוני, בשכונה שהייתה מוקד הטבח הביקושים התאדו בבת אחת. "אנשים רק שומעים את השם 'שכונת מישור הגפן', ופוחדים פחד מוות. זה פסיכולוגי, וזה עניין של תקופה. בעוד כמה חודשים אנשים ישכחו באופן טבעי, ודברים יחזרו לעצמם, אבל כרגע השכונה הזו מעוררת פאניקה", הוא אומר. אבל לדבריו לא מדובר רק במישור הגפן: עוד לפני המלחמה הורגשה ירידת מחירים גם בשכונות החדשות בעיר, וכעת הבנייה עצרה בהן חלקית בגלל היעדר פועלים.
בשלב זה, היום שאחרי המלחמה עדיין נראה רחוק, והעיר מתאוששת לאטה מהטבח ההמוני, על רקע תלונות על סיוע לא מספק מהמדינה. רבים מהתושבים התפנו בעצמם לבני משפחה, ומאות בודדות התפנו לבתי מלון, מאחר שהעיר לא נכללת בתוכניות הפינוי של רשות החירום הלאומית כמו שכנותיה בנגב המערבי, בין היתר מפני שהיא מטווחת פחות מיישובים קרובים יותר לגבול.
גם הבודדים שהעירייה פינתה על חשבון המדינה כלל לא נכללו בהחלטת הממשלה לפינוי יישובים ולא תוקצבו על ידי משרד הביטחון, שבהיעדר החלטת ממשלה תפר עבורם תקציב נקודתי על חשבון תקציב שהגיע בכלל ממשרד הפנים. בכל מקרה, נכון להשבוע, רק המעגל הראשון של משפחותיהם של נפגעי הטבח עדיין שוהים בבתי המלון.
אופקים
- הקמה: 1955
- תושבים: כ–38 אלף
- ראש העירייה: יצחק דנינו (ליכוד)
- מרחק מרצועת עזה: 24 ק"מ
- אשכול חברתי־כלכלי: 3 (מתוך 10)
- תושבים בגיל העבודה: 51.3%
- מקבלי אבטלה: 1.3%
- תעסוקה: שכירים — 56.9%, עצמאים — 3.5%, סטטוס אחר — 37%
"מובילה את טבלאות המכירות"
למרות האבל וחוסר הוודאות, בימים האחרונים נראה שהחיים באופקים נכנסו לשגרת חירום חדשה. הרחובות אולי לא שוקקים, אבל גם לא ריקים. לצד החיילים רואים גם משפחות עם ילדים שחזרו לטייל עם הכלב, או לקנות משולש פיצה ברחוב הראשי. בכל פינה יש עדויות לגל הבנייה המשמעותי שחוותה העיר, שבה חיים כ–38 אלף תושבים, ושלפי התוכניות הבנייה החדשה מתוכננת להכפיל את אוכלוסייתה.
"אנחנו מאוד מאמינים באופקים", אומר אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק ומכירות של חברת הנדל"ן י.ח דמרי, שבונה בשתיים מהשכונות החדשות בעיר — אפיקי הנחל והפארק. "עד כה בנינו באופקים יותר מ–1,000 יחידות דיור, ויש כרגע עוד 350 יחידות דיור בביצוע על קרקע במתחם שיכלול 956 דירות". אחד המוצרים הבולטים של דמרי בעיר הוא וילות בבנייה עצמית, חלקן עם בריכה, שמשכו מהגרים מיישובים אחרים באמצעות מחירים נמוכים משמעותית מהאפשרויות שמציעה האחות הגדולה — באר שבע הסמוכה, או ערים אחרות ברחבי הארץ.
"ברור שהמלחמה הקפיאה את שוק הנדל"ן בכל מקום, ועוד לפניה חלה רגרסיה בביקוש. אבל זה בא אחרי גל מטורף של ביקושים. גם בשנה שעברה וגם השנה, אופקים מובילה את טבלאות המכירות שלנו"
אמיר כהן, י.ח דמרי
לדברי כהן, למרות סביבת הריבית שציננה את השוק לפני המלחמה וחוסר הוודאות הנוכחי, לאופקים יש איכויות שיאפשרו לה להמשיך להתפתח — בהנחה שמטרות המלחמה יושגו. "ברור שהמלחמה הקפיאה את שוק הנדל"ן כמעט בכל מקום בארץ, ונכנסנו למלחמה בשנה מורכבת גם ככה: עוד לפני השבת הארורה, חלה רגרסיה בביקושים. אבל חשוב לזכור שזה בא אחרי גל מטורף של ביקושים, ולכן הכל יחסי. גם בשנה שעברה וגם השנה — אופקים מובילה את טבלאות המכירות שלנו".
לדבריו, מדובר בשילוב של משפרי דיור, משקיעים, תושבים חוזרים ומהגרים מבחוץ. "לאופקים הגיעו משקיעים מכל הארץ, כולל משקיעים שאני קורא להם 'משוכללים', כאלה שכבר יש להם ניסיון ויודעים לזהות הזדמנות, וגם משקיעים שחיפשו נכס ברמות מחיר סבירות, שיש להם הון של 300–400 אלף שקל ויכלו למצוא דירה באופקים במחירים כשכבר אי־אפשר היה בשאר הארץ".
ואכן, לפי נתוני מדלן, ב–2018 היה המחיר הממוצע לדירת חמישה חדרים חדשה באופקים 620 אלף שקל — לעומת 950 אלף שקל בבאר שבע. ב–2023 קפץ המחיר הממוצע ל–1.1 מיליון שקל לדירה כזו — זהה למחיר דירת חמישה חדרים ממוצעת בבאר שבע. כלומר, עלייה של 30.9% בחמש שנים.
ב–2017 נחתם הסכם הגג המשמעותי של אופקים עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהתניע את הפיתוח בעיר וכולל תוכנית לבניית 12.5 אלף דירות, שצפויות לפי התכנון להכפיל את אוכלוסיית העיר. העלייה בבנייה התבטאה בצמיחה באוכלוסיית העיר, מ–29 אלף תושבים ב–2019 ל–38 אלף תושבים השנה, לפי נתוני מדלן.
אופקים של היום שונה מאוד מאופקים של פעם. היישוב נוסד ב–1955, יושב בעולי הודו, איראן, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ומצרים, ובמשך שנים סבל ממצב חברתי־כלכלי מהנמוכים בישראל, מאבטלה חמורה וממצב כלכלי רעוע מאוד. רבים מתושבי העיר עבדו כפועלים בתעשיית הטקסטיל בעיר, שקרסה בשנות ה–80 וה–90 והותירה רבים מובטלים. העלייה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר בשנות ה–90, לצד העלייה מאתיופיה, החלישה את העיר לנוכח היעדר מקומות עבודה עבור התושבים החדשים.
ב–30 השנים האחרונות צמחה אוכלוסיית העיר משמעותית בזכות הגירה של חרדים, שהם כיום יותר מ–30% מאוכלוסיית העיר. ראש העירייה יצחק דנינו נכנס לתפקידו ב–2013, אחרי שש שנים שבהן נוהלה העיר בידי ועדה קרואה.
בעשור האחרון העיר שינתה כיוון. את השינוי החד במצב מייחסים באופקים לפתיחת תחנת הרכבת, שהושקה בתחילת 2016 והפכה את היישוב למקום שאפשר להגיע ממנו בקלות למרכז.
מכיוון שאופקים לא מטווחת באותו היקף של שדרות, קיבוצי הסביבה ואשקלון, בדמרי מאמינים שייתכן שתושבים שעזבו וירצו להישאר באזור אך להתרחק מהרצועה — יבחרו באופקים
כשנה מאוחר יותר הגיע הסכם הגג, והסמן הבא בדרך היה השקת כביש 2411, שמחבר בין אופקים לשדה תימן, שקיצר את הדרך לבין לבאר שבע ל–15 דקות, ומשך באר־שבעים רבים לאופקים. "אלה אותם אנשים שעובדים בבאר שבע ומשלמים שם מס הכנסה מלא", אומר בוני. "כשהם עוברים לגור בשכירות באופקים או קונים פה בית, הם מקבלים הקלת מס של 18%. אם המשכורת שלהם נמוכה זה לא משמעותי, אבל למי שמשתכר משכורת גבוהה זה יוצא עוד 3,000–4,000 שקל בחודש שנשארים בכיס".
בעירייה מרוצים מאוד מתנופת הפיתוח. "העיר קלטה בשנים האחרונות כ–15 אלף תושבים חדשים, חלקם מבאר שבע, חלקם תושבים חוזרים, חלקם הגדול תושבים חדשים מכל קצות הארץ. הסכם הגג נחל הצלחה גדולה, וסיימנו את מלוא השיווקים", אומרים בעירייה. ברמ"י מוסיפים כי "זה אחד מהסכמי הגג המוצלחים ביותר שנחתמו ויצאו לפועל עם רשות מקומית", ואומרים כי שיווקו בהצלחה קרקעות לבניית 7,700 דירות ו–581 אלף מ"ר לתעסוקה בעיר.
"אם המלחמה תיגמר בלי ודאות — התמונה תהיה אחרת לגמרי"
כעת נראה שהסיכוי של השוק באופקים להפשיר תלוי בתוצאות הלחימה בעזה, שמרוחקת רק 24 ק"מ מהעיר. "אם המלחמה תיגמר מהר ואנשים יבינו שהם יכולים לבוא לגור באופקים כי לא צפוי איום מעזה בעשר שנים הקרובות, המצב יחזור לעצמו", אומר בוני. "אבל אם אנשים יראו שהמלחמה נגמרת בלי ודאות והלחימה עלולה להתחדש בעוד שנתיים־שלוש, התמונה תהיה אחרת לגמרי. בנוסף, אם הריבית לא תתחיל לרדת — המשקיעים לא יחזרו לפה".
כהן לא מסכים. "עובדתית, המחירים בפריפריה רק עלו אחרי הסבבים הקודמים", הוא אומר. "אם המדינה תעשה את מה שהבטיחה שתעשה בעזה, לפריפריה, כולל אופקים, יש פוטנציאל, ואני חושב שאנשים יחזרו לקנות בעיר בעוד זמן לא רב. אנשים שהגיעו לאופקים,
שדרות או קריית גת חיפשו אלטרנטיבות, כי כוח הקנייה שלהם במרכז לא קיים, והם העדיפו את הצפון והדרום כדי לקבל איכות חיים. אבל זה כמובן בהנחה שהמלחמה תסתיים כמו שמבטיחים, וגורם הסיכון ייעלם".
גם בגזרת הנדל"ן המניב סבורים שהמגמה החיובית בעיר תשרוד את המלחמה. "אופקים נמצאת בתנופה משמעותית, לא רק בבנייה. יש תוכניות למרכז חדשנות, יש את הכביש החדש שמביא בעלי עסקים ברבע שעה לבאר שבע, ובנוסף יש הטבות מס שרק ילכו ויגדלו ביום שאחרי המלחמה", אומרת חווה מיכאלי, מנכ"לית יוקה פארק, חברת יזמות שמקימה פרויקטים ייעודיים לתעשייה נקייה עבור בעלי עסקים, ופועלת באופקים.
יוקה ממתינה כעת להיתר להקמת המתחם שלה, שיכלול עירוב שימושים של מסחר ותעשייה. "אנחנו מאמינים שזו תהיה משימה לאומית, כי בשיקום קודם כל מזינים את מעגל העסקים״, אומרת מיכאלי. ״לפני המלחמה העיר הייתה בתנופה, ואנחנו רואים את זה מתעצם. אנחנו בטוחים שהתעשייה תחזור לעצמה, כי זה משרת את הצרכים הבסיסיים של הציבור. גם בתקופת הקורונה ראינו שהתעשייה ממשיכה לעבוד. בסופו של דבר, האוכלוסייה קיימת וצורכת, וגם אם יש תקופה של עצירה מסוימת — זה מתאזן". עם זאת, ביוקה מספרים שעוד לא קיבלו הקלות או פיצויים כלשהם נוכח המלחמה, ומחכים למוצא פיה של הממשלה בעניין.
"החוסן הלאומי שלנו יחייב את הממשלה להניע את הדרום והצפון, וכל עוד יש שביב של תקווה אנשים לא יעזבו את הדרום — זה הבית שלנו", אומר כהן. "זה ייקח קצת זמן, כי כולנו חווים כרגע משהו טראומטי. אבל הביקושים בישראל והרצון של אנשים לחיות במקומות שאפשר לקבל בהם איכות חיים יהיו חזקים מאיתנו וישתקמו — אם לא למספרים שהיו אתמול, אז קרוב לזה".
למעשה, היות שאופקים לא מטווחת באותו היקף של שדרות, קיבוצי הסביבה
ואשקלון, בדמרי מאמינים שייתכן שתושבים שעזבו וירצו להישאר באזור אך להתרחק מהרצועה, יבחרו באופקים. "רבים מאנשי האזור יחפשו פתרון מגורים שישאיר אותם בסביבה, ואופקים יכולה להיות אפשרות", אומר כהן.