מלכות, או כתר תורה, בשום אופן אינם ברירת מחדל.אמת. ואפילו במשל שהוזכר לעיל בקשר לבנו של מלך שיורש מעלת אבותיו, אין הירושה אוטומטית. הלא הבן צריך להיות ראוי לכך, ולהיות "ממלא מקום אבותיו"
השאלה היא אם להתייחס לכך כ"נקודת פתיחה" בלבד כדברייך, או שזו מעין ברירת מחדל, שעוזבים אותה רק בחוסר ברירה. לעניות דעתי יש בהחלט מקום לגישה השניה
מסכימה אתך שחייבים להיות ראויים.