התייעצות התמודדות עם חרדות

הרב דרור שווץ · ביום ראשון בשעה 19:31

נכתב ע"י מנחם יעקובוביץ:
איך מטפלים בזה?

טיפול CBT הוא הטיפול הכי אפקטיבי ויעיל וצריך מטפל שמתמחה בהפרעה הספציפית - במקביל לפעמים נדרש גם טיפול פסיכודינאמי - היינו, לעשות טיפול CBT על אירועי העבר ולעשות 'שכתוב זיכרונות' - ועדיף מטפל שיודע לעשות גם את זה במידה והדברים יושבים על רבדים עמוקים יותר בנפש.

אני לא כלום · ביום ראשון בשעה 20:53

איך מטפלים במשיכה לכאב גם פיזי גם נפשי?
יש דרך להתמודד עם זה לבד?

הרב דרור שווץ · ביום ראשון בשעה 22:38

נכתב ע"י אני לא כלום:
איך מטפלים במשיכה לכאב גם פיזי גם נפשי?
יש דרך להתמודד עם זה לבד?

ערב טוב!

אומנם האשכול עוסק בהתמודדות עם חרדה אך בגלל שישנם קווי דמיון בתודעה של הסובל ממזוכיזם והסובל מחרדה אתייחס לשאלה.

מה זה בכלל מזוכיזם?

בקצרה – רצון של אדם להרגיש כאב או לחוות סבל הן פיזי והן רגשי.

איך זה נגרם?

באופן כללי, על ידי מציאות של חוסר עונג עצמי, האדם הסובל מרגיש ריקניות ורואה את חייו כחסרי משמעות וייעוד, הוא אינו מוצא הנאה מעצם קיומו ומרגיש צורך עז למלא את מחסורו מהעולם שמחוץ אליו, על ידי אנשים, חפצים וחוויות אשר גורמים לו להרגיש בחיים ושהוא נצרך למטרה מסוימת.

איך זה מתבטא בנפש האדם?

בפירוט יותר, התחושה לעיל יכולה להיגרם הן

מדיכאון בו האדם רוצה לחוות כאב על מנת להרגיש שהוא בעצם חי ולא מת שלא יכול להרגיש כאב,

להרגיש את הלחץ שלפני הכאב ואז שהכאב מתרחש הוא מרגיש הקלה,

להרגיש את ה"עונג" שיש כתוצאה מהפרשת הורמונים מסוימים המופרשים בעת התרחשות כאב,

לאידך,

להרגיש מושפל בתור רצון להענשה עצמית,

להצדיק תחושה של אי מסוגלות עצמית,

להתרכז בכאב פיזי על מנת להסיט את המחשבה מכאב נפשי-רגשי,

לקבל יחס מאחרים אפילו אם לא חיובי על מנת שלא לחוות בדידות,

להסיר כל אחריות אישית ולתת לאדם אחר לקבל את כל ההחלטות באופן מוחלט,

לחוות שוב חוויה טראומתית אלימה בשביל רצון להכיל אותה מתוך מקום של יותר שליטה בסיטואציה מאשר הייתה בפועל בעת התרחשות הטראומה,

לפעמים אצל ילדים מוכים ישנה חוויה של הנאה מכאב הנגרם להם – הסיבה:

עבור ילד ההורים שלו הם הגיבורים של חייו, הוא שואף להיות כמותם ואם הם ביטאו את ה"אהבה" שלהם כלפיו באלימות לפעמים נוצר אצל הילד אסוציאציה בין חוויית הכאב לחוויה של האהבה ההורית וכאשר הוא מרגיש חוסר אהבה בחייו הבוגרים (וכמובן אף לפני) הוא עלול להזיק לעצמו בשביל להרגיש באופן אסוציאטיבי את האהבה ההורית החסרה לו כעת.

איך מתמודדים?

ראשית, עובדים על זה באופן כללי, על ידי לימוד על הערך העצמי הבלתי מותנה של האדם, על ידי מציאת מימוש וייעוד בחיים, על ידי חוויה של עונג עצמי מעצם הקיום האישי, על ידי פיתוח של מודעות עצמית וביטחון עצמי וכמובן אמונה וביטחון בה'.

באופן פרטני יותר, זה תלוי אצל כל אדם ממה נובע הצורך שלו בכאב ולפי המתואר לעיל, האם מצד שמאל בנפש בו הוא חווה מחסור שמושלם על ידי הכאב והאם מצד ימין בנפש בו הוא מפיק הנאה מהכאב והאם מצד קו האמצע בנפש בו זה נצרך על מנת להרגיש שייך.

(לא הבאתי דוגמא לעיל על הצורך במזוכיזם על מנת להיות "פופולרי" בחברה או בקליקה מסוימת – אכמ"ל)

האם ניתן לעבוד על זה לבד?

בגדול – כן.

בתכל'ס – אמרו חז"ל במסכת ברכות אין חבוש מתיר עצמו וזה נכון עוד יותר בקשר לריפוי הנפש ולכן מומלץ ללכת לטיפול.

mklj · ביום ראשון בשעה 22:47

נכתב ע"י אני לא כלום:
איך מטפלים במשיכה לכאב גם פיזי גם נפשי?
יש דרך להתמודד עם זה לבד?

אם זה קשור לפגיעה עצמית- יעיל לזה DBT

פטצ'ולי · ביום ראשון בשעה 22:50

הרב דרור שווץ
האם תוכל בבקשה לשלוח לי הודעה פרטית?

תודה רבה על האשכול המיוחד!

אני לא כלום · ביום ראשון בשעה 23:01

נכתב ע"י mklj:
אם זה קשור לפגיעה עצמית- יעיל לזה DBT

אפשר פרטים?הסבר?

mklj · ביום ראשון בשעה 23:04

נכתב ע"י אני לא כלום:
אפשר פרטים?הסבר?

DBT היא שיטה טיפולית התנהגותית שעובדים בה על ויסות חושי ורגשי- ומתאימה מאוד לפגיעה עצמית.
כמובן שצריך להתיעץ עם איש מקצוע.
צריך לבדוק שזה מישהו שמוכן לעבוד עם זה כי הרבה מאוד נרתעים.

הרב דרור שווץ · ביום שני בשעה 00:09

נכתב ע"י mklj:
אם זה קשור לפגיעה עצמית- יעיל לזה DBT

DBT בהחלט יהיה יעיל.
הגישה הטיפולית המסורתי של CBT אומנם שונה מ-DBT, אך בשיטת טיפול של סיביטי יהודי או JCBT בהחלט נכללים גם טיפול DBT, מיינדפולנס, קבלה עצמית וטיפול פסיכודינאמי מכיוון ש-JCBT היא גישה הוליסטית, אולי בהזדמנות אעמוד על ההבדלים ומה מומלץ בדיוק לכל דבר.

רק בכח הרצון · ביום שני בשעה 12:09

נכתב ע"י הרב דרור שווץ:
ערב טוב!

על פניו נראה שהוא סובל מאינסומניה.

אינסומניה יכולה להתחיל באמת כתוצאה מדאגה מוגזמת לגבי השינה והתעסקות יתר בניסיון להירדם – זה נקרא אינסומניה פסיכופיזיולוגית.

לפי התיאור שהוא לא ישן טוב ומתעורר ולא מצליח לחזור לישון נדמה שהוא סובל מ-PTSD, היינו, פוסט טראומה, לפעמים זה יכול להיגרם גם במצבים של דיכאון, האם הוא סובל מאחד משני הנ"ל?

בנוסף, יכול להיות שהוא מתמודד גם עם מציאות של 'חלומות מודעים' – 'Lucid Dreams'.

בקשר לחרדה הגדולה של לישון במקום אחר, בעגה המקצועית זה נקרא 'אפקט הלילה הראשון', הקושי להירדם במקום אחר שהוא לא המקום שהאדם רגיל לישון בו בכל לילה.

זה לא חייב להיות דווקא בבית אחר, אפילו לשנות את מיקום המיטה של האדם בחדר יכול לגרום לאפקט הזה ולגרום לאדם חרדה וחוסר התמצאות ברגע שהוא מתעורר, כמובן שיש רמות שונות לתופעה אבל הרבה מאוד אנשים סובלים מכך, יצא לי לא פעם לטפל בבני נוער שעברו לישיבה קטנה והתמודדו עם זה.

אצל חלק מהאנשים זה "מופעל" כמנגנון הישרדותי, האדם כרגע בסביבה חדשה, לא מוכרת, מסביבו אנשים חדשים שעלולים להזיק לו או לחילופין חיות רעות בזמן לינת לילה בקמפינג והאדם לא מרגיש בטוח, הוא מרגיש שהקיום שלו בסכנה.

אצל מרבית האנשים, יבוצעו פעולות לשמירה על הביטחון האישי שבעקבותיהם תחושת המוגנות האישית תעלה וזה ייתן להם את הרוגע שהם בטוחים והם פשוט ילכו לישון,

אבל,

אצל אדם אשר גם ככה סובל מחרדות,

בחור צעיר שקשה לו להיפרד מההורים בגלל קשר תלותי חזק (רואים את זה הרבה אצל ילדים שישנו במיטה עם ההורים),

בחור שמרגיש שהוא וההורים או האחים הם יחידה אחת ואם הם ייפרדו אין לו קיום משל עצמו,

אנשים עם נטייה מולדת לביישנות או למופנמות שכמובן אלו הן מידות המעלות את הסיכוי לסבול מחרדה,

אצלם המציאות היא שעוד לפני שהם יבצעו את הפעולות הנדרשות לשמירה על הביטחון האישי (לפעמים הפעולות הללו הן מחשבתיות בלבד) הם כבר יתחילו לחוות את המציאות שהפחד כבר התגשם והפך למציאות וכעת הם חווים את המציאות בנפשם כאילו הסכנה כבר התרחשה ומה יעזור כעת להתמודד מולה ובעצם נכנסים למעגל קסמים של חרדה בלתי נגמרת.

אכן, אני מבין את שכתבת שהחרדה היא ממצב נתון אבל לא ככה חרדה פועלת, אם המצב הנתון היה שצריך לישון וקשה להירדם אז לא הייתה כל חרדה ולא אינסומניה, הדמיונות הנחווים כמציאות עכשווית הם אלו המונעים הירדמות, זה גם יכול להיות פחד המתקיים בתור דאגה ולאו דווקא חרדה ועדיין, זוהי מחשבה על העתיד ולא על המציאות הנוכחית.

הסיבה שתקופה ארוכה הוא לא סבל כי היה חסר את הטריגר שיצית את המנגנון של החרדה הספציפית מהשינה שכבר היה קיים אצלו מקדם ובעת שהוא הופעל המעגל התחיל.

ההשערה שלי, היא שהתקבע אצלו פחד מהיתכנות אירועים ספציפיים העלולים להתרחש בעת שיירדם ויוריד את המגננות ומשכך הוא לא מצליח להירדם, הקיבעון משפיע גם על החלומות והיכולת להיכנס למצב שינה עמוק ולכן הוא במוכנות גם בזמן השינה (קורה להרבה אנשים כעת בשל האזעקות אך כל הורה לתינוק שאך נולד מכיר את התודעה הזו שכל פיפס קטן מעיר ישר).

חיזוק להשערה שלי מגיע מתוך דברייך על הפרפקציוניזם וה-OCD מהם הוא סובל ובעצם מכריע את הכף לכך שאי ההירדמות שלו נגרמת מחרדה על העתיד להתרחש.

הטיפול התרופתי נועד על מנת לאזן את ההורמונליות במוח.

גוף ונפש קשורים, המצב התודעתי שלנו אשר מתרחש בשכל האדם או בשפת חז"ל הנפש המשכלת משפיעה ישירות על המוח - זהו גם המקום שבו לפי חז"ל שוכנת הנפש המשכלת (לפני כמה שנים מדען הודי נחשב "גילה" חתימת אנרגיה העוטפת את המוח האחראית על הזנת אנרגיה ומידע לתהליכים במוח – נושא לאשכול אחר...) – ובעת חשיבה קוגניטיבית על סכנה וחוויה שלה כאילו היא מתרחשת כעת או שכבר התרחשה נגרמת היווצרות הורמונים הגורמים לגוף תחושות שונות של חרדה (סימפטומים) אשר מכניסות את הגוף למצב הישרדות ולא נותנות לו להוריד את המגננות ולהירדם.

לכן, התרופה תעזור מאוד לתופעות הלוואי ותיתן את האפשרות להירדם אך היא לא תפתור את הבעיה, זה כמו לתת אקמול לכאב ראש למי שסובל משפעת קשה, זה ייתן לו להירדם אבל לא יפתור את השפעת.

אי לכך, שימשיך כמובן עם התרופה מכיוון שזה הדבר היחיד שבעצם מסייע לו כעת לישון ובלי שינה לא ניתן לעשות כלום, במיוחד אם הוא סובל כתוצאה מכך בהתנהלות היומיומית שלו וללא ספק חוסר בשינה משפיע על כלל ההתנהלות של האדם (ואם התרופה היא פסיכיאטרית לא לעשות כלום ללא ליווי מקצועי של נוירולוג ופסיכיאטר!) אך הוא חייב טיפול, כי החרדות הן אלו שמנהלות לו את החיים כיום וגם אם איכשהו בדרך נס האינסומניה לפתע תעבור מעצמה זה פשוט יתפרץ לו חזק יותר במקום אחר, לכן, שוב, חייב טיפול – עדיף אצל מישהו שמומחה ב-OCD.

אני לא יודע אצל מי הוא טופל, אבל מתוך הכתוב נדמה שהוא לא התמחה במה שהייתם צריכים, אצל הסובלים מ-OCD העבודה שונה מ"סתם" אדם הסובל מחרדה ואינסומניה, לכן תחפשו מומחה ל-OCD.

אני לא רוצה לכתוב כמה "עצות" כי זה יהיה מיותר אם זה לא יהיה חלק מטיפול מקיף, הסובלים מ-OCD וכל ההשלכות הנובעות מכך לא יכולים להירפא/להיפטר לחלוטין מההפרעה ללא טיפול מקיף של מינימום שנה, פשוט לא עובד, אלא אם כן זה תהליך ליווי יומיומי צמוד והרבה תרגול ביתי יחד עם מישהו בבית שמלווה את האדם גם כן בתהליך, אין פתרונות קסם למעגל הקסמים הזה, זה דורש הרבה רצון ועבודה.

חשוב להדגיש, המצב בהחלט הפיך ועם עבודה נכונה הוא יכול לחיות חיים נטולי חרדה, נטולי אינסומניה והכי חשוב נטולי OCD!

אני מקווה ששיקוף המצב עזר בהבנתו טוב יותר, אם יש עוד שאלות ספציפיות אשמח להשיב.