[עו”ד נתן רוזנבלט בטור מרגגש במיוחד על חלל צה”ל שהספיקו לשבת עליו שבעה רק שלושים ושבע דקות][
בתחילת המחלמה, השתתפתי בהלוויה צבאית של חייל ממשפחה חרדית בשעה הקטנה של הלילה, פגשתי שם יהודי טוב, רבי מאיר הרשקוביץ מחברת ציפחה, האיש הזה הוא אחד האחראים על הפיכת הכפר הקטן “קריית ספר” לעיר הבירה של בני התורה “מודיעין עילית”, וכן על בניית אחיסמך ועוד שכונות חרדיות ברחבי הארץ.
הוא הכיר כמעט כל שם של כל מציבה שהייתה סביבנו, כל חייל וסיפורו, ליד מצבה אחת הוא החוויר, זה זכריה באומל הוא אומר, הנעדר שאותר מקרב סולטן יעקוב, בו נעדרו וככל הנראה נהרגו קבוצת חיילים דתיים אשר שמותיהם שגורים על פיו של כל בן גילי. מתברר שרבי מאיר השתתף גם הוא באותו קרב וניצל בניסי ניסים, כל שנה בסיון הוא עושה סעודת הודיה על הצלתו.
שאלתיו אם מה ההיכרות שלו עם המשפחה של ההלוויה הנוכחית, הוא ענה שאינו מכיר אך מזדהה מאוד עם המשפחה, יש לו ילדים בצבא והוא יודע מה עובר על אבא כזה עכשיו.
בערב יום כיפור נפל בנו בעזה, בחור טוב בוגר ישיבת שלעבים עם שלושה ילדים בבית, ההאמר שלו ושל עוד שניים בעלי רקע דומה, נקלע למארב והם עלו לשמיים ברגע.
בהלוויה הדומעת והקצרה עקב ערב החג (אפילו ניחום אבלים טרם הספיקותי, שלושים ושבע דקות ישבו שבעה על בחור שהספיק להיות כאן רק שלושים ושבע שנים) ספד לו האבא, תקשיבו היטיב לכל מילה של אמונה מחזקת:
“מאז שהלכת לעזה, חודשים ארוכים, כל יום הלכתי לכותל המערבי והתפללתי, פעמיים זה עזר וניצלת בנס, בפעם השלישית השם רצה אחרת, אין לי שום טענות לבורא עולם, תודה לך על כל השנים הטובות, ברוך דיין האמת”.
רבי מאיר הוא איש של אמונה, בשבוע שעבר ישבנו במשרדו, אנשי עסקים ואנשי מקצוע שהגיעו ממקומות שונים, לפתע הוא עצר הכל, יש עכשיו מנחה, הוא הודיע. ניסיתי להתחנן שעוד היום גדול ועירנו מלאה בשטיבלאך, אך הוא בשלו: יש לו מניין קבוע והוא מתפלל רק בו.
ביום הקדוש שהיתי בבית חולים תל השומר, בליל כל נדרי לאחר התפילה הובאה מיטה לתוך בית הכנסת, עליה שכב, חבוש ומגובס ברוב גופו, גבר נרגש עם כיפה של בית החולים, הוא שאל איך מודים לקדוש ברוך הוא על נסים, למדנו אותו את ברכת הגומל ושמחנו יחד איתו, ביקשתי שיספר קצת על הנס, מתברר כי הוא המפקד של שלושת הקדושים והיה ביחד איתם בהאמר, הם עברו ליד בית ריק ולפתע נפתחה עליהם מתוך הבית הפגזה של אר פי ג’י, (בפעם הבאה שאיזה שמאלן ישאל למה הורסים סתם בתים – זה למה) הוא נפגע גם בפיצוץ אך הקדוש ברוך הוא רצה שימשיך לחיות אז הוא התגלגל איכשהו מתחת לגדר אבנים שהייתה שם וכך ניצל.
אין זה מדור הספדים, ואם נתחיל בהספדים על נרצחים אי אפשר לפורטם כי רבים הם לצערנו, והיו עוד נרצחים וקדושים באותו יום כמו הרב פישהוף מחדרה שנפטר גם הוא באותה שעה, אך יש ללמוד מכאן מה זה מסירות נפש, להעריך ולהוקיר את העוקד, הנעקד, והמזבח.
ועוד שיעור קטן לכבוד יום הכיפורים, בטור זה שנכתב דקות אחרי נעילה: לזכור את כל זה ולקבל פרופורציות על החיים עצמם, מה חשוב ומה פחות, ולהתפלל לבורא עולם, ברגעים הטהורים של לפני ואחרי יום הקדוש:
אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו, אבינו מלכנו חדש עלינו שנה טובה.
עו”ד נתן רוזנבלט בטור מרגש במיוחד על חלל צה”ל שהספיקו לשבת עליו שבעה רק שלושים ושבע דקות"
[/SPOILER]
הנושאים החמים
