הזוי שיש עדיין כאלו שמסוגלים להשוות בין סכנת חיים לבין ילד שלא אוכל או שאוכל קטשופ לארוחת בוקר,
ולא אין לי שום כוונה לגמד את הקושי הזה, אבל להשוות???? לאן הגענו????
חוץ מזה במקרים רבים דוקא הגננות דורשות את ההגבלות המחמירות בגלל שהן מאד חוששות, לא תמיד זה ההורים...
זה נכון וזו בעיה רצינית שגורמת לכך שגם במקרים של אלרגיה אמיתית ומסוכנת ההורים מזלזלים
שוב לוקחים מקרה ספציפי שיתכן והורים לחוצים ניפחו מאד ומשווים לשאר המקרים.
ולכל ההורים שקשה להם להתמודד עם זה, תנסו לחשוב לרגע מה יקרה אם חלילה הילד שלכם יגרום לילד אחר רק להתאשפז לכמה ימים בעקבות תגובה אלרגית למאכל שהילד שלכם הביא [סיפור אמיתי שקרה בשבועיים האחרונים במוסד חרדי, והילד ניצל ממש בנס], זה שווה את זה????
לכל ההורים היקרים והמסורים שה' העמיד אותם בניסיון הלא פשוט הזה:
1. מעריכה אתכם מאוד. מאוד.
2. תגובה בנוסח 'תחשבו אם זה היה קורה לילד שלכם', היא מניפולציה זולה.
יש לכם טיעון הגיוני/ חוקי/ הלכתי? מקובל. זו לא תשובה
(תחשבו, ואם הילד שלכם היה בריא ושלם, בלי שום אלרגיה, והיו דורשים ממכם רק... ורק.. ואם לא... כדי שהאלרגי המסכן לרגע לא יחוש שיש לא אלרגיה? גם הייתם כותבים ככה? יופי. כל אחד מצדד בצד שלו, אבל זה לא טיעון משכנע.)
3. מסכימה שיש צורך בהתחשבות מוגברת מאוד כשמדובר באלרגיה לריח/מגע.
עם זה - עדיין חושבת שכיון שרוב הילדים בגן הזה הם 'רגילים', צריך לבקש בצורה מכבדת.
אתם בחרתם לשלוח ילד אלרגי למוסד ציבורי.
(להבדיל, ילד שהמערכת החיסונית שלו מוחלשת, נשאר בבית. לא מבקשים מכל הילדים לעטות מסיכה. נכון?)
4. המקרה ספציפי שאני מדברת עליו, הילדה לא אלרגית למגע וריח. יש לה סייעת צמודה בגן. כל ההוראות של ההורים מנומקות ב -"שהילדה לא תרגיש שונה", "שהילדה לא תתגרה".
הם כותבים, לדוגמא, שאם ילדה תביא טופי לחלק, כי נולד לה אח אתמול, והאבא לא שלח את חבילת הטופים עם רשימת האלרגנים, "הממתק לא יחולק כלל, וחבל".
כן? זה נשמע לכם הוגן?
ההורים גם אוסרים להביא לילדה האלרגית ממתק אחר, "אפילו שווה יותר", כדי שהאלרגית לא תחוש נבדלת משאר חברותיה.
תגידו, זו סכנת חיים?
נכון שיפה, נאצל ומכבד יותר לקנות לכולם ממתק שמתאים גם לה.
אבל יש לה כמה אלרגיות. לדברים הכי בסיסיים.
לא נכון יותר ללמד את הילדה ש "ה' נתן לך את המתנה/ניסיון/אתגר הזה שאסור לך לאכול..."
במקום לחנך שלושים ילדות והוריהן להתחשבות, הכלה ועוד ועוד?
לא יותר פשוט לתת
לה כלים להתמודדות, במקום לרפד (ולהגביל) את כל הסביבה?
5. עם כל הכבוד למצוות הרבות הכרוכות בעניין, לא חושבת שאפשר לכפות על מישהו לקיים מצוות כאלו.
באופן יומיומי. ואם כפיתם, מעצם שליחת הילד - תעריכו!!! זה כל מה שביקשתי.
(תארו לכם שמתקשרת אליכם טלפנית של 'עזר מהונללו', להתרים ל'מח עצם', נניח. אתם לא רוצים לתרום, אבל היא:
"לא תעמוד על דם רעך! פיקוח נפש! ואהבת לרעך כמוך! ומה אם זה היה הילד שלך?" ויותר גרוע: "אתה חייב חוקית לתרום! זה רק עשר שקל! מה זה בשבילך לעומת חיים של ילד? הא?"
כיף?
וזה לא יום אחד. כל יום אתה חייב לתרום. שנה, שלוש, שמונה.
אתה גם לא תקבל מכתב תודה לעולם, כי אתה הרי חייב!
ואם שכחת יום אחד, אתה לא מתחשב, אנוכי ורשע מרושע!)
תודה שקראת עד כאן,
אני באמת באמת מעריכה את ההורים שמתמודדים בגבורה עם האלרגיות השונות,
ועם המלחמות הארוכות שאתם מנהלים לשם כך.
רק אל תשכחו שאנו, שאר ההורים, לא נלחמים בכם. באמת רוצים לעזור במה שאפשר.
בקשו יפה, בכבוד.