כל אחד יכול לקבל דמי ניהול כאלו ואפי' יותר זולים גם בפוליסות חיסכון.ומנגד בגלל שהם קבוצה זה איפשר להם לצמצם את הדמי ניהול למשהו יותר סביר.
[אני אומרת בזהירות, אבל כנראה שבגלל התנאים שהם דרשו וכו' זה לא הדמי ניהול הכי זולים שהיו יכולים לקבל]
כל אחד יכול לקבל דמי ניהול כאלו ואפי' יותר זולים גם בפוליסות חיסכון.ומנגד בגלל שהם קבוצה זה איפשר להם לצמצם את הדמי ניהול למשהו יותר סביר.
לכאורה, אם עוד ועוד קהילות יתאגדו לדבר כזה, יוכלו להוזיל את דמי הניהול עוד.כל אחד יכול לקבל דמי ניהול כאלו ואפי' יותר זולים גם בפוליסות חיסכון.
[אני אומרת בזהירות, אבל כנראה שבגלל התנאים שהם דרשו וכו' זה לא הדמי ניהול הכי זולים שהיו יכולים לקבל]
משנת 70-82 המדד נשאר כמעט באותו המקום מ 85 נקודות עד 107.*כל הנכתב הוא מנתונים ברשת ולא מבדיקה מעמיקה. מצ"ב סיכום המדד מ-1957 עד היום מתוך המכלול:צפה בקובץ המצורף 1760932
מה הקטע לכתוב הודעה כפולה בשני אשכולות?ישנה שאלה הנידונת בהרחבה מה עדיף מיצוע או סכום בבת אחת.
התשובה הודאית היא שרוב השנים מיצוע השיג תשואה נמוכה מהפקדה פעם אחת.
אך דבר נוסף ברור כי מיצוע לאורך זמן מביא תשואה בטוחה ויציבה, לעומת סכום חד פעמי שעלול להיות בעייתי ולפעמים אף מאוד.
ולמשל תראו את הגרף המצורף.
משנת 70-82 המדד נשאר כמעט באותו המקום מ 85 נקודות עד 107.
מ 1998 עד בואכה 2012 ממש לא התקדם.
כך שלרבים עלול להיות ממש קשה לראות את הסכום הולך ויורד.
אף אחד לא יכול לצפות מה יהיה אך משברים בבורסה זוהי מציאות מפעם לפעם.
כרגע הבורסה יקרה היסטורית [גם מבחינת מכפילים] אך עדיין יתכן ותמשיך לעלות דרסטית.
למעשה מי שמצפה לפתוח כזה מיזם בקהילתו שיחשוב מעט כיצד יגייס תרומות להלוואות כאשר הציבור רואה ירידה בתיק ההשקעות....
ובפרט שאם רוצים לבקש מהציבור תרומות ולהלוות זה ממש נקרא למצע
ורק אם התרומות כולם מבחוץ או מגבירים ברובם אז בכלל יתכן ושווה.
אך צריך להבין כיצד יגייסו בזמנים שהציבור רואה שחיקה ולא עלייה.
היוצא מכל זה שכנראה ציבורית עדיף מיצוע במקום גמ"ח מרכזי. [רווח ודאי {אם ישנו כזה דבר}]
הלוואות מראש יכולים להביא תשואה יותר טובה בודאות, בשנים מסויימות לאכזב מרה ולקבור את כל הפרוייקט
@Ruty Kepler ?!@השקעות R הון איפה הגר"ש אלתר עצמו בסיפור?
הוא לא חתום בחוברת או במכתב.
לדעתי זה מעלה ולא חסרון.@השקעות R הון איפה הגר"ש אלתר עצמו בסיפור?
הוא לא חתום בחוברת או במכתב.
הסכמה מר' מנדל שפרן ור' בצלאל ווקסלשטיין (-רב הקהילה) הם דווקא כן לקחו.לדעתי זה מעלה ולא חסרון.
אמנם מדובר במיזם קהילתי, אבל הוא יותר עסקי מחברתי, וכך הוא גם אמור להיות.
כמו שלא תראה בפרסומות הסכמה של רב קהילה על יושר של בעל חנות מקהילתו וכדו'.
בסוף נטילת הסיכונים הוא של האברך המשקיע, כשהוא יודע שהדבר נבדק על ידי אנשי מקצוע ורבנים המתמצאים בתחום ההשקעות (חלקם במה לא, וחלקם במה כן...).
כמובן שמי שמעוניין בברכה או עצה מכל רב שהוא, יכול לעשות זאת בפרטי.
עובדה לא נכונה.אבל הוא יותר עסקי מחברתי
כוונתי הייתה שמיזם עסקי דורש הסכמה רבנית כעין הכשר ולא ברכה כוללנית מיסטית לעידוד השקעה.הסכמה מר' מנדל שפרן ור' בצלאל ווקסלשטיין (-רב הקהילה) הם דווקא כן לקחו.
וזה לא 'חנות', זה מיזם שדורש המון תרומות, ואמון בעסקנים.
דמגוגיה.כוונתי הייתה שמיזם עסקי דורש הסכמה רבנית כעין הכשר ולא ברכה כוללנית מיסטית לעידוד השקעה.
אין כוונתי חלילה לזלזל בברכת צדיקים, אבל בהחלט שמדובר בעסקים, לא משקיעים על סמך זקן של מישהו וד"ל.
דמגוגיה.
מכתב ברכה/המלצה ממי שעומד בראש הקהילה?
זה הכי מתבקש שיש
בהחלט אתה צודק שזה מעניין,דמגוגיה.
מכתב ברכה/המלצה ממי שעומד בראש הקהילה?
זה הכי מתבקש שיש.
דבר ראשון, כל מי שישקיע עד שזה יגיע לכזה מצב - ירוויח.יש לי שאלה תאורטית
מה יהיה עם לכל הציבור החרדי בישראל יהיה 150,000 ש"ח בחתונות הילדים
זה לא ישפיע מיידית על כל ההוצאות?
כמו שהיום ה'נורמה' לקנות שעון לכלה ב X כסף,
אז כשלכולם יהיה כסף ההוצאות יגדלו, לא
כמובן שכןיש לי שאלה תאורטית
מה יהיה עם לכל הציבור החרדי בישראל יהיה 150,000 ש"ח בחתונות הילדים
זה לא ישפיע מיידית על כל ההוצאות?
כמו שהיום ה'נורמה' לקנות שעון לכלה ב X כסף,
אז כשלכולם יהיה כסף ההוצאות יגדלו, לא?
למה?כמובן שכן
אבל זה רחוק מאוד מלהיות כך
כדי שזה יקרה טבע האדם יצטרך להשתנות רדיקאלית.יש לי שאלה תאורטית
מה יהיה עם לכל הציבור החרדי בישראל יהיה 150,000 ש"ח בחתונות הילדים
זה לא ישפיע מיידית על כל ההוצאות?
כמו שהיום ה'נורמה' לקנות שעון לכלה ב X כסף,
אז כשלכולם יהיה כסף ההוצאות יגדלו, לא?
אני מציע שיקנו לכל אחד דירה וגם יקנו לו תרנגולים ועד שהוא יתחתן כבר יהיו לו עיזים וכמובן ינטעו עצים וכו' וכו'כדי שזה יקרה טבע האדם יצטרך להשתנות רדיקאלית.
מצד שני לפעמים אם אדם ממילא לוקח הלוואות הוא אומר אקח עוד קצת הלוואות, אבל כאן יש לו סכום מוגבל שכל ההוצאות צריכות להיכנס בו (רבע מיליון ש"ח בשביל הוצאות חתונה שבת שבע ברכות שכירות שנה ראשונה והון עצמי לדירה 100 אל"ש)אם כל הקהילה או לכה"פ רובו תצטרף למיזם,
אז בתוך הקהילה, הם יצטרכו מאד חזק לשמור גבולות,
שלא פתאום כולם יחתנו כגבירים ויהיה תחרות וכו',
ויצא שכרו בהפסדו,
אינני מבין אותך באשכול זה אתה כותב שהפריסה היא ל150 תשלומים [12.5 שנה].150 (12.5 שנה)
אז מה האמת 6 שנים או 12.5 שנים.מאיפה שלקחת שיש שעבוד נוסף?
כל הורה הוא לווה לכל דבר מהעמותה, והם יכולים לתבוע אותו בבית דין/בית משפט שישלם.
הוא אמור לגמור לשלם כבר בשליש הראשון, כך שמאחרי 6 שנים הם יכולים לדעת האם הוא שילם או לא.
במידה ולא, הם יכולים לתבוע אותו כנ"ל - ובית משפט יחלט להם את הכסף.
בדיוק כמו שיכול לחלט להם את הבית שלו, או את הרכב שלו.
נכון שלא כל עמותה ששה ללכת לבית משפט, ויש כאלו עניים שגם אין לך מה ללכת איתם לשם.
אז בשביל מספיק הסעיף של 25 שנה, כי בשעת חתונת ילדיו שהוא רוצה את הכסף (ולא לחכות עוד 6 שנים) - הם יוכלו לדרוש ממנו שישלם את החוב.
אינני מבין אותך באשכול זה אתה כותב שהפריסה היא ל150 תשלומים [12.5 שנה].
ובאשכול המקביל כותב
אז מה האמת 6 שנים או 12.5 שנים.
אולי היה שינוי בנתיים?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: