חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
לפני שמרים הוא שלשה ניצבו חיש
הביטו בחמשה אחרי שהוא יהיה איש
צהריים טובים
ליל מנוחה חלף
משהו קליל גם עבור המתחילים או אלו שמנסים לפתור

ארבעה פרחים
פעם אחת מתארחים
ראו צרעת כפולה אחריהם
ויותר לא באו הם
ראש הפסיק לחלום
שרק הוא ובא הלום
נמצא בין יהושפט ויששכר
הלך לדרכו (אולי קיבל כבר שכר)
מטה אשר היה הלך לשלום
ראש חסר המשיך לחלום
פגש את @גילת ורנן ברון
ניצבת ליד הר הכרמל והשרון.
 

ישראלי מצוי

משתמש פעיל
צהריים טובים
ליל מנוחה חלף
משהו קליל גם עבור המתחילים או אלו שמנסים לפתור

ארבעה פרחים
פעם אחת מתארחים
ראו צרעת כפולה אחריהם
ויותר לא באו הם
ראש הפסיק לחלום
שרק הוא ובא הלום
נמצא בין יהושפט ויששכר
הלך לדרכו (אולי קיבל כבר שכר)
מטה אשר היה הלך לשלום
ראש חסר המשיך לחלום
פגש את @גילת ורנן ברון
ניצבת ליד הר הכרמל והשרון.
פרוח
פרוח תפרח הצרעת
יהושפט בן פרוח
פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן־לה הדר הכרמל והשרון
 
מחידות הרקליטוס:
הילולת התשב"י
על גבי תשבי
מי יתן לא אחד
יום כהתארך לא נכחד
כימי יקותיאל בהר
וכשנת התורה ביאר:


:alien:התחדשתי לכבוד ירח הראשון לעם היהודי אשר אני מכבדו ומוקירו:devilish:
 
נערך לאחרונה ב:

דבי מ.

משתמש מקצוען
מחידות הרקליטוס:
הילולת התשב"י
על גבי תשבי
מי יתן לא אחד
יום כהתארך לא נכחד
כימי יקותיאל בהר
וכשנת התורה ביאר:


:alien:התחדשתי לכבוד ירח הראשון לעם היהודי אשר אני מכבדו ומוקירו:devilish:
מילה מהפרשה?
מרש''י?
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
הריח של מי מזיק לסביבה?
ומה הוא צריך לעשות בנידון?
רמב"ן בסוף פר' ויצא?
וגם כאן, וגם לגבי מצורע:
וכן אמר הכתוב במצורע (להלן יג מו) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, ולא אמר כאשר אמר בשאר הטמאים (דברים כג יא) ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה, כי הזכיר בו ישיבה שלא ילך כלל, כי ריחו והבלו מזיקים.
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
מחידות הרקליטוס:
מיסוד חמישי הוא זה
מחליף צורה כבמחזה
מי הדעת הולך ומזה
אוחז בזה וגם בזה

אי זה הוא ומי הוא זה
המדבר כצופה וחוזה
לחידותיו יצטרכו רמזי
עדי יבואו לתכונות רזי
סעיפים אחוזים בגנזי
עמיקי דתברי גזיזי

שמחה לאשכול זה
בשובו בניקו הלזה
תקוות קולמוס אוחזי
כי מאמריו לא נתבזה
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
מחידות הרקליטוס:
הילולת התשב"י
על גבי תשבי
מי יתן לא אחד
יום כהתארך לא נכחד
כימי יקותיאל בהר
וכשנת התורה ביאר:
ל"ג (ימי טוהר) שבאו אחר ז' (ימי טומאה).

וזה פתרונו:
הילולת התשב"י = ל"ג בעומר (ואל תשיבני כי תחת אחרית אמורה לבוא ראשית, כי אילו היה כותב המחדד 'הרשב"י' כי אז היה מגלה צפונותיו בטרם עת, מה גם שאילצו החרוז ופיתהו המבנה הארוז לגרוס דווקא 'תשב"י'. ועוד יש לפרש בדרך אחרת נעלמת עד יבוא התשבי..)
על גבי תשבי = לשון הכתוב נקט: ושלשים יום ושלשת ימים 'תשב' בדמי טהרה. והרי הל"ג האמורים על גבי המילה הזאת.
והרי הם ל"ג ימי טוהר, שיצאו מימי טומאה (וסובר המחדד כדקיי"ל מעיין אחד הוא, התורה טמאתו והתורה טיהרתו).
ועל כן המשיך בחריזתו:
מי יתן לא אחד - הוא הכתוב בדברי המתייסר: מי יתן טהור מטמא - לא אחד? (הקב"ה שהוא יחידו של עולם).
ובימים ההמה הרי היולדת כטבולת יום ארוך, שיסתיים בסוף הארבעים. וזו כוונת המשפט:
יום כהתארך לא נכחד. (תיבת 'נכחד' לא ידעתי לפרשה זולת אילוץ החרוז, וה' יאיר עיני).
וכיון שנזכר המחדד במספר ארבעים, שוב צפו ועלו לפניו כל הארבעים אשר בתורה שבכתב ושבע"פ, ומתוכם בחר שנים וחרזם כאחד:
כימי יקותיאל (הוא משה רבינו, ככתוב בדברי הימים ודרשוהו חז"ל במגילה) בהר (סיני).
וכן 'כשנת התורה ביאר' (כשנה שבה נתבארה התורה, ככתוב בריש דברים, שבשנת הארבעים 'הואיל משה באר').
ויהיו הדברים להצלחת היולדת הטרייה (היא ועוללה), השבה לחדש כנשר נעוריה, להנאות האשכול מפתרוניה (ובהמשך - אחר ימי התאוששות ספורים - גם מחידודיה..).
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
ל"ג (ימי טוהר) שבאו אחר ז' (ימי טומאה).

וזה פתרונו:
הילולת התשב"י = ל"ג בעומר (ואל תשיבני כי תחת אחרית אמורה לבוא ראשית, כי אילו היה כותב המחדד 'הרשב"י' כי אז היה מגלה צפונותיו בטרם עת, מה גם שאילצו החרוז ופיתהו המבנה הארוז לגרוס דווקא 'תשב"י'. ועוד יש לפרש בדרך אחרת נעלמת עד יבוא התשבי..)
על גבי תשבי = לשון הכתוב נקט: ושלשים יום ושלשת ימים 'תשב' בדמי טהרה. והרי הל"ג האמורים על גבי המילה הזאת.
והרי הם ל"ג ימי טוהר, שיצאו מימי טומאה (וסובר המחדד כדקיי"ל מעיין אחד הוא, התורה טמאתו והתורה טיהרתו).
ועל כן המשיך בחריזתו:
מי יתן לא אחד - הוא הכתוב בדברי המתייסר: מי יתן טהור מטמא - לא אחד? (הקב"ה שהוא יחידו של עולם).
ובימים ההמה הרי היולדת כטבולת יום ארוך, שיסתיים בסוף הארבעים. וזו כוונת המשפט:
יום כהתארך לא נכחד. (תיבת 'נכחד' לא ידעתי לפרשה זולת אילוץ החרוז, וה' יאיר עיני).
וכיון שנזכר המחדד במספר ארבעים, שוב צפו ועלו לפניו כל הארבעים אשר בתורה שבכתב ושבע"פ, ומתוכם בחר שנים וחרזם כאחד:
כימי יקותיאל (הוא משה רבינו, ככתוב בדברי הימים ודרשוהו חז"ל במגילה) בהר (סיני).
וכן 'כשנת התורה ביאר' (כשנה שבה נתבארה התורה, ככתוב בריש דברים, שבשנת הארבעים 'הואיל משה באר').
ויהיו הדברים להצלחת היולדת הטרייה (היא ועוללה), השבה לחדש כנשר נעוריה, להנאות האשכול מפתרוניה (ובהמשך - אחר ימי התאוששות ספורים - גם מחידודיה..).
לא שהבנתי משהו אבל כלכבוד על התשובה!
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
לא שהבנתי משהו אבל כלכבוד על התשובה!
ואני ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה, בפי משוררת היתה ערוכה, שאין אומרים כל הכבוד אלא למלך הכבוד, ואז הבנתי למה נתחברו מילות השבח, להשמיט ה' הידיעה, כמאמר הנביא אשר בדה בכף ולפניו בכפל כף הובא.
ומה לא מובן?..
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
כוונת החכם @בוסו לדברי הרמב"ן בפ' ויצא, שמסביר את ענין החרדה של לבן מדוותה של בתו, עד שלא רצה אפילו להחליף עוד מילה, ומיד ברח משם מפני הבלה המזיק.
וכנראה היה סבור שהקשר לפרשת השבוע הוא בסוף הפסוק השני, ולכן אמר שפתרונו הוא אינו שייך למצורע.
בעוד החכם @מתגעגע אל המצורע כיוון דבריו.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה