דרוש מידע לא מסוגלים לעזוב את ירושלים

אאא א · 10/12/23

נכתב ע"י חמדה יקרה:
אני מכירה מצב הפוף בו ליטאים משלמים הון על דירות קטנות וישנות בנווה יעקב ודומיו והחסידים קונים בפרפיריות דירות גדולות באותו מחיר

כמה שזה נכון!
כל אחד רואה את החסרונות של השני..

הודיה 482 · 10/12/23

אנחנו זוג צעיר נשואים כמעט 3 שנים
היום הבת שלי חוגגת שנתיים
בחופש האחרון עשיתי את המעבר הזה שהיה לי לא קל בכלל ועדין קשה
ועזבתי את ירושלים שאני כ"כ אוהבת
למה אוהבת? כי שם נולדתי, שם כל משפחתי, עזבי את מה שמוכר לי,
את האויר המדהים הזה.
ועשתי את זה עכשיו כי הבנתי שאם אני לא קמה לוקחת את עצמי משם
אני עלולה להתקע שם שנים ביחידות קטנות עם כמה ילדים.
גרנו ביחידה נחמה מאוד אבל לילדה בת שנה ו8 זה כבר לא היה מתאים.
וידעתי שבעזרת ה' יבואו עוד ילדים ואני עוד יותר יצטרך עזרה מאמא שלי ואחיות (אני בכורה..)
אז יהיה לי יותר קשה לעבור.
זה אומץ ולא כל אחד מסוגל.
אני עדין בשבלי הסתכלות וגדילה מהמעבר הזה, מהשינוי הזה שהוא לא קל.
על הבת שלי כבר ביום למחרת ראיתי כמה טוב לה הגודל, המרפסת, יש לה חדר, יש לה איפה לרוץ והיא רצה..
היה לי קשה לחשוב שהיא תפספס את הדברים הבסיסים האלה .
אני רואה זוגות שגרים בצפיפות לא נורמלית. ילד בן 3 וחצי ישן בלול בחדר הורים לידו לול קטן לתינוק בן שנה
וזה הולך ומתרחב...
אני לא רציתי לחיות ככה. ה' נתן לי ילדה ובעזרת יתן עוד ואני צריכה לדאוג להם.
אם הייתי חושבת על עצמי ודאי שהייתי נשארת, שם יש לי עזרה, מקום לקפוץ בצהריים, היה לי חברות שהיינו יוצאות יחד עם הילדים.. בא לי לצאת לקניות\סתם ככה עם בעלי אז איפה לשים אותה...
עזרה לפני לידה אחרי לידה וזה לא נגמר..
זה קשה, לפעמים אני מתחרטת כי אני לא מוצאת את עצמי כ"כ הכל עדין מוזר, חדש, לא מוכר
אבל אני יודעת שעשתי צעד נכון.
לא תמיד צעד נכון הוא צעד קל
אני מתגעגעת לירושלים מאוד
מי שלא נולד שם לא יבין

אאא א · 10/12/23

נכתב ע"י הודיה 482:
אנחנו זוג צעיר נשואים כמעט 3 שנים
היום הבת שלי חוגגת שנתיים
בחופש האחרון עשיתי את המעבר הזה שהיה לי לא קל בכלל ועדין קשה
ועזבתי את ירושלים שאני כ"כ אוהבת
למה אוהבת? כי שם נולדתי, שם כל משפחתי, עזבי את מה שמוכר לי,
את האויר המדהים הזה.
ועשתי את זה עכשיו כי הבנתי שאם אני לא קמה לוקחת את עצמי משם
אני עלולה להתקע שם שנים ביחידות קטנות עם כמה ילדים.
גרנו ביחידה נחמה מאוד אבל לילדה בת שנה ו8 זה כבר לא היה מתאים.
וידעתי שבעזרת ה' יבואו עוד ילדים ואני עוד יותר יצטרך עזרה מאמא שלי ואחיות (אני בכורה..)
אז יהיה לי יותר קשה לעבור.
זה אומץ ולא כל אחד מסוגל.
אני עדין בשבלי הסתכלות וגדילה מהמעבר הזה, מהשינוי הזה שהוא לא קל.
על הבת שלי כבר ביום למחרת ראיתי כמה טוב לה הגודל, המרפסת, יש לה חדר, יש לה איפה לרוץ והיא רצה..
היה לי קשה לחשוב שהיא תפספס את הדברים הבסיסים האלה .
אני רואה זוגות שגרים בצפיפות לא נורמלית. ילד בן 3 וחצי ישן בלול בחדר הורים לידו לול קטן לתינוק בן שנה
וזה הולך ומתרחב...
אני לא רציתי לחיות ככה. ה' נתן לי ילדה ובעזרת יתן עוד ואני צריכה לדאוג להם.
אם הייתי חושבת על עצמי ודאי שהייתי נשארת, שם יש לי עזרה, מקום לקפוץ בצהריים, היה לי חברות שהיינו יוצאות יחד עם הילדים.. בא לי לצאת לקניות\סתם ככה עם בעלי אז איפה לשים אותה...
עזרה לפני לידה אחרי לידה וזה לא נגמר..
זה קשה, לפעמים אני מתחרטת כי אני לא מוצאת את עצמי כ"כ הכל עדין מוזר, חדש, לא מוכר
אבל אני יודעת שעשתי צעד נכון.
לא תמיד צעד נכון הוא צעד קל
אני מתגעגעת לירושלים מאוד
מי שלא נולד שם לא יבין

כמה כנות בהודעה אחת!!!

Yael Mor · 10/12/23

נכתב ע"י הודיה 482:
אנחנו זוג צעיר נשואים כמעט 3 שנים
היום הבת שלי חוגגת שנתיים
בחופש האחרון עשיתי את המעבר הזה שהיה לי לא קל בכלל ועדין קשה
ועזבתי את ירושלים שאני כ"כ אוהבת
למה אוהבת? כי שם נולדתי, שם כל משפחתי, עזבי את מה שמוכר לי,
את האויר המדהים הזה.
ועשתי את זה עכשיו כי הבנתי שאם אני לא קמה לוקחת את עצמי משם
אני עלולה להתקע שם שנים ביחידות קטנות עם כמה ילדים.
גרנו ביחידה נחמה מאוד אבל לילדה בת שנה ו8 זה כבר לא היה מתאים.
וידעתי שבעזרת ה' יבואו עוד ילדים ואני עוד יותר יצטרך עזרה מאמא שלי ואחיות (אני בכורה..)
אז יהיה לי יותר קשה לעבור.
זה אומץ ולא כל אחד מסוגל.
אני עדין בשבלי הסתכלות וגדילה מהמעבר הזה, מהשינוי הזה שהוא לא קל.
על הבת שלי כבר ביום למחרת ראיתי כמה טוב לה הגודל, המרפסת, יש לה חדר, יש לה איפה לרוץ והיא רצה..
היה לי קשה לחשוב שהיא תפספס את הדברים הבסיסים האלה .
אני רואה זוגות שגרים בצפיפות לא נורמלית. ילד בן 3 וחצי ישן בלול בחדר הורים לידו לול קטן לתינוק בן שנה
וזה הולך ומתרחב...
אני לא רציתי לחיות ככה. ה' נתן לי ילדה ובעזרת יתן עוד ואני צריכה לדאוג להם.
אם הייתי חושבת על עצמי ודאי שהייתי נשארת, שם יש לי עזרה, מקום לקפוץ בצהריים, היה לי חברות שהיינו יוצאות יחד עם הילדים.. בא לי לצאת לקניות\סתם ככה עם בעלי אז איפה לשים אותה...
עזרה לפני לידה אחרי לידה וזה לא נגמר..
זה קשה, לפעמים אני מתחרטת כי אני לא מוצאת את עצמי כ"כ הכל עדין מוזר, חדש, לא מוכר
אבל אני יודעת שעשתי צעד נכון.
לא תמיד צעד נכון הוא צעד קל
אני מתגעגעת לירושלים מאוד
מי שלא נולד שם לא יבין

וואו, ממש מבינה אותך. האמת שאני מיד אחרי החתונה עברתי לפריפריה והיה מצוין, אבל עם הילדים זה נהיה הרבה יותר קשה. אין ביביסיטר, אין למי לשלוח, ואז אני חושבת על זה שוב. אבל חוץ מזה- לא מתחרטת בכלל. ממליצה לך לדאוג שמידי פעם לשים את הילדה אצל ההורים או אחת האחיות תבוא לשמור ותצאו לבד. זה נותן כח להמשך. בהצלחה רבה וכל הכבוד על האומץ, לא מובן בכלל!

אאא א · 10/12/23

נכתב ע"י Yael Mor:
וואו, ממש מבינה אותך. האמת שאני מיד אחרי החתונה עברתי לפריפריה והיה מצוין, אבל עם הילדים זה נהיה הרבה יותר קשה. אין ביביסיטר, אין למי לשלוח, ואז אני חושבת על זה שוב. אבל חוץ מזה- לא מתחרטת בכלל. ממליצה לך לדאוג שמידי פעם לשים את הילדה אצל ההורים או אחת האחיות תבוא לשמור ותצאו לבד. זה נותן כח להמשך. בהצלחה רבה וכל הכבוד על האומץ, לא מובן בכלל!

זה מאד תלוי לאן עוזבים,
אם עוברים קרוב לירושלים, ב"ש ביתר.
זה קל יותר לפחות פסיכולגית, אפילו אם לא בפועל.
אבל לפריפריה, זה ממש קשה.

הודיה 482 · 10/12/23

נכתב ע"י אאא א:
אם עוברים קרוב לירושלים, ב"ש ביתר.

עברנו יחסית קרוב לירושלים אבל דין הקושי הוא קושי המרחק ברכב זה 45 דק'
במקום 3 וחצי דקות... בעיני הכל שונה
אפילו לרשום את הילדה לגן מה שהיה ברור לי בירושלים איפה, איזה סגנון ואיזה מרחק מהבית
כאן אין לי מושג..
בכללי:
קשה מאוד לצאת מאזור נוחות גם אם האזור נוחות שלך הוא לא כזה נוח

נכתב ע"י Yael Mor:
וואו, ממש מבינה אותך. האמת שאני מיד אחרי החתונה עברתי לפריפריה והיה מצוין, אבל עם הילדים זה נהיה הרבה יותר קשה. אין ביביסיטר, אין למי לשלוח, ואז אני חושבת על זה שוב. אבל חוץ מזה- לא מתחרטת בכלל. ממליצה לך לדאוג שמידי פעם לשים את הילדה אצל ההורים או אחת האחיות תבוא לשמור ותצאו לבד. זה נותן כח להמשך. בהצלחה רבה וכל הכבוד על האומץ, לא מובן בכלל!

צודקת לגמרי זה מאוד חסר ואנחנו כמעט לא יוצאים רק לקניות עם הילדה וסיבוב עם העגלה למטה.
זה לא דומה...

נועה ב · 10/12/23

נכתב ע"י הודיה 482:
אם הייתי חושבת על עצמי ודאי שהייתי נשארת, שם יש לי עזרה, מקום לקפוץ בצהריים, היה לי חברות שהיינו יוצאות יחד עם הילדים.. בא לי לצאת לקניות\סתם ככה עם בעלי אז איפה לשים אותה...

זה ממש נכון
חושבת שכדאי לך לשנות חשיבה בעוד כמה דברים
לקח לי זמן להבין שמעבר דירה זה מעבר גם של צורת חיים
אם הייתי שמה את הילדים בצהרים אצל אמא שלי/היו באים לשמור לי אז עכשיו תיהיה אלטרנטיבה אחרת, אין בררה, וחיפשתי, ודיברנו על זה בגינה
אז אנחנו כמה שכנות ששומרות אחת על הילדים של השניה
נכון, לא לכולן זה מתאים תחשבי על כאלו ש-כן
ותנשמי עמוק, השנים הקשות שהילדים קטנטנים ואין זמן לכלום עוברות חולפות מהר, והאיכות חיים במגורים, במרחב, ובשקט שאת נותנות להם אין מה שישווה לזה!!!
ואוטוטו תוכלו כבר לצאת בערב לסיבוב קטן לבד ולהשאיר פלאפון ואח"כ לסיבוב יותר גדול
אבל אל תוותרו על לצאת, לנשום, בשנים הראשונות שהבית לא נתן לנשום יצאנו בבוקר על חשבון העבודה
אגב ברוב המקומות החדשים שלא כמו ירושלים/ב"ב ה'לצאת' יכול להיות גם קרוב ממש, יער/חורשה/פינת טבע שלוב היא ממש מאחורי הבית...

echadmishishim · 10/12/23

נכתב ע"י אאא א:
נכון מאד!
רק לגבי הנקודה האחרונה,
היום גם בבית שמש זה מצב שקונים דברים מנקרי עיניים,
אמנם לא ברמה של ירושלים עדיין, אבל מתקדם לשם..

נראה לי זה ממש תלוי במיקום בבית שמש
אני עברתי מירושלים לבית שמש וממש לא רואה את זה ככה
אתמול הייתי בירושלים ברוממה של ירושלים ובדיור אמרתי שזה נורא לראות איך כולם שם חיים בשביל השני רואים רק סוג 1 של עגלות ורק סגנון מסוים של בגדים וכו וכו
ואני שמאוד קשה לי תחרותיות ולצערי וכן חשוב לי להיות באופנה ובסטייל
פה בבית שמש ממש מרגישה הקלה!!!!!!

רחלה 123 · 10/12/23

נכתב ע"י הודיה 482:
מי שלא נולד שם לא יבין

זה לא קשור דווקא לירושלים
להרבה אנשים קשה לעזוב מקום מגורים שהם חיים בו 20 שנה, משפחה וחברה
פשוט בירושלים נהיה בלתי אפשרי כמעט לגור, בעוד שבמקומות אחרים זה עוד אפשרי לגור ליד ההורים.
בכל אופן מעריכה את הצעד שעשית, אין ספק שאת נותנת לילדים שלך מתנה ענקית, אין שום סיבה בעולם שילד יחיה ביחידות הנוראיות שיש שם.
אפילו שגדלו בירושלים של פעם עשרה ילדים בחדר - הם בילו המון המון בחוץ, מה שהיום פחות שייך מסיבות מטיחות ומוגנות.

הודיה 482 · 10/12/23

נכתב ע"י נועה ב:
אז אנחנו כמה שכנות ששומרות אחת על הילדים של השניה

כמו שכתבי אני עדין לא מוצאת את עצמי,
לא בבנין ולא בגינה לבנתיים אני די לבד.

ובאמת אנחנו מנסים לחשוב מה כן לעשות כי זה חשוב לנו היציאות האלה. אנחנו עושים את זה עם עגלה אבל חשוב לנו גם לבד.

בקבוק מים · 10/12/23

הקטע של הבייביסיטר קשה
אי אפשר לצאת אפילו לא לקניות

Ruty Kepler · 10/12/23

נכתב ע"י מליון:
יש בירושלים שכונות זולות יותר לדוג' בית ישראל, בוכרים, שמואל הנביא, קרוב לדווידקה.
שם אפשר למצוא דירות נחמדות 3 חד' בארבע וחצי, חמש אלף ש''ח.
מכירה מישהי שהמוצא שלה הוא הולנד, ויש קרן שנותנת להם שכירות ( בהטורים) במחיר מצחיק.
יש את זה גם בעוד קהילות..

דירה באזור הדוידקה ב5000, היא כנראה מרתף דל ומתפורר, או משהו בדומה. (אגב יש בדוידקה בניינים עם דירות שותפים המושכרות ל’טיפוסים’ שונים ומשונים, ויש לבדוק היטב את הבניין והאזור לפני ששוכרים).

מחיר של 4.5 אלף זה ליחידה לזו”צ, בקומה חמישית, עם מעלית רק עד קומה רביעית.

מצטרפת לכל המציעים לאנשים לשדרג את איכות חייהם ולעבור למקומות רגועים וזולים יותר. המחיר של מגורים בירושלים, כיום, הוא יקר מכל הבחינות.

דווקא לגבי סטייל, אפשר לגור בשכונות הקצת-מוזנחות, ושם תהיו בכל מקרה הכי עשירים ברחוב, גם אם תלבשו בגדים מבזאר.

אילה מינה · 10/12/23

נכתב ע"י echadmishishim:
נראה לי זה ממש תלוי במיקום בבית שמש
אני עברתי מירושלים לבית שמש וממש לא רואה את זה ככה
אתמול הייתי בירושלים ברוממה של ירושלים ובדיור אמרתי שזה נורא לראות איך כולם שם חיים בשביל השני רואים רק סוג 1 של עגלות ורק סגנון מסוים של בגדים וכו וכו
ואני שמאוד קשה לי תחרותיות ולצערי וכן חשוב לי להיות באופנה ובסטייל
פה בבית שמש ממש מרגישה הקלה!!!!!!

אני גם מבית שמש וירושלמית במקור ומסכימה איתך
אי אפשר להשוות לירושלים בכלל
נניח באזור שלי נדיר לראות בוגבו וכולן פה משפחות עם תינוקות

nori · 10/12/23

אני עברתי לפני 14 שנה מירושלים. כשהיו לי שני ילדים שכמובן עד המעבר ישנו איתנו באותו חדר שינה בדירת 2 חדרים.
מיד אחרי המעבר הרגשתי שהשינוי לטובה.
מה שאותי תפס זה כמה היה קשה לי לעזוב כי לא אוכל שומו שמים לקפוץ לרב שפע או גאולה ואפילו לאמא.
וכמה שמחתי מידית. להיות עם הילדים בבית. ברוגע. ולא להסחב עם עגלת תאומים ברחובות העיר כי הכל כל כך נגיש וקרוב.
לבלות עם ילדים בגן שעשועים או באפית עוגיות זה הרבה יותר נכון מלצאת לסידורים בגאולה! ותאמינו לי שמסתדרים פעם פעמיים בעונה להשאיר את הילדים עם בייביסיטר ולצאת לסדר את כל מה שצריך בירושלים.
גם שהיית יתר בבית ההורים מקשה לפעמים לסגל סדר יום נכון ונח. בטוחה שכל מי שחווה את זה מכירה את הימים האלה שנמצאים אצל ההורים והשעה מתחילה להתאחר ואוף אין לי כח לחזור הביתה ולהתחיל מקלחות וממשיכים להתמרח. יש משהו מאד נח בלהשאר בבית! כמה שלפעמים כשצעירים לא מרגישים את זה ועד שמגיעים אל המנוחה והנחלה מרגישים שדוקא הקושי ומה שפחדתי ממנו הוא זה שהביא לי סדר, רוגע והפחית אפילו את מפלס העיפות (למרות שהעזרה ירדה...)
אבל מה שחשוב לי בעיקר לאמר שיש לי קשר עם השכנים שלי מהשכונה הירושלמית לשעבר.
ולאורך השנים אני מסתכלת בתדהמה שלא לאמר בזעזוע במשפחת שפשוט נשארו שם.. אני יודעת שזה מאד שופט.
אבל לדוג' משפחה עם לא מעט ילדים שנשארה לגור בדירת 2 חדרים. הם סגרו את המרפסת והעבירו לשם את ה"חדר שינה" אין שם מקום אפילו לארון. את הבגדים הם השאירו בחדר שהפך להיות חדר ילדים וככה הם מתנהלים בשותף גם כשהילדים גדלו והפכו למתבגרים.
משפחות נוספות שנשארו שם והתחילו לחתן כשאין לאן להכניס אפילו את הזוג הראשון.
אני מתארת חיים בשכונה ירושלמית שיש שם לא מעט דירות 2 חדרים. לא יחידות. שאנשים נשארו שם וגדלו כי חושבים שאין מקום טוב יותר בעולם כולו. זה זכותם המלאה כמובן. אבל מבחוץ זה נראה בעיני ממש עצוב.

התולעת של הבצל חושבת שיש לה את הדבר הטוב ביותר עד שהיא מגיעה אל התפוח. (משפט שמורה שלי פעם נהגה לאמר) זה כנראה ההסבר.
אז תקבלו איזו החלטה שנראית לכם לנכון. רק תבדקו שהנתונים במלואם נמצאים אצליכם והעיניים שלכם מצליחות לראות קצת מעבר למה שאתם חושבים שהוא מאסט וחובה ואי אפשר בלי.

אני חושבת שאם מסתכלים על הבית כמקום לחיות בו. ולא איזה נקודת עגינה לישון בה בלילה. זה יקל מאד על קבלת החלטות.

פירקוד!! · 10/12/23

ירושלים ענקית וזה מצחיק להשוות חיים בשכונת רמות למשל לחיים במרכז העיר. בשכונות החיים מאד שפויים עם המון פלוסים שיש רק לירושלים. במרכז העיר אני באמת לא מבינה איך אפשר לגדל ילדים..

לארג' · 10/12/23

נכתב ע"י סנפירית:
הדירות בבית שמש מאוד מאוד יקרות, מה משכנע לגור שם?

נכתב ע"י אאא א:
יחסית לירושלים הם יותר זולות, ויש את ההרגשה שאתה בירושלים, שכונה קצת מרוחקת..

נכון גם ב"ב וק"ס שכונות קצת מרוחקות מירושלים

רחלה 123 · 10/12/23

נכתב ע"י nori:
אני חושבת שאם מסתכלים על הבית כמקום לחיות בו. ולא איזה נקודת עגינה לישון בה בלילה. זה יקל מאד על קבלת החלטות.

זה!
פעם היינו בשבת בדירה של זוצ
גם אם ישלמו לי לא אסכים לגור שם.
שלא לדבר על כך שכמובן החור עולה , והרבה.
גם אנחנו היינו אז זו"צ והבנו שהזוג לא באמת חי בבית ביחד מבחינת הווי, כיף, חוויות וכ'
זה פשוט מקום להגיע, לאכול ולישון.

לי קשה להבין איך ככה בונים חיי זוגיות ושותפות שנצרכים כ"כ להמשך החיים , אבל יש מצב שהם פשוט לא מכירים משהו אחר.

צפורה. ב. · 10/12/23

נכתב ע"י רחלה 123:
זה פשוט מקום להגיע, לאכול ולישון.

במקרה הטוב זה מקום לאכול ולישון
הרבה פעמים האוכל הוא בבית ההורים

לקח לי המון זמן עד שהחלטתי שאני בשלה להכין סעודת שבת בבית
מה שהשתנה מיד במעבר...

א.מ.ל · 10/12/23

נכתב ע"י מליון:
יש בירושלים שכונות זולות יותר לדוג' בית ישראל, בוכרים, שמואל הנביא, קרוב לדווידקה.
שם אפשר למצוא דירות נחמדות 3 חד' בארבע וחצי, חמש אלף ש''ח.
מכירה מישהי שהמוצא שלה הוא הולנד, ויש קרן שנותנת להם שכירות ( בהטורים) במחיר מצחיק.
יש את זה גם בעוד קהילות..

ממש לא נכון גם בשכונות האלה המחירים כבר מטורפים של 6000 -6500 על דירה של 3 חדרים ישנה ממש של 50-55 מ"ר גיסתי סגרה עכשיו על דירה בשכונות לעיל במחיר של 7000 ש"ח!!! 60 מ"ר משופצת ברמה סבירה מטבח פיצי לא כולל סלון!!! עם 4 ילדים לדעתי זה כבר ממש לא נורמאלי

אאא א · 10/12/23

נכתב ע"י צפורה. ב.:
במקרה הטוב זה מקום לאכול ולישון
הרבה פעמים האוכל הוא בבית ההורים

לקח לי המון זמן עד שהחלטתי שאני בשלה להכין סעודת שבת בבית
מה שהשתנה מיד במעבר...

גרים בירושלים והולכים לישון ברמות/נווה יעקב...