באתגר הקומיקס שהרימו כאן התחלתי לכתוב עיבוד לקומיקס עבור דם קר מאת יונה ספיר. כתיבת דיאלוגים הוא ה-קושי ה-גדול שלי וברצוני לתרגל בעזרת הסיפור הזה. זה לא בהסכמה של הסופרת המקורית - לא מייצג את החזון המקורי וגו', לא אעשה את כל הספר - יען פגיעה במכירות וכו', זה לא למטרות רווח, סתם סימולציה שלי לתירגול וללימוד, ו - "כל קשר בין הדמויות והרקע בגרסה זו לגרסה המקורית - מקרי בלבד" . מתנצלת אם אני רוצחת לכם דמויות. תבקרו אותי ותעדכנו אותי כמה שנאתם את זה מ1-10 - בתגובות.
חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה
רחבה קרה מתפרסת לתוך החשכה, ממוסגרת בעצים מרשרשים וחומת לבנים מרשימה. הדלת של הבית פתוחה אל חלל כניסה אפל.
קול ברקע
קחחחחחח
פנים. מבוא - לילה
חדר הכניסה ריק. גם המסדרון חשוך. בצד המסדרון דלת פתוחה למחצה חושפת אור מסכים בהבהב.
קול ברקע
קחחחחחח
רצועה צרה של חדר בקרה נחשפת מבעד לדלת הפעורה. מול המסכים נח ראשו של גבר על מושב, נדמה כישן. בסוף המסדרון דלת משרדית סגורה. על הקרקע לידו שוכב גוף שמוט. ידו הפשוטה אוחזת במכשיר קשר פועל. בוקע ממנו רחש לבן רדיופוני.
בראד
(נשען על המשקוף)
ערב טוב, פרופסור.
מכתביית עץ מארחת על שולחנה מסך מחשב אפֶּל שמאיר על פניו של מבוגר מקריח. הפרופסור. פניו הדשנות בדרך כלל, נמתחות בחרדה.
פרופסור
בראד טרנר! אתה. אתה - לא יכול להיות כאן.
בראד
אז אתה יודע איך קוראים לי. עוד יחשבו שאנחנו חברים וותיקים, אתה ואני.
בראד נשען עדיין על המשקוף. ידו חושפת אקדח עם משתיקול.
בראד
אפשר להיכנס? תודה.
פרופסור
(ידו האחת מוסתרת מאחורי השולחן)
מה אתה רוצה?
בראד
זאת השאלה, לא?
פרופסור
לא יהיה כל כך פשוט להרוג אותי.
בראד
(מגלגל עיניים)
אני לא הולך להרוג אותך.
בראד
(מנופף באקדח באגביות)
לפחות, לא כרגע.
פרופסור
יש בחוץ אנשים ש -
בראד
(מתקדם לתוך החדר)
אל תדאג, כבר טיפלתי בהם. אף אחד לא יפריע לנו.
פרופסור
(שולף סכין ממגירה ואוחז בה מאחורי השולחן)
מה אתה רוצה?
בראד
יש לך מידע שאני צריך. זה הכל. ואף אחד לא צריך להיפגע.
(הוא חושב לרגע)
...מעבר לאנשים האלה בחוץ, כמובן.
פרופסור
(יוצא מהשטח המוגן מאחורי השולחן)
אתה עושה טעות.
בראד
אני יודע בדיוק מה אני עושה.
פרופסור
לא, אתה לא יודע. אתה לא יודע איזה כוח אדיר עומד מאחורי. אתה צריך להודות על כל שנייה שאתה חי. קח את עצמך וברח מפה.
(מתקרב לבראד)
ברח רחוק, ואל תפסיק לרוץ.
בראד
(צועד אל המכתבייה)
לא יהיה כל כך קל להעלים אותי, פרופסור.
חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה.
בראד יוצא מהבית כשקופסת מחשב תחת בית שיחיו, וטלפון צמוד לאוזנו.
בראד
גולדשטיין, יש לי כאן חומר בשבילך. תחכה לי, אני חוזר לבית.
בראד צועד לכיוון המצלמה. מאחוריו הבית מזדעזע ויורק אש אל השמים.
*פייר זה פייר: יהיו פה סצינות מפחידות/אלימות. לא יותר מהספר המקורי, אבל אם אתם רגישים כדאי שתקחו בחשבון לפני שתבחרו להמשיך הלאה
חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה
רחבה קרה מתפרסת לתוך החשכה, ממוסגרת בעצים מרשרשים וחומת לבנים מרשימה. הדלת של הבית פתוחה אל חלל כניסה אפל.
קול ברקע
קחחחחחח
חדר הכניסה ריק. גם המסדרון חשוך. בצד המסדרון דלת פתוחה למחצה חושפת אור מסכים בהבהב.
קול ברקע
קחחחחחח
מגף עבודה כבד בועט במכשיר והרחש משתתק.
דמות כהה, בראד, נעצרת ליד דלת משרדית. ידו מעיקה על הידית.בראד
(נשען על המשקוף)
ערב טוב, פרופסור.
פרופסור
בראד טרנר! אתה. אתה - לא יכול להיות כאן.
בראד
אז אתה יודע איך קוראים לי. עוד יחשבו שאנחנו חברים וותיקים, אתה ואני.
בראד
אפשר להיכנס? תודה.
פרופסור
(ידו האחת מוסתרת מאחורי השולחן)
מה אתה רוצה?
בראד
זאת השאלה, לא?
פרופסור
לא יהיה כל כך פשוט להרוג אותי.
בראד
(מגלגל עיניים)
אני לא הולך להרוג אותך.
בראד
(מנופף באקדח באגביות)
לפחות, לא כרגע.
פרופסור
יש בחוץ אנשים ש -
בראד
(מתקדם לתוך החדר)
אל תדאג, כבר טיפלתי בהם. אף אחד לא יפריע לנו.
פרופסור
(שולף סכין ממגירה ואוחז בה מאחורי השולחן)
מה אתה רוצה?
בראד
יש לך מידע שאני צריך. זה הכל. ואף אחד לא צריך להיפגע.
(הוא חושב לרגע)
...מעבר לאנשים האלה בחוץ, כמובן.
פרופסור
(יוצא מהשטח המוגן מאחורי השולחן)
אתה עושה טעות.
בראד
אני יודע בדיוק מה אני עושה.
פרופסור
לא, אתה לא יודע. אתה לא יודע איזה כוח אדיר עומד מאחורי. אתה צריך להודות על כל שנייה שאתה חי. קח את עצמך וברח מפה.
(מתקרב לבראד)
ברח רחוק, ואל תפסיק לרוץ.
בראד
(צועד אל המכתבייה)
לא יהיה כל כך קל להעלים אותי, פרופסור.
חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה.
בראד יוצא מהבית כשקופסת מחשב תחת בית שיחיו, וטלפון צמוד לאוזנו.
בראד
גולדשטיין, יש לי כאן חומר בשבילך. תחכה לי, אני חוזר לבית.
בראד צועד לכיוון המצלמה. מאחוריו הבית מזדעזע ויורק אש אל השמים.