כיצד נלמד את ילדינו להעריך אומנות ואסתטיקה?

piano-piano-keys-notes-music.jpg

בימים האחרונים הייתה סערה קטנה בפורום מוזיקה בעקבות גמר תחרות הקלידנים, בגמר היה איזשהו ניצחון לטרקים של טראנס וטכנו על פני מוזיקליות ואומנות.
הרבה הסברים ניתנו למה שקרה, אבל נתמקד בהערה אחת שמישהו העיר: האם זאת תמונת מראה למצבינו?

בעולם הגשמי שברא הקב"ה ישנם סוגים שונים של הנאות גשמיות, החל מאכילה דרך טבע ונוף, אומנות, ומוזיקה. לא כולם באותה הדרגה- גם הבהמות אוכלות, ואילו מוזיקה היא "הדקה שבגשמיות" [כמדומני בשם הרמב"ן, ולא מצאתי כרגע].

באוכל יש מזון מהיר, ויש מעדנים עדינים וטעימים, אמנם המזון המהיר הוא מהנה וחזק, אבל מי שיודע לטעום יין משובח וליהנות ממנו, זוהי הנאה אחרת.

אותו הדבר בציור, יש קומיקס ויש ציורים עמוקים עם צבעים מרהיבים ואמירה מיוחדת.

גם בכתיבה, יש שירה שהיא מרוממת ויש בדיחות.

וגם במוזיקה, יש מוזיקה כיפית שהיא חזקה, גורמת לזוז ולרקוד והיא אינסטנט. ולעומת זאת יש מוזיקה שהיא עדינה ומרוממת, שמעלה את האדם טפח מעל הקרקע.

אם אנחנו רוצים ללמד את הילד שלנו ליהנות מאוכל עדין, לא נחטוף לו את הגלידה ונאמר לו- "זה זבל, תאכל משהו נורמלי", זה מה שהוא רוצה! זה טעים לו, מה אנחנו רוצים ממנו?

אם רצוננו ללמד את ילדינו להתחבר לדברים קצת פחות מגושמים, אנחנו צריכים להראות להם את יתרון האור מן החושך, אנחנו צריכים לחנך אותם לעדינות ועמקות בכל התחומים, וכך הם אוטומטית הם יתחברו לדברים עדינים ועמוקים יותר ויסלדו מההנאות והשטויות המגושמות.

איך נעשה את זה?

קודם כל דוגמא אישית, ילד שרואה הורה עדין נפש, והוא רואה בבית חיבור לעומק ועדינות, הוא יפתח את זה גם בעצמו.

דבר נוסף הוא לחשוף אותם לעולם הזה, הנוער היום רוצה תוכן [כדוגמא הטרנד של חזנות בעולם הישיבות], אם נראה להם ונדבר איתם על זה שיש משהו קצת יותר, וצריך לו עדינות נפש, הם יטעמו ויראו כי טוב, ויחזרו לזה מעצמם.

כל עוד זה לא יבוא מבפנים, הדיון האם בחתונות מתחילים עם טראנסים בריקודים ראשונים, שניים, או אחרי שאחרון הרמ"ים עוזב את החניה, הוא דיון מיותר, זה עניין של זמן עד שכל החתונה תהפוך למסיבה.

הנוער שלנו לא המציא את המצב הזה, העולם הפך להיות יותר אינסטינט ושטחי וגילה את העולם של מוזיקה אלקטרונית, הצעירים בכל העולם אוהבים את זה, זה כיף, חזק, ומעיף את השכל.

יש לנו הסרטה מהחתונה של ההורים שלי, בחתונה התזמורת חשבה שהאולם יביא הגברה ולא הביאה ולכן לא הייתה הגברה בחתונה, בהסרטה אין סאונד כי היא ישנה מאוד, אבל הריקודים שם נראים יותר טובים מהרבה חתונות שאנחנו מכירים. למה? כי שמחו שם באמת, כי חונכו לשמוח בחתונה, ולא היה צריך ווליום חזק כדי שירקדו.

דיברו על העניין של "להחזיק את הרחבה", זה ביטוי עצוב, בלי הזמר הרחבה תתפרק? למה אי אפשר לרקוד מתוך שמחה? וודאי שהמוזיקה עוזרת, אבל "להחזיק רחבה"?

מה שראינו במוצ"ש זה הסימפטום, כל עוד לא נטפל במקור העניין, אנחנו יכולים להתלונן על המצב, אבל הוא לא ישתנה.

תפקידינו כמוזיקאים ואומנים וכהורים ללמד אותם ולהראות להם את היופי שבעדינות והאסתטיקה, כך הם יצטרפו אלינו וידעו להתחבר וליהנות מהחן הנפלא שברא הקב"ה בעולמו.

"וברא בו בריאות טובות ואילנות טובות, ליהנות בהם בני אדם"
על המחבר
י
yedidyay5 שטרודל גימייל

תגובות

אולי הוא בא לנחם את המוסיקאים, לומר להם שהדפקט הוא בדור/ בהורים שלו שלא השכילו לחנך אותו לערכים של יופי ומוסיקה אמיתית.
וגם להבטיח להם ש'לילדים שלהם זה לא יקרה', כי הם עצמם ינחילו להם את מורשת האומנות כראוי.
 
לדעתי התופעה של אהבת הטראנסים והמוזיקה הפרועה נובעת מהחדירה הגדולה של תרבות המערב למחנינו, זהו השורש ועליו יש לשים את הדגש, תרבות המערב רואה בחיי העולם הזה חיי הפקר, וזה בדיוק מה שמוזיקה פרועה גורמת, תנועות של שחרור עם ידים למעלה, צעקות וצרחות, ושאר ירקות, מחובתנו לחנך את ילדינו לחיי תוכן פנימיים ואמיתיים, ורק אז נוכל להבדל במחיצות של דעת מתרבות המערב.
 
המאמר לא מכבד היות והוא מרומם אחד בצורה של דריכה ורמיסת האחר. (לא דיברו על מוזיקה, דיברו על התחרות, עם נימה של: מי שזכה הוא זול טראנסי ואינסטנטי)
תודה, ביקורת מאוד לעניין.
באמת שלא רציתי להעליב או לפגוע במי שניצח, ואני מצטער אם כך יצא ומבקש את סליחתו. הוא בסדר גמור, כמו שאין שום בעיה לאכול גלידה כך אין איסור ליהנות ממוזיקה אלקטרונית. התכוונתי לכתוב על התופעה ולא על מישהו אישית.
כשבתחילה הדברים עלו במוחי ניסיתי לחשוב איך לא ישמע שאני מזלזל באף אחד אישית.
אולי באמת הייתי צריך להימנע מלכתוב...
 
אני מסכימה עם הכתוב, אבל באותה מידה רוצה לצייו שאין שום דבר רע במוזיקה טראנסית, לפעמים מחפשים משהו קליל ושמח, אני אישית מעריכה מאוד גם את אלו שיוצרים כזה סוג של מוזיקה, היא משמחת מרימה וכיף לשמוע אותה.
לפעמים אנחנו מחפשים משהו אחר- עם משמעות יותר עמוקה, ולפעמים לא.

הכל טוב, אפשר גם וגם. כדאי שלא להתקבע רק על סוג מסוים של תוכן, העולם רחב, ויש להמון אנשים מה לתרום לנו, אז בואו נכבד את כולם ואת האומנות שלהם.
 
א דבריך נכונים , אמנם מה שכתבת שצריך לחנך אותם לעדינות ועמקות, אין זה בשליטתינו מאחר ואני מאמין שגם הילד שלך נכנס לגן חיידר ישיבה וכו ושם יש את יצר החברה ולכן גם אם תהיה דוגמא אישית בשבילו לעדינות ועמקות עדיין תאורת הניאון חודרת
ב בעניין הטרנסים הדבר אינו כולל , אני אישית מתעסק עם מוזיקה ויש טראנסים המיוצרים ומבוצעים לצורך הרפיה וכדומה על ידי אמנים (לא בציבור שלנו) בעלי עומק מוזיקלי שכאשר הוא פותח בצליל ומושך אותו לפי הגדרה מסויימת שאותה הוא מתכוון לשדר למאזין המוזיקלי (תוכן עמוק יותר ממה שאוזן רגילה תשמע) הוא נבלע באולפן ולא תצליח לדבר איתו , הוא נוגע בעדינות מסביב הניגון עצמו , עוטף אותו אבל לא ינגן את השיר עצמו אוזן מוזיקלית תצליח לשמוע את המנגינה , אוזן אחרת תרגע וכו ' מוזיקה כזו נשמעת כמובן בווליום נמוך אך אם תשים אותה בווליום גבוה היוצר איבד את הפקטביות שרצה לשדר יום טוב
 
המאמר לא מכבד היות והוא מרומם אחד בצורה של דריכה ורמיסת האחר. (לא דיברו על מוזיקה, דיברו על התחרות, עם נימה של: מי שזכה הוא זול טראנסי ואינסטנטי)
מסכימה איתך שה'אחר' כלשונך, יצא מזולזל.
אני בטוחה שהכותב לא התכוון להיכנס אישית במישהו מסוים, אלא התייחס אליו כמייצג של דגם בלבד.
תסכימי אתי (ואתו;) ) שמוסיקה אמיתית, איכותית ומקצועית היא אכן טובה יותר?
המוזיקה הזולה משמשת למטרות כלשהן (כפי שכתבה @אילוסטרייטורית אחת ), אך באמנות היא נחותה ממנה. תגידי מה שתגידי.

כל זה נכון, אם לא לוקחים בחשבון את שכתב @גרינגי . מעניין לשמוע טראנסים שמתחרים בקלאסיקות...
 
מעניין.
כי אן תסתכלו על הכיוון שהמוזיקה החרדית לוקחת בשנים האחרונות, הוא דווקא מצביע על מגמה הפוכה.
יותר תוכן, יותר אמירה. יותר מלודיות. פחות גיבובי פסוקים ושברי הברות.
אני טועה? או שפשוט בחתונות הז'אנר הזה פחות בא לידי ביטוי?
 
אני מסכימה עם הכתוב, אבל באותה מידה רוצה לצייו שאין שום דבר רע במוזיקה טראנסית, לפעמים מחפשים משהו קליל ושמח, אני אישית מעריכה מאוד גם את אלו שיוצרים כזה סוג של מוזיקה, היא משמחת מרימה וכיף לשמוע אותה.
לפעמים אנחנו מחפשים משהו אחר- עם משמעות יותר עמוקה, ולפעמים לא.

הכל טוב, אפשר גם וגם. כדאי שלא להתקבע רק על סוג מסוים של תוכן, העולם רחב, ויש להמון אנשים מה לתרום לנו, אז בואו נכבד את כולם ואת האומנות שלהם.
א דבריך נכונים , אמנם מה שכתבת שצריך לחנך אותם לעדינות ועמקות, אין זה בשליטתינו מאחר ואני מאמין שגם הילד שלך נכנס לגן חיידר ישיבה וכו ושם יש את יצר החברה ולכן גם אם תהיה דוגמא אישית בשבילו לעדינות ועמקות עדיין תאורת הניאון חודרת
ב בעניין הטרנסים הדבר אינו כולל , אני אישית מתעסק עם מוזיקה ויש טראנסים המיוצרים ומבוצעים לצורך הרפיה וכדומה על ידי אמנים (לא בציבור שלנו) בעלי עומק מוזיקלי שכאשר הוא פותח בצליל ומושך אותו לפי הגדרה מסויימת שאותה הוא מתכוון לשדר למאזין המוזיקלי (תוכן עמוק יותר ממה שאוזן רגילה תשמע) הוא נבלע באולפן ולא תצליח לדבר איתו , הוא נוגע בעדינות מסביב הניגון עצמו , עוטף אותו אבל לא ינגן את השיר עצמו אוזן מוזיקלית תצליח לשמוע את המנגינה , אוזן אחרת תרגע וכו ' מוזיקה כזו נשמעת כמובן בווליום נמוך אך אם תשים אותה בווליום גבוה היוצר איבד את הפקטביות שרצה לשדר יום טוב
אמת,
העניין הוא באמת לא מוזיקה אלקטרונית או אקוסטית. מוזיקת רוק לדוגמא, היא לא אלקטרונית, והיא מופרעת לגמרי.

חלק מהעבודת השם שלנו היא לעדן את עצמינו. היינו מתאכזבים לראות את הרב שהערכנו או את המורה שאהבנו אוכלים המבורגר בזלילה, או רוקדים לצלילי מוזיקה מופרעת, זה לא במקרה שאנשים ערכיים ועדינים לא מתחברים לכל המוזיקה הזאת. יש סולם של הנאות וככל שעולים הם פחות מגושמות, אם נעדן את עצמינו, באופן טבעי נתחבר להנאות היותר עדינות ונסלוד מהנאות יותר מגושמות.

זאת נקודה נכונה שיש מוזיקה אלקטרונית שהיא אומנות ויפה, ואפי טרפוייטית, לכן אני חושב שיותר מדויק היה לדבר על סוג המוזיקה ועל האמירה שהיא מבטאת מאשר על הכלים שבה מבטאים אותה.
 
א דבריך נכונים , אמנם מה שכתבת שצריך לחנך אותם לעדינות ועמקות, אין זה בשליטתינו מאחר ואני מאמין שגם הילד שלך נכנס לגן חיידר ישיבה וכו ושם יש את יצר החברה ולכן גם אם תהיה דוגמא אישית בשבילו לעדינות ועמקות עדיין תאורת הניאון חודרת
וודאי שיש לחברה השפעה על הילד, אבל בסוף אנחנו מאמינים שאת הזרעים העמוקים ביותר אנחנו נוטעים בבית. זאת הסיבה שאנחנו מתאמצים כל כך לחנך את ילדינו.
 
אני חושבת שמתנהל פה דיון בשני ערוצים שונים:
יש את מי שמדבר על חינוך, יהדות וטוהר,
ויש את מי שמדבר על מוסיקה אבסולוטית, מבלי להידרש לסוגיה החינוכית.

למי שכתב בערגה על עדינות מוסיקלית כחינוך יהודי, באתי להזכיר, שגם בעולם הכללי יש את בעלי הנפש שמחנכים את ילדיהם לאומנות, והיא ערך מקודש בעיניהם.
למשל, אותם הנאצים ששלחו את אחינו אל מותם, לקול יצירותיהם המפעימות של מוצרט, היידן, בטהובן ואחרים...
עדינות ואומנות אינן בהכרח קשורות ליהדות.
כמו שקצב ורעש אינם בהכרח סותרים אותה...
 
אני חושבת שמתנהל פה דיון בשני ערוצים שונים:
יש את מי שמדבר על חינוך, יהדות וטוהר,
ויש את מי שמדבר על מוסיקה אבסולוטית, מבלי להידרש לסוגיה החינוכית.

למי שכתב בערגה על עדינות מוסיקלית כחינוך יהודי, באתי להזכיר, שגם בעולם הכללי יש את בעלי הנפש שמחנכים את ילדיהם לאומנות, והיא ערך מקודש בעיניהם.
למשל, אותם הנאצים ששלחו את אחינו אל מותם, לקול יצירותיהם המפעימות של מוצרט, היידן, בטהובן ואחרים...
עדינות ואומנות אינן בהכרח קשורות ליהדות.
כמו שקצב ורעש אינם בהכרח סותרים אותה...
נכון חלקית.
נכון שעדינות, אמנות, יופי - יכולים להימצא גם מקומות המעוותים והנמוכים ביותר.
אבל כל זה לא מפקיע את אותה אמנות, הפונה לחלק העדין שבנפש מלהיות חלקה המקורי והטבעי של חיים רוחניים.
יפיופותו של יפת באהלי שם וכו'.
 
מסכימה איתך שה'אחר' כלשונך, יצא מזולזל.
אני בטוחה שהכותב לא התכוון להיכנס אישית במישהו מסוים, אלא התייחס אליו כמייצג של דגם בלבד.
תסכימי אתי (ואתו;) ) שמוסיקה אמיתית, איכותית ומקצועית היא אכן טובה יותר?
המוזיקה הזולה משמשת למטרות כלשהן (כפי שכתבה @אילוסטרייטורית אחת ), אך באמנות היא נחותה ממנה. תגידי מה שתגידי.

כל זה נכון, אם לא לוקחים בחשבון את שכתב @גרינגי . מעניין לשמוע טראנסים שמתחרים בקלאסיקות...
 
יותר תוכן, יותר אמירה. יותר מלודיות. פחות גיבובי פסוקים ושברי הברות.
במלודיות אני חולק. המוזיקה העכשיו היא פחות ופחות מלודית ומפצה על החסר המלודי בפיצוצי טראקים וקולות כושיים שדין ורוחין.
 
כך כתב הרמב"ן (שער הגמול פרק נח):
ופירוש העניין הזה כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיקא.
 
הסגנון של מה שכתבת כאן מופיע בקונטרס "ומעיין מבית השם" שנתחבר ע"י האדמו"ר ר' שלום בער מליובאוויטש, שם הוא מתייחס לכך, שאמנם מוזיקה ואכילת בשר הן שתיהן תאוות לכל דבר, אך מוזיקה היא תאווה עדינה יותר, ואדם שמרגיל את עצמו לחבב ולאהוב דברים עדינים יותר, נפשו נעשית עדינה יותר, וממילא גם בעבודת השם יוכל אחרי זה להתחבר בצורה עדינה ונעלית יותר.

כתבתי ממש בערך ולא מדויק, ממליץ לעיין במקור, כמו"כ ממליץ על שיעורי הרב יחזקאל סופר על הקונטרס הנ"ל (קול הלשון).
 
הסגנון של מה שכתבת כאן מופיע בקונטרס "ומעיין מבית השם" שנתחבר ע"י האדמו"ר ר' שלום בער מליובאוויטש, שם הוא מתייחס לכך, שאמנם מוזיקה ואכילת בשר הן שתיהן תאוות לכל דבר, אך מוזיקה היא תאווה עדינה יותר, ואדם שמרגיל את עצמו לחבב ולאהוב דברים עדינים יותר, נפשו נעשית עדינה יותר, וממילא גם בעבודת השם יוכל אחרי זה להתחבר בצורה עדינה ונעלית יותר.

כתבתי ממש בערך ולא מדויק, ממליץ לעיין במקור, כמו"כ ממליץ על שיעורי הרב יחזקאל סופר על הקונטרס הנ"ל (קול הלשון).
מַאֲמָר א.


פֶּרֶק ב


וּבֶאֱמֶת הוּא שְׁטוּת נוֹרָא וְכִי זֶהוּ הַטּוֹב אֲשֶׁר אֵלָיו יִמְשׁוֹךְ הָאָדָם בְּחִיר הַנִּבְרָאִים, כִּי הִנֵּה יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי תַעֲנוּגִים, וּכְמוֹ הַתַּעֲנוּג בְּמַאֲכָל עָרֵב וּמָתוֹק לַחֵיךְ שֶׁזֶּהוּ תַּעֲנוּג הַיּוֹתֵר שָׁפָל וּפָחוּת, וּכְמוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַתַּעֲנוּג בְּעִנְיָנִים גַּשְׁמִים וְגוּפְנִיִּים שֶׁזֶּהוּ תַּעֲנוּג בַּהֲמִי מַמָּשׁ, שֶׁהַבְּהֵמָה נִמְשֶׁכֶת אַחֲרֵי דְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהָעֲרֵבִים לְפִי טִבְעָהּ וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מִטּוֹב אַחֵר כִּי אִם מֵהַטּוֹב הַזֶּה וְאַחֲרָיו הִיא נִמְשֶׁכֶת,

וּלְמַעְלָה מִזֶּה הוּא כְּמוֹ הַתַּעֲנוּג בְּקוֹל עָרֵב שֶׁהוּא תַּעֲנוּג רוּחָנִי יוֹתֵר, וּלְמַעְלָה מִזֶּה הוּא הַתַּעֲנוּג בְּעִנְיָנֵי הַמִּדּוֹת, וּכְמוֹ בְּמִדַּת הַטּוֹב וְהַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה עִם זוּלָתוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה תַּעֲנוּג נִפְלָא לְהָאִישׁ הַטּוֹב. וְהִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן מַדְרֵיגוֹת שֶׁאִם הַטּוֹב שֶׁלּוֹ הוּא רַק מִצַּד הַטִּבְעִי לְבָד בְּלִי הַבְחָנַת הַשֵּׂכֶל, וְהַיְינוּ שֶׁעוֹשֶׂה טוֹב וָחֶסֶד עִם כָּל הַבָּא לְיָדוֹ בְּלִי הַבְחָנָה בֵּין טוֹב לָרַע, וּבְלִי שׁוּם כַּוָּונָה פְנִימִית בַּעֲשִׂיַּית הַטּוֹב אִתּוֹ הֲרֵי הַתַּעֲנוּג בָּזֶה הוּא גַם כֵּן תַּעֲנוּג בַּהֲמִי שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת הָאַהֲבָה הַטִּבְעִית, וּכְיָדוּעַ שֶׁהַבְּהֵמָה עִיקָּרָהּ הוּא בִּבְחִינַת הַמִּדּוֹת לְבָד וְאֵין לָהּ דַּעַת כְּלָל, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְנַהֵג וּמִתְעַנֵּג בִּפְעוּלַּת הַמִּדּוֹת לְבָד בְּלִי הַנְהָגַת הַשֵּׂכֶל, הֲרֵי הוּא כַּבְּהֵמָה, כִּי אִם כָּל מִדַּת בְּנֵי אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל פִּי הַשֵּׂכֶל,

וּכְמוֹ בְּמִדַּת הַחֶסֶד לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרַע. וְלִפְעָמִים צְרִיכִים לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד גַּם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, אַךְ בִּשְׁבִיל הַכַּוָּונָה וְהַתּוֹעֶלֶת שֶׁיִּהְיֶה מִזֶּה, וּכְמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה גַּם לְעַרְבִיִּים, וְהָיָה הַכַּוָּונָה בִּכְדֵי לְהוֹדִיעַ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בָּעוֹלָם וּלְקָרֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת לֵאלֹקוּת. וְכִדְאִיתָא בִּגְמָרָא (סוֹטָה י. סוֹף עַמּוּד א) עַל פָּסוּק וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אַל תִּקְרֵי וַיִּקְרָא אֶלָּא וַיַּקְרִיא (לִמֵּד לַבְּרִיּוֹת לִקְרוֹא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם. רַשִׁ"י) שֶׁהִקְרִיא אַבְרָהָם אָבִינוּ לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפִי כָּל עוֹבֵר וְשָׁב כֵּיצַד לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ עָמְדוּ לְבָרְכוֹ (לְאַבְרָהָם) אָמַר לָהֶם וְכִי מִשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם מִשֶּׁל אֱלֹקֵי עוֹלָם אֲכַלְתֶּם הוֹדוּ וְשַׁבְּחוּ וּבָרְכוּ לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם,

וְזֶה הָיָה תַּכְלִית כַּוָּונַת הַחֶסֶד לֹא מִצַּד הַחֶסֶד הַטִּבְעִי כִּי אִם בִּכְדֵי לְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לֵאלֹקוּת,

וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה (וַיֵּרָא פַּרְשָׁה מ"ט) אִיתָא אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים מִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אָמַר לָהֶם בָּרְכוּ אָמְרוּ לוֹ מַה נֹּאמַר אָמַר לָהֶם אִמְרוּ בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אִם מְקַבֵּל עָלָיו וּבָרִיךְ הֲוָה אָכִיל וְשָׁתֵי וְאָזִיל, וְאִי לָא הֲוָה מְקַבֵּל עֲלֵיהּ וּבָרִיךְ הֲוָה אָמַר לוֹ הַב מַה דַּעֲלָךְ וְאָמַר מָה אִית לָךְ עָלַי הֲוָה אָמַר לֵיהּ חַד קְסִיט (פֵּירֵשׁ הֶעָרוּךְ כְּלִי שֶׁל חֶרֶס אוֹ מַתָּכוֹת אוֹ מִכָּל דָּבָר, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה) דַּחֲמַר (יַיִן) בְּי' פּוֹלָרִין (מִין מַטְבֵּעַ, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה) וְחַד לִיטְרָא דְּקוֹפָר (לִיטְרָא בָּשָׂר, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה) בְּי' פּוֹלָרִין וְחַד עִיגּוּל דְּרִיפְתָּא (לֶחֶם, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה) בְּי' פּוֹלָרִין. מַאן יָהִיב לָךְ חַמְרָא בְּמַדְבְּרָא, מַאן יָהִיב לָךְ קוֹפָר בְּמַדְבְּרָא, מַאן יָהִיב לָךְ עִיגּוּלָא בְּמַדְבְּרָא (מִי נָתַן לְךָ מֵעוֹלָם בַּמִּדְבָּר בָּשָׂר וְלֶחֶם וְיַיִן, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה) מִן דַּהֲוָה חָמֵי הַהִיא עַקְתָא דַּהֲוָה עָקֵי לֵיהּ (מִשֶּׁהָיָה רוֹאֶה הָאוֹרֵחַ הַצָּרָה הַהִיא שֶׁהָיָה מֵיצֵר לוֹ, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה) הֲוָה אָמַר בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת צְרִיכִים לִהְיוֹת עַל פִּי הַנְהָגַת הַשֵּׂכֶל דַּוְקָא.



קִיצּוּר.





בְּתַעֲנוּגִים יֵשׁ סֵדֶר וְהַדְרָגָה זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, הַתַּעֲנוּג בְּמַאֲכָל עָרֵב וְהַדּוֹמֶה בְּתַעֲנוּגֵי הַגּוּף הוּא תַּעֲנוּג הַיּוֹתֵר שָׁפָל וְהוּא תַּעֲנוּג בַּהֲמִי, הַתַּעֲנוּג בְּקוֹל עָרֵב, הַתַּעֲנוּג בְּמִדּוֹת שֶׁעַל פִּי הַשֵּׂכֶל לְהֵטִיב לְהָרָאוּי וְלִפְעָמִים גַּם לְבִלְתִּי רָאוּי לְשָׁעָה מִפְּנֵי הַתּוֹעֶלֶת הַבָּאָה.
 
@ידידיה שמשון
כל מי שמתעסק במוזיקה איכותית בין קלאסית ובין חזנות ואפי' במוזיקה החסידית האמיתית (שאינה ע"פ רוב עמוקה כ"כ כמו הקודמים אבל עדיין היא מוזיקה איכותית) היה רוצה לדעת איך לגרום לילדים שלו שלא יפזלו לטראנסים הזולים והרחוביים.

אבל לא כל מי שהוא בקטגוריה הנ"ל יודע איך לעשות את זה
ואני חושב שהבאת לכאן רעיון טוב מאד שאמנם דרוש לזה עבודה אבל שווה את זה

אני חושב שבמילה אחת זה כך:
כל בן אדם רוצה להיות אינטליגנט אז אם תחדד לו שאמנם אתה אוהב קולה אבל מי שמבין יודע שאין כמו יין כשתגדל תבין הוא כבר ינסה לבד עם הזמן כנ"ל לגבי המוזיקה אתה רוצה להשתולל בסדר גמור זה בריא אבל כשתרצה משהו יותר עמוק ואינטליגנטי אז תדע שיש מעבר לכך עוד המון

שאפו על הכתבה מקווה שיהיה לזה גם הדרן
 
ואגב אני יכול להעיד על עצמי שפעם הייתי נהנה מקומיקס וממנה חמה וקולה
היום על כל יצירה של יוסלה שאני מנתח ועל כל פעם שאני מאזין ועוקב אחרי עוד קונצ'רטו של שופן אני מרגיש שנפשי מתעדנת לכל הפחות מבחינה גשמית ויש קו ישיר בין יין ומוזיקה ובשר משובח
והלוואי שאקח אותו עוד יותר לכיוון של תורה ותפילה ועבודת המידות
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  0  פעמים

לוח מודעות

More from ידידיה שמשון

שתף את המאמר

למעלה